הפגנה של "שומרי הבית" ותושבי חוף הכרמל נגד אסדת לוויתן/ צילום: גלים הפקות
חברת נובל אנרג'י עשויה להתחיל השבוע שלב נוסף בהרצת אסדת קידוח הגז "לוויתן", שבמהלכו ייפלטו לאוויר עשרות טונות של חומרים מזהמים. האסדה, הממוקמת במרחק של 9.7 מחוף הכרמל, תפלוט במסגרת פעילות ה"נישוב" (ההרצה של האסדה), ובמשך שני פרקי זמן של שמונה שעות, חומרים אורגניים נדיפים לרבות מזהמים מסרטנים דוגמת בנזן, בכמות הגדולה פי 2.5 מזו שיותר לאסדה לפלוט בשגרה במשך שנת פעילות שלמה. המועצות המקומית זיכרון יעקב, פרדס חנה-כרכור, עמק חפר, ג'סר א-זרקא, מגידו ועמותת "צלול" הגישו עתירה לביטול היתר הפליטה של אסדת לוויתן ודורשות צו מניעה נגד הפעלת האסדה, אך בינתיים בית המשפט לא סיפק צו ביניים או צו ארעי בנושא.
הורי תלמידי בית ספר חורש בזכרון יעקב החליטו להשבית את הלימודים ביום הנישוב. "כבר 22 יום שאנחנו פליטים בחסות אסדת הגז לוויתן בחוף הכרמל. כנראה מהבודדים שקמו והלכו. עוברים בתים כל כמה ימים, עם תינוקת בת תשעה חודשים וכלב", כתבה בעמוד הפייסבוק שלה ורד לבון, תושבת גבע הכרמל. "זה סוג של ניסוי שאף אחד מאיתנו לא חתם עליו. בהתחלה כשעזבנו עוד תהיתי האם אני הלא נורמלית שעוזבת הכול, אבל אני מבינה שכמו בכל נושא אחר, האחריות בקבלת ההחלטות שקשורות לבריאות שלנו היא עלינו. כשהתחילו לשרוף לי העיניים בתוספת איזה כאב ראש מוזר ויערה נהייתה קצת חולה, הבנתי שאני לא נשארת לראות מה יקרה אחרי חודש של חשיפה".
שרון דואק, תושבת בנימינה, מתכננת גם היא להתפנות מן האזור עוד היום. "קשה לי להאמין שהממשלה ובייחוד המשרד לאיכות הסביבה שאמור להגן על התושבים ולפעול למען הסביבה מאשר כזו חריגה. לא הגיוני שכל כך הרבה תושבים חיים בחוסר ודאות לגבי העתיד הבריאותי שלהם, וצריכים להיות מושבתים בגלל הדבר הזה. הניטור עצמו, ברובו, הוא ממתקנים של נובל אנרג'י, ואין פיקוח ראוי מטעם המשרד לאיכות הסביבה. כשמדובר בחומרים מסרטנים ברמות שמספיקות לשנה ונפלטות בכמה שעות, אני בורחת".
עמותת "שומרי הבית", שקמה במטרה להרחיק את אסדת הגז מקו החוף, טוענת שהתושבים איבדו את אמונם במערכות המדינה לאור ההתנהלות מול חברת נובל אנרג'י, והמליצו לתושבי יישובי קו החוף בסמוך לאסדת הזיקוק לוויתן להתפנות מבתיהם במהלך שני הנישובים הצפויים בתקופת ההרצה. ההמלצה מתייחסת בעיקר, אבל לא רק, למי שנמצא בקבוצות סיכון: תינוקות, ילדים, מבוגרים וחולים. בהמלצתם הם טוענים לחוסר מהימנות בנתונים שמפרסמת נובל אנרג'י, המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות. האם יש לתושבים סיבה שלא להאמין לדיווחים? אלו הטענות שלהם.
1. ההזרמה לא תופסק גם בחריגה מהתקן
"בנובל אנרג'י ובגופים החוזרים על דף המסרים שלה, מצביעים על מודלים ומרגיעים כל הזמן בטענה כאילו לא יגיע זיהום אל החוף, ואם יגיע - לא יחרוג מהתקן, ואם יחרוג מהתקן - יפסיקו את פעילות האסדה, אך לא זכור לי כי הופסקה פעילות אסדת תמר, בתי הזיקוק או מפעלי ים המלח כאשר אלו חרגו מן התקן", אומר יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית".
פרופ' עינת אהרונוב מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית מתגוררת במה שהתושבים מכנים כעת "עוטף לוויתן" והיא עצמה החליטה להתפנות מביתה. לדבריה, "המשרד להגנת הסביבה התעלם מהסכנות, ובדק ברצינות רק את הפליטות השגרתיות של האסדה. מאז שאסדת לוויתן החלה את תקופת ההרצה שלה כבר נמדדו חריגות בריכוזי מזהמים מסוכנים לבריאות בתחנת המדידה בחוף. וזה עוד לפני שהחל הנישוב הגדול", אומרת אהרונוב. "בתמר היזמים הבטיחו פליטות נמוכות. רק בקיץ 2017 התברר שאסדת תמר פולטת פי 30 ממה שהובטח, ויותר בנזן נפלט מאשר מכל מפעלי ישראל גם יחד. אם סוכמים את כמות הבנזן שנפלט מבז"ן, מטמנות, תחנות כוח לא מגיעים לפליטות מתמר".
השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, אמר כי "אין שחר לאמירות חסרות האחריות הקוראות לתושבים להתפנות עם תחילת הרצת האסדה. אם נגלה בזמן אמת כי מתרחשת עלייה בזיהום האוויר המסכנת אוכלוסייה - לא נאפשר לאסדה להמשיך לפעול".
לדברי המשרד, כאשר ישנן חריגות מתקן חוק אוויר נקי, כן מופסקת פעילותם של מופעלים, דוגמת דור כימיקלים ב-2015 ויהודה פלדות באשדוד.
2. הרשויות מסתמכות על נתוני נובל אנרג'י
המקור לנתוני המודל שהריצו נובל אנרג'י והמשרד להגנת הסביבה - אחוז הבנזן, כמויות האורגניים הנדיפים הנפלטים ועוד, היא נובל אנרג'י. כשהמשרד להגנת הסביבה דחה את בקשת ההיתר לפליטות הראשונה של נובל אנרג'י, הוא דיבר על "בעיית מהימנות" בנתוני החברה ומינה חברה מפקחת שגילתה שמספר הרכיבים הפולטים גבוהה מזו שעליה דיווחה נובל אנרג'י. על האסדה עצמה עדיין אין ניטור רציף של המזהמים, אף שנובל אנרג'י הודיעה כי תסכים בסופו של דבר לניטור על האסדה.
לדברי אהרונוב, "הנישוב הגדול קיבל היתר ברגע האחרון ולא נכלל בכלל בהיתר הפליטה הראשוני. זה הוכנס בדלת האחורית ברגע האחרון. לאף אחד שנתן היתר לבניית אסדת לוויתן לא היה חשד שתהיה פליטה גדולה כזו, אף שאנחנו התרענו על כך במחקר המדעי שלנו שפורסם לפני חודש. התרענו שיהיו פליטות גדולות וקצרות כי זה הנוהל באסדות בכל העולם. זאת הסיבה שהמלצנו לשים את האסדה בלב ים".
לפי ספיר, תושבי האזור מוחים אף על כך שלמרות הסיכון הבריאותי שלו ייחשפו אזרחי ישראל, חלק נכבד מהגז שיופק על ידי אסדת לוויתן מיועד לצורך יצוא, וכך נוצר מצב שבו תושבי ישראל ישלמו בסיכון בריאותי עבור הפקת תועלת כלכלית של מפעילי האסדה, ומכך עולה סימן שאלה מוסרי. לדבריו, "מצער לראות את הגישה הפסולה של המשרד להגנת הסביבה בניסיונו לאזן בין אינטרסים כלכליים וסביבתיים, שהרי אנשי העסקים מצוידים בטובי הלוביסטים ואילו הסביבה בישראל נותרת אילמת".
אהרונוב מייחסת את חוסר האמון במערכות המדינה גם למקרה מתקן התפלת המים בשורק, שאמור להוות לדעתה נורה אדומה בפני הציבור. "זוהי תרמית שבה היזם חסך בשימוש במסננים וסיפק מים לא ראויים. ואיזה עונש קיבלה החברה המרמה? קנס נמוך עד גיחוך, ואפשרות להקים מתקני התפלה נוספים וחדשים. יש לנו צורך ברגולטור תקיף שיבדוק בשבע עיניים ובאופן בלתי תלוי את הצהרות היזמים, שכמובן מעוניינים למקסם רווחים".
3. האם נתוני פיזור הרוח אמינים?
אם למשל תתרחש קרה, הזיהום לדברי התושבים עלול לעמוד במקומו ולא לזוז. החשש הוא שנתוני פיזור הרוח לא הובאו בחשבון באופן מלא בעת יצירת המודל. בשבוע שעבר, פורסם לבקשת "שומרי הבית" דוח של פרופ' מיכה ברחנא, מומחה לבריאות הציבור ולשעבר מנהל הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות. לדבריו, פעילות ההרצה תקרום לפליטות גדולות של מזהמים בפרק זמן קצר מאוד, ואלו עלולות להיסחף אל החוף בריכוזים גבוהים. אי לכך, הוא עצמו המליץ לתת לתושבים שעלולים להיות מושפעים מן הזיהום התראה ברורה, כדי שיוכלו להתפנות מבתיהם. יחד עם זאת, ברחנא מדגיש כי אסדת לוויתן לא תגרום לסיכון בריאותי בפעילותה השגרתית.
לדברי המשרד להגנת הסביבה, לציבור לא נשקפת סכנה לבריאות הציבור בזמן התהליך, ומדובר בפאניקה מיותרת. בשטח מוצבות שש תחנות ניטור ואנשי המשרד יוצבו לפיקוח בשטח בעת הנישוב. לטענת נובל אנרג'י, תוספת פליטת הזיהום לחוף צפויה להיות זעירה, ובשיעור שאינו עולה על 3.5% מהרמה המותרת של פליטת בנזן.
4. אי אפשר לסמוך על מכשירי הניטור
ישנן חמש תחנות ניטור, בהן שלוש של איגוד ערים ושתיים של נובל אנרג'י, ובהמשך אמורות להתווסף עוד שתי תחנות. לדברי התושבים, הם חוששים כי נעשה כיול למכשירים כך שיבדקו את המצב מדי כמה שעות במקום מדי כמה דקות וכי נעלמו מן הרשומות נתונים חריגים. בנוסף, טוענים ב"שומרי הבית" שהתחנות לא פועלות באופן רציף - כאשר ישנו פער בנתונים המוצגים באתר לציבור וישנן שעות לגביהן אין מידע. האתר של המשרד להגנת הסביבה שואב נתונים מאיגוד הערים, אך לדברי "שומרי הבית", הערכים המוצגים באתר המשרד שונים. יועץ הניטור של הארגון טוען כי המכשור בעייתי, וכי ייתכן שכאשר התחנה נכנסת לרוויה, היא "נתקעת" על ערך גבוה ומסתמנת כתקלה במדידה. לדברי התושבים, הערכים החריגים שמנוטרים נמחקים.
מאיגוד ערים שרון כרמל נמסר כי "מאז ראשית הרצת האסדה אירעו מקרים בודדים בהם בעת הפרעות באספקת חשמל בתחנות הניטור נרשמו חריגות פיקטיביות של מזהמים. חריגות אלו אינן אמינות. הנחיות המשרד להגנת הסביבה קובעות כי במקרה כזה יש להסיר את הנתונים הלא אמינים מאתר מערך ניטור אוויר ארצי ומאתר האיגוד - אך הם נשמרים בבסיס הנתונים. הדיווחים בדבר מחיקת או הסתרת נתונים אינם נכונים. כל דיווחי האיגוד מהימנים, בהתאם לדרישות המשרד להגנת הסביבה והחוק ובאישור הרשות להסמכת מעבדות בישראל".
5. האם יש רמה בטוחה לחשיפה לבנזן
במשרד להגנת הסביבה מצהירים כי נתוני מטאורולוגיה ומרחק (בין האסדות לחוף) גורמים לכך שרמת הזיהום הצפויה באסדות מבנזן שולית, וכי בנזן הנפלט מתחנות דלק ומכוניות גבוה יותר מזה שמייצרת האסדה. לטענת נובל אנרג'י, תוספת פליטת הזיהום לחוף צפויה להיות זעירה, ובשיעור שאינו עולה על 3.5% מהרמה המותרת.
לדברי שומרי הבית, בנזן הוא חומר מסרטן גם בכמויות נמוכות יותר מהתקן הסביבתי, בהסתמך על ארגון הבריאות העולמי ועל ועדת אלמוג, שמינה המשרד להג"ס ב-2006. הוועדה קבעה כי בנזן הוא חומר מסרטן בכל רמה נמדדת. בנוסף, איגוד הנפט האמריקאי טוען כי אין סף בטוח דיו לבנזן.
לפי המשרד להג"ס, ערך הבנזן בישראל הוא המחמיר ביותר בעולם. מנכ"ל המשרד, גיא סמט, הוסיף ואמר כי "המשרד שם את בריאות הציבור בראש סדר העדיפויות. אף שאין כל סבירות לפגיעה בבריאות הציבור או בסביבה כתוצאה מפעילות ההרצה של האסדה, למשרד להגנת הסביבה נתונה הסמכות להפסיק את פעילותה במקרה של חשש לפגיעה בציבור או בסביבה, והוא מתכוון להפעיל אותה במידת הצורך".