בית חולים הדסה עין כרם / צילום: איל יצהר
בסכסוך הזה כנראה אין טובים או רעים. מצד אחד עומד ארגון נשות הדסה, הבעלים של ביה"ח הדסה, ומצד שני נמצא מנהלו הדומיננטי של ביה"ח ד"ר זאב רוטשטיין. עד היום היה נראה שהם התנהלו זה מול זה בהצלחה יחסית.
רק שלושה שבועות חלפו מאז שאישר ארגון נשות הדסה, את הארכת כהונתו של רוטשטיין, המסתיימת בסוף ינואר, לשלוש שנים נוספות. הארכה שאושרה גם על ידי משרדי הבריאות והאוצר. אלא שרגע לפני שהארכת הכהונה יוצאת לפועל, קרה משהו. ימים ספורים לאחר אותו אישור, התקיים בפלורידה אירוע התרמה לביה"ח. בארוחת ערב פרטית, שהתקיימה לאחר האירוע הגדול, שכלל כ-20 אנשים, בהם רוטשטיין ואחת מנשות הארגון - רוטשטיין, כך נטען, התבטא בבוטות. אולי כלפי אחד התורמים, אולי נגד הארגון. נשות הארגון, במכתב ששיגרו לאחר האירוע בדרישה להדיחו, ציינו כי התנהגותו מחבלת במאמצי גיוס התרומות שלהן. רוטשטיין מצידו, אמר שהארגון מפיץ עליו "פייק ניוז".
בינתיים נשות הדסה לא זוכות לגיבוי ממשרד הבריאות. במשרד מגלים הבנה למצבן. "רוטשטיין הוא לא אדם קל. גם לנו לא קל איתו", אמרו גורמים במשרד והוסיפו שאין אדם במערכת שיהיה מוכן להחליף את רוטשטיין: "מי שיכול, לא רוצה, ומי שרוצה, לא יכול". לכן, כך נראה, כרגע אין על מה לדבר על החלפה, בטח לא לפני שמסתיימת תוכנית ההבראה של בית החולים בסוף 2020.
ולמה שמישהו ירצה לבוא לנהל את הדסה? גירעון גדול, רופאים דעתניים וארגון נשות הדסה שנושף בעורף. לא בדיוק "עבודה כייפית". נראה, כי רק איש השש אלי קרב, כמו רוטשטיין, ישוש למלא את התפקיד.
עם זאת, למרות תמיכתם הנחרצת של משרדי האוצר והבריאות ברוטשטיין, גורמים מקורבים לנושא אומרים כי נשות הדסה לא רואות בכך סוף פסוק, ועומדות מאחורי דרישתן להדיח את רוטשטיין, תוך שימוש בסעיף הווטו שיש להן על זהות מנכ"ל בית החולים, המצוי בהסכם ההבראה. לא מן הנמנע, כי הנושא יתגלגל גם לערכאות משפטיות.
בית חולים גירעוני שמתקשה להתאושש
רוטשטיין אינו המנהל הראשון שנכנס לעימותים מול ארגון נשות הדסה. מבנה הבעלות המוזר של הבית החולים, שנמצא בידי הארגון, יצר כבר בעבר דרמות מול מנהלים קודמים. ד"ר סמי פנחס ופרופ' שלמה מור יוסף, כיום מנכ"ל הביטוח הלאומי, גם ניהלו האשמות הדדית בשאלה מי אחראי למצב הגירעוני של ביה"ח.
ארגון נשות הדסה הוא גוף פילנטרופי ללא כוונת רווח, שהוקם לפני כ-100 שנה. ואחת ממטרותיו העיקריות היא לקדם את מערכת הבריאות בישראל. עד היום תרם הארגון מיליארדי דולרים לביסוס בית החולים.
בשלהי העשור הקודם, ספג הארגון מכה קשה, לאחר שאיבד כ-100 מיליון דולר שהושקעו בקרנות של ברנרד מיידוף, שהורשע בהונאה בארה"ב. זה הביא לצמצום תרומות הארגון לבית החולים, שב-2014 נקלע קשיים כספיים ולמעשה לפשיטת רגל. בית החולים פנה לבית המשפט, וקיבל חבילת חילוץ מהמדינה תמורת תוכנית הבראה, במסגרתה הסכים בית החולים להעביר לידי המדינה קרקעות שלא בשימוש, וכן קרקעות פרטיות בבעלות הארגון.
שנה לאחר תחילתו של הסכם ההבראה, ב-2015, מונה רוטשטיין, עד אז המנכ"ל הדומיננטי של שיבא, למנכ"ל הדסה. לרוטשטיין יש מערכת יחסים קרובה עם סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ולמעשה, מסביר גורם מקורב לנושא, "ליצמן כפה על נשות הדסה את המינוי שלו".
לפני כשנתיים וחצי, היה רוטשטיין מעורב בעימות מהדהד בתוך הדסה, כשמספר רופאים בכירים ובראשם מנהל המחלקה ההמטו-אונקולוגית ילדים, התפטרו עקב החלטת רוטשטיין, כי השתלות מח עצם בילדים, יבוצעו במחלקה למבוגרים.
הוויכוח על תרומת רוטשטיין
לא כולם משוכנעים בתרומתו הגדולה של רוטשטיין להדסה, אך יש לו לא מעט תומכים.
אלה מצדדים בו, מסבירים את המורכבות הטמונה בניהול הדסה: "נשות הדסה מתבלבלות בין היותן אוספות תרומות לבין רצונן להיות מעורבות בניהול בית החולים, לקבוע את סדר העדיפויות שלו. הן מאוד דעתניות, והיו מקרים שהן ניסו להתערב גם בזהות מנהלי המחלקות. לבתי חולים יש המון תורמים והם מקפידים שהתרומה תוקדש למטרה שהיא יועדה לה, אבל הם לא מתערבים בניהול השוטף אל בית החולים.
"רוטשטיין הוא איש שיודע לאסוף תרומת, הוא מכיר את מערכות הניהול, הוא ניהל את שיבא ביד רמה. לא תמיד המהלכים שלו מוסכמים, אבל צריך לזכור שמנהל שהוא חביב מדי קופצים לו על הראש. עד כמה שאני יודע, ביה"ח מתנהל בצורה טובה. הוא עשה שם סדר עם השר"פ - קבע שהשר"פ לא יחל לפני השעה 3 אחה"צ. אני חושב שרוטשטיין הוא מנהל טוב ועושה את מלאכתו נאמנה, ולדעתי לא יהיה נכון להפסיק את הכהונה שלו.
"נכון שהוא אדם שלא עושה חשבון, לא סופר עד עשר. אבל אני רואה מה הוא עשה בשיבא ובאילוצים של הממשלה זה לא פשוט, ומערכת הבריאות לא משופעת בהרבה קופצים, ולא הרבה יהיו מוכנים לקפוץ לביצה של הדסה".
"אני לא מתרגש מהסיפור", אמר גורם נוסף המקורב לנושא. "מבחינתי אלה רעשי רקע. למעשה, המדינה אישרה את הארכת הכהונה, כך שלמכתב של נשות הדסה אין לדעתי תוקף. באשר לצד האמוציונאלי: ארגון הדסה הוא ארגון שתרם מיליארדי דולרים לביה"ח. אחרי רוטשילד, הם התורם הכי גדול שקם למדינה. עם זאת, זה ארגון קצת ארכאי, ביורוקרטי ופוסט-טראומתי.
"במשבר של 2013, הם העבירו נכסים למדינה במיליארדי שקלים, והמדינה הכריחה אותם להמשיך ולתרום כדי לכסות את הפורמט שבו מתנהל היום תקציב הבריאות. למעשה, נשות הדסה מממנות את הגירעון שהמדינה יוצרת ,אבל זה הסכם הבראה".
לדברי אותו גורם, "כל מי שמכיר את רוטשטיין יודע שהוא 'פרא אדם', גם הוא מעיד על עצמו שהוא כזה, כך שלא פעם נשות הדסה נעלבות ממנו. אני מבין שבארוחת הערב ההיא הוא התחיל לקשקש בלי הפסקה ואמר: אני ואני ואני, ואז הן החליטו להוציא את המכתב. רוטשטיין הוא אדם שאוהב לדבר על עצמו ותורמים לא אוהבים את זה, התורמים אוהבים שעושים להם כבוד".
יש מי שהרבה פחות סלחן כלפי ההתנהלות של רוטשטיין: "הוא אדם עם הרבה יתרונת, אבל גם הרבה בעיות. רוטשטיין בשורה התחתונה לא הועיל להדסה. ביה"ח לא עומד על הרגלים. לא ברור לי גם מתי הוא בדיוק מספיק לנהל את ביה"ח, לאור העובדה שהוא מונה באחרונה לשמש יו"ר ועדת סל התרופות. הוא מקבל הרבה מדי (משכורת של כ-150 אלף שקל לחודש) ונותן מעט מדי. הוא בכלל רצה לנהל את הדסה במקביל לניהול שיבא, ומזל שוינשטיין (יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר - ה.מ) עצר את זה. מעבר לכך, כל מערכת הקשרים שלו עם ליצמן, היא דבר שדורש בדיקה.
"אני לא יודע מה בדיוק הוא אמר באותה ארוחת ערב, אבל אין ספק שהוא עשה משהו חמור, אחרת הארגון לא היה מבצע את הפנייה הזו (להדחתו). הוא כנראה עבר את הגבול. התורמים של הדסה לא מוכנים לקבל את מה שהפקידות הממשלתית מוכנה לקבל".
מארגון נשות הדסה נמסר, כי "הארגון תרם מיליארדים לבתי החולים, מתוכם נתרמו מאות מיליוני שקלים רק בחמש השנים האחרונות. סכום אסטרונומי זה נאסף שקל לשקל מתורמים כדי להבטיח את פעילות בתי החולים. הטענות שמעלים גורמים עלומי שם חסרות כל בסיס ונעשו מתוך רצון לפגוע בעבודת הארגון שכל כולה למען הציבור במדינת ישראל".
מהדסה נמסר ש"לא צריך משרד יחסי ציבור כדי להזים את מה שנטען. מספיק להסתובב בהדסה החדשה ולהשוות למצב שהיה לפני ארבע שנים כדי להבין שכל הנסיונות להשמיץ ולגמד את עשייתו של פרופ׳ רוטשטיין בהדסה נדונו לכשלון. הציבור בארץ אינו טיפש, הוא רואה מבין ומעריך עשיה למענו".