גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנק גולדמן זאקס מתחייב שלא לממן קידוחים ארקטיים בשל מדיניות סביבתית חדשה

כחלק ממדיניות סביבתית חדשה שאימץ, בנק ההשקעות מבטיח כי יסייע ללקוחותיו להתמודד עם פגיעות אקלימיות ● "האתגר המשמעותי ביותר של המאה ה־21"

מתקן קידוח באזור הארקטי / צילום: רויטרס
מתקן קידוח באזור הארקטי / צילום: רויטרס

בנק ההשקעות גולדמן זאקס הודיע כי יפסיק להעניק מימון לקידוחי נפט או חיפושי דלקים באזור הארקטי, וכי לא ישקיע במכרות פחם תרמיים חדשים בשום מקום בעולם.

המדיניות הסביבתית החדשה, שפורסמה על ידי הבנק ביום ראשון, זכתה לשבחים מצד אנשי איכות הסביבה, אף שרבים הזהירו כי מדובר רק בצעד התחלתי. בהצהרתו, הבנק מכיר בקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים, ומציין כי מדובר ב"אתגר הסביבתי המשמעותי ביותר של המאה ה-21", וכי גולדמן זאקס יסייע ללקוחותיו להתמודד באופן אפקטיבי עם פגיעות אקלימיות, בין היתר באמצעות מכירת אג״ח "קטסטרופה" למפגעי מזג אוויר.

האזור הארקטי הולך ומתחמם בשל שינויי האקלים, ונסיגת הקרחונים מעוררת מרדף של מעצמות אחרי משאבי הטבע המצויים בקוטב. האזור הארקטי, ברובו אזור בלתי מושג המכוסה בקרח, הולך ומצטמצם. עליית הטמפרטורות עלולה להסיר את מעטה הקרח המגונן על האזור מדי קיץ, ובכך לחשוף משאבים ונתיבי שיט חדשים. הפשרת האזור דוחפת את המעצמות הגדולות ואת מדינות הצפון להתחרות ביניהן על השליטה במשאבים ובנתיבי הסחר הקבורים מתחת לקרח, ששווים נאמד בטריליוני דולרים.

מניתוח של ארגון הסביבה האמריקאי Rainforest Action Network עולה כי בנקי ההשקעות הגדולים סיפקו מאז החתימה על אמנת פריז ב־2015, יותר מ־700 מיליארד דולר במימון לחברות דלק מאובנים שמתרחבות במגזרים כמו פצלי שמן וחיפושי גז ודלק בקוטב הצפוני. לפי דוח התוכנית להגנת הסביבה של האו"ם, כמות דלקי המאובנים שהעולם ישרוף עד 2030 צפויה להיות גבוהה פי שניים מהכמות שתאפשר לעמוד ביעד של הגבלת ההתחממות הגלובלית ל־1.5 מעלות, ולכן להצהרת הבנק כעת יש חשיבות - כשהיא מעידה על כך שהשדרה הפיננסית מתחילה לשנות כיוון ולקחת בחשבון את סכנות משבר האקלים ואת חשיבותה כשותפה בשינוי הכיוון המתבקש.

גולדמן זאקס לא לבד

עם הכרזה זו, גולדמן זאקס מצטרף למספר הולך וגדל של מוסדות פיננסיים גדולים השוללים קידוחים באזור הארקטי. יותר מתריסר מהבנקים הגדולים בעולם התחייבו לכך, ביניהם יוניקרדיט, רויאל בנק סקוטלנד וברקליס. גולדמן זאקס הוא הבנק האמריקאי הגדול הראשון שאוסר על מימון חדש של קידוחי נפט ארקטיים, והבנק האמריקאי הגדול הראשון, שפוסל מימון פרויקטים חדשים של כריית פחם תרמי ופרויקטים של שימוש בפחם ליצירת אנרגיה ברחבי העולם. למרות שההחלטה של הבנק זוכה לשבחים, פעילי סביבה מעבירים ביקורת על כך שהמחויבות של החברה איננה מספיקה, כאשר איננה מוכנה לסגת לחלוטין מהמעורבות שלה בתחום הגז והנפט, ורק בקיץ האחרון ניהלה החברה "מסע לובינג אגרסיבי" כדי לזכות במושב סביב השולחן בזמן ההנפקה הראשונית לציבור של "סעודי ארמקו", החברה המזהמת ביותר בעולם.

להדביק את יעדי הסכם פריז

ארגוני הסביבה מקווים כי ההחלטה של הבנק, שיכולה להוביל בנקים אחרים לאמץ מדיניות דומה, עלולה לפגוע בתיאבון של המעצמות למשאבים הארקטיים.

גולדמן זאקס מצטרפת לבנקים ברחבי העולם המאמצים 'מדיניות אקלימית' כדי להדביק את יעדי הסכם פריז. בנובמבר האחרון, הודיע בנק ההשקעות האירופי על שינוי במדיניות ההלוואות שלו, באופן שייתמוך בהשגת יעדי הסכם פריז ויישום מטרת האיחוד האירופי לקראת כלכלה דלת פחמן עד 2050. מינואר 2022 ואילך הבנק יהפוך ל"בנק האקלים הראשון בעולם": לא יאושרו הלוואות לתעשיות הפקת פחם, נפט וגז טבעי; בנוסף, לא ישקיע הבנק בתשתיות גז מסורתיות כמו פריסת קווים, אחסון, מתקני זיקוק ועוד, ולא ישקיע במתקנים גדולים לייצור חום מבוססי נפט, גז טבעי ופחם.

עוד כתבות

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות ומצפה להורדת ריבית; מיקרוסופט איבדה גובה

הנאסד"ק עלה בכ-0.2%, הדאו ג'ונס התחזק בכ-0.9% ● דוח התעסוקה של ADP העיד על האטה מפתיעה, עם ירידה של 32 אלף במספר המועסקים בנובמבר ● מניית מיקרוסופט ירדה בכ-2.5%, בעקבות דיווח על כך שקיצצה את מכסות המכירה שלה לתוכנות AI ● יום המסחר באירופה ננעל במגמה מעורבת, הדאקס נסחר ביציבות ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● הביטקוין נסחר ביותר מ-93 אלף דולר

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל Open AI / צילום: ap, Markus Schreiber

"רגע קריטי": סם אלטמן בהודעה חריגה לעובדי OpenAI

על רקע התחזקות התחרות מצד גוגל, מנכ"ל OpenAI סם אלטמן הכריז על "קוד אדום" והגדיר את התקופה הנוכחית כקריטית עבור ChatGPT ● כעת ירכזו עובדי החברה משאבים ושכבות ניהול סביב שיפור מיידי של הצ'אטבוט, במהלך שידחוק הצידה פרויקטים אחרים

תל אביב. כבר לא עיר ללא תחליף / צילום: Shutterstock

תל אביב עדיין הכי יקרה בישראל, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?

ברבעון השלישי של 2025, הפער בין המחיר הממוצע של דירות בתל אביב לעיר השנייה בדירוג, גבעתיים, עמד על 5% בלבד ● בתקופה המקבילה ב־2022 הפער בינה לבין העיר השנייה בדירוג אז, רמת השרון, עמד על שליש ● גלובס בודק מה קרה למחירי הדירות ב־25 ערים מרכזיות בארץ

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון, שנכון לעכשיו צפוי להסתיים בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

פלורנטין פינת מטלון, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

עיריית ת"א שלחה צווים, והעליון יכריע: האם מותר לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות הבתים

תושבים עתרו לבית המשפט העליון כדי לעצור את דרישתה של עיריית ת"א לאחידות בחזיתות הבניינים ● לטענתם, העלות גבוהה, ומדובר בהרחבה שגויה של חוק העזר העירוני: "מה עם הקשישים והחד־הוריות?" ● העירייה: עומדים על הזכות לשמור על מראה אחיד, נספק סיוע כלכלי

אריאל בבלי / צילום: קבוצת בראל

1.5 מיליון שקל לשלוש שנים: איש העסקים שלוקח חסות על אצטדיון ילדותו

אריאל בבלי, שגדל כמה מאות מטרים מאצטדיון גרין בנוף הגליל, חוזר אליו כעת עם קבוצת הנדל"ן בראל ● טכנולוגיית הדפוס הדיגיטלי של HP Indigo הישראלית עומדת בלב קמפיין חג המולד בספרד למותג השוקולד Suchard ● וזה המינוי החדש של המפקח על הבנקים בבנק ישראל לשעבר ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בבורסת ת"א; מניית ICL צנחה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● מניית ICL ירדה לאחר החלטת בג"ץ שמחייבת את החברה לשלם על שאיבה מים המלח ● ב-UBS צופים כי ימשיך להיחלש בעולם ושומרים את הדירוג האטרקטיבי למטבעות אחרים ● וגם: ביוליוס בר צופים שהכסף יכפיל את מחירו השנה

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: מינהל התכנון עוקף רשות מקומית ונותן היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

פשרה בייצוגית נגד טבע: האם התרופה להקלת גודש באף באמת מועילה?

טבע דחתה את הטענות כי התרופה "טבע קולד" אינה יעילה, אך במסגרת הפשרה הסכימה לתרום תכשירים בשווי של 440 אלף שקל לעמותת "חברים לרפואה" עפ"י צורכי הארגון

מגדל אפשטיין / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם אפשטיין, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

מסקר שנערך, עולה כי בממוצע הישראלים מקדישים 1.5 שעות לכלי AI, על חשבון גלישה רגילה, צפייה טלוויזיונית ורשתות חברתיות ● כלי ה–AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT ובמקום השני נמצא ג'מיני

שר הכלכלה ניר ברקת פגוש את העיתונות, קשת 12, 22.11.25 / צילום: איל יצהר

ברקת אכן מממן לעצמו את כרטיסי הטיסה, אבל זה לא הכול

שר הכלכלה חוזר ואומר שהוא משלם על שלל טיסותיו לחו"ל • אבל העלויות לא מתמצות במושב במטוס • המשרוקית של גלובס 

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

בחצי מיליארד שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הסגורה של דוראל?

דוראל הנפיקה אמש מניות ב-500 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

פעילות כוחות צה''ל ברפיח (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

בתגובה לתקרית ברפיח: חיל האוויר תקף בדרום רצועת עזה

ארבעה לוחמים נפצעו בהיתקלות ברפיח, אחד מהם במצב קשה; צה"ל תקף מפקד שטח בחטיבת רפיח בתגובה ● החל הליך הזיהוי של החטוף החלל במכון לרפואה משפטית ● מעבר רפיח ייפתח בימים הקרובים ליציאת תושבים בלבד מרצועת עזה למצרים ● העצרת הכללית של האו"ם אישרה החלטה הקוראת לישראל לסגת מרמת הגולן ● עדכונים שוטפים

משרד הפנים בירושלים / צילום: Shutterstock, shutterstock

חברות שיתמודדו במכרזי הרשויות המקומיות יחויבו להצהיר על עבר פלילי

משרד הפנים מבטיח מנגנון שיחסום התמודדות של חברות תחת חקירה במכרזים עירוניים, לאחר שנים שבהן הרשויות המקומיות נמנעו מבדיקת עבר פלילי – בניגוד לנעשה בשירות המדינה ● זאת על רקע מספר פרשיות שחיתות ובעקבות לחץ ציבורי

ישראלים בלרנקה בדרך לארץ / צילום: דוברות ארקיע

ביטולי הטיסות הולידו הר תביעות, ובתי המשפט נותנים פסיקות סותרות

בעקבות ביטולי עשרות טיסות במלחמה, נוסעים רבים פנו לבתי המשפט כדי לזכות בפיצוי ● בחינת מספר פסקי דין מגלה החלטות סותרות, כשבחלקן בתי המשפט מאשרים את התביעות ובאחרות לא ● חברות התעופה: החוק בלתי ישים

ד''ר יפעת בן חי שגב / צילום: איל יצהר

ד"ר יפעת בן חי שגב עוזבת את חדשות 13, אך הפלונטר עדיין לא הותר

דירקטוריון חדשות 13 מתנהל זה זמן רב ללא יכולת הכרעה, בשל דד לוק שיצרו שניים מחבריה ● ההתפטרות העכשווית עשויה לפתור זאת, ולהוביל למינוי מנכ"לית קבועה

הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הארנונה תתייקר שוב? הממשלה משנה כיוון - ומאשרת לעיריות להגיש בקשות להעלאת תעריפים

שר הפנים הקודם, משה ארבל, הצהיר באמצע השנה כי לא יאשר בקשות לחריגה מתעריף הארנונה הקיים ● אך מאז ארבל עזב – וכעת הממשלה מאפשרת הגשת בקשות חריגות ● איגוד לשכות המסחר: עד כה הוגשו כ-95 בקשות להעלאות חריגות, המסתכמות בכ־250 מיליון שקל

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה