גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנק גולדמן זאקס מתחייב שלא לממן קידוחים ארקטיים בשל מדיניות סביבתית חדשה

כחלק ממדיניות סביבתית חדשה שאימץ, בנק ההשקעות מבטיח כי יסייע ללקוחותיו להתמודד עם פגיעות אקלימיות ● "האתגר המשמעותי ביותר של המאה ה־21"

מתקן קידוח באזור הארקטי / צילום: רויטרס
מתקן קידוח באזור הארקטי / צילום: רויטרס

בנק ההשקעות גולדמן זאקס הודיע כי יפסיק להעניק מימון לקידוחי נפט או חיפושי דלקים באזור הארקטי, וכי לא ישקיע במכרות פחם תרמיים חדשים בשום מקום בעולם.

המדיניות הסביבתית החדשה, שפורסמה על ידי הבנק ביום ראשון, זכתה לשבחים מצד אנשי איכות הסביבה, אף שרבים הזהירו כי מדובר רק בצעד התחלתי. בהצהרתו, הבנק מכיר בקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים, ומציין כי מדובר ב"אתגר הסביבתי המשמעותי ביותר של המאה ה-21", וכי גולדמן זאקס יסייע ללקוחותיו להתמודד באופן אפקטיבי עם פגיעות אקלימיות, בין היתר באמצעות מכירת אג״ח "קטסטרופה" למפגעי מזג אוויר.

האזור הארקטי הולך ומתחמם בשל שינויי האקלים, ונסיגת הקרחונים מעוררת מרדף של מעצמות אחרי משאבי הטבע המצויים בקוטב. האזור הארקטי, ברובו אזור בלתי מושג המכוסה בקרח, הולך ומצטמצם. עליית הטמפרטורות עלולה להסיר את מעטה הקרח המגונן על האזור מדי קיץ, ובכך לחשוף משאבים ונתיבי שיט חדשים. הפשרת האזור דוחפת את המעצמות הגדולות ואת מדינות הצפון להתחרות ביניהן על השליטה במשאבים ובנתיבי הסחר הקבורים מתחת לקרח, ששווים נאמד בטריליוני דולרים.

מניתוח של ארגון הסביבה האמריקאי Rainforest Action Network עולה כי בנקי ההשקעות הגדולים סיפקו מאז החתימה על אמנת פריז ב־2015, יותר מ־700 מיליארד דולר במימון לחברות דלק מאובנים שמתרחבות במגזרים כמו פצלי שמן וחיפושי גז ודלק בקוטב הצפוני. לפי דוח התוכנית להגנת הסביבה של האו"ם, כמות דלקי המאובנים שהעולם ישרוף עד 2030 צפויה להיות גבוהה פי שניים מהכמות שתאפשר לעמוד ביעד של הגבלת ההתחממות הגלובלית ל־1.5 מעלות, ולכן להצהרת הבנק כעת יש חשיבות - כשהיא מעידה על כך שהשדרה הפיננסית מתחילה לשנות כיוון ולקחת בחשבון את סכנות משבר האקלים ואת חשיבותה כשותפה בשינוי הכיוון המתבקש.

גולדמן זאקס לא לבד

עם הכרזה זו, גולדמן זאקס מצטרף למספר הולך וגדל של מוסדות פיננסיים גדולים השוללים קידוחים באזור הארקטי. יותר מתריסר מהבנקים הגדולים בעולם התחייבו לכך, ביניהם יוניקרדיט, רויאל בנק סקוטלנד וברקליס. גולדמן זאקס הוא הבנק האמריקאי הגדול הראשון שאוסר על מימון חדש של קידוחי נפט ארקטיים, והבנק האמריקאי הגדול הראשון, שפוסל מימון פרויקטים חדשים של כריית פחם תרמי ופרויקטים של שימוש בפחם ליצירת אנרגיה ברחבי העולם. למרות שההחלטה של הבנק זוכה לשבחים, פעילי סביבה מעבירים ביקורת על כך שהמחויבות של החברה איננה מספיקה, כאשר איננה מוכנה לסגת לחלוטין מהמעורבות שלה בתחום הגז והנפט, ורק בקיץ האחרון ניהלה החברה "מסע לובינג אגרסיבי" כדי לזכות במושב סביב השולחן בזמן ההנפקה הראשונית לציבור של "סעודי ארמקו", החברה המזהמת ביותר בעולם.

להדביק את יעדי הסכם פריז

ארגוני הסביבה מקווים כי ההחלטה של הבנק, שיכולה להוביל בנקים אחרים לאמץ מדיניות דומה, עלולה לפגוע בתיאבון של המעצמות למשאבים הארקטיים.

גולדמן זאקס מצטרפת לבנקים ברחבי העולם המאמצים 'מדיניות אקלימית' כדי להדביק את יעדי הסכם פריז. בנובמבר האחרון, הודיע בנק ההשקעות האירופי על שינוי במדיניות ההלוואות שלו, באופן שייתמוך בהשגת יעדי הסכם פריז ויישום מטרת האיחוד האירופי לקראת כלכלה דלת פחמן עד 2050. מינואר 2022 ואילך הבנק יהפוך ל"בנק האקלים הראשון בעולם": לא יאושרו הלוואות לתעשיות הפקת פחם, נפט וגז טבעי; בנוסף, לא ישקיע הבנק בתשתיות גז מסורתיות כמו פריסת קווים, אחסון, מתקני זיקוק ועוד, ולא ישקיע במתקנים גדולים לייצור חום מבוססי נפט, גז טבעי ופחם.

עוד כתבות

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

5 שנים מההנפקה, צים במרכז סערה - והשבועות הבאים יקבעו מי ינווט את ענקית הספנות

ברקע הצעות לרכישת צים, מתחמם המאבק בין בעלי מניות המבקשים למנות דירקטורים מטעמם, לבין דירקטוריון החברה ● בתווך נמצאים המנכ"ל אלי גליקמן, שהוביל את מסע ההתאוששות של ענקית הספנות וכעת מבקש לרכוש אותה; ועובדי החברה, שחוששים ממשתלט זר ואף פנו לשרת התחבורה כדי לפעול לסיכול המהלך

קובי אלכסנדר / איור: גיל ג'יבלי

הסבלנות השתלמה: קובי אלכסנדר מממש רווח גדול באי.בי.אי

קובי אלכסנדר מכר אתמול 240 אלף ממניות בית ההשקעות אי.בי.אי, בסכום כולל של 66 מיליון שקל ● מניית בית ההשקעות זינקה ב-450% בתוך חמש שנים ● לאחר המימוש ממשיך להחזיק אלכסנדר ב-15.8% ממניות אי.בי.אי

BYD SEALION 05  פלאג–אין / צילום: יח''צ

בפחות מ-170 אלף שקל: הקרוס אובר הזה עושה כמעט 50 ק"מ לליטר דלק

הסינים ממשיכים לשנות את שוק הרכב, והפעם מגיע אלינו BYD SEALION 05: קרוס-אובר משפחתי מרווח ומאובזר היטב, המצויד בהנעת פלאג-אין בוגרת ומעניק טווח משולב חשמל-בנזין של מעל 1,000 ק"מ ● הרכב אינו חף מפגמים, אבל במחיר פתיחה של פחות מ–170 אלף שקל יש לו פוטנציאל להיות להיט מכירות

מימין: יובל כספית, עומר לוי ונועה טקה / צילום: צילום מסך יוטיוב

20 המשפיעניות המצליחות ביותר בישראל, ולמה אין ברשימה גברים

שוק המשפיענים מגלגל בארץ כמעט 400 מיליון שקל בשנה, ולצד טיפוח ואופנה מתחזק בקטגוריות כמו פיננסים ובריאות, בעוד מותגי הרכב והגיימינג עדיין חלשים בתחום ● בחברת יומנז, המתמחה בכלכלת יוצרים, מצביעים גם על היציאה מהסושיאל לעבר שילוט חוצות וטלוויזיה

עץ האשוח בכיכר המעיין בנצרת / צילום: יזיד חמיס

מסעדת שף, יקב משפחתי ועץ אשוח: היישוב בגליל שמציע חוויית כריסמס שלמה

שוק לילה במלון מיתולוגי, מאפייה מטריפה, ארוחה אותנטית בבית אבן עתיק, מסעדת שף וגם יקב ● ביקרנו בשלושה יישובים נוצריים בגליל שיציינו בשבוע הבא את חג המולד ● חגית אברון תופרת יום

אילוסטרציה: shutterstock

אלי לילי פרסמה את תוצאות הניסוי הטובות ביותר של תרופת הרזיה עד היום

למרות שהשקה עדיין לא באופק, הנתונים מהניסוי הקליני המוצלח מציבים את אלי לילי בעמדת זינוק מול המתחרות בתחום ההרזיה ● בממוצע, המטופלים איבדו כשליש ממשקל גופם, וחלקם אף הפסיקו את הטיפול עקב ירידה מוגזמת במשקל

שר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

החלטת ממשלה או חקיקה? כ"ץ יביא לאישור את סגירת גלי צה"ל ב-21.12

שר הביטחון הודיע כי יביא בעוד כשבוע וחצי לאישור הממשלה את ההחלטה על סגירת תחנת הרדיו הצבאית ● ההחלטה תגיע לישיבת הממשלה לאחר שהייעוץ המשפטי לממשלה יוכל להשלים את חוות-דעתו ביחס להחלטה

מערכת החיסון נלחמת חזרה / צילום: Shutterstock

מערכת החיסון נלחמת חזרה: 3 מחקרים שיעזרו למנוע את מחלות העתיד

פרופ' יפעת מרבל, שנבחרה השבוע על ידי כתב העת Nature לאחת המשפיעות במדע, גילתה אוצר של אנטיביוטיקות פוטנציאליות ומתקדמת לשלב הבא במחקר ● פרופ' פמלה ביורקמן, כלת פרס וולף, עובדת על חיסון אחד למחלות שעוד לא נולדו ● ופרופ' רון דיסקין מכין מלכודות משוכללות לווירוסים ● כשהמגפה הבאה אורבת בפינה ומחקרי חיסונים מקוצצים, שלושה חוקרים נותנים סיבה לאופטימיות

השטח שעליו תוקם תחנת הכוח ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

תחנת הכוח "קסם" סגרה פיננסית ותקבל תגמול מוגדל מרשת החשמל

ההלוואה מבנק הפועלים עומדת על 1.1 מיליארד אירו ועוד 300 מיליון שקל - ובסך-הכול כ-4.5 מיליארד שקל ● בכך הבטיחה "קסם" את הקמתה ואת "תשלום הזמינות" הגבוה שתקבל מרשת החשמל - זאת מכיוון שמדובר בתחנה קריטית לאספקת חשמל באזור צפון גוש דן

ח'אן יונס / צילום: ap, Jehad Alshrafi

קצה חוט חדש: ישראל בודקת שטח שבו ייתכן שנקבר החטוף החלל רן גואילי

בישראל חוששים להישאר באפלה לקראת שלב ב' של הפסקת האש ברצועת עזה, אליו חותרת ארה"ב, ומתנים את תחילתו בהשבת החלל החטוף האחרון רן גואילי ● טראמפ מתכנן למנות גנרל אמריקני לפקד על הכוח הבינלאומי בעזה ● לפי מקורות בביירות, השליחה האמריקאית הזהירה כי ישראל תבצע תקיפות גדולות ומשמעותיות נגד חיזבאללה  ● חברת הסייבר פאלו אלטו: חשפנו קמפיין ריגול מתקדם של חמאס ● מגעים חשאיים בבית הנשיא להקמת ועדת חקירה ממלכתית ● עדכונים שוטפים

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

כדי להתחמק ממס הרווחים הכלואים: חברות רבות מחפשות תכנון מס יצירתי

רפורמת הרווחים הכלואים מאלצת בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2% ● בשוק יודעים לספר כי בעלי חברות רבים לא נערכו לכך ומחפשים תכנוני מס יצירתיים ● "החוק תפס רבים לא מוכנים, וכולם בלחץ"

מפעל של יצרנית הרכב צ'רי בווהו, סין / צילום: Reuters, Xiao Benxiang/VCG

בתעשיות הביטחוניות כבר מודאגים: האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על הרכבים הסיניים?

כלי הרכב החכמים תוצרת סין מצוידים במצלמות, חיישנים ומערכות מקושרות לרשת, ומסוגלים לאסוף כמויות עצומות של מידע לאורך זמן ● בעוד שגופי הביטחון בישראל הולכים אחרי ארה"ב ומטילים מגבלות שימוש, כרבע מיליון כלי רכב סיניים כבר נוסעים בכבישי ישראל ● האם אובדן הפרטיות הוא מחיר סביר לנוחות טכנולוגית, או שמא מדובר בסיכון ביטחוני?

האירוע שקיימה ניקוסיה עם סטארט-אפ ניישן סנטרל / צילום: Startup Nation Central

אחת הידידות הקרובות של ישראל שואפת להעמיק עוד יותר את הקשרים

קפריסין קיימה יחד עם סטארט-אפ ניישן סנטרל את אירוע Tech Horizons of the Mediterranean ● מאות מנהלי ועובדי פלאפון ו-yes לקחו חלק בשבוע מעורבות חברתית ● התערוכה שמוצגת במודיעין בהשתתפות אמנים מכל אירופה ● וזה המנכ"ל החדש של אקוואריוס ● אירועים ומינויים

גל תקיפות בלבנון (ארכיון)

3 שבועות לדדליין לחיזבאללה: גל תקיפות של צה"ל בלבנון

שר החוץ הלבנוני: קיבלנו אזהרות מגורמים ערביים ובין-לאומיים שישראל מתכננת פעולה צבאית נרחבת בלבנון ● ב"עובדה" נחשפו תיעודים של ששת החטופים שנרצחו בשבי ● בישראל חוששים להישאר באפלה לקראת שלב ב' של הפסקת האש ברצועת עזה, אליו חותרת ארה"ב, ומתנים את תחילתו בהשבת החלל החטוף האחרון רן גואילי ● אתמול דווח כי ישראל בודקת שטח שבו ייתכן שנקבר גואילי

מבלים בפסטיבל הבירה ''הופי'' / צילום: עידן עטייה

למה בוטל פסטיבל הבירה שעשה לישראל יופי של הסברה?

פסטיבל הבירה הבינלאומי "הופי" נערך בתל אביב 4 שנים, הביא הנה נציגי מבשלות בירה מחו"ל ואף שבר חרמות בזמן המלחמה ● השנה הוא לא יתקיים בשל רגולציה מחמירה: "הדרישה אבסורדית, עלות הבדיקה הנדרשת עולה על שווי הסחורה"

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק

בכמה בתי השקעות מובילים בוול סטריט כבר לא עוסקים בתהייה האם הראלי בקרב מניות הבינה המלאכותית משקף בועה ● במקום זאת הם מזהירים מהערכת חסר לעתיד התחום, וממפים את החברות שינצחו מההתפתחויות ב־AI ואת אלו שבכוננות ספיגה ● ומה מצב הישראליות?

קרקע חקלאית / צילום: Shutterstock

הקרקע החקלאית הוחזרה למדינה: הסעיף שהפך את העסקאות לחסרות ערך

פסק דין חושף כיצד מצגים מפתים על "הפשרה קרובה" התגלו כעסקה נטולת ערך - בגלל סעיף אחד שהוסתר מהרוכשים

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר

משבר השמאים הוכיח שוב שדחיינות היא שם המשחק

דחיינות היא עדיין שיטת עבודה ● רוכבי האופניים ניצחו את החזית האנטי-ישראלית ● ומתברר שאנחנו כן יכולים לנצל דאטה לטובתנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

בנק ישראל נגד חוק הגיוס: "לוקה בחסר ולא יביא לגיוס החרדים הנדרש"

הבנק המרכזי מזהיר כי הנוסח הנוכחי של חוק הגיוס "לוקה בחסר", וזאת משום שהיעדים שקבעה הצעת החוק הם נמוכים, והתמריצים הכלכליים בעלי אפקטיביות נמוכה ● "העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב באנשי מילואים"