ביטקוין צ'יינג' בתל אביב / צילום: shutterstock
בדיון שהתקיים אמש (א') בבית המשפט המחוזי בירושלים, משך איגוד הביטקוין הישראלי את העתירה שהגיש נגד בנק ישראל וחמישה בנקים מסחריים, כפי שנחשף ב"גלובס" באוגוסט האחרון.
עתירתו של איגוד הביטקוין הישראלי ביקשה לחשוף את המדיניות שבשמה מסרבים הבנקים המקומיים לתת שירות למחזיקי ביטקוין. ואולם, משהתברר לאיגוד כי פרט לבנק אגוד לא הוגשו ולא אושרו מסמכי מדיניות כאלה לבנק ישראל, החליט האיגוד למשוך את עתירתו.
לדברי מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין, "הגשנו את העתירה על-מנת שנוכל להבין אם בנק ישראל אישר לבנקים מדיניות החוסמת פעילות בכספים שמקורם בביטקוין ובמטבעות דיגיטליים. בדיון התברר שלא, ולכן הדרך כעת פתוחה להמשיך בפעילות ולפעול במגוון הדרכים האפשריות. אנחנו מתכוונים להמשיך ולפעול כדי לסייע למשתמשי ביטקוין ומטבעות דיגיטליים להשיג גישה למערכת הבנקאית ולאפשר להם לפעול בחופשיות, כמו לכל אזרח שומר חוק אחר".
עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי לאיגוד הביטקוין הישראלי, אמר כי "בדיון אתמול קיבלנו דבר אחד משמעותי: אמירה ברורה של בנק ישראל כי הבנק היחיד שיש לו מדיניות עסקית הנוגעת לאי-קבלת תשלומים שמקורם מטבעות קריפטוגרפיים הוא בנק אגוד. לשאר הבנקים יכול להיות נוהל פנימי כזה או אחר, אבל מדיניות שאושרה על-ידי בנק ישראל יש רק לבנק אגוד. זה אומר שבפעם הבאה שבנק מסרב לקבל כספים של אזרח, הוא יכול לפנות לבית המשפט ולבקש לכפות את קבלת הכספים, כי סירוב לא ענייני כזה הוא לא סירוב סביר כהגדרתו בחוק".
רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.