גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקציב, ריבית ומט"ח: הנה 20 נקודות מפתח על שנת 2020

מה יקרה לריבית בארץ ובעולם, כיצד תתפתח מלחמת הסחר ומה יהיו השפעותיה, לאן יפנו המשקיעים, וממה עליהם להיזהר? נקודות למחשבה לקראת השנה הבאה

20 נקודות מפתח על 2020 / אילוסטרציה: shutterstock
20 נקודות מפתח על 2020 / אילוסטרציה: shutterstock

1. הריבית תישאר נמוכה והמשקיעים יפנו לנכסי סיכון

סביבת הריבית בישראל תישאר נמוכה עד אפסית גם בשנת 2020. גם בארה"ב כבר ברור שהריבית לא תעלה ואולי אף תרד, אם ממשל טראמפ יתקל בקשיים לשמר את ההגמוניה הכלכלית העולמית של ארה"ב בגלל מלחמת הסחר. אירופה ויפן נעולות בשערי ריבית שליליים לתקופה ממושכת וכך, כאשר הריבית נמוכה, למשקיעים אין עוגן חסר סיכון להשקעה, והם ימשיכו לפנות לנכסי סיכון תוך תנודתיות גבוהה בשווקים.

2. סביבת האינפלציה העולמית תישאר נמוכה

על אף הרצון של מדינות רבות, שטובעות בחובות ורוצות דווקא ליצור אינפלציה שתשחק חובותיהם מקומית, סביבת האינפלציה תישאר נמוכה. עודף היצע של גורמי ייצור ושינוע ברחבי העולם, לצד המשך התחרות על כיסו של הצרכן מצד מדינות וחברות, כחלק ממלחמת הסחר הגלובלית, ימשיכו לתמוך בסביבת אינפלציה נמוכה. רמת החוב של המדינות תישאר גבוהה ותנטרל אפשרות להעלאת ריבית, מה שיתמוך בהמשך הגאות בשווקים הפיננסיים. ישראל תמשיך להיות אי של יציבות לאור חוזקת השקל וגמישות היבוא.

3. האתגר בשוק התעסוקה: שילוב חרדים וערבים

שוק התעסוקה הישראלי ימשיך להפגין עוצמה, כאשר שיעור האבטלה צפוי להישאר ברמות נמוכות היסטורית. אוכלוסיית ישראל צומחת בקצב של למעלה מ-200 אלף איש בשנה והמיקוד האמיתי עובר לאתגר עליית שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה החרדית והערבית בשוק העבודה. במקביל, כל ממשלה שתקום תהיה חייבת לטפל בנושא הכאוב של הפריון הנמוך של העובד הישראלי. מבחינת שוק ההון, תעסוקה מלאה תמשיך לתמוך בתוואי הצמיחה החיובי של ישראל.

4. החריגה המשמעותית מיעד הגירעון ב-2019 צפויה להיפתר

סוגיית החריגה המשמעותית מיעד הגירעון ב-2019 צפויה להיפתר במהלך 2020. הגירעון התקציבי שהרים ראש, יטופל על ידי הממשלה הבאה בסדר חשיבות עליון, בין באמצעות קיצוץ רוחבי או ספציפי על פי אג'נדה פוליטית חברתית כלכלית. יחס החוב-תוצר הישראלי, שהלך וירד במשך שנים עד לרמה של כ-60% (הנמוך מקרב המדינות המפותחות), מאפשר זמן תיקון, כאשר במקביל, התמלוגים והמסים ממכירות הגז בישראל ולמדינות השכנות יתרמו משמעותית. הסרת עננת חוסר הוודאות סביב סוגיית הגירעון תוביל להשפעה חיובית על שוק ההון הישראלי.

5. לא צפוי שינוי משמעותי במבנה התקציב

תקציב 2020 עובד כרגע, עד כינון הממשלה, על טייס אוטומטי על בסיס תקציב 2019, כאשר לא צפוי שינוי משמעותי במבנה התקציב. טיפול בגירעון ומיסוי עלולים להכביד על שוק ההון עם התגבשות הממשלה והצורך בהעלאת מסים, כאשר בינתיים פרויקטים אסטרטגיים של ישראל תקועים בצנרת. פגיעה במשק הישראלי לא צפויה שכן מנועי הצמיחה העיקריים ימשיכו ביתר שאת. בשורה התחתונה, שוק ההון ככלל לא צפוי להיפגע משמעותית אולם סקטורים הקשורים בפרויקטי פיתוח תשתיות יחוו תנודתיות יתר.

6. סחר החוץ יישאר החיובי על אף השקל החזק

אחת מנקודות החוזק של הכלכלה הישראלית תמשיך - יצוא של מוצרים ושירותים בעלי ערך מוסף גבוה, לצד יבוא של מוצרים ושירותים בעלי ערך מוסף נמוך. הגידול המשמעותי בהיקף יצוא הגז עם תחילת היצוא לירדן ומצרים, לצד היתרון היחסי של ישראל בתחומי ההייטק השונים והמגוונים והתעשייה הביטחונית, ימשיכו לתמוך בסחר החוץ החיובי על אף השקל החזק.

7. תנודתיות גבוהה בשערי החליפין בשל הריבית הנמוכה

השקל ימשיך להפגין עוצמה מול המטבעות העיקריים, כאשר גורמי היסוד של המשק הישראלי ימשיכו לתמוך במטבע הישראלי. ה"סיליקון ואדי" הישראלי ימשיך לייצר הצלחות, ויחד עם תחילת הזרמת הגז מלווייתן ותחילת גביית "תמלוגי ששינסקי" מתגלית תמר, יגבירו את זרימת מטבע זר פנימה. הרמה הנמוכה של הריביות בישראל ואצל גושי הסחר העיקריים, והיעדר עוגן כלשהו, יביאו לתנודתיות גבוהה בשערי החליפין במהלך השנה. בנק ישראל ימשיך עם מדיניות ריבית אפסית ורכישות משמעותיות של דולרים בשוק כנגד היצע הולך וגדל.

8. מחירי הנדל"ן למגורים בישראל מתקרבים לתקרה

הריבית הנמוכה והיעדר חלופות חיסכון ארוך טווח הפכו בעשור האחרון את ההשקעה בדירות למגורים בישראל לחלופה משמעותית עבור הון פנוי. עם זאת, עליות המחירים של השנים האחרונות, העלייה במיסוי עבור משקיעים, לצד מיצוי יכולת הקנייה של הציבור הישראלי, בקנייה ובשכירות, מתחילים לשים "גג" מעל מחירי הדיור בישראל. בסופו של יום, לא כל אחד יכול לקבל משכנתא של יותר ממיליון שקל ולתקופה של יותר מ-30 שנה והישראלים כבר עכשיו כורעים תחת הנטל כאשר השכר הריאלי לא מטפס. המקום לעליות נוספות מוגבל גם למשפרי דיור ובוודאי למשקיעים.

9. ארה"ב תמשיך להכתיב את תנאי שוק האנרגיה העולמי

ארה"ב הפכה ליצואנית הנפט הגדולה בעולם עם ייצור של 13 מיליון חביות ביום, ובכך הפכה לגורם הדומיננטי ביותר בסוגיית מחיר הנפט העולמי. לשם השוואה שיא הייצור האיראני עמד על 2 מיליון חביות ליום (וכיום עקב הסנקציות עומד על פחות מ-200 אלף). האמריקאים מגדילים דרמטית את ההשפעה הבינלאומית שלהם בתחום האנרגיה ואף שולטים על התנהלות מדינות המפרץ ובעיקר ערב הסעודית, שנאלצת להתיישר לתכתיבים האמריקאים. ארה"ב המספקת כבר 20% מתצרוכת הנפט הסינית, חיסלה את הגמונית ה"פטרו-דולרים" הערבית, ומכוונת את מחירי הנפט בהתאם לתעשיית פצלי השמן מצד אחד והמחיר בתחנת הדלק לצרכן האמריקאי מצד שני. אפילו הפגיעה האיראנית במתקני הנפט של אראמקו בסעודיה, לא הצליחה לגרום להאמרת מחירי הנפט כבשנים עברו.

10. הצמיחה בישראל תישאר גבוהה ובעולם תמשיך לדשדש

קצב הצמיחה בישראל צפוי להמשיך להיות גבוה ביחס למדינות ה-OECD, כאשר מנועי הצמיחה הישראלים בתחומי הטכנולוגיה, התעשיות ביטחוניות, מאגרי הגז ועוד ימשיכו לשגשג. השקעות של חברות ענק גלובליות כגון אינטל, לצד גידול האוכלוסייה, לצד תרבות הצריכה המקומית, יתמכו בצמיחה הכללית. האתגר יעבור למונחי הצמיחה לנפש, התלוי בשילוב האוכלוסייה החרדית והערבית בשוק העבודה. שילוב מוצלח של אוכלוסיות אלו יספק תאוצה והגדלה דרמטית של קצב הצמיחה. מאידך, קצב הצמיחה העולמי ימשיך לדשדש כתוצאה מקרבות הסחר הגלובליים, כאשר ארה"ב תשמור על מקומה על חשבון האחרים.

11. יצוא הגז למצרים וירדן יחזק את מעמדה של ישראל

שובר השוויון של הכלכלה הישראלית. מאגרי הגז שנמצאו, ואלה שעוד יתגלו, מובילים למהפכה כלכלית, הכנסות עתק למדינה וחיזוק מעמדה הבינלאומי של ישראל. תחילת הזרמת הגז מלווייתן ותחילת היצוא למצרים וירדן יובילו לגידול משמעותי בהכנסות המדינה, כאשר מאגר תמר כבר צפוי להתחיל לשלם את "מס ששינסקי" ב-2020 ולהגדיל את חלקה של המדינה בתגליות. יצוא גז לאירופה באמצעות צינורות לקפריסין בואכה יוון ואיטליה, הוא חלום שיכול להתגשם בתמיכה אמריקאית המכוונת נגד ההגמוניה של הרוסים באספקת אנרגיה לאירופה. חלום, כבר אמרנו.

12. הרעב לנכסים "אלטרנטיביים" יימשך, אך לפרטיים קשה לממש

הריבית הנמוכה ומחירי הנדל"ן הגבוהים, ימשיכו להוות כר פורה לתופעת הרעב להשקעה בנכסים אלטרנטיביים שונים ומגוונים - הלוואות, קרנות P2P, אשראי לנדל"ן, מזנין לסוגיו, פרייבט אקוויטי, קרנות גידור ועוד. מרבית החלופות הן במטבע זר ומכוונות לתשואות של 6-10% (אם אכן יצליחו) ומכאן חייבים לקחת בחשבון גם את התנהגות שער החליפין והשפעתו על התשואה השקלית בה מודדים בסופו של דבר משקיעים ישראלים. כך, ב-2019, השקעה דולרית שהניבה 6% יצרה למעשה הפסד שקלי של 1%, ובמונחי אירו כבר מדובר בהפסד של 5%! בשנה. העובדה שמרבית הנכסים האלטרנטיביים אינם סחירים, טובה אולי לספרים של הגופים המוסדיים, אבל למשקיעים פרטיים מדובר לרוב על נכסים לא נזילים, ובתנאי שוק מסוימים יהיה קשה מאד לממש או למכור.

13. קטר ההייטק יוסיף למשוך את הכלכלה

קטר ההייטק הישראלי ממשיך לשעוט קדימה במלוא המרץ - ביטחון סייבר, ביג דאטה, פיתוח צ'יפים, ווטר-טק, אוטו-טק, דיגיטל מרקטינג, גיימיניג, טכנולוגיות רפואיות, איכות סביבה, ואינסוף חדשנות. התרבות היזמית, היצירתיות והמוניטין העולמיים של הסטארט-אפ ניישן, ימשכו את תעשיית ההייטק הישראלית להתרחב ולפעול בתחומים מגוונים, ושנת 2020 תמשיך את האינרציה ואת הכלכלה הישראלית.

14. מלחמת הסחר תיצור תנודתיות יתר בשוק הסחורות

שוק הסחורות העולמי יושפע בעיקר ממלחמת הסחר והאבולוציה של תהליכי הגלובליזציה. רמת הביקוש העולמית תקבע את מחירי הסחורות, כאשר עודף כושר הייצור והשינוע העולמיים ימשיכו לשמור על המחירים. מלחמת הסחר, שתימשך ביתר שאת השנה הקרובה, תיצור תנודתיות יתר בשוק הסחורות והשפעה בהתאם על חברות להן רגישות יתר.

15: אי שוויון מאיים על הכלכלה העולמית ועלול לגרום לכאוס

תאגידי הענק המשתלטים על חלקים הולכים וגדלים של הכלכלה הגלובלית, תהליכי הגירה בלתי נשלטת, והתפתחות תהליכי רובוטיקה בייצור, נוגסים בשוק התעסוקה בעולם המערבי, מגדילים את האי שוויון ויוצרים אי שקט חברתי. גידול משמעותי בשיעור המובטלים מוביל להתקוממות חברתית שעלולה לגרום לכאוס של ממש. אפילו במדינות מפותחות כמו צרפת, היציבות החברתית והפוליטית בסכנה כפי שהפגנות ה"אפודים הצהובים" מדי סוף שבוע בשנה האחרונה מעידות. לא כל שכן, אי שוויון במדינות פחות מפותחות או בעולם שלישי. סוגיית אי השוויון תעמוד גבוה בסדר היום של מקבלי ההחלטות, כאחד האיומים המרכזיים על הכלכלה הגלובלית ב-2020 ואילך.

16. משקיעים שלא יידעו לנטרל את האמוציות עלולים להפסיד הון 

העולם "שטוח", המידע זמין והעוצמה ומידת ההיסטריה של התקשורת ימשיכו ללבות את התנודתיות בשווקים. משקיעים שלא יידעו לנטרל את האמוציות, לראות מעבר לכותרות ולפעול בהתאם לאסטרטגיה שנקבעה מראש עלולים להפסיד הון רב. בעולם שבו כל ציוץ יכול להטיס או להפיל את השווקים, כל מיני משבר מיד הופך לכותרות ראשיות, השווקים מגיבים בעוצמה - בפחד או בהתלהבות, וסטיית התקן גבוהה מתמיד. שליטה עצמית וניהול סיכונים הם שם המשחק בשנה הקרובה.

17. הקרב על ההגמוניה בלתי נמנע ומלחמת הסחר תשפיע על כולם

מלחמת הסחר תימשך במלוא העוצמה גם ב-2020 ותשפיע על כל העולם, ולא רק על ארה"ב וסין, כאשר האיחוד האירופי, יפן ושאר הכלכלות הגדולות יושפעו גם הן מתוצאות המו"מ בין המעצמות. האידאולוגיות החברתיות והפוליטיות של ארה"ב וסין שונות בתכלית, ונראה שמסלול ההתנגשות בקרב על ההגמוניה ימשיך להיות בלתי נמנע, וכל הסכם שיחתם, אם בכלל, יהווה רק דחייה עד לעימות הבא. ישראל כפרוקסי אמריקאי, תתיישר עם ההנחיות שיגיעו מוושינגטון.

18. איראן שואפת לייצר איום קיומי על ישראל, המשקיעים לא מתרגשים

אופי האיום הביטחוני על ישראל השתנה, עם העברת מלחמה פוטנציאלית ל"חזית" העורף הישראלי, באמצעות טילים למרכזי אוכלוסייה ותשתיות חיוניות. ברמה האסטרטגית, אין איום קיומי מוחשי על ישראל, אולם איראן שואפת לכך. המערכה בין המלחמות מול איראן, בשטחי סוריה עיראק ותימן, נמשכת כל הזמן. המשקיעים ושוק ההון הוכיחו שהם לא מתרגשים מכל הסלמה בעזה או בצפון, וההערכה היא שהתנהלות זו תימשך גם בשנה הקרובה.

19. לא צפוי משבר חוב סוברני, ובארה"ב יתחיל שיפור ביחס חוב-תוצר

בישראל, יחס החוב-תוצר עומד על קצת מעל כ-60%, וזאת בזמן שמדינות מפותחות עומדות על שיעורים גבוהים בהרבה. בארה"ב למשל, עומד יחס החוב-תוצר על מעל 100% ויפן בכמעט 250%.

יכולת גיוס החוב של ישראל בשווקים הבינלאומיים נמצאת בשיא של כל הזמנים, בוודאי לאור השקל החזק ונתוני המאקרו הטובים יחסית. סוגיית החוב הלאומי לא תהווה בשלב זה בעיה ודירוג החוב הגבוה של ישראל לא אמור להשתנות השנה. במקביל, ההגמוניה הכלכלית העולמית של ארה"ב משמרת את אפשרויותיה הבלתי מוגבלות בשלב זה של המדפסת הדולרית. משבר חוב סוברני לא צפוי לאור הנתונים הללו למרות עלייה אפשרית נוספת בשיעורי החוב. בשלב מסוים יתחיל שיפור ביחס חוב-תוצר בארה"ב.

20. מהגרי העבודה והפליטים ימשיכו לחפש חיים טובים יותר

הגירה היא אחד מהאיומים המרכזיים על הכלכלה הגלובלית, איום מידי על האיחוד האירופאי וסוגיה בוערת בארה"ב. מדינה שלא תשלוט בתהליכים הדמוגרפיים סופה שהדנ"א של החברה שלה ישתנה בצורה דרמטית, ולרוב לא לטובה. מהגרי העבודה ופליטי הסכסוכים ימשיכו לנוע בחיפוש אחר חיים טובים יותר, ושליטים כמו ארדואן ימשיכו להשתמש בנשק ההגירה כדי להשיג הישגים כלכליים ומדיניים מהאירופאים. צרפת, ש-25% מילדי כיתה א' אצלה מוסלמים, כבר נמצאת בתהליך אל-חזור של איסלאמיזציה ושינוי דנ"א חברתי ולכך יש השלכות כלכליות מרחיקות לכת. בישראל בלמו את ההגירה הבלתי חוקית, אך בהיבט הדמוגרפי כלכלי, יש לפעול לשילוב אוכלוסיית לא תורמות בשוק העבודה. זה יהיה גורם מפתח בכלכלה ובחברה הישראלית בשנים הקרובות. 

שנת השקעות מוצלחת! 

הכותב הוא יו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי, אבל המידע המופיע במאמר זה הוא על דעתו בלבד. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גיאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר הולכים צפונה ודרומה", כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; מניית הבורסה מזנקת בכ-7%

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים