הרב יעקב איפרגן ומשה אשר / צילומים: תמר מצפי ושלומי יוסף
את מי שכר הרב יעקב איפרגן, המכונה "הרנטגן", לייצג אותו במחלוקת מס בהיקף עשרות מיליונים מול רשות המסים? לא אחר ממנהל רשות המסים לשעבר, עו"ד ורו"ח משה אשר - שירה את יריית הפתיחה במאבק של רשות המסים למיסוי חצרות רבנים ושירותי דת, ועומד מאחורי הנהלים שפרסמה רשות המסים בנושא.
תיק המס נגד "הרנטגן" נפתח ביחידה הארצית לשומה, תחת פיקוחו של פקיד השומה ארז מקמל, שהוציא לרב איפרגן שומות לתשלום מיליוני שקלים מס בגין שירותי הדת שהוא מעניק. הרב, באמצעות מומחה המס עו"ד זיו שרון, הגיש השגה על החיוב. לאחר שזו נדחתה, הגיש עו"ד שרון ערעור על השומה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. התיק מתנהל בפני השופט מגן אלטוביה זה כשנתיים ומצוי בשלבי סיום, לקראת הגשת הסיכומים בו.
ל"גלובס" נודע כי דווקא בשלב זה בחר "הרנטגן" לחזק את צוות מומחי המס המייצגים אותו בשחקן חיזוק משמעותי במיוחד - מנהל רשות המסים לשעבר. עוד נודע כי למרות השלב המתקדם שבו מצוי התיק, המייצגים אשר ושרון מנהלים מגעים מול רשות המסים בניסיון להגיע לפשרה, שתשקף חיוב מס נמוך יותר מזה שדורשת הרשות מהרב.
עד לפני כמה שנים כיכב "הרנטגן" בכותרות, לאחר שהפך לאחד הרבנים המבוקשים בארץ. כאשר חיתן את בתו אסתר ברכה ב-2017, הגיעו לאירוע שלל אנשי עסקים ופוליטיקאים.
בין האירועים שערך ועורך הרב ידועות בעיקר ההילולות הנערכות בקבר אביו בנתיבות מדי שנה וטקסי "התיקון" הנערכים במהלכן. במקביל, במשך השנים נהרו אל ביתו של הרב בנתיבות עשרות אלפי מאמינים שביקשו לקבל את ברכתו, וכן מבקשים סיוע כספי או אחר. בכינוי "הרנטגן" זכה הרב בעקבות השמועות על יכולותיו לתת "אבחנות רפואיות" ולזהות בעיות רפואיות של אנשים באמצעות עיניו בלבד.
עד לפני מספר שנים דורג "הרנטגן" כאחד מעשרת הרבנים העשירים בישראל, כשהמגזין "פורבס" העריך את הונו ב-90 מיליון שקל, אך בשנים האחרונות התפרסמו יותר ידיעות על הידרדרות כלכלית של חצרו. בדירוג האחרון שפרסם "פורבס" של הרבנים המשפיעים והעשירים, נעדר שמו של הרנטגן לחלוטין.
מס על חופות, "הילולות" ו"תיקונים"
ב-2015 חשף "גלובס" כי רשות המסים - אז בראשות אשר - התחילה למסות רבנים על התשלומים המוענקים להם בשל שירותי דת שהם מעניקים. מספר חודשים לאחר מכן פורסם החוזר הרשמי של רשות המסים, שבמסגרתו נקבע כי יוחל מיסוי על התקבולים בגין שירותים הניתנים על-ידי רבנים, מקובלים, מוהלים, חזנים ובד"צים, ובין היתר על עריכת חופות, בריתות, תפילות, "הילולות", "תיקונים", מתן ברכות, ייעוץ, חלוקה או מכירה של קמעות, מים קדושים ותשמישי קדושה שונים ושירותי כשרות.
התיקים נגד הרבנים לא איחרו להגיע. בין היתר נפתח תיק מס נגד נכדו של "הבאבא סאלי", הרב יקותיאל אבוחצירא (תיק שהסתיים בפסק דין נגדו, המחייב אותו בתשלום מיליונים), ונגד אחד מאחיו, מקובל ידוע אף הוא, רבי דוד אבוחצירא (בתיק שהסתיים בפשרה).
במקרה אחר הוציאה רשות המסים שומה לבנו של הרב עובדיה יוסף המנוח, הרב משה יוסף, לתשלום מס בסך 19 מיליון שקל בשל תנועות בהיקף מיליוני שקלים שנרשמו בחשבונות הבנק שלו. בעבר הרחוק יותר הגיעה רשות המסים עם דרישות מס גם אל רבי ברוך אבוחצירא, המכונה "הבאבא ברוך", אחד המקובלים הגדולים והמוכרים בישראל, שהוא בנו ויורש חצרו של "הבאבא סאלי" מנתיבות.
לכל אלה הצטרפה גם מחלוקת המס של הרשות עם הרב איפרגן, "הרנטגן", שקיבל מהרשות שומות מס בסכומים של עשרות מיליוני שקלים, בגין הכנסותיו משירותי הדת שנתן.
בראש המאבקים הללו נגד חצרות הרבנים הגדולים עמד עד לאחרונה מנהל רשות המסים לשעבר, עו"ד ורו"ח משה אשר, אשר פרש מתפקידו כמנהל הרשות במרץ אשתקד. מספר חודשים לאחר פרישתו הוא פתח משרד פרטי לייעוץ מס וליווי עסקי. בתקופה זו אשר התרחק מאור הזרקורים, ופעל בעיקר מאחורי הקלעים בתיקי מס.
בנוסף, בהתאם לכללים המחייבים בתקופת הצינון של מנהלי הרשות לשעבר, נמנע אשר מעבודה ישירה מול פקידי השומה שהיו כפופים לו. לאחרונה הסתיימה שנת הצינון, ונפתחה בפניו הדלת לפעול גם כמייצג באופן מלא של לקוחותיו מול רשות המסים. ואולם ככל הידוע, אשר עדיין מעדיף להעניק חוות-דעת וייעוץ מאחורי הקלעים ללקוחותיו, ולא להופיע כמייצג מלא מול רשות המסים ובבתי המשפט. בעניינו של "הרנטגן" חורג אשר ממנהגו ומייצג את הרב גם בפני הגורמים הרלוונטיים ברשות.
הטיסות של הרב והתרומות הגדולות
ל"גלובס" נודע כי במסגרת השומות שהוצאו ל"רנטגן" נכללות, בין היתר, הכנסות של הרב מטיסות מרובות - מאות במספר, שטס על חשבון נדבנים, שירותי "ייעוץ" שהעניק ותרומות בסכומים גדולים שקיבל מעשירי עולם.
בסביבת הרב טוענים כי מדובר בסכומים מנופחים, וכי הוא לא נהיה עשיר מפעילותו וכל מהותו היא להקדיש את חייו לנזקקים. "הרבי לא עשיר. הוא משנורר וממשיך לשנורר כדי לקיים את המוסדות שהוא הקים - מוסדות סיוע", אומר גורם מקורב לרב.
לדבריו, "אין לו נכסי נדל"ן, מלבד נכס אחד שקנה כדי למנוע בנייה בסמוך לאחד המוסדות שלו, וכל הטיסות שהוא טס ומבקשים ממנו חשבון עליהן, הן טיסות לגיוס תרומות. אין לו קמעות ומזלות, ואין פה מסחר בשירותי דת. יש לו רק את המוסדות שהוא הקים, שהם מוסדות לימוד ומוסדות צדקה. מבחינתו, החיים הם הזדמנות לעשיית מצוות, ואם אנשים ירצו - הם יתרמו משהו, ואת הכסף הוא תורם לעניים". זה המסר שעל אשר להעביר לרשות המסים ולבית המשפט.
יתרונו של אשר ברור - גם כמי שניהל את רשות המסים וגם, ובעיקר, כמי שגיבש את הכללים שהחילו את המיסוי על רבנים, שהולידו את השומות של איפרגן.
המחלוקות שנולדו בין הרבנים לרשות המסים נגעו לשאלה אם תרומות שמקבלים רבנים חייבות במס וכן בנוגע למכירת קמעות, תשמישי קדושה וברכות על-ידי רבנים ועוזריהם למאמינים. לטענת רשות המסים, מדובר בהכנסה בעקבות מתן שירותי דת, אך הרבנים התעקשו שוב ושוב כי מדובר ב"תרומות". וכך הגיעו המחלוקות הללו אל בית המשפט, שנדרש להכריע בהן.
אחת המחלוקות הללו הגיעה להכרעה בראשית השנה, ובמסגרתה נקבע כי נכדו של "הבאבא סאלי", הרב יקותיאל אבוחצירא, ישלם שומה בהיקף כ-7.7 מיליון שקל לרשות המסים בגין אי-תשלום מס על הכנסות שנצברו בחצר הרב במשך כ-6 שנים. משומות המס שהוצאו לרב עלה כי בשנים בהן לא שילם מס יצאו הוא ובני משפחתו 141 פעם לחו"ל על חשבון "מארחיהם" בחו"ל ורכשו נדל"ן בהיקף של כ-9.2 מיליון שקל במימון של "נדבנים".
עוד על-פי השומות, הכספים הגיעו אל הרב, בין היתר, באמצעות העברות מחשבונו של איש עסקים תושב צרפת, העברות כספים מקבלן דירות באשדוד, העברות כספים מעמותות והעברת נכסים כתשלום לייעוץ שניתן על-ידו.
מיסוי מתנות בנוסף לשירותי הדת
שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מגן אלטוביה, קבע בפסק הדין הלכות מרחיקות לכת עבור חצרות רבנים רבות, כאשר בין היתר ציין כי מעבר לחיוב הכנסות בשל שירותי הדת שלהם, יש לחייבם במס גם על מתנות שקיבלו, בהם מתנות חתונה ומתנות כספיות אחרות.
בין היתר כתב השופט כי "כשהמתת נעוץ בנוהג, אמונה או מנהג, ברצון לשמר את מעמדו של בעל התפקיד, את המוסד שהוא מסמל או מייצג, כאשר ניתן לזהות מנגנוני איסוף והפקת הכנסה, כאשר קיימת מחזוריות, ציפייה מצד המקבל להכנסות מסוג זה, כאשר מדובר בהיקפים ניכרים, כשהמתת חורג מהמקובל בנסיבות דומות אלמלא תפקידו, מעמדו או תוארו של מקבל המתנה - כל אלה יתמכו בראיית אותה התעשרות כחבה במס וברת-מקור... תפקידו ומעמדו, עצם קיומו (של הרב) הם אבן שואבת למתנות, תרומות וכיוצא באילו. זאת בנוסף לשירותים עקיפים הניתנים על-ידו ועל-ידי חצרו".
על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון, על-ידי עו"ד דוד קמחין ממשרד קמחין-יאיר ושות', ובימים אלה הוא ממתין להכרעה בו.
בינתיים, באותו אולם של אותו שופט מחוזי שהכריע בתיק, השופט מגן אלטוביה, מתנהל עניינו של "הרנטגן".
בסביבת איפרגן מבינים כי השופט אלטוביה לא צפוי להכריע בעניינו באופן שונה מההכרעה שנתן בעניין אבוחצירא. לכן גם בימים אלה, כשהתיק כבר הגיע לשלב הסיכומים, מנהלים מייצגי "הרנטגן" מגעים עם הרשות בניסיון להגיע לפשרה.
מטעמו של הרב לא תוקפים את חיובו במס, אלא את היקף המס הנטען ואת אופן חישוב השומה על-ידי רשות המסים. מייצגי הרב חותרים לפשרה, שתהיה מבוססת על הכרה בכך שאם הרב ניהל עסק למתן שירותי דת, אז לאותו עסק יש גם הוצאות שיש להכיר בהן.
השאיפה בסביבת הרב היא להגיע לפשרה שמבוססת על עקרונות שומתיים, שיעברו משומות שהיו מבוססות רק על התקבולים שקיבל הרב (רק על ההכנסות) - לשומה שמתחשבת גם בהוצאות שהוצאו, בהן תמיכה בעניים וסיוע לנזקקים (מעבר משומות הכנסה לשומות רווח).
לדברי גורם בתיק, היות וזהו קו הייצוג בתיק, אין למשה אשר התנגשות בין הקו שהתווה כמנהל רשות המסים לבין הייצוג בתיק. "משה אשר לא הופך את עורו", אומר גורם בתיק. "קו הייצוג שלו ושל זיו שרון, שנולד בין היתר בעקבות פסק הדין של אבוחצירא, הוא לא לצאת נגד עצם המיסוי, אלא להכיר בכך שיש חבות במס, אבל להגיע לשומה נכונה יותר משומת העתק שהוצאה לרב. משה לא יוצא נגד הקו שהוא עצמו התווה".
משה אשר בחר שלא להגיב לידיעה. עו"ד זיו שרון מסר בתגובה: "אשר ואני שיתפנו פעולה במשך שנים ארוכות משני צדי המתרס - הוא כמנהל רשות המסים, ואני כיו"ר ועדת המסים של לשכת עורכי הדין, ואנחנו שמחים על ההזדמנות לעבוד ביחד".
המהלך למיסוי שירותי דת נעשה במסגרת המלחמה של רשות המסים בהון השחור
משה אשר עמד בראש רשות המסים משנת 2013, אז מונה לתפקיד על אפו ועל חמתו של שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, שרצה למנות מועמד אחר.
בחמש שנות עשייה רשם משה לא מעט הישגים. בין היתר נרשמים לזכותו שטף חקיקה, מבצעי אכיפה, שיתופי-פעולה בינלאומיים, הכנסת טכנולוגיות לרשות ומילוי שורות הרשות; אך יותר מכל יירשם אשר בספרי ההיסטוריה של רשות המסים כמי שתקף את ההון השחור בכל החזיתות שהתאפשרו לו, בעוצמה ובכל הכלים שהיו בידי רשות המסים. במסגרת זו, אחת החזיתות שפתח אשר הייתה עם נותני שירותי הדת, ובראשם המקובלים המוכרים וחצרות הרבנים המושכות אליהן קהל מאמינים רב - וגם כסף רב.
לאחר שהציב כיעד לגביית מס ראשי חצרות רבנים שונים, החל משה אשר במבצעי גבייה נרחבים. בהמשך לכך פורסם גם החוזר בנושא מיסוי התקבולים בגין שירותים הניתנים על-ידי רבנים, מקובלים, מוהלים, חזנים ובד"צים. הכללים, שגובשו בין היתר בהמשך לדוח שפרסם מבקר המדינה בנושא, עיגנו מבחנים ברורים לבחינת החבות במס הכנסה ובמע"מ של התקבולים המתקבלים בידי נותני שירותי הדת.
בהתאם לחוזר, סיווג ההכנסה כחייבת במס הכנסה תיקבע על סמך המבחנים השונים שנקבעו בפסיקה לסיווגה של הכנסה כהכנסה מעסק או משלח-יד, ובהם, בין היתר, על-פי הקריטריונים הבאים:
● האם השירותים נובעים ממקור קבוע?
● האם נותן שירותי הדת מעניק את שירותיו בתדירות גבוהה?
● האם פעילותו נמשכת לאורך זמן?
● מומחיות ובקיאות נותן השירות בתחום.
● ההיקף הכספי של הפעילות וכן מידת ההיעזרות במנגנון ארגוני רחב ושווק הפעילות.
● האם לנותן שירותי הדת יש כישורים מיוחדים המאפיינים את עיסוקו ואת הכנסתו הנובעת מאותם כישורים מיוחדים או מהסגולות הרוחניות המיוחסות לו?
התקיימותם של המבחנים תתמוך בכך שהפעילות נושאת אופי עסקי, ויש למסות אותה כהכנסה מעסק או משלח-יד. עוד על-פי החוזר, אין הכרח שכל המבחנים יתקיימו בכל מקרה נתון, וכל מקרה ייבחן בהתאם לנסיבותיו.