החריגה בגירעון התקציבי צפויה להיעלם כתוצאה מהעיכוב באישור תקציב מדינה חדש - כך אמר היום (ג') החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. חזקיהו העריך כי שנת 2019 תסתיים בגירעון של 3.7%, וכי החוב היחסי לא יעלה (ביחס לתוצר).
חזקיהו הסביר כי מאחר שתקציב מדינה חדש לא יאושר לפני ספטמבר, המדינה תתנהל לפי תקציב המשכי, כלומר המשך מסגרת תקציב 2019 ללא הגידול התקציבי שהיה מתוכנן ב-2020. כתוצאה מכך העריך חזקיהו כי הגירעון התקציבי יירד לסביבות 3% לקראת סוף התקופה. יחד עם זאת, חזקיהו הודה כי הצמצום התקציבי יכביד בטווח הארוך על פעולת הממשלה ויעכב קידום רפורמות.
חזקיהו קרא להגדיל בצורה ניכרת השקעות בתשתיות, גם על חשבון הגדלת החוב, ואמר כי "הממשלה הבאה צריכה לקחת החלטה מאוד רצינית ומאתגרת כדי להביא בעוד כמה שנים לצמיחה גדולה מאוד. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להקטין הוצאות ברמה מאוד משמעותית, אפשר פעם אחת אבל לא לאורך זמן".
יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, אמר כי שני הנושאים שיש לקדם הם הסרת חסמים בפני קטר ההייטק באמצעות הסרת צווארי בקבוק באוניברסיטאות והגדלת ההון לעובד במשק הישראלי. שמחון סיפק תובנה מפתיעה כשאמר כי שני החשודים העיקריים בעיניו לכך שכמות ההון לעובד במשק מאוד נמוכה, הם "השקל החלש" והאשראי הבנקאי המוגבל.
בניגוד לדברי החשב הכללי, הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, קרא דווקא לשמור על אחריות תקציבית ולא להגדיל את יחס החוב. לדבריו, "נטל המס בישראל ירד דרמטית בשנים האחרונות. זה עזר למשק הישראלי לצמוח, ומדיניות פיסקאלית אחראית הובילה לירידה בנטל החוב. חייבים לשמור על אחריות תקציבית, כי בכלכלה מסתכלים על השולי. אם נעלה מ-61% ל-65%, זה ייראה הרבה יותר גרוע מאשר אילו היינו יורדים מ-80% ל-70%".
מרידור מתח ביקורת חריפה על הישגי מערכת החינוך בישראל, על רקע תוצאות מבחני פיז"ה האחרונים. "כמות הכסף שנכנסה למערכת לא נכנסה באופן קוהרנטי להישגים - הדבר הזה מאוד מטריד אותנו, ואנחנו מתכוונים לעסוק בזה, אחרת אנחנו פשוט זורקים כסף לתוך קופסה שחורה".
יושבת-ראש רשות ניירות ערך, ענת גואטה, אמרה כי "שוק ההון מנותק מכלכלת ההייטק ואינו מהווה מקור מימון לחברות ההייטק - מרבית אזרחי המדינה לא נהנים מהצמיחה של ההייטק".
לדבריה, "ישראל היא אחת היצואניות בעולם של חברות לבורסות זרות, בעיקר לנאסד"ק ולאחרונה גם סינגפור ואוסטרליה. לתופעה הזאת יש השפעות שליליות על הכלכלה הישראלית. הפרדוקס של היעדר ייצוג לכלכלת הסטארט-אפ בשוק ההון ובקרנות הפנסיה של הישראלים הוא מה שאני מכנה 'הפער במדד הג'יני של אומת הסטארט-אפ'. הוא הגורם לפער בפריון בישראל, שנמוך ב-25% מהפריון הממוצע ב-OECD".