גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שטים בין עננים: כיצד חברות יכולות להתמודד עם אתגרי אחסון וניהול המידע?

שמירת מידע בענן ציבורי, בארגון עצמו או בחוות שרתים - כל אלה מוצעים לחברות וארגונים, אך גם מייצרים קשיים בסנכרון בין מערכות ● ג'ורג' קוריאן, מנכ"ל חברת NetApp העולמית, מסביר כיצד ניתן להתגבר על המורכבות התפעולית ולנהל מיטבית מידע המאוחסן בארגון ומחוצה לו

ענן היברידי. מרחיב את הענן הפרטי ומאפשר שליטה מלאה ביישומים / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
ענן היברידי. מרחיב את הענן הפרטי ומאפשר שליטה מלאה ביישומים / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף NetApp

בעידן הדיגיטלי וניהול המידע בארגון, לחברות רבות אין את התשתית הפיזית על מנת לאחסן ולארגן את כל המידע שברשותן. לכן, הן אינן מסתפקות רק באחסונו בדאטה סנטרים הפיזיים שלהן, אלא מעבירות חלק ממנו, ולעיתים אף את כולו, לענן. התהליך הזה, למרות שנשמע לכאורה פשוט, טומן בחובו מספר אתגרים לא קלים שדורשים פתרון. לעיתים, המידע מפוצל בין הדאטה סנטר הפיזי של החברה לבין הענן, ובמקרים מסוימים גם בין ספקי שירותי ענן שונים. הדבר מעלה לא מעט שאלות כמו: איך לבחור את פתרונות האחסון המתאימים לארגון וכיצד לנהל את המידע של הארגון כאשר הוא מפוצל בין דאטה סנטרים פיזיים למספר עננים מסוגים שונים?

מהו פתרון האחסון המתאים ביותר לארגון?

כיום, באופן כללי, לארגונים כמה דרכים לאחסן את המידע. הראשונה היא באמצעות דאטה סנטרים או עננים פרטיים, שרתים אשר יכולים להיות ממוקמים בתוך הארגון או אצל ספק חיצוני וכל כולם שייכים לארגון. במקרה הזה, השליטה והאחריות על הענן נותרת בידי אנשי ה-IT של הארגון, ששומרים על גמישות מלאה בשימוש בו; דרך נוספת היא להשתמש בענן ציבורי, כמו אלו של גוגל, אמזון ומיקרוסופט, שמאפשרים משאבי אחסון דומים, אך מותירים את השליטה והאחריות בידי ספק שירותי הענן. כך, בעוד שבענן פרטי אנשי ה-IT של הארגון יכולים לשלוט באלמנטים כגון אבטחה, מהירות הרשת והרצת אפליקציות שונות, במקרה של ענן ציבורי זה בלתי אפשרי. באופן טבעי, עלות ההחזקה של ענן פרטי או דאטה סנטר גבוהה יותר מאשר שימוש בענן ציבורי.

"בשנים האחרונות אנחנו רואים שהלקוחות שלנו מעוניינים להעביר חלק גדול מהפעילות שלהם לעננים ציבוריים וליהנות מכל היתרונות שמגיעים עם מעבר שכזה", אומר ג'ורג' קוריאן, מנכ"ל חברת NetApp העולמית, המתמחה בניהול מידע בענן ומפתחת טכנולוגיות ייחודיות בתחום, שביקר לאחרונה בישראל. עם זאת, הוא מוסיף כי לצד הרצון לעבור לענן ציבורי, החברות עדיין מעוניינות לשמור על עצמאות מסוימת. כלומר, לנהל את השרת בעצמן ולא להיות כפופות להחלטות כוללות של ספק הענן הציבורי. במילים אחרות - לחסוך בעלויות כמו בענן ציבורי, אך ליהנות מהגמישות והיתרונות כמו בענן פרטי.

על הרקע הצורך הזה, התפתח בשנים האחרונות סוג חדש של אחסון ענן - היברידי. במקרה של ענן היברידי, יכול הארגון להרחיב את הענן הפרטי תוך שימוש במשאבי האחסון ומשאבים נוספים של הענן הציבורי. השימוש בענן היברידי מאפשר לארגון להמשיך לעבוד עם יישומים שדורשים את שליטתו המלאה בענן הפרטי ובנוסף להעביר את שאר עומסי העבודה לענן או לעננים הציבוריים.

המודל של NetApp, שעושה שימוש בענן היברידי ובריבוי עננים יכול, לטענת החברה, להביא לחיסכון גדול בעלויות. זאת גם בזכות דחיסה גדולה יותר של המידע וחיסכון בחשמל, מה שמאפשר לאחסן יותר בפחות עלויות.

ניהול המידע המפוצל בין מקורות אחסון

כיום ארגונים כבר לא מסתפקים בעבודה מול ספק תשתיות ענן אחד, אלא מפצלים את המידע בין תשתיות שונות, כתלות בדרישות הטכניות. "ספקי תשתיות ענן הבינו שלגייס ולשמר לקוחות באמצעות מניעה עתידית של מעבר למתחרה זו אסטרטגיה גרועה מאוד", אומר קוריאן. "האסטרטגיה הנכונה היא להראות לאותם לקוחות את הערך שהם יקבלו ממך - מהיכולות שלך".

"אני חושב שאין כיום אף ספק שירותי ענן שבאמת יכול להעניק ללקוחות שלו את כל מה שהם צריכים", מוסיף קוריאן ותולה זאת בכמות הגדולה של הלקוחות ובצרכים המגוונים שלהם. "גם אם לספקי הענן יש משאבים גדולים מאוד, אין להם משאבים בלתי מוגבלים". וכך, המעבר לסביבות של עננים היברידיים וריבוי עננים הביא אמנם פוטנציאל גדול לניהול המידע בארגון, אך גם יצר סביבה מורכבת יותר לתפעול. למשל, בכל הנושא של הרצת אפליקציות Saas (תוכנות מבוססות Web) שדורשות התקנה נפרדת ובדיקת תקינות על כל ענן בנפרד. הדוגמה הכי מוכרת היא של שירותי אופיס 365, אשר אינם מחייבים יותר את הורדת היישומים למחשב.

בעוד שאפליקציות SaaS פתרו את התלות בהתקנה מקומית, בכל מה שקשור להרצה שלהם על גבי עננים שונים התמונה מורכבת יותר. שירותי SaaS רבים דורשים בדיקה והתאמה לכל תשתית ענן שונה באופן פרטני, מה שמגדיל ומייקר את זמן העבודה. "הדבר מאוד רלוונטי לחברות צעירות שמתנהלות אך ורק בעננים, ללא שימוש בתשתית פיזית", מסביר קוריאן. "על גבי השירותים שלנו, ולמי שמשתמש בכלי הניהול שלנו, רצים כיום שירותי SaaS רבים שיכולים להתפרש במהירות רבה יותר על עננים ציבוריים, מבלי שיהיה צורך בבדיקה פרטנית של כל שירות ושירות על כל ענן בנפרד", הוא מוסיף.

תפיסת מארג הנתונים

על רקע האתגרים הללו, פיתחה חברת NetApp בשנים האחרונות את תפיסת מארג הנתונים. חזון העוסק בפיתוח ושמירה של הנתונים בארגונים מכל הסוגים. תפיסה זו נותנת מענה לסוגיות שעולות - כגון שינוע הנתונים מענן לענן, ניהולם ופיצולם בין מפעילי עננים שונים. כחלק מתפיסת מארג הנתונים פיתחה החברה סט של כלים שמאפשרים תקשורת והעברת מידע בין נקודות הקצה השונות (העננים) בצורה פשוטה ואחידה ואת ניהול המידע מכל מקום שבו נמצא הלקוח. הדבר גם מאפשר למגוון רחב של אנשים בארגון להשתמש במידע במהירות, כשכל אחד מהם עובד בסביבת ענן שונה ובסוף מתרחשת האינטגרציה.

בעבר, הציעה החברה עשרות מוצרי חומרה ותוכנה ללקוחות, אך כיום, מתגאים ב-NetApp כי הצליחו לצמצם את השירותים למספר חד ספרתי שעונה על מגוון רחב של צרכי הלקוחות, כחלק מתפיסת מארג הנתונים. "חוק ה-80-20 פועל גם בשוק שלנו: 80% מתעבורת המידע והתהליכים שרצים, מתבצעים על 20% מכלל הכלים וההגדרות (מוצרי החומרה והתוכנה) המוצעים ללקוחות", מפרט קוריאן.

"למשל, בתחום התוכנה יש שלושה מודולים של חבילות: חבילת תוכנה אחת עוסקת במתן גישה למידע, חבילה אחרת מספקת שכבת הגנה מפני גרימת נזק למידע, וחבילה שלישית מיועדת ליצירת שכבת אבטחה מפני איומים חיצוניים. הלקוח מתחיל מהחבילה הראשונה, ויכול להחליט אם להוסיף את האחרות".

קוריאן מדגיש כי הייחוד של החבילות והתוכנות שמציעה החברה הוא היכולת שלהן לעבוד בצורה מסונכרנת עם מידע שנמצא בעננים שונים ודאטה סנטרים פרטיים. חלק מאותן טכנולוגיות ייחודיות מפותחות כיום במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל, שבו מועסקים למעלה מ-150 חוקרים ומפתחים. "אנחנו בהחלט רוצים לעשות בישראל יותר דברים, אבל אני לא יכול לדבר עליהם כרגע. ישראל תהיה אחד ממרכזי הפיתוח החשובים שלנו גם בעתיד", הוא מבטיח.

כדי להשלים את התמונה, השיקה לאחרונה החברה מודל צריכה חדש, NetApp Keystone Cloud Consumption, שמאפשר להזמין שירותי ניהול נתונים end-to-end בכל מקום שהארגון מריץ אותם. בין אם מדובר בענן פרטי, ציבורי, היברידי או ריבוי עננים. ניהול הנתונים יכול להתבצע על ידי NetApp, גורם שלישי, או בתוך הארגון. כחלק מהשירות, מתאפשר לארגונים שונים להצטרף לשירותי NetApp ולזכות להתאמה של היישומים שהם משתמשים בהם לכאלה שיאפשרו האינטגרציה המדוברת בין עננים.

לכן, למרות שהמעבר של תשתיות ואחסון לסביבת העננים יצר תמונה מורכבת למדי, נראה כי עם הכלים המתאימים ניתן להתמודד עם האתגרים ביעילות, ולהצליח לעבוד בסביבות שונות באמצעות ניהול נכון של המידע.

עוד כתבות

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

בנייה בחדרה / צילום: Shutterstock

מחירי קרקע נמוכים יחסית: אלה מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול

השתתפות ערה יחסית של יזמי נדל"ן נרשמה בשורה של מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול, שחלקם מיועדים למחיר מטרה ● המחירים שהושגו במכרזים אלה היו נמוכים ושיקפו ירידות בערכי קרקע, כמו גם בדחייה אפשרית של מימוש הפרויקטים

רה''מ בנימין נתניהו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Chip Somodevilla

ישראל וארה"ב לקראת סגירת הסכם סחר: המכסים יופחתו, אבל לא באופן אחיד

לגלובס נודע כי הצוותים קרובים לחתימה על הסכם מכסים: השיעור יהיה נמוך מ־15%, אך עדיין לא ברור מה גובהו, והוא ישתנה בין ענף לענף ● הסנונית הראשונה הגיעה השבוע עם חתימת הסכם סחר בתחום החקלאות, במסגרתו תעניק ישראל פטור ממכס לכ־300 פריטי מזון אמריקאי, תוך החרגת 28 מוצרים ● וגם: עסקת המטוסים של אל על ובואינג בסכנה, ויש לזה קשר למכסים

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

לפי דוח האינטרנט של בזק, הישראלים מקדישים בממוצע 1.5 שעות ביום לכלי AI - על חשבון גלישה רגילה, צפייה בטלוויזיה ורשתות חברתיות ● כלי ה-AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT, ובמקום השני נמצא ג'מיני

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

סניף מקדולנד'ס בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

אחרי שקיזזה את ההנחות לחיילים, מקדונלד'ס קורצת לאנשי הקבע

מקדונלד'ס ישראל ומועדון משרתי הקבע "חבר" השיקו בשבוע שעבר מהלך משותף שיעניק הנחה של כ-35% בממוצע למחזיקי כרטיס "חבר" ● המהלך ממשיך קו של ניסיונות מצד הרשת לייצב מחדש את יחסיה עם קהל המשרתים בצה"ל מתחילת המלחמה

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

טקס קבלת מערכת חץ 3 בגרמניה / צילום: Reuters, Jan Woitas/dpa

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 הושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא הוכרזה כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף-פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע כי גופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

17 מניות בת"א זינקו ביותר מ-100%. האם יגיע גל מימושים לפני סוף השנה?

סוף השנה האזרחית מייצר באופן מסורתי פעילות מוגברת בשוק ההון, כשמשקיעים מתאימים את התיק לקראת השנה הקרובה ● בבורסה בת"א העריכו השבוע כי לאחר שנת שיא בשוק המניות המקומי, משקיעים עשויים לנצל את דצמבר "למימוש רווחים", גם לצורך קיזוז מס ● בשוק חלוקים

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

רמי קאליש

OpenAI רוכשת את נפטון של פיטנגו הישראלית

ענקית הבינה המלאכותית OpenAI רכשה אמש את חברת הבינה המלאכותית הפולנית נפטון, שהמשקיעה הראשונה בה היא פיטנגו, קרן ההון סיכון הישראלית של חמי פרס ורמי קאליש

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר נסוג: הגבלות יצוא הגז הוצאו מחוק ההסדרים בעקבות התנגדות משרד האנרגיה

המהלך הדרמטי של האוצר להגבלת יצוא הגז, שנועד לעודד תחרות מקומית ולהאריך את חיי המאגרים, ירד מחוק ההסדרים לאחר שמשרד האנרגיה סירב לקדם שינוי מחוץ לוועדת דיין ● כעת המשרדים יידרשו להגיע לפשרה בתוך הוועדה עצמה ולא במסגרת התקציב

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות