פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, גלובס
ההערכות המעודכנות של חטיבת המחקר של בנק ישראל מראות שבתרחיש של "עסקים כרגיל" צפוי בשנים הקרובות זינוק בגירעון וגם בחוב הלאומי. כך עלה היום מהרצאתו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים. לדברי הנגיד, "אם הממשלה תמשיך לבצע את כל התכניות וההתחייבויות שלקחה על עצמה, ולא תעלה מסים, הגירעון צפוי להתייצב על רמה מסוכנת של למעלה מ-4.5 אחוזי תוצר, ויחס החוב לתוצר צפוי להתפזר, ולהגיע ב-2025 לרמה של כ-75 אחוזי תוצר".
לדברי הנגיד, "אלו סדרי גודל משמעותיים, והם לא כוללים תוספת שאולי הממשלה תחליט עליה לגבי תקציב הביטחון". בנוסף, הנגיד הזכיר כי "בתרחיש של האטה, שלצערנו הוא לא בלתי סביר, הגידול בגירעון ובחוב יהיה עוד יותר משמעותי". גם עמידה בגירעון של 3 אחוזי תוצר, ירון הבהיר, "לא תמנע המשך עלייה ביחס החוב לתוצר. לכן הממשלה תהיה חייבת בסופו של דבר לעשות מאמץ גדול יותר ולייצב את יחס החוב לתוצר".
כיצד להתמודד עם הגירעון? ירון הדגיש כי יש מקום להתייעלות במשרדי הממשלה, אבל הבהיר כי כבר היום ההוצאה האזרחית בישראל (ללא ריבית), היא נמוכה מאוד בהשוואה בינלאומית. לדבריו, "העלייה שראינו בהוצאה האזרחית בשנים האחרונות היא תוצאה של העובדה שלממשלה היה צורך לתת מענה לדרישות התקציביות של הציבור. לכן, קיימת סבירות נמוכה שניתן יהיה לקצץ בצורה משמעותית בהוצאות מבלי לפגוע פגיעה כואבת ביותר בשירותים שהממשלה מספקת".
בסופו של דבר, קבע ירון, כדי לעמוד באתגר התקציבי, הממשלה תצטרך לפעול להגדלת הכנסותיה. הנגיד הזכיר כי נטל המס ירד משמעותית בשנים האחרונות, והוא נמוך יחסית לממוצע במדינות ה-OECD. כיצד להגדיל הכנסות, ואילו מסים להעלות? הנגיד לא הרחיב אך הדגיש כי "בבחירת תמהיל ההכנסות הרצוי נכון יהיה בראש ובראשונה לבטל פטורים שאין להם הצדקה כלכלית, ולהימנע ככל האפשר ממסים מעוותים שיפגעו בתמריצים ובפריון".