גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקיר הבלתי נראה של המשרד הפתוח

כניסתם של חיישנים לסביבת העבודה אפשרה לחקור עד כמה מעודד משרד ללא מחיצות שיתופי-פעולה ותקשורת ● התוצאה: העובדים יצרו בינם לבין אחרים קירות באמצעים אחרים ● בעתיד, המשרד כנראה יידע להתאים את עצמו לצרכים המשתנים

משרד ללא מחיצות / צילום: shutterstock
משרד ללא מחיצות / צילום: shutterstock

לעובדי הידע של העשורים האחרונים יש דרישות משתנות מסביבת העבודה. הם צריכים גם להתרכז וגם להתאוורר. מבקשים שיהיה להם זמן, מקום ושקט לעבוד לבד אבל גם כזה שיאפשר להם להיפגש, לשוחח, לשתף פעולה. כדי לאפשר את כל אלה השתנו בשנים האחרונות כמה פעמים פני המשרד הפיזי. תחילה נפתחו דלתות המשרדים ונבנו קומות שלמות של קוביות. בהמשך הוסרו הקוביות ונוצרו חללי עבודה פתוחים, עם שולחנות ארוכים מחדר האוכל של הקיבוץ, פינות ישיבה וחדרים שקופים לשיחה פרטית.

קירות ודלתות נתפסו כמגבלות ביצירת קשר ושיח והמחשבה הייתה שאם רק נושיב אנשים מקבוצות שונות ודרגים שונים יחד, הם ישתפו פעולה ויעלו רעיונות שוברי מסגרות.

הסופר ג'ון לה לארה כתב שהשולחן הוא מקום מסוכן לראות ממנו את העולם, ואכן בתהליך הזה התרחקנו מהשולחן המשרדי הקלאסי. השאלה המעניינת היא אם יש סימנים לכך שהורדת החסמים הפיזיים בארכיטקטורת המשרדים הפתוחה שינתה את דפוסי ההתנהלות של אנשים במרחב באופן התואם את מה שאנחנו רוצים שיקרה. האם אנשים באמת עובדים יותר יחד, יותר פרודוקטיביים, יותר אפקטיביים? מהי סביבת העבודה המיטבית בתעשיות הידע המתרחבות?

מה שהחיישנים חושפים

כניסתם של הסנסורים לחיינו מאפשרת לנו לבחון מה שאי-אפשר היה בעבר. סנסורים בכיסאות יכולים למדוד כמה זמן אנחנו יושבים ליד השולחן, וחיישנים ברצפה מודדים איך אנחנו נעים במרחב. אלה שבטלפונים הניידים או בתג העובד מתעדים איפה אנחנו נמצאים ועם מי. סנסורים שמקשיבים לקול יודעים לנתח איך אנחנו מדברים ומגיבים ואלה שבמצלמות יכולים לנתח את הבעות הפנים שלנו. אנחנו משאירים עקבות דיגיטליים בכל פגישה, מייל, גלישה, שיחה ואפליקציה, וגם תנועה במרחב. זה אולי מטריד אתכם קצת או הרבה, אבל כנראה תתרגלו לכך מהר כשתתחילו לקבל מזה ערך: סביבת עבודה שתתאים את עצמה למה להעדפותיכם גם בלי שתבקשו ותדע אפילו להפגיש אתכם עם האנשים הנכונים במקומות הנכונים בתנאים הנכונים.

מחקר מ-2018 שנעשה בהרווארד נעזר בסנסורים לבישים כדי לבחון את ההשפעה של המשרדים הפתוחים על התנהלות העובדים. המחקר בחן שני מקרים שבהם מטות של ארגונים עברו ממשרדים סגורים למבנה של משרד פתוח ומצא באופן מפתיע שעבודה בשטחים פתוחים דווקא צמצמה את זמני המפגש פנים אל פנים ב- 70% כמעט והעלתה את השימוש בכלי התקשורת הדיגיטליים בכ-50%.

התברר שכאשר אנשים רוצים להימנע משיתוף-פעולה, יש להם מגוון דרכים לעשות זאת, כולל הימנעות מקשר עין, הנחת אוזניות והתעלמות מניידים ואפליקציות. לא נדיר היום לפגוש, במיוחד בקרב הדור הצעיר, אנשים שהניידים שלהם במצב Do Not Disturb. כלים מתפתחים כל הזמן כדי לאפשר סינון של הפרעות לא רצויות.

פילוסוף צרפתי מהמאה ה-18, בשם דניס דידרו, קרא לזה "הקיר הרביעי", זה שמפריד בין השחקנים על הבמה לבין הקהל, בין שחקן הכדור-סל הקולע לסל לבין הרעשים. זה הקיר שיוצר עבורנו את האינטימיות שאנחנו זקוקים לה. ככל שהקהל והרעשים מסביב גדולים יותר וחזקים יותר, כך הוא חשוב יותר.

החוקרים מהרווארד טענו שאנשים בשטחי עבודה פתוחים מוצאים דרכים לייצר לעצמם את הקיר הרביעי, והאנשים שסביבם לומדים לכבד אותו. לכן כשרואים מישהו מרוכז לא מפריעים לו, ואם בכל זאת הפרעתם וקיבלתם מבט כעוס, לא תעשו את זה שוב. נוצר תהליך חברתי תרבותי של קירות בלתי נראים במקומות שאין בהם מספיק קירות פיזיים.

עקומת אלן נכונה מתמיד

במיקרוסופט בחנו אילו גורמים בסביבת העבודה משפיעים על פרודוקטיביות ועל שביעות רצון בעולם של מהנדסי תוכנה. המסקנה המעניינת שעלתה מהמחקר של החברה הייתה שאין דרך אחת לגרום לאנשים להיות יותר יעילים, אבל כנראה תפוקת העבודה הנתפסת של מהנדסי תוכנה גבוהה יותר בעבודה בחדר פרטי ביחס לעבודה בחללים פתוחים.  

עוד עלה בבירור שיש מתח מובנה בין יעילות אישית ליעילות צוותית, ולפעמים מה שהכי טוב ליעילות שלי לא יעיל עבור הצוות. לדוגמה, אנשים לא אוהבים שמפריעים להם, וזה מצד אחד מרמז שכדאי ליצור סביבה סגורה שבה ניתן לעבוד ללא הפרעות, אבל מצד אחר ייתכן שאותה סביבה סגורה תחסום את הגישה של מישהו שצריך עזרה ולא יוכל להתקדם בלעדיה.

תפקידים כמו מפתחי תוכנה השתנו באופן מהותי בעשור האחרון. לארכיטקטורה הפיזית של מקומות העבודה נוספה בעשורים האחרונים ארכיטקטורה דיגיטלית שמקיפה אותנו כעובדים אבל גם כצוותים וכארגון. צוותים רבים עובדים באופן גלובלי ונעזרים בכלים שיתופיים רבים - יותר מ-11 סוגים שונים של כלי תקשורת בממוצע. זאת בהשוואה לשיחות טלפון ולפגישות שהיו שתי צורות התקשורת המקובלות בעבר.

אם אפשר לעבוד, לתקשר ולהיפגש באופן דיגיטלי, האם ייתכן שאין משמעות לקרבה הפיזית במשרד הפיזי? ב-1977 הראה פרופ' תומאס אלן מ-MIT את הקשר בין מרחק פיזי לתקשורת, במה שמוכר היום כ"עקומת אלן" (The Allen Curve). אלן טען שהסיכוי שנתקשר עם אדם היושב במרחק שני מטרים מאיתנו גבוה פי ארבעה מהסיכוי שנתקשר עם אדם היושב במרחק 20 מטר מאיתנו. מחקר נוסף שנעשה ב-MIT טוען שהעקומה נכונה היום יותר מתמיד, למרות כל הכלים שמקצרים את דרכי התקשורת בינינו. המחקר מצא שמהנדסים שיש להם משרד יתקשרו באמצעות כלים דיגיטליים כ-20% יותר ממהנדסים שעובדים מרחוק, ועובדים שנמצאים באותו בניין משרדים ישלחו מיילים פי ארבעה משישלחו לעובדים במקומות פיזיים אחרים.

לכן השאלה כיום איננה אם צריך לוותר על שטח העבודה הפתוח לטובת חזרה אל המשרדים הפרטיים של פעם. גם כאן הטכנולוגיה כנראה תבוא לעזרתנו, ובמשרד העתידי נראה כנראה גם חדרים פרטיים וגם שטחים פתוחים מסוגים שונים. אבל כשמבינים שהחדר הפרטי אינו המקום האחד שבו אנשים עובדים, אפשר להיפרד מתפיסות הנוגעות לגודלו ולשאר סמלי הסטטוס שהוא הביא איתו בעבר ולספק רק את מה שצריך לעבודה שקטה בריכוז גבוה. בניין חכם עם סנסורים יידע להפנות אנשים לחללים הנכונים בזמן הנכון, בהתאם להעדפות אישיות, ולנהל בכך מספר חדרים קטן ממספר העובדים. שני הגורמים האלה יחד - צמצום שטחי המשרד למינימום הנדרש והפחתת מספר המשרדים על פי נתוני ניצול, יעזרו לארגונים להביא למינימום את שטחי החדרים ויאפשרו הקצאת שטחים נרחבים לסוגים אחרים של חללים, כולל חללי מפגש ורגיעה.

השאלה איך נראית הסביבה הפיזית שמאפשרת לנו בכל רגע נתון לעשות את מה שאנחנו צריכים, באופן מיטבי, היא שאלה מעניינת לשנים הקרובות - גם מבחינת הארכיטקטורה וגם מבחינת הכלים שישלימו אותה.

הכותבת היא יועצת, מרצה ובלוגרית בעולם העבודה העתידי niritcohen.com

עוד כתבות

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

אלו הדברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מניית טסלה יורדת ב-7% בטרום מסחר לאחר שאילון מאסק הודיע על השקת מפלגה פוליטית

מגמה מעורבת באירופה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ ● ירידות בחוזים העתידיים בוול סטריט ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

רחובות טהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הקשיים של איראן בתחום הנפט והחשמל עשויים לזרז הסכם גרעין

הסכם גרעין חדש שיבטל עיצומים יעמיד את טהרן בפני ירידה במחיר הנפט, התפתחות שלילית מבחינתה, אבל זינוק ביצוא צפוי לפצות על כך ויותר ● בנוס, למשטר יש צורך דחוף בסיוע אמריקאי בפרט ומערבי ככלל בשדרוג תשתיות

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?