גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: שוק הליסינג "העצמאי" ממשיך לעשות את דרכו לידיהן של יבואניות הרכב

מכירת קל אוטו איננה הפתעה גדולה לעוסקים בענף; מה שיותר מעניין בסיפור הוא דווקא המוטיבציה של קרסו מוטורס בעסקה ● פרשנות

רכב ליסינג / צילום: תמר מצפי
רכב ליסינג / צילום: תמר מצפי

בפברואר אשתקד התראיין שמוליק קליין, המייסד ובעל השליטה בחברת הליסינג קל אוטו, למגזין G של "גלובס", על רקע ניסיון, שלא יצא לפועל בסופו של דבר, לבצע גיוס אג"ח מסיבי בבורסה. וכך נכתב בראיון: "קשה לשכנע את קליין בקיומה של בועת אשראי בשוק הרכב. לא הנחיות בנק ישראל להקשיח מתן אשראי לרכב; לא סקירת הבנק המרכזי שלפיה מדובר בהיקף אשראי של עשרות מיליארדי שקלים, שאליו חשופים הבנקים, חברות כרטיסי האשראי והגופים המוסדיים; ואפילו לא העובדה שההנחיות הללו שלחו אותו בעצם לגייס כסף בהנפקת אג"ח בעתיד הקרוב - אף אחת מהעובדות האלה לא מזיזות את קליין: 'אני לא חושב שיש בועת אשראי. יש דרישה צרכנית.... ענף הרכב זה הענף הכי בטוח והכי נזיל, ואם את רוצה להיפגש עם הכסף, תורידי כמה שקלים ותיפגשי עם הכסף. זה לא כמו בית, שאתה יכול להיתקע עם המכירה שלו'".

בדיעבד, עסקת המכירה של קל-אוטו לקבוצת קרסו, שבוצעה ללא תשלום מזומן אלא בנטילת חוב בלבד, משדרת מסר שונה, במיוחד לגבי אותה "נזילות". מסתבר ששוק הרכב הישראלי של ימינו, ובעיקר שוק הליסינג, הוא כבר לא אותה מכונת להדפסת כסף שהיה בעבר. שוק הליסינג נמצא כבר מזה כעשור בסטגנציה, עם צמיחה מזערית ואף שלילית בחלק מהשנים, ומתמודד עם מכבש של כוחות ולחצים מכל הכיוונים.

הלקוח הוא המלך, גם הבנקים

מצד אחד, "הלקוח הוא המלך" בשוק הליסינג, בעיקר הלקוחות הגדולים, שמודעים היטב לכוחם. רובם כבר לא שומרים על נאמנות עיוורת והם מבצעים בין חברות הליסינג התמחרות אגרסיבית על כל חוזה - שלעתים מסתיימת במחירים על גבול הרווחיות - מפצלים חוזים בין חברות ודורשים תנאי שירות מקיפים ויקרים.

מצד שני, תחת משטר הפיקוח על האשראי לענף הליסינג, שהחל בנק ישראל להנהיג בענף לפני כשנתיים, פחתה הנדיבות של גופי המימון - הבנקים וחברות האשראי - כלפי השוק הרעב למימון. כתוצאה מכך, חברות ליסינג שאינן חשופות לשוק האג"ח, פונות לגייס מימון חוץ-בנקאי בתנאים פחות נוחים ובמקביל מגדילות את התלות שלהן במימון ובאשראי של יבואני הרכב עצמם.

התלות הזו מגיעה עם מחיר: מחויבות "לדחוף" לשוק מלאים, שעימם נתקעים היבואנים המלווים. אנחנו גם לא שוכחים, שחלק לא מבוטל מחברות הליסינג בישראל ממילא נמצאות בשליטה ישירה או עקיפה של יבואני הרכב עצמם, ולפיכך נהנות מתנאי רכישה ותחזוקה מועדפים - מה שמציב קושי תחרותי לא מבוטל בפני חברות הליסינג העצמאיות, דוגמת קל אוטו. הוסיפו לכך את הרגולטור, שפעולותיו הקפריזיות לעיתים, כמו הקטנת הטבות המס על רכב היברידי ועדכונים תכופים של המס הירוק, מקשות על תכנון ארוך טווח וקיבלתם מצב מאתגר מאוד, שמקשה לייצר רווחיות יציבה.

שני גורמים הצילו את ענף הליסינג בשנים האחרונות מאובדן יציבות. הראשון היה העלייה המטאורית של שוק ה"אפס קילומטרים", שבו חברות הליסינג הופכות למעשה למעין סופרמרקט של כלי רכב חדשים מסוגים שונים הנמכרים בהנחות משמעותיות על בסיס הנחות הליסינג של יבואני הרכב.

זוהי "קומבינה" אידיאלית לחברות הליסינג, שבעצם חותכות כאן קופון מתיווך במכירת הרכב כמעט ללא עלות מצידן. קל אוטו, אגב, הייתה שחקנית פעילה מאוד בצינור השיווק העקיף הזה, שעל פי הערכות היה אחראי בשנתיים-שלוש האחרונות ליותר מ-20% ממכירות הרכב החדש בישראל. עיון בדוחות הכספיים של חברות ליסינג דוגמת אלבר ואלדן מגלה שההכנסות וכנראה גם הרווחים מהפעילות הזו כמעט מאפילות על ההכנסות והרווחים מתחום הליבה, הליסינג תפעולי. מנגד, צריך לזכור שכל השוק הענק הזה נשען על הנחות יבואן, כשלעצמן נשענות על חוזקו יוצא הדופן והמתמשך של השקל. אם וכאשר נדנדת המטבעות תשנה כיוון, השוק הזה יכול להיעלם מהיום למחר.

הסכמה שבשתיקה: אסור לליסינג ליפול

הגורם השני שמסייע לייצב את ענף הליסינג, הוא החשש של המלווים, הן בשוק האג"ח והן בשוק האשראי, מאפקט דומינו שיונע על ידי חוליה חלשה אחת ויגרום לקריסת הר אשראי הליסינג כולו. בהערת אגב נזכיר שעיקר הביטחונות כנגד האשראי לחברות רבות בענף הם ערך צי הרכב שלהן, שערך הבסיס על פיו הוא מחושב הוא המחירון הרשמי של היבואנים.

מכיוון שקיים כיום פער גדול, לעתים של עשרות אחוזים, בין הערך הרשמי לבין הערך הריאלי בו נמכרים כלי הרכב בפועל (ע"ע שוק האפס קילומטר), ברור שמצב בו מלווה ינסה לממש את הביטחונות של חברה באמצעות מכירת הצי שלה - וייצור בכך עודף היצע בשוק רווי ובעייתי מלכתחילה - הוא התרחיש הגרוע ביותר בשוק, שיכול להניע את אותו אפקט דומינו. לפיכך קיימת בשוק מעין הסכמה שבשתיקה, שאסור לתת לחברות ליסינג גדולות "ליפול", גם אם המאזנים שלהן לא מזהירים, בלשון המעטה. לא נופתע אם זה היה אחד השיקולים בעסקה הנוכחית.

מכירת קל אוטו איננה הפתעה גדולה לעוסקים בענף. שמועות על כך שהחברה "נמצאת על המדף" רווחו בענף מזה זמן, במיוחד לאור המהלכים שלה בשנה האחרונה, שכללו את צמצום פעילות ההשכרה וסגירת סניפי מפתח, צמצום בכוח האדם והורדת פרופיל בשוק ה"אפס קילומטר". מה שיותר מעניין בסיפור הוא דווקא המוטיבציה של קרסו מוטורס בעסקה. לקבוצה, כמו ליבואני רכב אחרים, יש כבר פעילות ליסינג משלה שאף רושמת בשנים האחרונות צמיחה.

אין ספק שסיפוח מאגר תיקי הלקוחות המשמעותי של קל אוטו יעניק לקרסו יתרונות לגודל לצד נגישות לשוק ההשכרה. את היתרונות הללו היא יכולה למנף להגדרת ההחדרה של מותגי הרכב שלה, בעיקר רנו וניסאן, לציי הליסינג, כמו שעושים יבואנים רבים. נזכיר בהערת אגב, שכיום הביקוש הער ביותר של ציי הרכב מתמקד בכלי רכב היברידיים. יבואנים, שאין להם מה לספק בפלח הזה - כמו קרסו - מוצאים את עצמם נדחקים מהשוק. בנוסף להרחבת פעילות הליסינג, יש גם יתרון בהזרמת "פעילות" למוסכי השירות של היבואן.

השורה התחתונה של העסקה היא ששוק הליסינג "העצמאי" הולך ומתכווץ, והופך להיות בהדרגה שלוחה של יבואני הרכב הגדולים. השחקניות העצמאיות הבולטות שנותרו בו הן קבוצת שלמה, אלבר ואלדן - כולן חברות שהנפיקו אג"ח בבורסה בת"א.

עוד כתבות

מתוך הסרט החדש של פיקי בליינדרז / צילום: נטפליקס

נטפליקס לקחה את הפרסומת הבלתי ניתנת לדילוג - ושמה אותה באצטדיון של אתלטיקו מדריד

אירוע הקידום של "פיקי בליינדרז" באצטדיון במדריד הוא יותר מגימיק שיווקי של נטפליקס ● הוא סימפטום לתופעה רחבה שעיקרה חדירה של העולם הבדיוני למרחבים אמיתיים של תרבות, תוך שימוש במותגי ענק לכיבוש נדל"ן תודעתי חדש

בנימין נתניהו וגל הירש במסע''ת, ינואר 26' / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

רה"מ פירט את יעדי המלחמה, והבהיר: לא בטוח שהמשטר ייפול

צה"ל פתח בגל תקיפות בטהרן ● אירוע הירי בבית הכנסת במישיגן הסתיים ללא נפגעים ● בישראל שוקלים כניסה קרקעית רחבה ללבנון; הרמטכ"ל זמיר: "המערכה בצפון לא תהיה קצרה" ● חשד לפיגוע בר"ג: פצוע קשה מדקירות, החשוד נעצר בתום מרדף; בתוך כך, מחבלים ניסו לבצע פיגוע דריסה וירי סמוך לצומת תפוח - ונוטרלו ● מוג'תבא חמינאי פרסם "מסר ראשון" - נשבע לנקום וניסה לפייס את המפרציות • טראמפ: "האינטרס שלי - לעצור את אימפריית הרשע של איראן" ● עדכונים שוטפים

המלחמה המושתקת של הישראלים מעבר לים / אילוסטרציה: GEMINI-AI

"בום בלב": מה קורה לישראלים שגרים בחו"ל בזמן מלחמה

כשאזעקות תכופות שולחות אותנו לממ"ד, וחזרה לשגרה נורמלית לא נראית באופק, קשה לגלות אמפתיה כלפי מי שהחליטו לעזוב את הארץ ● אבל שיחות עם חוקרים ומטפלים מראות שבימי מלחמה הישראלים המהגרים סובלים מטראומה ייחודית, שרק עכשיו מתחילים להכיר בה

רועי חיימוף, מייסד משותף בסטארט–אפ הסייבר FIG Security / צילום: נתנאל טוביאס

שירת ב-8200 בזכות ההורים שברחו מאיראן - והקים חברת סייבר שגייסה עשרות מיליונים

ההורים שברחו מטהרן דיברו איתו פרסית בבית, בישיבה התיכונית הוא גילה את עולם הסייבר, וב־8200 הוא עשה הסבה לתפקיד טכנולוגי: "לא ויתרתי על החלום" ● היום הוא עומד בראש חברת FIG Security, שגייסה עשרות מיליונים ממשקיעים בולטים ● שיחה קצרה עם רועי חיימוף

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

השמות החדשים שמצטרפים לאסף רפפורט ברכישת רשת 13

קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט רוכשת את רשת 13 ● על פי הערכות, הכוורת של קבוצת הרכישה מתרחבת ויש בה כעת שמות נוספים

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

מנכ"ל צים מכר מניות שהיו ברשותו בהיקף מצטבר של 39.5 מיליון דולר

אלי גליקמן מנכ"ל צים, מכר את המניות שקיבל בעקבות מימוש אופציות שהוקצו לו בשנים קודמות ● כזכור, גליקמן הוביל מהלך לרכישת צים יחד עם איש העסקים רמי אונגר, אך הצעותיהם נדחו על ידי דירקטוריון החברה, שבחר בסופו של דבר בהצעת החברה הגרמנית הפג-לויד יחד עם קרן פימי

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

הקאמבק של הדולר? מתחזק בעולם ועולה גם מול השקל

הדולר התחזק מול השקל ב-2% בשישה ימי מסחר ל-3.14 שקלים ● "המטבע הירוק" מתחזק גם מול סל המטבעות העולמי ● אידית מוסקוביץ מנהלת חדרי מסחר בבנק הבינלאומי: "הסיבה העיקרית הינה ההסלמה במלחמת איראן"

החשש מעליה בחוב העלתה את הסיכון / צילום: Shutterstock

לא רק המניות: האופוריה התפוגגה גם בשוק החוב הממשלתי

מאז פרוץ המלחמה מול איראן שהולכת ומתמשכת התשואה הגלומה במדד תל גוב כללי חזרה לטפס ● התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב נמצאת במגמה דומה

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע ׳עם כלביא׳ / צילום: משרד הביטחון

"הרבה רעש וצלצולים": ההבדל בין המערכה הנוכחית מול איראן לקודמת

מנתוני ה- INSS לסיכום 12 ימי המלחמה הראשונים עולה כי במלחמת "עם כלביא" ביוני היו הרבה פחות אזעקות מאשר כעת, אבל כמות הטילים הפעם קטנה בהרבה - כמו גם הנזק ● בעם כלביא שוגרו עלינו 550 טילים בליסטיים מאיראן, פי שתיים לעומת ה-260 ששוגרו בתריסר הימים הראשונים של שאגת הארי ● אז למה אנחנו לא מרגישים את זה? כנראה כי כמות ההתרעות גדולה בהרבה הפעם

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; הערכה: הטלטלה בשוק הנפט עלולה להימשך זמן רב יותר

מחיר הנפט נקבע אתמול מעל 100 דולר, לראשונה מאז 2022 ● נעילה אדומה באירופה ● גולדמן זאקס: הפד יוריד את הריבית רק בספטמבר ● פורסם בארה"ב מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE)

נושאת המטוסים ג'רלד פורד. המשימה הוארכה פעמיים / צילום: ap, Giannis Angelakis

טענות בוושינגטון: ארה"ב מתמקדת באיראן ומפספסת את האתגר הגדול - סין

המערכה המתחוללת של טראמפ במזרח התיכון מדלדלת את מלאי הטילים האמריקאי ומעמיסה על הכוחות ● בצבא ארה"ב רואים בסין את האתגר המורכב ביותר, ואסטרטגים ביטחוניים סבורים שיש להתמקד בו, אבל נראה שבוושינגטון מתקשים לתעדף את הקרבות

האם אנחנו מתעוררים מאוחר יותר בזמן מלחמה? / צילום: Shutterstock

מתעוררים רק ב-9.00: כך השתנו הרגלי השינה במלחמה

השינה של הישראלים הולכת ומסתבכת בחסות המלחמה ● כדי להבין איך באמת נראה היום שלנו בדקנו את נתוני שיחות הטלפון בסלולר והגלישה ברשת ● וגם: כמה אנחנו צופים בטלוויזיה בתקופה הזו? ● שאלת השעה

אדיר מילר ב''ריסט''. המוות מאפשר לחיות מחדש / צילום: באדיבות קשת 12

אדיר מילר מציג: מה הייתם עושים אם הייתם יודעים שזה היום האחרון שלכם?

טעות באבחון רפואי גורמת לגיבור הסדרה החדשה של אדיר מילר, "ריסט", להאמין שנותר לו זמן קצר לחיות ● אך כשהטעות מתגלה והמוות לא מגיע, הוא נאלץ להתמודד עם החיים שהרס ולבחון האם באמת אפשר לעשות ריסט לחיים, ולמה רק מול המוות אנחנו מתחילים באמת לחיות

מגדל הספירלה / הדמיה: KPF

כשאנבידיה הייתה לגיימרים: סבלנות וסיכון של נדל"ניסטית שזרקה חכה ל־16 שנה

רכישת קרקע ב־2013 ביססה כמעט "סמי־מונופול" של עזריאלי בכניסה לתל אביב. אך 13 שנה אחרי - שוק המשרדים והמגורים נראה אחרת לגמרי ● מה קורה כשיזמית נדל"ן מתכננת שני עשורים קדימה, בזמן שהתחרות מסביב מזנקת בשיעור חד יותר מהגובה של המגדל עצמו?

אילון מאסק בבית המשפט, לפני כשבוע / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

בזמן שהתמקדנו בלחימה: בחירות בדנמרק, מטען חבלה בניו יורק ודרמות בסיליקון ואלי

כשפה היינו עמוק באיראן, בעולם נגעו גם בדברים אחרים: ממטען שנזרק על ביתו של זוהרן ממדאני ועד הקדמת הבחירות בדנמרק בצל משבר גרינלנד ● אלפי משרות קוצצו בגלל ה־AI ואילון מאסק שוב התייצב בבית המשפט ● גלובס מרכז את מה שפספסנו כשישבנו במרחב המוגן

האי ח'ארג / צילום: Reuters, Science Photo Library

עורק הנפט הראשי: כל מה שכדאי לדעת על "האי האסור" שהותקף באיראן

בתום שבועיים של מלחמה, ארה"ב העלתה הילוך ותקפה לראשונה מטרות צבאיות באי ח'ארג שבשליטת איראן ● לעת עתה, בחרו האמריקאים לא לפגוע בתשתיות האנרגיה עצמן אך הנשיא טראמפ מאיים לעשות כן אם מיצר הורמוז יישאר סגור ● מהו אותו אי קטן, ולמה הוא כה מהותי עבור משמרות המהפכה?

קים במפעל המלט, בשבוע שעבר. מכנה את הדרישה לוותר על הגרעין ''אובססיה הזויה'' / צילום: Reuters, KCNA

תעודת הביטוח של קים ג'ונג און

בשנים האחרונות הרחיבה קוריאה הצפונית את ארסנל הגרעין שלה עד ל-50 ראשי נפץ, לפי הערכות ● אם היה אפשר לחשוב שהתקיפות של ארה"ב באיראן יטלטלו את קים ג'ונג און, המנהיג העליון בטוח מתמיד כי הנשק האטומי הוא הערובה שלו להישרדות המשטר

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

מידרוג מגיבה להשלמת עסקת אלומיי בנופר

הרכישות האחרונות העלו את המינוף של נופר, והובילו את חברת הדירוג מידרוג לפרסם "הערת מנפיק" ● מידרוג: "הפחתת המינוף תלויה במידה רבה בחיזוק בסיס ההון אליו מכוונת החברה" ● מניית נופר זינקה ב-100% בשנה האחרונה לשווי שוק של 6.2 מיליארד שקל

פתיחת מוסדות חינוך באזורים בעלי איום נמוך / אילוסטרציה: Shutterstock

הנחיות פיקוד העורף משתנות: מי חוזרים ללימודים?

החל מיום שני הקרוב יעברו מספר אזורים, בעיקר באזור הדרום, ממדרג של פעילות מצומצמת למדרג של פעילות חלקית – שינוי שמאפשר חזרה זהירה לשגרה בתחומי החינוך, העבודה והפעילות הציבורית

בסיס אופק רחב שאליו יעברו חלק מהבסיסים המתפנים / הדמיה: סטודיו 84

11 בסיסי צה"ל בדרך לפינוי: איך זה יעבוד ומה ייבנה במקום?

רשות מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון מציגים עוד תוכנית גרנדיוזית לפינוי 11 בסיסי צה"ל, אך ההיסטוריה של פינוי המחנות מלמדת על עיכובים של שנים ו"איים" צבאיים שתוקעים את השטח ● האם המהלך השאפתני יצליח הפעם לגשר על הפער שבין הצרכים המבצעיים למצוקת הקרקעות במרכז