גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

פרשנות: שוק הליסינג "העצמאי" ממשיך לעשות את דרכו לידיהן של יבואניות הרכב

מכירת קל אוטו איננה הפתעה גדולה לעוסקים בענף; מה שיותר מעניין בסיפור הוא דווקא המוטיבציה של קרסו מוטורס בעסקה ● פרשנות

רכב ליסינג / צילום: תמר מצפי
רכב ליסינג / צילום: תמר מצפי

בפברואר אשתקד התראיין שמוליק קליין, המייסד ובעל השליטה בחברת הליסינג קל אוטו, למגזין G של "גלובס", על רקע ניסיון, שלא יצא לפועל בסופו של דבר, לבצע גיוס אג"ח מסיבי בבורסה. וכך נכתב בראיון: "קשה לשכנע את קליין בקיומה של בועת אשראי בשוק הרכב. לא הנחיות בנק ישראל להקשיח מתן אשראי לרכב; לא סקירת הבנק המרכזי שלפיה מדובר בהיקף אשראי של עשרות מיליארדי שקלים, שאליו חשופים הבנקים, חברות כרטיסי האשראי והגופים המוסדיים; ואפילו לא העובדה שההנחיות הללו שלחו אותו בעצם לגייס כסף בהנפקת אג"ח בעתיד הקרוב - אף אחת מהעובדות האלה לא מזיזות את קליין: 'אני לא חושב שיש בועת אשראי. יש דרישה צרכנית.... ענף הרכב זה הענף הכי בטוח והכי נזיל, ואם את רוצה להיפגש עם הכסף, תורידי כמה שקלים ותיפגשי עם הכסף. זה לא כמו בית, שאתה יכול להיתקע עם המכירה שלו'".

בדיעבד, עסקת המכירה של קל-אוטו לקבוצת קרסו, שבוצעה ללא תשלום מזומן אלא בנטילת חוב בלבד, משדרת מסר שונה, במיוחד לגבי אותה "נזילות". מסתבר ששוק הרכב הישראלי של ימינו, ובעיקר שוק הליסינג, הוא כבר לא אותה מכונת להדפסת כסף שהיה בעבר. שוק הליסינג נמצא כבר מזה כעשור בסטגנציה, עם צמיחה מזערית ואף שלילית בחלק מהשנים, ומתמודד עם מכבש של כוחות ולחצים מכל הכיוונים.

הלקוח הוא המלך, גם הבנקים

מצד אחד, "הלקוח הוא המלך" בשוק הליסינג, בעיקר הלקוחות הגדולים, שמודעים היטב לכוחם. רובם כבר לא שומרים על נאמנות עיוורת והם מבצעים בין חברות הליסינג התמחרות אגרסיבית על כל חוזה - שלעתים מסתיימת במחירים על גבול הרווחיות - מפצלים חוזים בין חברות ודורשים תנאי שירות מקיפים ויקרים.

מצד שני, תחת משטר הפיקוח על האשראי לענף הליסינג, שהחל בנק ישראל להנהיג בענף לפני כשנתיים, פחתה הנדיבות של גופי המימון - הבנקים וחברות האשראי - כלפי השוק הרעב למימון. כתוצאה מכך, חברות ליסינג שאינן חשופות לשוק האג"ח, פונות לגייס מימון חוץ-בנקאי בתנאים פחות נוחים ובמקביל מגדילות את התלות שלהן במימון ובאשראי של יבואני הרכב עצמם.

התלות הזו מגיעה עם מחיר: מחויבות "לדחוף" לשוק מלאים, שעימם נתקעים היבואנים המלווים. אנחנו גם לא שוכחים, שחלק לא מבוטל מחברות הליסינג בישראל ממילא נמצאות בשליטה ישירה או עקיפה של יבואני הרכב עצמם, ולפיכך נהנות מתנאי רכישה ותחזוקה מועדפים - מה שמציב קושי תחרותי לא מבוטל בפני חברות הליסינג העצמאיות, דוגמת קל אוטו. הוסיפו לכך את הרגולטור, שפעולותיו הקפריזיות לעיתים, כמו הקטנת הטבות המס על רכב היברידי ועדכונים תכופים של המס הירוק, מקשות על תכנון ארוך טווח וקיבלתם מצב מאתגר מאוד, שמקשה לייצר רווחיות יציבה.

שני גורמים הצילו את ענף הליסינג בשנים האחרונות מאובדן יציבות. הראשון היה העלייה המטאורית של שוק ה"אפס קילומטרים", שבו חברות הליסינג הופכות למעשה למעין סופרמרקט של כלי רכב חדשים מסוגים שונים הנמכרים בהנחות משמעותיות על בסיס הנחות הליסינג של יבואני הרכב.

זוהי "קומבינה" אידיאלית לחברות הליסינג, שבעצם חותכות כאן קופון מתיווך במכירת הרכב כמעט ללא עלות מצידן. קל אוטו, אגב, הייתה שחקנית פעילה מאוד בצינור השיווק העקיף הזה, שעל פי הערכות היה אחראי בשנתיים-שלוש האחרונות ליותר מ-20% ממכירות הרכב החדש בישראל. עיון בדוחות הכספיים של חברות ליסינג דוגמת אלבר ואלדן מגלה שההכנסות וכנראה גם הרווחים מהפעילות הזו כמעט מאפילות על ההכנסות והרווחים מתחום הליבה, הליסינג תפעולי. מנגד, צריך לזכור שכל השוק הענק הזה נשען על הנחות יבואן, כשלעצמן נשענות על חוזקו יוצא הדופן והמתמשך של השקל. אם וכאשר נדנדת המטבעות תשנה כיוון, השוק הזה יכול להיעלם מהיום למחר.

הסכמה שבשתיקה: אסור לליסינג ליפול

הגורם השני שמסייע לייצב את ענף הליסינג, הוא החשש של המלווים, הן בשוק האג"ח והן בשוק האשראי, מאפקט דומינו שיונע על ידי חוליה חלשה אחת ויגרום לקריסת הר אשראי הליסינג כולו. בהערת אגב נזכיר שעיקר הביטחונות כנגד האשראי לחברות רבות בענף הם ערך צי הרכב שלהן, שערך הבסיס על פיו הוא מחושב הוא המחירון הרשמי של היבואנים.

מכיוון שקיים כיום פער גדול, לעתים של עשרות אחוזים, בין הערך הרשמי לבין הערך הריאלי בו נמכרים כלי הרכב בפועל (ע"ע שוק האפס קילומטר), ברור שמצב בו מלווה ינסה לממש את הביטחונות של חברה באמצעות מכירת הצי שלה - וייצור בכך עודף היצע בשוק רווי ובעייתי מלכתחילה - הוא התרחיש הגרוע ביותר בשוק, שיכול להניע את אותו אפקט דומינו. לפיכך קיימת בשוק מעין הסכמה שבשתיקה, שאסור לתת לחברות ליסינג גדולות "ליפול", גם אם המאזנים שלהן לא מזהירים, בלשון המעטה. לא נופתע אם זה היה אחד השיקולים בעסקה הנוכחית.

מכירת קל אוטו איננה הפתעה גדולה לעוסקים בענף. שמועות על כך שהחברה "נמצאת על המדף" רווחו בענף מזה זמן, במיוחד לאור המהלכים שלה בשנה האחרונה, שכללו את צמצום פעילות ההשכרה וסגירת סניפי מפתח, צמצום בכוח האדם והורדת פרופיל בשוק ה"אפס קילומטר". מה שיותר מעניין בסיפור הוא דווקא המוטיבציה של קרסו מוטורס בעסקה. לקבוצה, כמו ליבואני רכב אחרים, יש כבר פעילות ליסינג משלה שאף רושמת בשנים האחרונות צמיחה.

אין ספק שסיפוח מאגר תיקי הלקוחות המשמעותי של קל אוטו יעניק לקרסו יתרונות לגודל לצד נגישות לשוק ההשכרה. את היתרונות הללו היא יכולה למנף להגדרת ההחדרה של מותגי הרכב שלה, בעיקר רנו וניסאן, לציי הליסינג, כמו שעושים יבואנים רבים. נזכיר בהערת אגב, שכיום הביקוש הער ביותר של ציי הרכב מתמקד בכלי רכב היברידיים. יבואנים, שאין להם מה לספק בפלח הזה - כמו קרסו - מוצאים את עצמם נדחקים מהשוק. בנוסף להרחבת פעילות הליסינג, יש גם יתרון בהזרמת "פעילות" למוסכי השירות של היבואן.

השורה התחתונה של העסקה היא ששוק הליסינג "העצמאי" הולך ומתכווץ, והופך להיות בהדרגה שלוחה של יבואני הרכב הגדולים. השחקניות העצמאיות הבולטות שנותרו בו הן קבוצת שלמה, אלבר ואלדן - כולן חברות שהנפיקו אג"ח בבורסה בת"א.

עוד כתבות

סירי המשופרת כבר פה. האם אפל עומדת בציפיות?

ענקית הטכנולוגיה משיקה את מערכת ההפעלה iOS 27, שהחידוש העיקרי בה נוגע ליכולות הבינה המלאכותית של סירי ● לצד זאת היא מציעה שדרוגי ביצועים, אך לא סוגרת את כל הפערים מול גוגל

מה מקור המילה בנק? / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה בנק?

איזה שיר ששרה מירי אלוני נפתח במילים מתוך תפילת "כל נדרי", למה משמש קבוע אבוגדרו ואיזה איבר בגופם של תנינים אינו יכול לנוע כלל? ● הטריוויה השבועית

אליף ארלאפ, מועמדת מפלגת השמאל די לינקה לראשות ברלין / צילום: Reuters

"בעיית אנטישמיות" ונגד ישראל: האם השמאל עומד להשתלט מחר על בירת גרמניה?

ברלין תלך מחר לקלפיות, כשמפלגת השמאל די לינקה מנהלת קרב צמוד מול מפלגת המרכז־ימין השמרנית על המקום הראשון ● הזינוק בתמיכה בשמאל מגיע על רקע משבר הדיור ויוקר המחיה, אך גם מלווה בביקורת חריפה על התבטאויות אנטישמיות ואנטי־ישראליות בשורות המפלגה ● ניצחון של די לינקה עשוי להביא לראשונה להקמת קואליציה בברלין בהובלתה

ג'וני דפ במסע קידום הסרט החדש / צילום: Reuters, IMAGO/MediaPunch

ג'וני דפ חוזר לסרט גדול אחרי 8 שנים ונותן לנו שיעור על מחילה

אחרי שהסערה סביב יחסיו עם אמבר הרד הרחיקה אותו מההפקות הגדולות בהוליווד, ג’וני דפ חוזר לשחק בתפקיד אבנעזר סקרוג', אחת הדמויות המפורסמות שקיבלו הזדמנות שנייה ● המקרה שלו, לצד הסערה המחודשת סביב ג'ון גליאנו, מעלה שאלה שתרבות הביטול מתקשה לענות עליה: מה נדרש מאדם כדי לזכות בדרך חזרה, והאם מחילה מחייבת גם להשיב לו את המקום שהיה לו בעבר? ● רגע לפני יום כיפור, למסורת היהודית יש תשובה מעניינת

דונלד טראמפ/ צילומים: רויטרס, שאטרסטוק

טראמפ: ארה"ב השיגה שליטה קבועה בענייני הביטחון בגרינלנד

נשיא ארה"ב הודיע על הסכם עם דנמרק וגרינלנד, שצפוי להיחתם בימים הקרובים, ובמסגרתו וושינגטון תקבל סמכות למנוע מאויביה להקים בסיסים או לבצע השקעות רגישות באי ● בנוסף הודיע כי ארה"ב תפתח בו "באופן מיידי" נוכחות צבאית גדולה ● הנשיא האמריקאי דרש בעבר ריבונות על האי ואף לא שלל שימוש בכוח, אך כעת נראה כי מדובר בהסכם ביטחוני בלבד

גלעד אלשטשולר, יוסי לוי, יאיר לפידות / צילום: סם יצחקוב, יח''צ, איל יצהר

רגע לפני העסקה: הסטות הכספים הגדולות מאלטשולר שחם נמשכו

אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים למתחרים • כלל זינקה לראש טבלת המגייסים עם 1.64 מיליארד שקל, בעוד מיטב ירד למקום השני ● איילון מופיעה לראשונה בטבלאות, ומגדל בדרך לעקוף את מנורה מבטחים בהיקף הנכסים המנוהלים • וברקע, עסקת ווישור מציבה סימן שאלה כפול: כיצד ייראה שיתוף הפעולה העתידי בפעילות הגמל של איילון ואלטשולר שחם החדשה?

כתבות מרתקות מהעיתונים הגדולים בעולם / צילום: Shutterstock

פרויקט מיוחד: כתבות מרתקות מהעיתונים הגדולים בעולם

מנחה הריאליטי שמציע למכירה 800 איים פרטיים, היעלמותו של מתנגד משטר בלארוסי בלב ים, המערכת שעוקבת אחרי מאות מיליוני אמריקאים, תחיית הכורים הגרעיניים בעידן ה־AI ומדריך למלחמה כלכלית מפי החוקר שעיצב את הסנקציות על רוסיה ואיראן ● גלובס מגיש בבלעדיות כתבות שלא תוכלו להפסיק לקרוא מהגופים המובילים בעולם

''רצח לעת ערב''. הכומר חוקר / צילום: באדיבות yes

"רצח לעת ערב": הבריטים נשארים מנומסים בזמן שהגופות נערמות לרגליהם

כפר אנגלי מנומנם, תעלומת רצח וסודות שנקברו במשך עשרות שנים עומדים במרכז סדרת המתח החדשה שעלתה ב־yes ● מת’יו לואיס, הזכור כנוויל מסרטי "הארי פוטר", נכנס לנעלי הכומר המקומי ומגלה שרצח מהעבר ממשיך לגבות קורבנות גם בהווה ● מאחורי הנימוסים והשלווה הכפרית מסתתרת קהילה שתעשה לא מעט כדי שהאמת תישאר קבורה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

"חופשות המסתורין" בהן אין לכם מושג לאן אתם טסים

נוסעים מהמרים על חבילות נופש במחירי רצפה, שעשויות לקחת אותם להוואי, או לטמפה שבפלורידה

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

ה-Ai ברח מהמעבדה של חברה ישראלית. מי אשם?

גוגל מצטרפת ל-OpenAI ואנתרופיק ומודה שמודל הבינה המלאכותית שלה יצא מסביבת הניסויים האטומה של אירגיולר ופעל על דעת עצמו ברשת ● למרות חלוקת האחריות על המחדל, הסטארט-אפ הישראלי נהנה מחשיפה פומבית של רשימת הלקוחות הגדולה ביותר שניתן לבקש ● התקריות מוכיחות כי בהיעדר סטנדרט ורגולציה מחייבת, ענקיות הטכנולוגיה קובעות בעצמן את התזמון והקריטריונים לדיווח על כשלים מסוכנים

התוכנית: הגדלת היישוב פי שלושה. ג'דיידה־מכר / צילום: פאול אורלייב

הממשלה החליטה לבנות לראשונה עיר ערבית. ואז שר האוצר נזכר שצריך לייהד את הגליל

המדינה השקיעה עשור, דיונים מקצועיים ומיליארדי שקלים בהסכם גג ענק להרחבת ג'דיידה־מכר, יישוב עני ומוכה פשיעה ● עכשיו, פוליטיקאים בולמים את התוכנית בשם "ייהוד הגליל" ● אלא שביטול הבנייה לא יעלים את צורכי הדיור בחברה הערבית

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

המומחה שמזהיר: "תשואות הענק בבורסה מאחורינו" - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

נהל ההשקעות שמציע להתאים ציפיות: "לא עוד עשרות אחוזי רווח בבורסה בת"א" ● המרוויחות והמפסידות מהאטה במרוץ ה-AI ● המתכת היקרה שזינקה - ומשמשת אינדיקטור למצב הכלכלה העולמית ● וגם: למה הפד העלה ריבית ואיך ההחלטה עשויה להשפיע על ישראל?

צילום: Shutterstock

הילדים משתוללים? אל תאשימו את הסוכר

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: יש סיבות טובות להגביל את הסוכר אצל ילדים. היפראקטיביות היא לא אחת מהן

פורטרטים מתוך הספר / צילום: דייוויד שלכטר

הצלם האמריקאי שראיין 100 ישראלים: "גיליתי כמה ישראל מורכבת ופרועה - ואני רק רוצה לדעת יותר"

דייוויד שלכטר מצא את עצמו בישראל בעיצומה של מלחמה ● מכאן הוזנק פרויקט חלומותיו: ספר המאגד פורטרטים וסיפורים של 100 ישראלים, שמשקפים את הפרופיל הדמוגרפי של המדינה - מניצולת שואה בת 95 ועד עולל ביום מילתו

שוטרים בטורקיה, ארכיון / צילום: ap

תשעה ישראלים נעצרו בטורקיה בחשד למעורבות ברשת ההונאה שנחשפה במדינה

לפי הרשויות, הרשת פעלה במשך כעשור והונתה קורבנות באמצעות השקעות מזויפות • אחד החשודים המרכזיים: אזרח ישראלי שמחזיק גם בדרכון פורטוגלי • משרד החוץ: מטפלים באירוע ופועלים לוודא שזכויות הישראלים נשמרות

מערכת ההגנה האווירית ספיידר / צילום: רפאל

רפאל מאשרת את חשיפת גלובס: בדרך לעסקת ענק בצ׳כיה

רפאל אישרה את חשיפת גלובס על המגעים להרחבת עסקת מערכת ההגנה האווירית ספיידר בצ׳כיה, שנחתמה במקור עבור ארבע סוללות ● התוכנית צפויה להתפתח למערך הגנה לאומי משולב, עם יכולות נגד טילים בליסטיים וכטב”מים ומערכות מבוססות לייזר ● שתי הסוללות הראשונות מהעסקה המקורית כבר נמצאות בצ׳כיה

חדר אירוח של רשת מלונות ''מטיילים''. ''אנטי־תזה לתרבות הבנייה הישראלית'' / צילום: צילום איה בן עזרי

להרכיב מלון כמו רהיט מאיקאה: טכנולוגיות הבנייה מתקדמות וישראל נשארת מאחור

בעוד שבעולם בונים בניין בשנתיים, בישראל משך הזמן כפול ● בשטח יש סטארט–אפים שמפתחים טכנולוגיות מתקדמות ויוזמות לתיעוש הבנייה, אבל בארץ הרגולציה והתקינה מכבידות, ובשוק טוענים שגם היזמים אינם ממהרים לאמץ שיטות חדשות

קפטן סומיט צ'אוהאן / צילום: תמונה פרטית

הנשיא ההודי של נמל חיפה: "יכולות לעבור בישראל פי מיליון סחורות"

ההשתלטות על מצר באב אל־מנדב והמתיחות הגוברת במפרץ הפרסי טלטלו מחדש את נתיבי השיט העולמיים ● בצל החשש ממשבר אנרגיה וגל התייקרויות, נשיא נמל חיפה, קפטן סומיט צ'אוהאן, מזהיר בריאיון כי "הסחר הבינלאומי כבר לא יחזור לקדמותו" ● כעת הוא מצביע על ההחמצה הישראלית, ומציג את המודל שיכול לשנות את התמונה

אי למכירה בניקרגואה

היזם שמציע איים למכירה. המחיר: החל מ-50 אלף דולר

מגן עדן בקריביים ועד מובלעת פראית באוקיינוס ההודי - היזם כריס קרולו מוכר לאנשים חלום: אי פרטי משלהם ● יש לו מאות כאלה בפורטפוליו, והוא מבקש עבורם מחירים שמתחילים ב-50 אלף דולר ("מקום מצוין להיפטר בו מגופה") ומגיעים ל-450 מיליון דולר ● "יוקרה היא חלק מהעניין, אבל גם אגו"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

כל הנורות האדומות נדלקות - אבל וול סטריט עדיין לא נבהלת

הנפט מעל 100 דולר, תשואת האג״ח האמריקאית ל-10 שנים חצתה 5%, הפד חזר להעלות ריבית והסיכונים הגיאופוליטיים מתגברים ● ובכל זאת, מדד הפחד נשאר נמוך יחסית ● האם המשקיעים פשוט התרגלו לזעזועים - או שהשוק מפספס משהו?