גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אם מכשירי המדידה שלנו היום זה מחט מגנטית, אחרי המהפכה הם יהיו של אלקטרון"

הדברים נאמרו בפאנל "המירוץ לקוונטום: ההבטחה, הסיכוי, העתיד" בכנס הוועידה לתעשיות ביטחוניות בשיתוף עם "גלובס" • ד"ר שאול ניב אליהו, המדען הראשי, התעשייה האווירית: "אנחנו מדברים על פיתוח של אבני בניין שיאפשרו לנו לשמור על מעמדנו בחזית הטכנולוגיה"

עמית בן-קיש, סגן למו"פ חטיבת החימוש של רפאל וד"ר שאול ניב אליהו, המדען הראשי, התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר, גלובס
עמית בן-קיש, סגן למו"פ חטיבת החימוש של רפאל וד"ר שאול ניב אליהו, המדען הראשי, התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר, גלובס

"טכנולוגיות שלא נהיה בהן על המגרש - ניזרק בהן החוצה. לאור היכולת שהתפתחה עד היום, אם נחכה עוד יהיה לנו קשה לרוץ אחרי ההשקעות הגדולות שיהיו במדינות ובתעשיות האחרות" כך אמר עמית בן-קיש, סגן למו"פ חטיבת החימוש של רפאל בפאנל "המירוץ לקוונטום: ההבטחה, הסיכוי, העתיד" בהנחיית אורי ברקוביץ' שבו דיברו נציג מפא"ת, משרד הביטחון, וד"ר שאול ניב אליהו, המדען הראשי, התעשייה האווירית.

ברקוביץ': בוא נדבר על מדעים או טכנולוגיות קוונטיות שבתוכם יכולות של הצפנה, תקשורת וחיישנים.

נציג מפא"ת: "אחד הדברים שאנחנו נאבקים בו זה כשמדברים על פיסיקה קוונטית אנשים חושבים על מדע בידיוני שיהיה עוד 30 שנה. הדוגמה של כיפת ברזל היא דוגמה שפיתחנו שעון אטומי שמודד זמן בצורה מאוד מדויקת ושמנו אותו בכיפת ברזל. זה התחיל ממחקר אקדמי בסיסי דרך פיתוח יישומי ועד המערכת. זה קיים כאן ןעכשיו. יש מכ"מ שמסתכל על האיום שמגיע מעזה לבאר שבע, אני עוקב אחרי האיום ומנחה את הטיל שיפגוש אותו בזמן הנכון. צריך דיוק שטוב בהרבה מננו שניות ושם הטכנולוגיה הקוונטית נכנסת".

אני מבין ממך שמפתחים רכיבים שמשפרים את יכולות המערכות, ולא פיתוחים של מערכות חדשות לגמרי.

נציג מפא"ת: כן ולא. היתרון של פיסיקה קוונטית באה לידי ביטוי בשיפור מערכות, ופעם שנייה ביכולות שאי אפשר לעשות אותו בלי פיסיקה קוונטית.

מה לגבי הצפנה?

נציג מפא"ת: אנחנו עובדים על הצפנה, זה עדיין פחות בשל מתחום החישה. המובילים הבלתי מעורערים בעולם בתחום זה הסינים.

עמית בן-קיש: "לגבי נושא החישה, מה היתרון בחיישנים כאלה? הם אמורים להיות מדויקים בהרבה מחיישנים קיימים. מדידת זמן, מדידת תדר, שדה מגנטי - הדיוק הרבה יותר גבוה. שנית בתוך כל קופסה קטנה של חומר יש בערך עשר בחזקת עשרים חלקיקים של חומר. השילוב של דיוק והרבה חיישנים נותן שני יתרונות - אחד, שיפור ביכולות, ושני - פוטנציאל לקומפקטיזציה, כלומר אפשרות לעלויות פחות גבוהות בעתיד. זה מתחיל מעבודה במעבדה, אינטרקאציה בין נושאים אקדמיים, לתעשייה. בסוף עם מניפולציה נכונה על החומר אפשר להגיע למדידות באיכות הרבה יותר טובה, והחיישנים יכולים לשמש ליישומים שונים - השמיים הם הגבול.

שאול ניב אליהו: "אנחנו על סיפה של מהפכה. אנחנו מדברים על מהפכה, אם מכשירי המדידה שלנו היום זה מחט מגנטית, אחרי המהפכה הם יהיו של אלקטרון. אנחנו חברנו לאוניברסיטת בן גוריון ובשיתוף משרד הביטחון זיהינו את הפוטנציאל. לגבי שילוב הטכנולוגיה במוצרים, אגרום לכם לדמיין בעצמכם. תארו לעצמכם שאני מייצר במעבדה שני חלקיקים תאומים, מפריד ביניהם, שניהם מכילים אינפורמציה אחד על השני. הפעילו את הדמיון מה אפשר לעשות את זה. האלוף עברי דיבר על הרצון לבנות מכ"מ גדול על שטח קטן".

נציג מפא"ת: "לא בכל דבר צריך למזער עד בלי די. הכל תלוי בדרישות של המערכת ובאיזו דרך תביא את התועלת הכי טובה. כן עובדים על למזער, אבל מחשבים קוונטיים אין שום צורך נראה לעין שיהיו ברמה שהיא סופר-סופר-קטנה".

הנתונים שנקבל דרך החיישנים הקוונטיים לא בהכרח נקודתיים, נצטרך לקרוא אותם בדרך אחרת. זה מתקשר לעובדה שנדרשת סקאלה של מיומנות שחוקרים צריכים לרכוש וזה לוקח זמן. איזה כישורים רלוונטיים לתחום? מה נעשה עד היום ומה גורם לכם לחשוב שהיום אנחנו על סיפה של מהפכה?

בן-קיש: "לפחות אצלנו ברפאל בעצם כבר 20 שנה בביזנס הזה. בעשור הראשון הממשק היה בעיקר עבודות מול האקדמיה, לימוד הנושא. אנשים עשו תארים כדי להתמחות בתחום. התוצאה הולידה לא מעט נושאים שיש להם פוטנציאל להיות אפליקציות רלוונטיות. ב-2012 הוכרנו כמוקד לאומי בנושא הזה. היום בעולם יש חיישנים מגנטיים שהם סדרי גודל יותר טובים מהקיימים, מדידות שדות חשמליים, מדידות זמן. אפשר להשליך ממה שקורה בעולם למה שקורה בארץ. הצרכים קיימים".

אליהו: "הנושא של הטכנולוגיה הקוונטית מהווה אבן בניין למוצרים קיימים. נעשים הרבה מחקרים באוניברסיטה. שומה עלינו ליישם את המחקרים, אנחנו בתעשייה יכולים ליישם אותם במוצרים של ממש. מדינת ישראל מצאה לנכון להתוות מתווה קוונטי לאומי ולא בכדי מה שהוטל על התעשיות זה לקחת את תוצרי המחקר וליישם במוצרים".

נציג מפא"ת: "מפא"ת עובדת שנים בתחום. לאט-לאט ממחקרים ליותר יישומי. יחד עם שותפים שלנו בות"ת ורשות החדשנות. המשך הארוך של ההכשרה הוא חלק מהעניין, זו לא טכנולוגיה פשוטה להבנה, צריך לפתח מומחיות. מה שמאפשר לבגר את הטכנולוגיה זה קונברג'נס של דיסציפלינות יחד. מתחילה להתפתח דיבציפלינה של הנדסה קוונטית. גם בישראל כל גופי הממשלה הבינו זאת.

"אנחנו עובדים בפורום תשתיות לאומיות למחקר, ות"ת עשו עבודה פנימית אצלם, הביאו לפורום והוקמה ועדה חיצונית שבראשותה ארנה ברי. הבנו שהאתגר המרכזי הוא ההון האנושי. צריך להצמיח את מספר האנשים באקדמיה, תוכניות לימוד, אנשי סגל. התוכנית הזאת היא בסופר-פוזיציה קוונטית: מתוקצבת ולא מתוקצבת בעת ובעונה אחת. חלק מהתוכניות התחילו ויש נושאים חדשים שאנחנו צריכים להיכנס אליהם בצורה יותר משמעותית. החלק שלא מתוקצב מחכה כמו כולם לתקציב הממשלה. בינתיים ממשיכים לפעול".

אליהו: "אני רוצה להוסיף את ההתייחסות שלי לפעולות משרדי הממשלה. הייתה יוזמה משותפת של משרדי ממשלה, הוקם צוות התייעצות בשיתוף התעשיות וגובשה עמדה, הופץ דוח על הרצונות והצרכים של התעשייה. שיתוף הפעולה הזה מאוד נדרש ונחוץ כדי לסגור את הפער בין צרכי התעשייה והאקדמיה. הוצעו מספר מודלים ואפשרויות לממש אותם. לגבי היישום בשטח, מכונים שיוקמו, מעבדות משותפות וכל השאר, היו הרבה המלצות בדוח ואנחנו מאוד מקווים שייושמו".

נציג מפא"ת: "רוצים להגדיל את הפריון, לייצר מקומות עבודה בישראל. עושים את זה כדי לשפר את מצבנו גם בהקשר הביטחוני".

בן-קיש: "גם אנחנו הצגנו בפני הוועדה, היה מאוד מעניין כי היו גם מומחים מהעולם. חוות הדעת של האנשים שמייעצים גם למדינות גדולות, מבחינתנו זה בנצ'מרק, וקיבלנו שבחים רבים. אם מסתכלים מה קורה בעולם, גם האמריקאים, גם האירופאים וגם הסינים משקיעים רבות בהתקדמות בנושא. גם חברות כמו גוגל, IBM.

"מדינת ישראל כנראה לא יכולה להשקיע כמו אחרים אבל הערך המוסף יכול להיות בשיתוף בין האקדמיה והתעשייה בשלבים מוקדמים. טכנולוגיות שלא נהיה בהן על המגרש - ניזרק בהן החוצה. לאור היכולת שהתפתחה עד היום, אם נחכה עוד יהיה לנו קשה לרוץ אחרי ההשקעות הגדולות שיהיו במדינות ובתעשיות האחרות".

נציג מפא"ת: "התקציב לא מספיק, זו רק תחילת הדרך. אבל זה הרבה יותר ממה שהיה קודם ויש גבול לכמה מהר אתה יכול להתקדם. הרכבת עוד לא יצאה מהתחנה אבל כבר מתחילה להניע את הגלגלים ואני מסכים שאנחנו חייבים להיות שם".

אליהו: "אנחנו מדברים על פיתוח של אבני בניין שיאפשרו לנו לשמור על מעמדנו בחזית הטכנולוגיה. אם אנחנו רוצים להמשיך למצב את עצמנו כמובילים, צריכים ללכת במסלול של פיתוח אותן אבני בניין".

עוד כתבות

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%