גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אם מכשירי המדידה שלנו היום זה מחט מגנטית, אחרי המהפכה הם יהיו של אלקטרון"

הדברים נאמרו בפאנל "המירוץ לקוונטום: ההבטחה, הסיכוי, העתיד" בכנס הוועידה לתעשיות ביטחוניות בשיתוף עם "גלובס" • ד"ר שאול ניב אליהו, המדען הראשי, התעשייה האווירית: "אנחנו מדברים על פיתוח של אבני בניין שיאפשרו לנו לשמור על מעמדנו בחזית הטכנולוגיה"

עמית בן-קיש, סגן למו"פ חטיבת החימוש של רפאל וד"ר שאול ניב אליהו, המדען הראשי, התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר, גלובס
עמית בן-קיש, סגן למו"פ חטיבת החימוש של רפאל וד"ר שאול ניב אליהו, המדען הראשי, התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר, גלובס

"טכנולוגיות שלא נהיה בהן על המגרש - ניזרק בהן החוצה. לאור היכולת שהתפתחה עד היום, אם נחכה עוד יהיה לנו קשה לרוץ אחרי ההשקעות הגדולות שיהיו במדינות ובתעשיות האחרות" כך אמר עמית בן-קיש, סגן למו"פ חטיבת החימוש של רפאל בפאנל "המירוץ לקוונטום: ההבטחה, הסיכוי, העתיד" בהנחיית אורי ברקוביץ' שבו דיברו נציג מפא"ת, משרד הביטחון, וד"ר שאול ניב אליהו, המדען הראשי, התעשייה האווירית.

ברקוביץ': בוא נדבר על מדעים או טכנולוגיות קוונטיות שבתוכם יכולות של הצפנה, תקשורת וחיישנים.

נציג מפא"ת: "אחד הדברים שאנחנו נאבקים בו זה כשמדברים על פיסיקה קוונטית אנשים חושבים על מדע בידיוני שיהיה עוד 30 שנה. הדוגמה של כיפת ברזל היא דוגמה שפיתחנו שעון אטומי שמודד זמן בצורה מאוד מדויקת ושמנו אותו בכיפת ברזל. זה התחיל ממחקר אקדמי בסיסי דרך פיתוח יישומי ועד המערכת. זה קיים כאן ןעכשיו. יש מכ"מ שמסתכל על האיום שמגיע מעזה לבאר שבע, אני עוקב אחרי האיום ומנחה את הטיל שיפגוש אותו בזמן הנכון. צריך דיוק שטוב בהרבה מננו שניות ושם הטכנולוגיה הקוונטית נכנסת".

אני מבין ממך שמפתחים רכיבים שמשפרים את יכולות המערכות, ולא פיתוחים של מערכות חדשות לגמרי.

נציג מפא"ת: כן ולא. היתרון של פיסיקה קוונטית באה לידי ביטוי בשיפור מערכות, ופעם שנייה ביכולות שאי אפשר לעשות אותו בלי פיסיקה קוונטית.

מה לגבי הצפנה?

נציג מפא"ת: אנחנו עובדים על הצפנה, זה עדיין פחות בשל מתחום החישה. המובילים הבלתי מעורערים בעולם בתחום זה הסינים.

עמית בן-קיש: "לגבי נושא החישה, מה היתרון בחיישנים כאלה? הם אמורים להיות מדויקים בהרבה מחיישנים קיימים. מדידת זמן, מדידת תדר, שדה מגנטי - הדיוק הרבה יותר גבוה. שנית בתוך כל קופסה קטנה של חומר יש בערך עשר בחזקת עשרים חלקיקים של חומר. השילוב של דיוק והרבה חיישנים נותן שני יתרונות - אחד, שיפור ביכולות, ושני - פוטנציאל לקומפקטיזציה, כלומר אפשרות לעלויות פחות גבוהות בעתיד. זה מתחיל מעבודה במעבדה, אינטרקאציה בין נושאים אקדמיים, לתעשייה. בסוף עם מניפולציה נכונה על החומר אפשר להגיע למדידות באיכות הרבה יותר טובה, והחיישנים יכולים לשמש ליישומים שונים - השמיים הם הגבול.

שאול ניב אליהו: "אנחנו על סיפה של מהפכה. אנחנו מדברים על מהפכה, אם מכשירי המדידה שלנו היום זה מחט מגנטית, אחרי המהפכה הם יהיו של אלקטרון. אנחנו חברנו לאוניברסיטת בן גוריון ובשיתוף משרד הביטחון זיהינו את הפוטנציאל. לגבי שילוב הטכנולוגיה במוצרים, אגרום לכם לדמיין בעצמכם. תארו לעצמכם שאני מייצר במעבדה שני חלקיקים תאומים, מפריד ביניהם, שניהם מכילים אינפורמציה אחד על השני. הפעילו את הדמיון מה אפשר לעשות את זה. האלוף עברי דיבר על הרצון לבנות מכ"מ גדול על שטח קטן".

נציג מפא"ת: "לא בכל דבר צריך למזער עד בלי די. הכל תלוי בדרישות של המערכת ובאיזו דרך תביא את התועלת הכי טובה. כן עובדים על למזער, אבל מחשבים קוונטיים אין שום צורך נראה לעין שיהיו ברמה שהיא סופר-סופר-קטנה".

הנתונים שנקבל דרך החיישנים הקוונטיים לא בהכרח נקודתיים, נצטרך לקרוא אותם בדרך אחרת. זה מתקשר לעובדה שנדרשת סקאלה של מיומנות שחוקרים צריכים לרכוש וזה לוקח זמן. איזה כישורים רלוונטיים לתחום? מה נעשה עד היום ומה גורם לכם לחשוב שהיום אנחנו על סיפה של מהפכה?

בן-קיש: "לפחות אצלנו ברפאל בעצם כבר 20 שנה בביזנס הזה. בעשור הראשון הממשק היה בעיקר עבודות מול האקדמיה, לימוד הנושא. אנשים עשו תארים כדי להתמחות בתחום. התוצאה הולידה לא מעט נושאים שיש להם פוטנציאל להיות אפליקציות רלוונטיות. ב-2012 הוכרנו כמוקד לאומי בנושא הזה. היום בעולם יש חיישנים מגנטיים שהם סדרי גודל יותר טובים מהקיימים, מדידות שדות חשמליים, מדידות זמן. אפשר להשליך ממה שקורה בעולם למה שקורה בארץ. הצרכים קיימים".

אליהו: "הנושא של הטכנולוגיה הקוונטית מהווה אבן בניין למוצרים קיימים. נעשים הרבה מחקרים באוניברסיטה. שומה עלינו ליישם את המחקרים, אנחנו בתעשייה יכולים ליישם אותם במוצרים של ממש. מדינת ישראל מצאה לנכון להתוות מתווה קוונטי לאומי ולא בכדי מה שהוטל על התעשיות זה לקחת את תוצרי המחקר וליישם במוצרים".

נציג מפא"ת: "מפא"ת עובדת שנים בתחום. לאט-לאט ממחקרים ליותר יישומי. יחד עם שותפים שלנו בות"ת ורשות החדשנות. המשך הארוך של ההכשרה הוא חלק מהעניין, זו לא טכנולוגיה פשוטה להבנה, צריך לפתח מומחיות. מה שמאפשר לבגר את הטכנולוגיה זה קונברג'נס של דיסציפלינות יחד. מתחילה להתפתח דיבציפלינה של הנדסה קוונטית. גם בישראל כל גופי הממשלה הבינו זאת.

"אנחנו עובדים בפורום תשתיות לאומיות למחקר, ות"ת עשו עבודה פנימית אצלם, הביאו לפורום והוקמה ועדה חיצונית שבראשותה ארנה ברי. הבנו שהאתגר המרכזי הוא ההון האנושי. צריך להצמיח את מספר האנשים באקדמיה, תוכניות לימוד, אנשי סגל. התוכנית הזאת היא בסופר-פוזיציה קוונטית: מתוקצבת ולא מתוקצבת בעת ובעונה אחת. חלק מהתוכניות התחילו ויש נושאים חדשים שאנחנו צריכים להיכנס אליהם בצורה יותר משמעותית. החלק שלא מתוקצב מחכה כמו כולם לתקציב הממשלה. בינתיים ממשיכים לפעול".

אליהו: "אני רוצה להוסיף את ההתייחסות שלי לפעולות משרדי הממשלה. הייתה יוזמה משותפת של משרדי ממשלה, הוקם צוות התייעצות בשיתוף התעשיות וגובשה עמדה, הופץ דוח על הרצונות והצרכים של התעשייה. שיתוף הפעולה הזה מאוד נדרש ונחוץ כדי לסגור את הפער בין צרכי התעשייה והאקדמיה. הוצעו מספר מודלים ואפשרויות לממש אותם. לגבי היישום בשטח, מכונים שיוקמו, מעבדות משותפות וכל השאר, היו הרבה המלצות בדוח ואנחנו מאוד מקווים שייושמו".

נציג מפא"ת: "רוצים להגדיל את הפריון, לייצר מקומות עבודה בישראל. עושים את זה כדי לשפר את מצבנו גם בהקשר הביטחוני".

בן-קיש: "גם אנחנו הצגנו בפני הוועדה, היה מאוד מעניין כי היו גם מומחים מהעולם. חוות הדעת של האנשים שמייעצים גם למדינות גדולות, מבחינתנו זה בנצ'מרק, וקיבלנו שבחים רבים. אם מסתכלים מה קורה בעולם, גם האמריקאים, גם האירופאים וגם הסינים משקיעים רבות בהתקדמות בנושא. גם חברות כמו גוגל, IBM.

"מדינת ישראל כנראה לא יכולה להשקיע כמו אחרים אבל הערך המוסף יכול להיות בשיתוף בין האקדמיה והתעשייה בשלבים מוקדמים. טכנולוגיות שלא נהיה בהן על המגרש - ניזרק בהן החוצה. לאור היכולת שהתפתחה עד היום, אם נחכה עוד יהיה לנו קשה לרוץ אחרי ההשקעות הגדולות שיהיו במדינות ובתעשיות האחרות".

נציג מפא"ת: "התקציב לא מספיק, זו רק תחילת הדרך. אבל זה הרבה יותר ממה שהיה קודם ויש גבול לכמה מהר אתה יכול להתקדם. הרכבת עוד לא יצאה מהתחנה אבל כבר מתחילה להניע את הגלגלים ואני מסכים שאנחנו חייבים להיות שם".

אליהו: "אנחנו מדברים על פיתוח של אבני בניין שיאפשרו לנו לשמור על מעמדנו בחזית הטכנולוגיה. אם אנחנו רוצים להמשיך למצב את עצמנו כמובילים, צריכים ללכת במסלול של פיתוח אותן אבני בניין".

עוד כתבות

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן