גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: "המדינה, זה אני" גרסת היועמ"ש

בניגוד לחוק מפורש ותוך ניצול הכוח הרב הנובע מתפקידו, כך מנסה היועמ"ש לכפות את רצונו על הדרג הנבחר ● בצל הסערה סביב מינוי עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג למ"מ פרקליט המדינה, ראוי לשוב ולהזכיר את עליונותו של שלטון החוק ● דעה

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: גלובס
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: גלובס

שר המשפטים אמיר אוחנה בחר בעו"ד אורלי בן-ארי גינזברג לתפקיד ממלאת-מקום זמנית של פרקליט המדינה. אף שבן-ארי, המשנה לפרקליטת מחוז המרכז, אינה ממוקמת בצמרת ההיררכיה של הפרקליטות, היא עומדת בתנאי הסף לתפקיד. השיח וההתמקדות ב"בכירותה" בפרקליטות הם הטפל ולא העיקר.

שאלת מינוי פרקליט המדינה זמני מאירה שוב את הבעייתיות המובנית בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש). במאמרי ב"גלובס" (3.12.19) דנתי במנהגו של אביחי מנדלבליט לקבוע מדיניות באמצעות מכתבים, בשונה מהמקובל בדמוקרטיות מתוקנות. בעימות מול שר המשפטים על מינוי מחליף זמני לפרקליט המדינה היוצא, שי ניצן, מתעלם היועמ"ש גם מעליונות הדמוקרטיה ושלטון החוק.

סעיף 23א. לחוק שירות המדינה (מינויים) קובע כי כאשר מתפנה משרת מנהל כללי במשרד, רשאי השר, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה (שעצתו אינה מחייבת), למנות מחליף לתקופה של עד שלושה חודשים, הניתנת להארכה עד שישה חודשים. על-פי הסעיף, אין ליועמ"ש מעמד במינוי ממלא-מקום זמני לפרקליט המדינה, ועליו לכבד את החלטת השר. היועמ"ש הוא הפרשן המוסמך של החוק כלפי הממשלה. כך שתמוה איך הגיע מנדלבליט לפרש את החוק, כך שסמכות המינוי הזמני תהיה נתונה לו.

היועמ"ש הגיש לשר המשפטים חוות-דעת בנושא, שעיקריה פורסמו בהודעה לעיתונות ("גלובס", 5.12.19). לטענת מנדלבליט, למשרת פרקליט המדינה יש "מאפיינים מיוחדים" הבאים לביטוי בדרך שבה הוסדר מינוי הקבע בהחלטות הממשלה 1585 ו-2077. במצב הפוליטי הקיים "אין לדעת מה יהיה משך התקופה שבה ישמש ממלא-המקום בתפקידו", ובהיעדר ועדת איתור לבחירת ממלא-מקום לפרקליט המדינה, "קמה חובה לכונן מנגנון חלופי".

לפיכך, "נדרש שר המשפטים לקיים היוועצות ביועמ"ש, שמשמש כתובע הכללי העומד בראש מערכת אכיפת החוק. בנסיבות העניין, ובהתאם לפסיקות בית המשפט העליון בסוגיות דומות, משקלה של עמדת היועמ"ש בקשר למי שימלא את מקומו של פרקליט המדינה יהיה רב ומשמעותי, וניתן יהיה לסטות ממנה רק בהתקיים טעם מהותי בעל משקל מיוחד".

התשתית הנורמטיבית שמביא מנדלבליט בחוות-הדעת להצדקת התעלמותו מהחוק, היא תמוהה. ההתייחסות לשתי החלטות הממשלה הקובעות ועדת איתור למינוי פרקליט המדינה אינה מהעניין, ואין לעסוק בה בהרחבה. מספיק לציין כי החלטות הממשלה עוסקות במינוי פרקליט מדינה קבוע ולא במינוי זמני, ובמקרה של חקיקה ראשית, זו גוברת על החלטות ממשלה.

באשר לזמן שבו ישמש הפרקליט הזמני, יש לכך התייחסות ב"חוק המינויים". שר יכול למנות מינוי זמני לשלושה חודשים ולהאריך את תוקפו לשישה חודשים, אולם סעיף 23א קובע כי כל הארכה מעבר לתקופה זו מחייבת את הסכמת היועמ"ש, כך שמפליא שמנדלבליט מעלה זאת כטיעון.

באין תשתית נורמטיבית להתבסס עליה, ניכר כי חוות-הדעת של היועמ"ש נשענת על העוצמה הרבה שבתפקידו. מנדלבליט קובע כי בנסיבות המינוי הזמני "קמה חובה לכונן מנגנון חלופי". ברם, אין זכר לחובה זו בחוק המינויים ובחוק אחר. מכאן שהחובה קמה רק מתוקף עמדת היועמ"ש, ומנדלבליט מציין כי ניתן לסטות מעמדתו רק בהתקיים "טעם מהותי בעל משקל מיוחד".

הנמקות מנדלבליט מאירות את האקטיביזם השיפוטי הרדיקלי שפשה מבית המשפט העליון לשירות הציבורי.  היועמ"ש יכול לעקוף חוק ברור מבלי שיטרח להביא הנמקות חוקיות רלוונטיות. הוא יכול אף להגדיל ולקבוע "חובה" חדשה יש מאין, בלי הנמקה מהחוק או מהפסיקה. וזה לא משנה אם עמדת מנדלבליט מנוגדת לחוק, שכן לאחר שנקבעה עמדת היועמ"ש - לא ניתן לסטות ממנה, אלא בנסיבות ייחודיות. 

אדם סביר שקורא את הנמקות היועמ"ש, תמה ושואל: ממתי מי שפועל לפי החוק צריך להביא טעם מהותי בעל משקל מיוחד להצדקת פעולתו? הרי מי שרוצה לחרוג מסמכותו ולפעול בניגוד לחוק, צריך להצדיק את פעולתו. ניכר שעלינו, שר המשפטים והאזרחים, לקבל כל עמדה שקובע היועמ"ש בבחינת כזה ראה וקדש - "המדינה זה אני".

היועמ"ש ציין בהודעתו לעיתונות כי הוא משמש גם כתובע הכללי, כפל תפקידים פסול, אבל אולי הוא שכח שמערכת אכיפת החוק אינה אחוזתו הפרטית. מנדלבליט הבהיר כי אין בכוונתו "להתפשר בעמידה על העקרונות של שלטון החוק". ראוי שיזכור אפוא שגם היועמ"ש כפוף לחוק, כולל חוק שירות המדינה (מינויים), וכי אין לסטות מעיקרון דמוקרטי זה, אלא בהתקיים טעם מהותי בעל משקל מיוחד. 

הכותב הוא תלמיד מחקר בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות