ח"כ שרן השכל, הליכוד / צילום: שלומי יוסף
האם התקליטן הראשון שרץ להנהגת הליכוד הוא גם הראשון שהתיר לפתוח מועדונים בשבת? זה מה שטענה חברת הכנסת שרן השכל, תומכת מוצהרת גם בסער וגם בפתיחת עסקים ביום המנוחה. בראיון בכאן ב' היא נשאלה מה חושב המועמד שלה על חוק המרכולים. "גדעון סער כשר הפנים", היא ענתה, "היה הראשון שחתם על צו שהתיר למסעדות, למועדונים ולמקומות אחרים להיפתח בשבת. לא היה דבר כזה לפני כן". דווקא את המרכולים, הודתה השכל, סער לא אישר לפתוח; אבל היום היא מוצאת אצלו "דלת פתוחה".
זכות הראשונים שהשכל מייחסת לסער מזכירה את זו שמירי רגב ייחסה לממשלת הליכוד בכלל: "בפעם הראשונה בחוק מקומות בידור פתוחים בשבת", היא סיפרה באותו ערוץ לפני כמה חודשים. ומה שהסברנו בהרחבה במקרה של רגב יפה גם כאן: עיריות יכלו לאשר למקומות בילוי לפעול בסופי שבוע מאז קום המדינה, והדבר קיבל גושפנקא רשמית ב-1990, כשהכנסת העניקה להן סמכות מפורשת לקבוע מתי מותר ואסור לעסקים לעבוד בשבתות.
סער כיהן כשר הפנים בין 2013 ל-2014. כמה ערים אישרו עד אז למסעדות ומועדונים לפעול בסופ"ש? התשובה מתחלקת לשניים. אשר לבתי קפה ומסעדות, הרבה ערים התירו להם לפעול לפני עשרות שנים, לרוב בהגבלות מסוימות - לא מאוחר בלילה, בלי מוזיקת רקע, ובמכירה במקום בלבד.
מועדונים הם סיפור אחר. הם נמנים, לצד מוסדות בילוי כמו בתי קולנוע ותיאטראות, עם מה שהחוק מכנה "בתי עינוגים". רוב הערים לא מרשות לבתי עינוגים לפעול בשבת, גם אם חלקן משלימות עם פעולתם בשתיקה. אבל יש גם ערים שכן. בתל אביב-יפו ובנתניה התירו חוקי העזר כבר שנות ה-80 וה-90 פתיחת בתי עינוגים בשבתות לשם "תרבות וחינוך". האם מועדונים הם בגדר "תרבות"? ב-1993, אחרי שעיריית נתניה ביקשה לסגור בית קולנוע שפעל בשבת, בג"ץ פסק שהקולנוע עמד בתנאי חוק-העזר. הפסיקה אישרה למעשה שמקומות כמו קולנועים ומועדונים הם אכן "תרבות".
■ בשורה התחתונה: דברי השכל לא נכונים. חוקי עזר המתירים פתיחת מסעדות בשבת התקיימו בערים רבות לפני מינוי סער לשר הפנים ב-2013. כמה ערים התירו גם מועדונים ("בתי עינוגים") במגבלות מסוימות.
● תחקיר: ארן רונדל