גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר לא מסתפקים באגרת גודש: מתכננים להטיל מס על חניה בעבודה ולהכניס את אובר

"גלובס" חושף כי תוכנית האוצר לצמצום הנסועה ברכב פרטי כוללת שורת צעדים מרחיקי לכת מעבר להטלת אגרת גודש • אבל גם לאחר כינון ממשלה חדשה, התוכנית צפויה להיתקל במוקשים ומכשולים - ממקבלי הרכב הצמוד, דרך הלובי של נהגי המוניות ועד הפוליטיקאים עצמם

פקק בכניסה לתל אביב / צילום: איל יצהר
פקק בכניסה לתל אביב / צילום: איל יצהר

"גלובס" חשף בשבוע שעבר פרטים אודות "התוכנית לצמצום הנסועה ברכב פרטי", שגיבש בשנתיים האחרונות צוות בין-משרדי בהובלת משרד האוצר. במרכז התוכנית ניצבת הטלת מס גודש - בשלב הראשון בתחום המורחב של גוש דן.

אבל לצד מס הגודש, מגבש האוצר עוד שורה של צעדים משלימים ובהם החלת מס שווי שימוש גם על שווי הטבת החניה, שמעניקים מעסיקים לעובדים; אי-הכרה בתשלום מס הגודש של עובדים כהוצאה מוכרת לצורך מס של המעסיקים; פתיחה מוחלטת של השוק לשירותי תחבורה שיתופיים כולל הסעות ציבוריות פרטיות נוסח "אובר", כפי שמקובל בחו"ל ועוד.

כפי שפורסם ב"גלובס", מס הגודש לבדו צפוי להכניס כ-1.5 מיליארד שקל בשנה לקופת האוצר, מכיסם של נהגים שייסעו באזור גוש דן.

הכסף הזה יחולק בין תגבור התחבורה הציבורית לבין הפחתה יחסית באגרה השנתית של כלל הנהגים. באוצר מציעים לייעד כשני שלישים מהסכום - 1.1 מיליארד שקל - להפחתה יחסית של אגרות הרישוי של כלל הנהגים, ואת השליש הנותר בסך 400 מיליון שקל להפנות כתוספת תקציב לתגבור התחבורה הציבורית בשעות העומס, בעיקר אוטובוסים, וזאת בנוסף לתקצוב הרגיל במסגרת תקציב.

אגרת הגודש והמהלכים המשלימים הם צעדים קריטיים, שנועדו למנוע או לפחות לעכב את הקטסטרופה התחבורתית שלקראתה אנו מתקדמים במהירות. התוכניות הזו חיונית גם לנוכח חוסר הנכונות של הנוהגים ברכב פרטי בישראל לעבור לשימוש בתחבורה הציבורית, כפי שבא לידי ביטוי בין השאר בקצב יציב של מכירות ועליית כלי רכב חדשים פרטיים חדשים לכבישים.

אבל התוכנית של האוצר נותרת בינתיים מתחת למסכי הרדאר של הנהגים ובפרט של מקבלי הרכב הצמוד.

יש כמה סיבות לאדישות הזו מלבד העובדה שבינתיים אין ממשלה קבועה וכנסת מתפקדת שיכולות לקדם את הרפורמה. כל הגורמים הממונים באוצר, שחתומים על גיבוש התוכנית, שמרו עד כה על דממת אלחוט בנושא. מדוע? הם מודעים לכך, שחלק מהההמלצות בתוכנית עתידות לפגוע מהותית בכיס ובאינטרסים הכלכליים של כמה מקבוצות הלובי החזקות ביותר בישראל - כאלה שכבר הצליחו לא אחת לבלום רפורמות תחבורתיות חיוניות לכלל הציבור. גופי הלובי הללו נהנים ממשקל פוליטי ולא כדאי לטלטל אותם לפני המועד.

כאן אנחנו מגיעים לשאלה המרכזית: מה באמת הסיכויים להעביר בישראל תוכנית אופרטיבית להקטנת השימוש ברכב פרטי לאור האינטרסים הפרטניים, שבהם היא עשויה לפגוע. כל תוכנית חייבת לקחת בחשבון גם את גודל המחסומים.

מקבלי הרכב הצמוד יערימו קשיים

על פי נתוני האוצר, בישראל יש רק כ-350 אלף מקבלי רכב צמוד, שמהווים קצת פחות מ-10% מסך כלי הרכב הפרטיים הרשומים. אבל במקרה דנן השאלה היא לא "כמה" אלא "מי". על פי נתוני בנק ישראל והאוצר, מקבלי הרכב הצמוד, או "נהגי הליסינג", נמצאים בעילית של המשק - 50% מהעשירון העליון נהנים מההטבה הזו נכון ל-2017 - ובין אלה נכללים רוב העובדים והמנהלים במוקדי הכוח וקבלת ההחלטות בישראל: החל בקציני צה"ל, עבור דרך בכירי המגזר הציבורי כולל חברי הכנסת, וכלה בתעשיית ההיי-טק ובכירי המגזר הפרטי.

גם תוכנית "הריכוך הפסיכולוגי" של האוצר - להחזיר את ההכנסות ממס גודש לכלל ציבור הנהגים באמצעות הפחתת אגרת הרכב השנתית - אינה אפקטיבית בקרב הציבור מקבלי הרכב הצמוד, מכיוון שעבורם תשלום האגרה "ספוג" במחיר הליסינג.

על פי נתוני המדינה חלק גדול ממקבלי הרכב הצמודים עובדים בסביבת גוש דן, או לפחות מגיעים לגוש לעיתים תכופות. יתר על כן, חלק גדול מהם אדישים למחירי הדלק, התחזוקה והבלאי של הרכב. כלומר, הם אדישים לעלות השולית לקילומטר נסועה ואין להם מוטיבציה לנסוע פחות.

כל זה בא לידי ביטוי בכך, שחלקם היחסי של כלי הרכב הצמודים בשעות הגודש גדול משמעותית מהממוצע של כלל כלי הרכב. לפיכך, גם חלקם היחסי בתשלום אגרת הגודש צפוי להיות משמעותי הרבה יותר.

על פי הערכות, תוספת העלות לנהגים שנכנסים ויוצאים מגוש דן בשעות העומס תנוע סביב כ-1,000 בחודש, אם כי לפחות חלק מהעלות עשויה להתקזז עקב ירידת מחירי הליסינג בעקבות הפחתת האגרות.
זה לא נשמע סכום גדול בהתחשב במשכורת הממוצעת בעשירונים העליונים. אבל כבר ראינו את ציבור בעלי הרכב הצמוד יוצא למלחמה ציבורית בגלל עשרות שקלים בחודש. ובכלל, בשנים האחרונות מתנהל בכנסת מאבק עז דווקא להורדת שווי השימוש הקיים ברכב.

הוסיפו לכך גם הטלת מס שווי שימוש על הטבת החניה חינם, ועוד צעדי לוואי שאמורים לנטרל את המוטיבציה של מעסיקים לגלם את תוספת העלות לעובדים, וקיבלתם מלחמת עולם. כזו שתצא ממוקדי הכוח וההשפעה של ישראל.

לפיכך, לא נופתע אם הדבר יעלה לאוצר בפשרה מרוככת מאוד - כמו למשל מתן פטור ממס גודש לסקטורים שונים, או בעיכובים פוליטיים עד אין קץ.

נהגי המוניות חזקים גם בלי כ"ץ במשרד התחבורה

נהגי המוניות הם ציבור קטן מאוד, אבל בעשור האחרון הם הפגינו כוח יוצא דופן במסדרונות השלטון והצליחו לחסום בצורה אפקטיבית ו/או לעצב לטובתם לא מעט רפורמות תחבורתיות. תיאורטית, אם נצא מנקודת הנחה שכל סוגי הרכב הציבורי יהיו פטורים ממיסוי גודש, התוכנית להפחתת השימוש ברכב פרטי דווקא אמורה להעניק תנופה עסקית משמעותית לסקטור המוניות.

מצד שני, פתיחת שוק ההסעות לשירותי הסעה פרטיים-שיתופיים נוסח אובר, שאינם דורשים רישיון להפעלת מונית, היא סדין אדום עבור הסקטור הזה. ישראל כ"ץ, שחסם בצורה יעילה מאוד את הכניסה של שירותי תחבורה שיתופיים לישראל במשך כמעט חצי עשור, כבר נמצא בתפקיד אחר. אבל לא היינו ממעיטים מכוח ההשפעה הפוליטית של בעלי המוניות בממשלה ובכנסת.

עובדה: אפילו שר התחבורה הזמני והנוכחי בצלאל סמוטריץ’ הבטיח לאחרונה לבעלי המוניות, שכל ניסיון להכניס את השירותים המלאים של אובר ומקבילותיה לישראל יבוצע "תוך דיאלוג עם בעלי המוניות".

ריקוד של תן וקח של חברי הכנסת

נושא אחד שחשוב להזכיר: כמעט כל 120 חברי כנסת ישראל נהנים מרכב צמוד בליסינג. אנחנו לא רומזים, חלילה, שחברי הכנסת מכניסים שיקולים פרטיים לתהליך קבלת ההחלטות הציבורי. אבל במשך כל ארבע השנים האחרונות התנהל בכנסת מאבק להורדת שווי השימוש בצורה רוחבית, או לפחות סקטוריאלית, למורת הרוח של הדרג המקצועי באוצר.


מצד שני, גם בכנסת מודעים היטב לכך שסוגיית העומסים בכבישים, במיוחד בגוש דן, הופכת לנושא ציבורי חשוב עם השלכות אלקטורליות פוטנציאליות. יתר על כן, חברי הכנסת יודעים היטב שזו גם רפורמת דגל ייצוגית, שקרובה לליבו של הדרג המקצועי באוצר, והמשמעות היא "החלה עונת סחיטת התקציבים".

לפיכך עד, וכדי, שתעבור הרפורמה הזו יצטרכו אנשי האוצר להכין את עצמם לריקוד פוליטי מורכב ומסובך על פי מקצב ה"תן וקח" הידוע של כנסת ישראל, ולקוות שמחיר האתנן הפוליטי לא יהיה גבוה יותר מכלל הצפי להכנסות ממס הגודש (כ-1.5 מיליארד שקל בשנה).


כך או כך, בפני המאמצים להפחית את השימוש ברכב פרטי ניצבת עדיין דרך ארוכה, מפותלת וזרועת מהמורות, שעשויה להסתיים בפקק בלתי עביר. ממש כמו הכניסה לגוש דן בשעות העומס.

מי יהיו אנשי העשור של ישראל? הצביעו והשפיעו על בחירת הגולשים

עוד כתבות

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווחים סותרים בארה"ב לגבי אפשרות של מלחמה קרובה באזור

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?