גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר לא מסתפקים באגרת גודש: מתכננים להטיל מס על חניה בעבודה ולהכניס את אובר

"גלובס" חושף כי תוכנית האוצר לצמצום הנסועה ברכב פרטי כוללת שורת צעדים מרחיקי לכת מעבר להטלת אגרת גודש • אבל גם לאחר כינון ממשלה חדשה, התוכנית צפויה להיתקל במוקשים ומכשולים - ממקבלי הרכב הצמוד, דרך הלובי של נהגי המוניות ועד הפוליטיקאים עצמם

פקק בכניסה לתל אביב / צילום: איל יצהר
פקק בכניסה לתל אביב / צילום: איל יצהר

"גלובס" חשף בשבוע שעבר פרטים אודות "התוכנית לצמצום הנסועה ברכב פרטי", שגיבש בשנתיים האחרונות צוות בין-משרדי בהובלת משרד האוצר. במרכז התוכנית ניצבת הטלת מס גודש - בשלב הראשון בתחום המורחב של גוש דן.

אבל לצד מס הגודש, מגבש האוצר עוד שורה של צעדים משלימים ובהם החלת מס שווי שימוש גם על שווי הטבת החניה, שמעניקים מעסיקים לעובדים; אי-הכרה בתשלום מס הגודש של עובדים כהוצאה מוכרת לצורך מס של המעסיקים; פתיחה מוחלטת של השוק לשירותי תחבורה שיתופיים כולל הסעות ציבוריות פרטיות נוסח "אובר", כפי שמקובל בחו"ל ועוד.

כפי שפורסם ב"גלובס", מס הגודש לבדו צפוי להכניס כ-1.5 מיליארד שקל בשנה לקופת האוצר, מכיסם של נהגים שייסעו באזור גוש דן.

הכסף הזה יחולק בין תגבור התחבורה הציבורית לבין הפחתה יחסית באגרה השנתית של כלל הנהגים. באוצר מציעים לייעד כשני שלישים מהסכום - 1.1 מיליארד שקל - להפחתה יחסית של אגרות הרישוי של כלל הנהגים, ואת השליש הנותר בסך 400 מיליון שקל להפנות כתוספת תקציב לתגבור התחבורה הציבורית בשעות העומס, בעיקר אוטובוסים, וזאת בנוסף לתקצוב הרגיל במסגרת תקציב.

אגרת הגודש והמהלכים המשלימים הם צעדים קריטיים, שנועדו למנוע או לפחות לעכב את הקטסטרופה התחבורתית שלקראתה אנו מתקדמים במהירות. התוכניות הזו חיונית גם לנוכח חוסר הנכונות של הנוהגים ברכב פרטי בישראל לעבור לשימוש בתחבורה הציבורית, כפי שבא לידי ביטוי בין השאר בקצב יציב של מכירות ועליית כלי רכב חדשים פרטיים חדשים לכבישים.

אבל התוכנית של האוצר נותרת בינתיים מתחת למסכי הרדאר של הנהגים ובפרט של מקבלי הרכב הצמוד.

יש כמה סיבות לאדישות הזו מלבד העובדה שבינתיים אין ממשלה קבועה וכנסת מתפקדת שיכולות לקדם את הרפורמה. כל הגורמים הממונים באוצר, שחתומים על גיבוש התוכנית, שמרו עד כה על דממת אלחוט בנושא. מדוע? הם מודעים לכך, שחלק מהההמלצות בתוכנית עתידות לפגוע מהותית בכיס ובאינטרסים הכלכליים של כמה מקבוצות הלובי החזקות ביותר בישראל - כאלה שכבר הצליחו לא אחת לבלום רפורמות תחבורתיות חיוניות לכלל הציבור. גופי הלובי הללו נהנים ממשקל פוליטי ולא כדאי לטלטל אותם לפני המועד.

כאן אנחנו מגיעים לשאלה המרכזית: מה באמת הסיכויים להעביר בישראל תוכנית אופרטיבית להקטנת השימוש ברכב פרטי לאור האינטרסים הפרטניים, שבהם היא עשויה לפגוע. כל תוכנית חייבת לקחת בחשבון גם את גודל המחסומים.

מקבלי הרכב הצמוד יערימו קשיים

על פי נתוני האוצר, בישראל יש רק כ-350 אלף מקבלי רכב צמוד, שמהווים קצת פחות מ-10% מסך כלי הרכב הפרטיים הרשומים. אבל במקרה דנן השאלה היא לא "כמה" אלא "מי". על פי נתוני בנק ישראל והאוצר, מקבלי הרכב הצמוד, או "נהגי הליסינג", נמצאים בעילית של המשק - 50% מהעשירון העליון נהנים מההטבה הזו נכון ל-2017 - ובין אלה נכללים רוב העובדים והמנהלים במוקדי הכוח וקבלת ההחלטות בישראל: החל בקציני צה"ל, עבור דרך בכירי המגזר הציבורי כולל חברי הכנסת, וכלה בתעשיית ההיי-טק ובכירי המגזר הפרטי.

גם תוכנית "הריכוך הפסיכולוגי" של האוצר - להחזיר את ההכנסות ממס גודש לכלל ציבור הנהגים באמצעות הפחתת אגרת הרכב השנתית - אינה אפקטיבית בקרב הציבור מקבלי הרכב הצמוד, מכיוון שעבורם תשלום האגרה "ספוג" במחיר הליסינג.

על פי נתוני המדינה חלק גדול ממקבלי הרכב הצמודים עובדים בסביבת גוש דן, או לפחות מגיעים לגוש לעיתים תכופות. יתר על כן, חלק גדול מהם אדישים למחירי הדלק, התחזוקה והבלאי של הרכב. כלומר, הם אדישים לעלות השולית לקילומטר נסועה ואין להם מוטיבציה לנסוע פחות.

כל זה בא לידי ביטוי בכך, שחלקם היחסי של כלי הרכב הצמודים בשעות הגודש גדול משמעותית מהממוצע של כלל כלי הרכב. לפיכך, גם חלקם היחסי בתשלום אגרת הגודש צפוי להיות משמעותי הרבה יותר.

על פי הערכות, תוספת העלות לנהגים שנכנסים ויוצאים מגוש דן בשעות העומס תנוע סביב כ-1,000 בחודש, אם כי לפחות חלק מהעלות עשויה להתקזז עקב ירידת מחירי הליסינג בעקבות הפחתת האגרות.
זה לא נשמע סכום גדול בהתחשב במשכורת הממוצעת בעשירונים העליונים. אבל כבר ראינו את ציבור בעלי הרכב הצמוד יוצא למלחמה ציבורית בגלל עשרות שקלים בחודש. ובכלל, בשנים האחרונות מתנהל בכנסת מאבק עז דווקא להורדת שווי השימוש הקיים ברכב.

הוסיפו לכך גם הטלת מס שווי שימוש על הטבת החניה חינם, ועוד צעדי לוואי שאמורים לנטרל את המוטיבציה של מעסיקים לגלם את תוספת העלות לעובדים, וקיבלתם מלחמת עולם. כזו שתצא ממוקדי הכוח וההשפעה של ישראל.

לפיכך, לא נופתע אם הדבר יעלה לאוצר בפשרה מרוככת מאוד - כמו למשל מתן פטור ממס גודש לסקטורים שונים, או בעיכובים פוליטיים עד אין קץ.

נהגי המוניות חזקים גם בלי כ"ץ במשרד התחבורה

נהגי המוניות הם ציבור קטן מאוד, אבל בעשור האחרון הם הפגינו כוח יוצא דופן במסדרונות השלטון והצליחו לחסום בצורה אפקטיבית ו/או לעצב לטובתם לא מעט רפורמות תחבורתיות. תיאורטית, אם נצא מנקודת הנחה שכל סוגי הרכב הציבורי יהיו פטורים ממיסוי גודש, התוכנית להפחתת השימוש ברכב פרטי דווקא אמורה להעניק תנופה עסקית משמעותית לסקטור המוניות.

מצד שני, פתיחת שוק ההסעות לשירותי הסעה פרטיים-שיתופיים נוסח אובר, שאינם דורשים רישיון להפעלת מונית, היא סדין אדום עבור הסקטור הזה. ישראל כ"ץ, שחסם בצורה יעילה מאוד את הכניסה של שירותי תחבורה שיתופיים לישראל במשך כמעט חצי עשור, כבר נמצא בתפקיד אחר. אבל לא היינו ממעיטים מכוח ההשפעה הפוליטית של בעלי המוניות בממשלה ובכנסת.

עובדה: אפילו שר התחבורה הזמני והנוכחי בצלאל סמוטריץ’ הבטיח לאחרונה לבעלי המוניות, שכל ניסיון להכניס את השירותים המלאים של אובר ומקבילותיה לישראל יבוצע "תוך דיאלוג עם בעלי המוניות".

ריקוד של תן וקח של חברי הכנסת

נושא אחד שחשוב להזכיר: כמעט כל 120 חברי כנסת ישראל נהנים מרכב צמוד בליסינג. אנחנו לא רומזים, חלילה, שחברי הכנסת מכניסים שיקולים פרטיים לתהליך קבלת ההחלטות הציבורי. אבל במשך כל ארבע השנים האחרונות התנהל בכנסת מאבק להורדת שווי השימוש בצורה רוחבית, או לפחות סקטוריאלית, למורת הרוח של הדרג המקצועי באוצר.


מצד שני, גם בכנסת מודעים היטב לכך שסוגיית העומסים בכבישים, במיוחד בגוש דן, הופכת לנושא ציבורי חשוב עם השלכות אלקטורליות פוטנציאליות. יתר על כן, חברי הכנסת יודעים היטב שזו גם רפורמת דגל ייצוגית, שקרובה לליבו של הדרג המקצועי באוצר, והמשמעות היא "החלה עונת סחיטת התקציבים".

לפיכך עד, וכדי, שתעבור הרפורמה הזו יצטרכו אנשי האוצר להכין את עצמם לריקוד פוליטי מורכב ומסובך על פי מקצב ה"תן וקח" הידוע של כנסת ישראל, ולקוות שמחיר האתנן הפוליטי לא יהיה גבוה יותר מכלל הצפי להכנסות ממס הגודש (כ-1.5 מיליארד שקל בשנה).


כך או כך, בפני המאמצים להפחית את השימוש ברכב פרטי ניצבת עדיין דרך ארוכה, מפותלת וזרועת מהמורות, שעשויה להסתיים בפקק בלתי עביר. ממש כמו הכניסה לגוש דן בשעות העומס.

מי יהיו אנשי העשור של ישראל? הצביעו והשפיעו על בחירת הגולשים

עוד כתבות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

CNN: תקיפה של ארה"ב באיראן אינה צפויה בקרוב

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים