גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כוח לעובדים, גרסת ה-NBA: איך נוצר ארגון עובדים במעוז הקפיטליזם

שכר המינימום בליגת הכדורסל הטובה בעולם עומד על כ-900 אלף והכוכבים הגדולים מרוויחים מאות מיליוני דולרים ● איך קרה שדווקא במעוז הקפיטליזם הקיצוני הזה פועל ארגון עובדים חזק וכוחני, מי יקבל יותר מחצי מיליארד דולר בלי לשחק ומתי הבינו השחקנים שבלי איומים הם לא ישיגו שום דבר

קווין דוראנט. מחלים מניתוח קשה אך מקבל שכר מלא /  צילום:רויטרס
קווין דוראנט. מחלים מניתוח קשה אך מקבל שכר מלא / צילום:רויטרס

הכדורסלן סטפן קארי, ששבר באחרונה את היד, עלול להישאר מחוץ למגרש ולא לחזור לשחק בעונה הנוכחית של ה-NBA. קארי הוא השחקן שמרוויח את השכר הגבוה ביותר בליגה העונה - 40.2 מיליון דולר.

גם קליי תומפסון, הכוכב הגדול השני של גולדן סטייט ווריורס, מושבת כבר חודשים ארוכים בעקבות פציעה קשה בברך ולא ברור אם יוכל לחזור לשחק העונה. השכר של תומפסון - 32.2 מיליון. והנה עוד אחד - קווין דוראנט שחתם בברוקלין נטס על חוזה של 164 מיליון דולר לארבע עונות מחלים מניתוח קשה בגיד אכילס ולא ישחק העונה. אבל לא צריך לדאוג להם: את הכסף שמגיע להם עבור השנה הנוכחית והשנים הבאות, בסכום מצרפי של 555 מיליון דולר, הם יקבלו עד הסנט האחרון.

ה-NBA היא, באופן מפתיע, הליגה שמשלמת את השכר הממוצע הגבוה בעולם הספורט - 7.7 מיליון דולר לשחקן. למה מפתיע? כי כדורסל לא מתקרב לכדורגל ולענפים אחרים בעולם מבחינת פופולריות, וגם בארה"ב ה-NBA היא בסך הכול הליגה השלישית מבחינת עניין ואהדה, אחרי ליגת הפוטבול והבייסבול. הפריחה הכלכלית הנהדרת שחווה הספורט האמריקאי לא מתרחשת בכל הגזרות: בזמן שהשכר הממוצע של שחקני ה-NBA זינק מאז 2016 מ-6.4 מיליון דולר ל-7.7 מיליון דולר, בליגת הבייסבול האמריקאית (MLB) השכר הממוצע נותר קפוא.

הסיטואציה הכלכלית הנפלאה ששחקני ה-NBA נמצאים בה היא הדוגמה הטובה ביותר לאופן שבו ארגון עובדים, דווקא באמריקה הקפיטליסטית, הצליח לייצר מנופי כוח כמעט דמיוניים. זה קרה כמעט בכל הזדמנות שבו נעמדו השחקנים באמצעות ארגון עובדים יציג על הרגליים האחוריות מול המעסיקים שלהם - בעלי הליגה והקבוצות.

הדוגמה של שכר מובטח לשחקנים היא נקודת קיצון, והיא בעלת משמעות אדירה: מרגע שהחוזה נכנס לתוקף הוא מחייב את הבעלים של הקבוצה, לא משנה מה התפוקה של השחקן מאותו רגע, אם נפצע או סתם חלה הידרדרות בלתי מוסברת ביכולתו. נדירים המקרים בהם יכולות קבוצות מלהתנער מחוזה. אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר היא זו של גילברט ארינס. ב-2008 חתם ארינס על חוזה של 111 מיליון דולר בוושינגטון וויזארדס. למרות שהוא סבל מאוחר יותר מפציעות ואפילו הורחק מרוב עונת 2009/10 אחרי שהכניס כלי נשק טעונים ללא רישיון לחדר ההלבשה של הקבוצה - הוא קיבל את כספו עד תום החוזה.

זה לא קורה בכל הליגות. בליגת הפוטבול האמריקאית אין חוזים מובטחים, והבעלים חותכים בהינף יד חוזים של שחקנים שלא מספקים סחורה.

טיפולי שיניים וביטוח בריאות

ארגון השחקנים של ה-NBA הוקם ב-1954, אחרי שהשחקנים ביקשו לעצמם כמה זכויות בסיסיות לאור מעמדם הרעוע - טיפולי שיניים, ביטוחי בריאות, כמה דולרים להחזר הוצאות. לאט לאט הבקשות הלכו והתרחבו. למשל, דרישה לקבל שכר גם מעבר לעונה הרגילה - עד אז קיבלו השחקנים שכר רק עבור העונה הסדירה, ללא הפלייאוף שנמשך לעתים עוד מספר רב של שבועות. בנוסף, הבעלים של הקבוצות הבינו שיש להם ביד קרקס נודד שמייצר הכנסות גם מעבר לעונה, ובארגון השחקנים ביקשו לקבוע רף שבמסגרתו מותר יהיה לקבוצות "להשתמש" בהם ב-20 משחקי ראווה בלבד ולאחריו יידרשו לשלם להם שכר.

הדרישה לקבל הטבות מהליגה הייתה שערורייתית. כל הקבוצות הפסידו כסף ובעלים שניסו להיכנס לעסק היו נושא ללעג בקהילה העסקית. בקהילת הפוטבול, הענף הפופולרי והמצליח אז והיום, כינו את בעלי הקבוצות ב-NBA "שמונה יהודים עושים עסקים מחוץ לתא טלפון ציבורי".

בספרו Hard Labor: The Battle That Birthed the Billion-Dollar NBA, מתאר סם סמית' כי באחד מהקייצים של אותה תקופה יצאה קבוצת פילדלפיה ווריורס למסע משחקים בן שבועיים בקנדה, כמובן ללא שום שכר לשחקנים, מאחר שהקבוצה הייתה קצרה במזומנים. השחקנים זכו פה ושם לתנאים, אבל רוב הדרישות שלהם נדחו.

השחקנים הבינו שבלי שימוש באיומים, זה פשוט לא יעבוד. ב-1964 הם שינו לנצח את מאזן הכוחות - רגע לפני משחק האולסטאר ששודר לראשונה בהיסטוריה בשידור חי בטלוויזיה, הודיעו השחקנים כי הם לא מתייצבים למשחק עד שרשימת דרישות שהציגו בפני הליגה והבעלים תיענה. הרשימה כללה פנסיה לשחקנים, בקשה שלא לשחק ביום ראשון אחרי ששיחקו בשבת, בקשה שכל קבוצה תהיה מחויבת להעסיק מאמן כושר עבורם - עד אז השחקנים שילמו על כך מכיסם. ככל שהדקות למשחק נקפו, נכנסו הבעלים ללחץ. רגע לפני הכניסה לשידור הם חתמו על הסכמי הפנסיה ועל שלל דרישות של השחקנים. מאותו רגע הכוח עבר לידיים של ארגון השחקנים.

לבעלים אסור לחסוך כסף

כיום כוללים ההסכמים של השחקנים הטבות כלכליות מרחיקות לכת שמגובות בתוך ההסכם הקיבוצי בין הליגה לבין ארגון השחקנים. מה שמאפשר את העלייה האדירה בשכר השחקנים הוא המנגנון שנקבע בין הצדדים ומחלק את ההכנסות של הקבוצות באופן שוויוני - 50%-50% בין השחקנים לבעלים, נתון שעמד בעבר על 57%-43% לטובת השחקנים. כתוצאה מכך, כל שיפור בהסכמים מול גופי הטלוויזיה או נותני חסויות מתורגמת אוטומטית לעלייה בשכר.

השחקנים נהנים מחוזי מינימום שנחתמו בעקבות טענה כי זמנו הקצוב של שחקן כדורסל מחייבת אותו להבטחת הכנסה מסוימת. אותה "הבטחת הכנסה" עומדת כיום על 898,310 דולר - שכר המינימום שקבוצה מחויבת לשלם לשחקן עם אפס שנות ניסיון בליגה.

אחד ההסכמים המשמעותיים ביותר הוא "רצפת שכר", שאוסר על הבעלים להחליט על עונה פיננסית, כזו שבה הוא מנסה לחסוך בהוצאות שכר. בעונה הנוכחית, 2019/20, מחויבים הבעלים להעמיד שכר שחקנים שנתי שלא יורד מ-98.2 מיליון דולר. הסעיף הזה בלבד מבטיח כי בקבוצה עם סגל של 15 שחקנים יעמוד השכר הממוצע על לפחות 6.5 מיליון דולר לשחקן לעונה. אם הבעלים לא עמד בהסכם, הוא ייאלץ לשלם לשחקנים את הכסף מכיסו.

במקביל קיימת גם תקרת שכר. אבל השחקנים עמדו לאורך השנים על כך שזו תהיה תקרה "רכה" - בעלים שרוצה להשקיע ולזכות בתארים יכול לחצות את התקרה ולשלם שכר גבוה יותר לשחקנים, בכפוף לקנסות שהוא מעביר ומחולקים בין הקבוצות האחרות בליגה. הבעלים לא עומדים בפיתוי - מאז הונהגה תקרת שכר ב-2002 שילמו קבוצות ה-NBA קנסות בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר בגין חריגות מהתקרה.

"קרן שביתה" למען השחקנים

עם הזמן הפך ארגון השחקנים של ה-NBA לכוח כלכלי אדיר. במהלך ההכנות לשביתה ב-2011 הבהיר הארגון לשחקנים כי גם במידה ותתרחש שביתה שתגרור הפחתה אוטומטית בשכרם - הארגון יוצא אליה כשהוא חמוש ב"קרן שביתה" של עשרות מיליוני דולרים שצבר לאורך השנים, ממנה ישולמו במידת הצורך שכר לשחקנים.

הם דאגו לאורך השנים להיות צד כמעט בכל הסכם שחותמת הליגה. ההסכם המשמעותי האחרון שאמור לייצר להם הכנסה משמעותית הוא זה שנחתם עם חברת Take-Two Interactive שמייצרת כמה מסדרות משחקי המחשב הגדולות בעולם, ביניהן גם את סדרת 2K NBA. ההסכם מוערך ב-1.1 מיליארד דולר ל-7 שנים, שיתחלקו בין ה-NBA לבין ארגון השחקנים, והוא גבוה פי שניים מההסכם הקודם.

במקביל צבר הארגון נכסים. ב-2015 לפי פרסום בבלומברג, חתם ארגון שחקני ה-NBA על מכירת הבניין שבבעלותו בהארלם שבניו יורק תמורת 21 מיליון דולר - פי שישה מהסכום ששילם עליו. המכירה איפשרה לארגון לעבור לבניין חדש במנהטן, נגיעה מהטיימס סקוור, שבו מלבד משרדים נכללו גם קומפלקס שכולל אולם כדורסל, חדרי הלבשה, חדרי כושר לאימונים, חדר אוכל וכמובן משרדים. לפי הדיווח השנתי לרשויות המס, ב-2017 זכו שמונה עובדים לשכר שנתי של מעל 300 אלף דולר. היו"רית מישל רוברטס נהנתה באותה שנה משכר של 2.18 מיליון דולר.

נכון לאותו דיווח, מחזיק ארגון השחקנים של ה-NBA נכסים בשווי של 136 מיליון דולר. לא רע עבור ארגון ללא מטרות רווח שנאבק בתחילת דרכו על השגת טיפולי שיניים לשחקנים. 

ההישגים הגדולים של ארגון שחקני ה-NBA

שכר מינימום: השכר השנתי המינימלי לשחקן עומד על 898 אלף דולר (2019/20)

רצפת שכר: שכר השחקנים בקבוצה בודדת לא יכול לרדת מתחת ל-98.2 מיליון דולר בעונה (2019/20)

חוזים מובטחים: מרגע שהחוזה נכנס לתוקף הוא מחייב את הבעלים 

פנסיה: אחרי שלוש שנים של משחק, השחקנים זכאים לפנסיה מינימלית של כ-57 אלף דולר בשנה, מגיל 62

עוד כתבות

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

"צעירים רואים בשוק המניות הכנסה קבועה. הם לא מבינים שתיקונים היסטוריים יכולים לקחת 20 שנה"

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

זוהר עיני ויונתן בוגוסלבסקי, מייסדי פורט / צילום: Port

מנוע בינה מלאכותית כחול-לבן: פורט הישראלית כבר שווה 800 מיליון דולר

פורט, חברת הסטארט-אפ הישראלית שמבקשת לעצב מחדש את עבודת המפתחים, מגייסת 100 מיליון דולר לפי שווי של 800 מיליון דולר אחרי הכסף, במהלך שמציב אותה כאחת השחקניות המסקרנות בגל החדש של פלטפורמות הבינה המלאכותית לארגוני פיתוח

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

הירידות בוול סטריט החריפו לקראת הנעילה: ברודקום צללה 11%, השקל נחלש

נעילה שלילית באירופה ● מניות הקנאביס קפצו בעקבות כוונת טראמפ להקל על הרגולציה ● הסקפטיות סביב תחום ה-AI נמשכת: אורקל נפלה במעל 10% בעקבות הדוחות, ברודקום צנחה על אף שפרסמה תוצאות חזקות ● מחיר הנפט עלה לשיא של מעל שבעה שבועות ● הביטקוין נסחר סביב 90 אלף דולר

מערכת ההגנה האווירית ''ספיידר'' של רפאל

טיסה סודית אחת חושפת: רוסיה מוקפת במערכות הגנה אווירית ישראליות

מערכות ההגנה האווירית הישראליות עוטפות את רוסיה ● הסטארט־אפים הישראלים מכוונים לארה"ב ● סין מפתחת את היכולות ההתקפיות של מצרים ● סין מעתיקה את הכטב"ם האיראני שאהד 136 האיראני ● וגם: הרכש הביטחוני הגרמני מזנק ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

30 קומות שוממות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

מנכ''ל אפל טים קוק. לפי דיווח בבלומברג יעזוב ב–2026 / צילום: ap, Richard Shotwell

שמרנות, דשדוש ב-AI ותוכנית ירושה: מאחורי גל העזיבות באפל

שורת מנהלים בכירים עזבה בשנה האחרונה את אפל במה שנראה כמו חילופי דורות בארגון שמשיל את עורו ● ברקע: הניסיונות הכושלים של ענקית הטכנולוגיה להכות את המתחרים ב-AI, תרבות זהירה מדי שמבריחה טאלנטים והיערכות לסוף עידן המנכ"ל טים קוק ● בריחת מוחות או ניקוי אורוות?

מפעל של יצרנית הרכב צ'רי בווהו, סין / צילום: Reuters, Xiao Benxiang/VCG

בתעשיות הביטחוניות כבר מודאגים: האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על הרכבים הסיניים?

כלי הרכב החכמים תוצרת סין מצוידים במצלמות, חיישנים ומערכות מקושרות לרשת, ומסוגלים לאסוף כמויות עצומות של מידע לאורך זמן ● בעוד שגופי הביטחון בישראל הולכים אחרי ארה"ב ומטילים מגבלות שימוש, כרבע מיליון כלי רכב סיניים כבר נוסעים בכבישי ישראל ● האם אובדן הפרטיות הוא מחיר סביר לנוחות טכנולוגית, או שמא מדובר בסיכון ביטחוני?

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

5 שנים מההנפקה, צים במרכז סערה - והשבועות הבאים יקבעו מי ינווט את ענקית הספנות

ברקע הצעות לרכישת צים, מתחמם המאבק בין בעלי מניות המבקשים למנות דירקטורים מטעמם, לבין דירקטוריון החברה ● בתווך נמצאים המנכ"ל אלי גליקמן, שהוביל את מסע ההתאוששות של ענקית הספנות וכעת מבקש לרכוש אותה; ועובדי החברה, שחוששים ממשתלט זר ואף פנו לשרת התחבורה כדי לפעול לסיכול המהלך

הדמייה  פרויקט east&. תחרות קשה / צילום: ויו פוינט

כמעט חצי שנה אחרי טופס 4, רוכשי דירות במגדל בתל אביב עדיין לא מצליחים להביא את הכסף

יזמי פרויקט &East מכרו 271 דירות, אבל מסרו רק 251 מפתחות מאז אישור האכלוס לפני כמעט חצי שנה, בגלל קושי של קונים להשלים את העסקה ● במקביל, אחת מכל חמש דירות בפרויקט עדיין לא מוצאת רוכש ● עוד דוגמה למצבו העגום של שוק הדיור

חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock

ידועה בציבור תבעה את ילדי בן זוגה לאחר שהוא התאבד. כך זה נגמר

ידועה בציבור תבעה את ילדי בן זוגה לאחר אירוע טרגי, בטענה כי הובטח לה מימון עד לסיום חייה ● השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט היא האם הצוואה נועדה להחליף את הסכם החיים המשותפים ● מילה אחת שונה בין ההסכמים הכריעה את הכף

עומרי כספי / צילום: Ilya Melnikov

עולה ליגה: עומרי כספי גייס 100 מיליון דולר לקרן ההון סיכון שלו

משקיע ההון סיכון וכוכב הכדורסל לשעבר גייס 100 מיליון דולר נוספים לקרן ההון סיכון, סוויש קפיטל ● הקרן החדשה תאפשר לסוויש להמשיך ולשמור על החזקותיה גם בשלבי גיוס מאוחרים יותר לחברות ● ויש לו גם מסר מעודד: "המשקיעים שלנו מאוד אופטימיים לגבי ישראל"

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

סטארלינק של אילון מאסק תצייד את הלוויינים שלה בשבבים מקרית גת

אקסייט לאבס של יזם השבבים הסדרתי אביגדור וילנץ תספק לסטארלינק של אילון מאסק שבבי תקשורת מהירים לדור הבא של הלווינים שלה - ה-V3 ● מתג התקשורת שפותח בחברה ישמש כמרכז הרשת במהירות גבוהה בלוויני ה-V3

מערכת החיסון נלחמת חזרה / צילום: Shutterstock

מערכת החיסון נלחמת חזרה: 3 מחקרים שיעזרו למנוע את מחלות העתיד

פרופ' יפעת מרבל, שנבחרה השבוע על ידי כתב העת Nature לאחת המשפיעות במדע, גילתה אוצר של אנטיביוטיקות פוטנציאליות ומתקדמת לשלב הבא במחקר ● פרופ' פמלה ביורקמן, כלת פרס וולף, עובדת על חיסון אחד למחלות שעוד לא נולדו ● ופרופ' רון דיסקין מכין מלכודות משוכללות לווירוסים ● כשהמגפה הבאה אורבת בפינה ומחקרי חיסונים מקוצצים, שלושה חוקרים נותנים סיבה לאופטימיות

רונן שור, מנכ''ל אקסל סולושנס

אקסל רוכשת שתי חברות בתחום הביטחוני ב-90 מיליון שקל

לגלובס נודע כי חברת התקשורת מייצרת רגל נוספת בעולם הביטחוני, עם רכישת סטראלייט ואחותה נקסטוויב, של שני יזמים-מהנדסים: רמי בל-עש ואודי פרידמן ● המערכות שלהן רלוונטיות לתחום הלוהט של השנה – כטב"מים ● עפ"י הערכות, החברות רווחיות ומייצרות רווח של כ-18 מיליון שקל בשנה

מבלים בפסטיבל הבירה ''הופי'' / צילום: עידן עטייה

למה בוטל פסטיבל הבירה שעשה לישראל יופי של הסברה?

פסטיבל הבירה הבינלאומי "הופי" נערך בתל אביב 4 שנים, הביא הנה נציגי מבשלות בירה מחו"ל ואף שבר חרמות בזמן המלחמה ● השנה הוא לא יתקיים בשל רגולציה מחמירה: "הדרישה אבסורדית, עלות הבדיקה הנדרשת עולה על שווי הסחורה"

ניר ברקת ובצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

השר ברקת נגד החלטת השר סמוטריץ' להכפיל את הפטור ממע"מ: "לא נערכה בחינה כלכלית. יפגע בצמיחה"

שר הכלכלה טוען במכתב ששלח הערב לשר האוצר שהכפלת תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי אינה מבוססת נתונים ועלולה לפגוע בעסקים קטנים ובצמיחה של המשק ● בין החלופות שהוא מונה: הפחתת מע"מ על חשמל ומים או קביעת מע"מ דיפרנציאלי על ירקות ופירות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

בנק ישראל נגד חוק הגיוס: "לוקה בחסר ולא יביא לגיוס החרדים הנדרש"

הבנק המרכזי מזהיר כי הנוסח הנוכחי של חוק הגיוס "לוקה בחסר", וזאת משום שהיעדים שקבעה הצעת החוק הם נמוכים, והתמריצים הכלכליים בעלי אפקטיביות נמוכה ● "העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב באנשי מילואים"

ח'אן יונס / צילום: ap, Jehad Alshrafi

קצה חוט חדש: ישראל בודקת שטח שבו ייתכן שנקבר החטוף החלל רן גואילי

בישראל חוששים להישאר באפלה לקראת שלב ב' של הפסקת האש ברצועת עזה, אליו חותרת ארה"ב, ומתנים את תחילתו בהשבת החלל החטוף האחרון רן גואילי ● טראמפ מתכנן למנות גנרל אמריקני לפקד על הכוח הבינלאומי בעזה ● לפי מקורות בביירות, השליחה האמריקאית הזהירה כי ישראל תבצע תקיפות גדולות ומשמעותיות נגד חיזבאללה  ● חברת הסייבר פאלו אלטו: חשפנו קמפיין ריגול מתקדם של חמאס ● מגעים חשאיים בבית הנשיא להקמת ועדת חקירה ממלכתית ● עדכונים שוטפים

"צורה חדשה של אנטישמיות": למה השתנה היחס של סין כלפי יהודים?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איראן מנסה לגייס סוכנים נגד ישראל במדינות אפריקה, הביקור הסודי של סגן שר החוץ מטייוואן בישראל, האם ישראל ולבנון יכולות להשיג נורמליזציה, ולמה האנטישמיות מרימה ראש בסין ● כותרות העיתונים בעולם