אסדת "לוויתן" / צילום: נובל אנרג'י
משרד האנרגיה נתן היום (ה') את האישור הסופי להפעלת אסדת לוויתן והזרמת הגז הטבעי, לאחר שנדחו העתירות שהוגשו נגד ביצוע השלב האחרון בהרצת המאגר. לדברי המשרד, הבארות ייפתחו ביום שני בשעה 02:00 בבוקר והגז הטבעי יגיע למערכת ההולכה של נתג"ז באותו היום בשעה 15:00 בצהריים, ובכך תחל הפעלתו הרשמית והרציפה של המאגר.
עם זאת, המשרד להגנת הסביבה טרם הנפיק את כל האישורים הנדרשים להפעלת האסדה, וטרם אישר סופית כי מולאו כל התנאים אשר ביקש לקראת הנישוב. בכדי לעמוד בתנאי היתר הפליטה שהנפיק המשרד להגנת הסביבה לנובל אנרג'י, נדרשת החברה לנפק עוד אישורים נדרשים. ולכן, למרות הודעת משרד האנרגיה, נכון לעת עתה לוח הזמנים הינו משוער בלבד, וייקבע סופית רק בכפוף לאישורי המשרד להגנת הסביבה ולאחר הודעה של 48 שעות טרם הכוונה לבצע את תהליך הנישוב.
מרגע פתיחת הבארות בשעה 02:00 בבוקר תחל זרימת גז בצנרת הימית. כ-5 שעות לאחר מכן צפוי להיפלט לאוויר חנקן ובהדרגה חנקן מעורב בגז טבעי, וזאת למשך מספר מצומצם של שעות (נישוב). מדובר בשני פרקי זמן קצרים של 8 שעות, במסגרתם ייפלטו 49 טון NMVOC (תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן), ריכוז המותר בהפעלה שבשגרה על פני כשנה וחצי. יחד עם זאת, לפי המשרד להגנת הסביבה, תוספת הצפויה של פליטת תרכובת הבנזן, חומר המוגדר כמסרטן, היא של לא יותר מ-3.5% מתקן הסביבה.
משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה מדגישים כי בתקופת הרצת האסדה, לרבות הנישוב, ריכוזי הפליטות ינוטרו באופן רציף, וביום הזרמת הגז הטבעי יהיו צוותים מקצועיים של המשרדים על האסדה ובחוף, כולל בתחנות הניטור. בזמן ההפעלה השגרתית של האסדה יתבצע ניטור קבוע של איכות האוויר בתחנות המוצבות בשטח החופי, אך התרכובת הידועה כמסרטן וודאי - בנזן, לא תנוטר באופן רציף על האסדה עצמה, אלא תידגם באופן תקופתי.
מאגר לוויתן שהתגלה בשנת 2009, מכיל כ-500 BCM וממוקם 110 ק"מ מהחוף בעומק של כ-1,650 מטר בעומק המים הכלכליים של ישראל, אך חלק ניכר מהגז יוקצה ליצוא, בשלב הראשון לירדן - מה שמעורר תרעומת בקרב תושבי האזור, הטוענים כי הם עלולים להיחשף למפגע סביבתי ולזיהום אוויר חריג, בשל רווחים כלכליים של חברה מסחרית.
השימוש בגז טבעי בישראל אמור לשחרר את תחנות הכוח מהתלות בפחם ומזוט, שכן זיהום האוויר במקטע ייצור החשמל הנגרם כתוצאה משימוש בגז נמוך מאשר הדלקים המאובנים האחרים. פליטות גזי החממה ממגזר החשמל בישראל עומדות על כ-55% מסך הפליטות (והתחבורה על כ-20%), ועיקר פליטות גזי החממה בישראל הן של פחמן דו-חמצני (כ-83%), מתאן (כ-10%) והיתר חנקן תת-חמצני ותרכובות פלואר.
כשבודקים את פליטות הגז הטבעי, יש לקחת בחשבון גם את פליטת המזהמים בתהליך ההפקה; בתחקיר שביצע העיתון "ניו יורק טיימס," התגלו דליפות גדולות של מתאן - גז חממה עוצמתי ביותר, ממתקני גז ונפט. בשריפת גז לייצור חשמל, הגז הטבעי מייצר מחצית מהפחמן הדו-חמצני ביחס לשריפת פחם, אך אם המתאן אינו נשרף בזמן השחרור, הוא יכול להשפיע על התחממות הגלובלית כ-80 פעמים יותר מאשר פחמן דו-חמצני למשך 20 שנים, כך שלתהליכי בקרה ישנה משמעות קריטית בזמן השימוש בדלקים מאובנים.