גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק הנגזרים: כך נוצר קזינו של 500 טריליון דולר

הרבה חוזים כספיים נשטפו בנהר מאז שריצ'רד ניקסון ביטל ב־1971 את ההצמדה של הכסף לכמות הזהב הממשית ● אחת ההשלכות של המהלך הייתה עליית "כלכלת אוויר" שאינה עוסקת בייצור מוצרים ושירותים אלא בגידול של הררי כסף ● "הפיננסיאליזציה של אמריקה", כתבה ראשונה בסדרה

 עובד ליהמן ברדרס שפשט רגל / צילום: רויטרס, Andrew Winning
עובד ליהמן ברדרס שפשט רגל / צילום: רויטרס, Andrew Winning

כאשר הנשיא ריצ'רד ניקסון ביטל באופן חד צדדי בשנת 1971 את הסכמי ברטון וודס שהיו המסד למערכת המוניטרית העולמית אחרי מלחמת העולם השנייה, בוטלו האזיקים שכבלו את הכסף בעולם לזהב, ומכיוון שכך בוטלה כל מגבלה על יצורו וכמותו.

וכך בין 1971 ל-2019 נוצרו מ"האוויר" על ידי הבנקים המרכזיים וכן על ידי הבנקים המסחריים כ-250 טריליון דולר של שטרות נייר בדמות חוב ודרך המנגנון של בנקאות ברזרבה חלקית - כסף פיאט . השיטפון העצום הזה הביא עימו פריחה עצומה לעוסקים בכסף, הסקטור הפיננסי, וכן ליצירת "כלכלה חדשה", שאינה עוסקת בייצור מוצרים ושירותים שתורמים לרווחת העולם ותושביו. במקום זאת היא יצרה כלכלת אוויר העסוקה בניהול, העברה, מסחר, שמירה, השקעה, ספקולציה, וגידול הררי כסף. ייצור הכסף והפיכתו למוצר בפני עצמו הביאה למה שמכונה ה"פיננסיאליזציה של אמריקה".

נגזרים (Derivative) הוא כלי פיננסי הגוזר את מחירו מכלי פיננסי אחר. מכאן גם שמו. מדובר בהסכם בין שני צדדים על פיו, בפורמט הפשוט הם מסכימים על מחיר עתידי של נכס שלישי. במקור נולדו הנגזרים כדרך לגדר סיכונים. חקלאי מכר חלק מהיבול שרק נזרע וחברת התעופה קנתה חוזה עתידי לאספקת דלק במחיר קבוע בעתיד כדי להבטיח מחיר.

בשוק המניות אופציות "פוט וקול" (Call and Put) הן הפורמט הפשוט של נגזרים ודרך לגדר הסיכון בעולם ההשקעות. בתחילת שנות ה-90 עם התפתחות המחשבים והגידול בפעילות השוק הפיננסי החלו גופים פיננסיים לייצר מוצרים מהאוויר, שהקשר ביניהם ובין חקלאי שמגדר את סיכוניו או חברת תעופה הנועלת את מחיר הדלק העתידי, אינו אלא מקרי.

לקונספט של חוזי נגזרים וחוזים עתידיים יש היסטוריה בת מאות שנים. בארה"ב הבורסה הראשונה לחוזים עתידיים ולנגזרים הוקמה ב-1848 בשיקגו. היא נוסדה כמקום למסחר בתבואה, אך במהרה חוזים על היבול העתידי נוצרו. כך יכלו החקלאים למכור יבול עתידי ולצמצם את הסיכונים ואי הוודאות הכרוכה בגידול וגם להשיג מימון לתהליך הגידול הארוך. אך הקפיצה הגדולה בתחום הנגזרים החלה בשנות ה-80 של המאה הקודמת, כתוצאה מהמצאת המחשב. ההתנפחות המואצת של וול סטריט בשנים שלאחר ביטול הסכמי ברטון וודס הביאה גם היא למבול של מוצרים פיננסיים חדשים, והנגזרים ביניהם.

במחצית שנות השמונים הופקו לראשונה "חבילות החוב המאוגחות" CDO) Collateralized Debt Obligation). אלו למעשה קיבצו חובות ונכסים פיננסיים דומים ביחד, ובהמשך נמכרו למשקיעים מוסדיים כאיגרות חוב.

בשנות התשעים גם נולדו ה-Credit Default Swaps - חוזים מתוחכמים שנועדו להחליף בצד גימל, "המבטח", את המחזיק בחוב. זאת במקרה של חדלות פירעון של החייב. כך נולדו לאורך 25 השנים האחרונות עוד ועוד מוצרים פיננסיים שהקשר ביניהם ל"עולם האמיתי" התמעט. עימם החלו להתפתח מערכות מסובכות ומתוחכמות למסחר מסוגים שונים ומיוחדים בנכסים אלו. למעשה נולד יצור כלאיים חדש - המסחר לשם מסחר. רק שהחיה החדשה שנולדה התמודדה עם חוזים מסוג חדש, שאינם אלא משחקי קזינו בעשרות ואף מאות טריליונים של דולרים.

כל זה הביא את המשקיע וורן באפט לומר עוד ב-2002 על הנגזרים, כי "הבנקים המרכזיים והממשלות לא מצאו עד כה דרך אפקטיבית לשלוט ולעקוב אחר כל הסיכונים שיוצרים חוזים אלו". באפט לא עצר שם והסביר כי מנקודת מבטו "נגזרים הם נשק להשמדה המונית פיננסית, שהסיכון בהם עתה הוא נסתר אך בעתיד יתברר כקטלני". לא חלפו שנים רבות והעולם ראה למה באפט בדיוק התכוון.

כאשר בועת הנדל"ן של 2003-2008 שתוחזקה באשראי זול ואינסופי הלכה והתנפחה, החל התהליך שסופו מוכר. בקצה השרשרת עמדו מנפיקי המשכנתאות, בנקים וגופים פיננסיים שאישרו את בקשות האשראי של הלווים. לעתים קרובות גם ללווים חסרי כל אמצעים, בשיא אפילו ללווים שלא הציגו מסמכים כספיים כלשהם.

ההלוואות הטובות, הבינוניות, הגרועות והפיקטיביות נמכרו בשלב זה על ידי המנפיקים לחברות אחרות, גדולות יותר מוול סטריט, לא לפני שזכו לערבות מצד שתי ענקיות המשכנתאות, פרדי מק ופאני מיי. הבנקאים של וול סטריט יצרו מוצר פיננסי "חדש" מערימות המשכנתאות. הם ארזו חבילות גדולות של משכנתאות מסוגים שונים יחדיו ומכרו את החבילות כאגרות חוב מגובות משכנתאות למוסדות פיננסיים ומשקיעים בכל רחבי העולם. כדי להבטיח את המשקיעים באיגרות חוב אלו, השתמשו הבנקאים במכשיר הפיננסי המכונה Credit Default Swap) CDS), מעין ביטוח, שנוצר בכדי לעקוף את הרגולציה, האוסרת על חברות ביטוח לבטח סוג כזה של סיכון.

הסיכון: ניתוק בין נכס הבסיס לחוזה מעליו

ועדת החקירה של הקונגרס שחקרה את משבר הסאב-פריים תיארה את התהליך בצורה הבאה: "ההלוואות נארזו בחבילות ונמכרו לחברות כמו מריל לינץ, לימן ברדרס, ובנקים כמו וולס פארגו וסיטיבנק. אלו קיבצו וארזו את חבילות המשכנתאות והפכו אותן לאגרות חוב... לעתים קרובות חבילות האג"ח האלו נחתכו שוב ונארזו מחדש בחבילות חדשות, כמוצר שנקרא CDO) Collateralized Debt Obligation) שנמכרו למשקיעים אחרים. המכשירים הפכו ליותר ויותר מסובכים. כאשר נגמרו לחברות מוצרים אמיתיים (אותם נגזרים-אג"חים) הם החלו לייצר CDO מלאכותיים, העשויים לא ממשכנתאות אלא מהימורים על מוצרי משכנתה אחרים. כל מדרגה וכל מוצר איפשר לגבות עוד עמלות ועוד רווחי מסחר. וכל מדרגה הביאה עוד משקיעים שרצו חלק משוק המשכנתאות... כאשר כל התהליך הזה הסתיים, משכנתה על בית אחד בדרום פלורידה הפכה לעשרות חלקי אג"ח שונים שבבעלות מאות משקיעים".

כל עוד קטר הבועה משך בבטחה קדימה, כולם היו מרוצים. הפוליטיקאים בוושינגטון יכלו לדבר על הכלכלה הפורחת, הפדרל רזרב יכל לטפוח לעצמו על השכם כמי שהציל את הכלכלה ממשבר 2000-2001, המשקיעים יכלו להיות מרוצים, והבנקאים בוול סטריט יכלו לחלק לעצמם בונוסים נדיבים. גולדמן זאקס לבדה חילקה ב-2006, מעל 14 מיליארד דולר של בונוסים לעובדיה, ומנהלה המוכשר שניצח על כל זה קיבל שכר שנתי של 56 מליון דולר. גולדמן זאקס לא היו לבד. סך כל הבנוסים בוול סטריט באותה שנה עמדו על 34 מיליארד דולר.

אך כמו בכל בועה שנוצרת מייצור מסיבי של חוב וכסף, מגיע הרגע שבו הכלכלה האמיתית משקפת את המציאות. כאשר שוק הנדל"ן הריאלי בדרום פלורידה, לאס וגאס ושאר מוקדי הבועה, לא יכול היה לעמוד בקצב הייצור הפיננסי בוול סטריט, ולא היו עוד קונים, שוכרים או לווים למחירים המנופחים, החל מגדל הקלפים להתמוטט.

אז התחוור היטב למה התכוון וורן באפט כשאמר ששוק הנגזרים הוא "נשק להשמדה המונית פיננסית". הואיל וכמעט כל המוסדות הפיננסיים הגדולים בוול סטריט וכן כמה מחברות הביטוח הגדולות החזיקו או ערבו לאותם מכשירים פיננסיים, כולם היו בסיכון. אלא שבגלל כל השכבות וכל האריזות, זה היה בלתי אפשרי להעריך את מצבה האמיתי של משכנתה בודדת מפלורידה לדוגמה.

וכך משהחל קטר ההתמוטטות לדהור קדימה, הפאניקה החלה להתפשט בכל רחבי העולם. גם לכלכלני הפד. באוגוסט 2008 רק חודש מההתמוטטות, העומד בראש הפד באותם ימים, בן ברננקי, הצהיר כי בעיית הנדל"ן שכבר התגלגלה ברעש, אינה עניין מדאיג וסופה שיפור ממשי מהיר. ברננקי אף אמר אז שהוא יותר מוטרד מנושא האינפלציה.

בכל אופן, עם התפשטות הפאניקה החלו משקיעים לנסות לחלץ את השקעותיהם ולדרוש שהצדדים לחוזים ולביטוחים יכבדו את ההתחייבויות. ראשונים ליפול היו ענקיות המשכנתאות שהתחייבו לביטוח של משכנתאות בשווי של פי 75 מהונם העצמי. אחריהם באו מוסדות פיננסיים בני מאה שנים. גם חברת הביטוח הענקית AIG עמדה להתמוטט בגין החוזים בסך 441 מיליארד דולר.

הלחץ הלך וגבר שעה שהכול מנסים להינצל מההתמוטטות, ורק חקיקה בהולה שהזרימה סובסידיה ממשלתית ענקית בהיקף של 700 מיליארד דולר (ועוד טריליונים של "הרחבות כמותיות" בשנים הבאות), מנעה התמוטטות כוללת בשנת 2009.

לב הסיכון בנגזרים הוא הניתוק בין נכס הבסיס והחוזה שמעליו, שלעתים גם ממונף בכבדות. כדי להבהיר, נדגים את זה על שוק הזהב. ללא ספק נכס פשוט מובן פי כמה מהאגחי"ם מגובי משכנתאות או מהנגזרים עליהם.

כדי לסחור בחוזי זהב אין צורך בכסף רב שכן חוזים אלו נסחרים במינוף עצום. חוזה עתידי אחד מייצג 100 אונקיות זהב, השווים 150 אלף דולר לפי מחיר אונקייה של 1,500 דולר. אך הסכום בפועל הנדרש כדי לסחור בחוזה אחד כזה, נכון לסוף נובמבר 2019 , הוא כ-5,000 דולר בלבד - כ-3.3% מהחוזה.

האבסורד של יצירת זהב סינטטי

לפיכך לא יפלא כי היקף המסחר בחוזי זהב או זהב-נייר, עולה מונים רבים על כמות הזהב הפיזי שמעביר ידיים. יתר על כן הנגזרים האלה על מחיר הזהב, שמסתיימים בתשלום כסף לפי השינוי במחיר, גם קובעים בפועל את מחיר הזהב עצמו. כך מייצרת המערכת הפיננסית זהב מין האוויר, מעין זהב סינטטי, זהב נייר, כזה שאין לו כל כיסוי או קשר של ממש למוצר הפיזי עצמו. זהב וירטואלי זה שולט היום על רוב מוחלט של המסחר בזהב בעולם. כך למשל שוק הזהב הלונדוני, אחד משלושת הגדולים בעולם, סחר בינואר 2017 בכ-6,380 טון זהב ליום, או בחישוב שנתי מעל ל־1.5 מליון טון זהב לשנה.

זאת לעומת סך כל הזהב בעולם שנכרה מאז הפרעונים הקדומים המוערך בלא יותר מ־200 אלף טון, רובו ככולו כמובן מוחזק בידי אנשים ומוסדות כתכשיטים או כחיסכון. בבורסה הגדולה השנייה, קומקס, הסוחרת בחוזים עתידים לזהב, רק אחד מכל 2,500 חוזים מסתיים באספקת הזהב. כל היתר נסגרים בתשלום כספי בין הצדדים.

מומחים מעריכים שהיחס בין הזהב הפיזי הנסחר לחוזי זהב עומד על בין 1:100 ל-1:500, או במילים אחרות: על כל אונקיית זהב פיזי, יש מאות אונקיות נייר של התחייבויות על הנייר. כל הקזינו הזה וההימור על מחיר הזהב העתידי, שכאמור אין לו שום קשר לזהב עצמו, עובד יפה שעה שהצדדים מסכימים לקבל תשלום עבור החוזים. אך מה יקרה לשוק זה, שהיקפו מעל 200 מיליארד דולר ליום, ויש בו התחייבויות עתידיות פתוחות של לפחות 5 טריליון במחירי הזהב כיום, אם לפתע יבקשו רק 20% או 40% מהצדדים לחוזים, אספקה פיזית של זהב? דרישה כזו תזניק את מחיר הזהב לממדים שאף אחד לא יכול אפילו לדמיין.

תרחיש כזה יכול להצית משבר רחב היקף, שהרי הצדדים לחוזים, ברובם מוסדות פיננסיים, ימצאו עצמם שקועים בהתחייבויות בהיקף של טריליונים רבים, שבלתי אפשרי יהיה להם לפרוע אותן.

כפי שראינו ב-2008 , כל עוד השווקים הפיננסיים רגועים, הניתוק הזה בין החוזים ונכסי הבסיס, אם כאלו קיימים בכלל, אינו בעיה של ממש. אך כאשר השווקים נכנסים למערבולת, הניתוק הזה יכול להביא לסחרחורת שאת סופה לא ניתן לצפות.

ערימה של חוזים על מחיר פיקטיבי

המצב דומה לא רק בשווקים "קטנים" יחסית כמו הזהב, אלא גם בשוק ניירות הערך שחלקים גדולים ממנו נסחרים דרך מכשירי ה־ETF
(Exchange-traded fund). אף שחלק מאלו אינם נגזרים במובן הטכני של המילה, רובם ככולם בנויים על אותו רעיון. ה-ETF הגדול מכולם, ספיידר S&P 500 , מחזיק כ-280 מיליארד דולר של משקיעים להם הוא מבטיח לעקוב אחר מדד S&P 500 . אלא שאין באמת מוצר בסיסי הנקרא S&P 500. זהו רק מדד המחושב של מניות. כמו הספיידר ישנם עוד כ-1,600 ETF אחרים בשוק. חלקם מבטיחים חוזים משונים הרבה יותר. ETF אחר בשם DGLD מבטיח 3 פעמים הפוך למחיר הזהב, שהוא בעצמו כפי שראינו, ערימה של חוזים על מחיר פיקטיבי של זהב מלאכותי.

עשרות סוגים של ETF מבטיחים לעקוב אחרי השווקים במהופך (קרי אם השוק יורד, הם עולים) ואף כפול מזה. אחרים מבטיחים מבטיחים לעקוב אחר מחיר האופציות העתידיות של מחיר הבקר והחזיר. אחרים יבטיחו לעקוב אחר מחיר מניות שעשויות להרוויח ממניעת השמנת יתר או להשתמש באינטילגנציה מלאכותית לייצר אינדקס של המניות המדוברות ביותר ברשתות החברתיות, ועוד ועוד. הכל כיד הדמיון והיצירתיות הפיננסית בוול סטריט.

בסך הכל כמעט 6 טריליון דולר מושקעים בקרנות ETF כאלה. כמעט פי 10 מאשר בשנת 2008 וכמעט כולם הימור מול נכס בסיס שאינו קיים בפועל. שיעור כזה של השקעה במדדים, באופציות על מדדים ובאופציות על אופציות של מדדים וכו, לא רק מעקר מתוכן את כל מנגנון השוק, הוא גם חושף את המשקיעים והשוק לסיכונים עצומים בעת זעזועים בשווקים. כולל האצת המגמה בעת ירידות מסיביות בשווקים, שכן הקרן מאולצת למכור את נכסי הבסיס ללא הבחנה.

מעל הכל מרחף הסיכון של התחייבויות וסיכונים שאת זהותם ושיעורם קשה לאמוד, לכמת או לייחס. אף אחד לא באמת יודע את היקף ותוכן שוק הנגזרים. בשנת 2017 הבנק הבינלאומי לסליקה (Bank of international settlement) העריך את שוק הנגזרים בעולם ב-542 טריליון דולר - כמעט שבע פעמים התוצר השנתי של כל העולם ביחד. זהו גידול של פי 10 מאז 1995. מומחים אחרים מעריכים את היקפו בכ-1,000 טריליון דולר. המשרד האמריקאי הממשלתי לבקרת המטבע העריך שהבנקים בארה"ב חשופים לנגזרים בהיקף של 237 טריליון דולר. 219 טריליון מתוכם שייכים לארבעת הבנקים הגדולים. גם דויטשה בנק חשוף בכ-53 טריליון דולר בנגזרים. לשם השוואה, היקפו של כל התמ"ג של גרמניה עומד על כארבעה טריליון דולר ב־2018.

החוזים האלו, לא רק מופרכים בהיקפם, רובם הימורים גרידא על מוצרים פיננסיים מופשטים המתבצעים במינוף עצום. תקלה קטנה במגדל הקלפים, אשר הסתברותית תתרחש יום אחד, והמגדל כולו נופל ומושך אחריו את כל העולם הפיננסי. בעקבותיו, כפי שכבר ראינו ב-2008, את כל הכלכלה כולה. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com בטוויטר: chanansteinhart@

עוד כתבות

חשבון הטוויטר של דונלד טראמפ / צילום: שאטרסטוק

ציוץ גורלי: הכירו את האיש שהחליט לסכן מיליארדים ולצאת למלחמה בטראמפ

מה גרם לג'ק דורסי, מייסד ומנכ"ל טוויטר, לצאת השבוע למלחמה חזיתית וקשה נגד נשיא ארה"ב? ● ולמה הנמסיס שלו, מארק צוקרברג, בחר להתייצב דווקא לצידו של הנשיא? ● הקרב על דמוקרטיה, עתיד האינטרנט ובעיקר על הרבה מאוד כסף ● האזינו לפודקסאט "הצוללת"

אלפא ג'וליה וולוצ'ה 2020 / צילום: יח"צ

"רומיאו ויוליה" של עולם הרכב: אלפא רומיאו מציגה רומן בהמשכים

מכונית הספורט-סלון אלפא ג'וליה וולוצ'ה 2020 היא קלאסיקה מודרנית עם עיצוב שפונה לרגש והתנהגות דינמית, שכבר קשה למצוא כיום ● הגרסה המחודשת לא מיישרת קו עם הגרמניות באגף האלקטרוניקה אבל מדובר באופציה ייחודית

שדה התעופה האנדה בטוקיו  / צילום: שאטרסטוק

כבר לא תהיה "גדולה ביפן": אלו קווים אל על מתכננת לבטל?

הקו לטוקיו שאמור היה להיות הראשון שמחבר ישירות בין שתי ישראל ויפן לא ייפתח בינתיים ● קווים נוספים שאל על מבטלת הם הקו לוונציה שסגור להזמנות עד לספטמבר והקו לסופיה שההזמנות אליו סגורות עד לחודש דצמבר ● הקו לסן פרנסיסקו סגור להזמנות עד לחודש מרץ 2021

רוברט לבנדובסקי עם תומאס מולר, באיירן מינכן, בונדסליגה / צלם: רויטרס

הקורונה חיסלה את הספורט? יש ליגות שעוד ירוויחו ממנה

הליגה הגרמנית חזרה מוקדם לפעילות ונהנית מבלעדיות טלוויזיונית וחשיפה שעשויה להיות שווה לה הון ● בכדורגל הישראלי מקווים שהמשבר יאיץ שילוב של הימורים על משחקים בזמן אמת, דבר שנחשב לפוטנציאל הכנסה אדיר

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

במרווח שבין הנסתר לנגלה בהצהרות של נתניהו וגנץ השבוע

העטיפות הנוצצות שהקיפו את כל הדברים נושרות כמחווה לכריסטו שמת וחושפות סדקים וחורים

ההתנחלות אפרת ביו"ש / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

כמה ישפיע סיפוח? תלוי אם את ישראלית או פלסטינית

החלת החוק הישראלי על חלקים משטח C לא תהיה רק פעולה סמלית ● הניהול באמצעות צווים צבאיים יפנה מקום לרשויות אזרחיות, ולמשטר שבו קל יותר להפקיע קרקע פרטית ● ההשפעה על חיי היומיום תהיה מוגבלת אצל מתנחלים, אבל מהפכנית לפלסטינים במקרה שיקבלו תושבות

חנויות סגורות בככר המדינה בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

מספר החוזרים למעגל העבודה השבוע – פי עשרה ממספר היוצאים

ב-24 השעות האחרונות התקבלו בשירות התעסוקה 12,451 דיווחים על חזרה לעבודה ● במקביל, נרשמו 1,263 דורשי עבודה חדשים

ח"כ עמיר פרץ בהשבעת הכנסת ה-35 / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הכדור בעניין היטל ההיצף על המלט עבר לידי השר פרץ - הוועדה המייעצת המליצה שלא להעלותו

עתה, משהמלצות הוועדה נמסרו לשר פרץ, עומדים לרשותו 15 ימים להחלטה, שמבחינתו כנראה שלא תהיה קלה כל כך, זאת משום שלפרץ מכריז לאורך כל דרכו הפוליטית, כי הוא מתעתד להגן על התעשייה הישראלית

ניהול בימי קורונה

מחקר אחד בשבוע: איך מנטרלים סטריאוטיפים והטיות בלתי מודעות?

גם אנשים שמחשיבים את עצמם לנאורים, רציונליים ומודעים, פועלים לא פעם בהסתמך על דעות קדומות. כך אפשר להתגבר על זה

מחאת המסעדנים שנפגעו ממגפת הקורונה מול הבונדסטג בברלין / צילום: DPA, Associated Press

השיטה הגרמנית להשתקמות מהקורונה: לשפוך כסף ומהר

גרמניה החליטה על חבילת תמריצים נוספת במסגרתה היא תוציא 130 מיליארד אירו שיתווספו ל־50 מיליארד אירו לעצמאים ובעלי עסקים – פי ארבעה משיעור ההוצאה כחלק מהתמ"ג בישראל ● זאת בנוסף להלוואות וערבויות בשווי 1.5 טריליון אירו לחברות גרמניות

ניהול חדשנות בהייטק הישראלי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מחקר: ישראל במקום השלישי בדירוג האקוסיסטמים הטכנולוגיים המובילים

סקר של חברת היעוץ הישראלית-שוויצרית StartupBlink מצביע על התחזקות של ישראל בדירוג האקוסיסטמים הטכנולוגיים העולמי מהמקום הרביעי למקום השלישי ● בדירוג הערים: תל אביב יורדת בדירוג מהמקום השישי לשביעי ● בייג'ינג ושנחאי מזנקות

מיכה אבני/ צילום: שלומי יוסף

בדרך למיזוג אגוד במזרחי טפחות: פנינסולה במו"מ מתקדם לרכישת תיק האשראי ליהלומנים

אגוד ומזרחי טפחות חייבים למכור את התיק על מנת לקבל את אישור רשות התחרות למיזוג ● עם השלמת מיזוג אגוד בבנק מזרחי טפחות יהיו בישראל רק 6 קבוצות בנקאות מסחריות נפרדות

שרית פירון / צילום: איל יצהר

עם אקזיטים של למעלה מ-4 מיליארד דולר, שרית פירון מחפשת לקחת את הסיכון הבא

הילדות במשפחה דלת אמצעים, ההתגלגלות המקרית לתחום הטכנולוגי, והאקזיט המרשים בסטארט־אפ דאטורמה ● שרית פירון, מנשות ההייטק הבולטות בישראל, עומדת בראש קרן ההשקעות Team8 Capital שהושקה השבוע, ומשוכנעת ש"חברות עם טכנולוגיה אמיתית" יוכלו לצלוח גם את משבר הקורונה

איירין טריפלט – האדם האחרון שקיבל פנסיה ממלחמת האזרחים האמריקאית / צילום: צילום מסך מפייסבוק

הלכה לעולמה איירין טריפלט – האדם האחרון שקיבל פנסיה ממלחמת האזרחים האמריקאית

אביה של איירין, מוס טריפלט, נלחם במלחמה בין השנים 1862 ל-1865 ● כבת נכה של ותיק מלחמה, זכתה טריפלט לפנסיה בגובה 73.13 דולר בחודש מהממשל האמריקאי

האלגוריתם של Skyline AI / הדמיה: יח"צ

הסטארט-אפ Skyline AI רואה בקורונה הזדמנות צמיחה

עד היום גייסה החברה 25 מיליון דולר בשני סבבי ההשקעה ● "התקופה הזו יצרה עבורנו הזדמנות צמיחה אדירה והוכחת היתרון הבולט של הטכנולוגיה, בתקופה שבה שוק הנדל"ן בארה"ב קפא והשתנה בפרק זמן קצר מאוד"

סניף של רשת עדיקה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

גל העזיבות בעדיקה: גם סמנכ"ל הכספים יסיים את תפקידו בחברה

סמנכ"ל הכספים של קמעונאית האופנה, ישי שמע, יסיים את תפקידו "בהסכמת הצדדים", כך עולה מדיווח שמסרה החברה לבורסה ● שמע שימש כסמנכ"ל הכספים של עדיקה מאז אוקטובר 2017, והוא צפוי לסיים את כהונתו בתחילת באוגוסט

משרדי תאגיד השידור הציבורי כאן 11 / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מועצת התאגיד: כמחצית מהגרעון הוא כתוצאה "מטעויות שונות שנעשו ע"י ההנהלה"

המועצה היוצאת הנחתה את הנהלת התאגיד להימנע מפגיעה בליבת עשיית התאגיד ובעובדים "שאינם אחראים בשום צורה לגירעון שנוצר" ● למרות זאת, היום קיבלו העובדים הודעה על צעדי צמצום

בנק מזרחי-טפחות,?בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק לאומי, בנק איגוד ובנק מרכנתיל / צילומים: איל יצהר, אייל הצפון, בר-אל

ביהמ"ש: הבנק אינו צריך להתערב כאשר משקיע פועל באובססיביות

המחוזי קבע כי התמכרות לביצוע עסקאות באופן אובססיבי בחדר העסקאות של הבנק אינה מעידה על אי-כשירות נפשית של המשקיע, וכי הבנק אינו צריך להודיע על כך לבני משפחתו

פולי ברונשטיין / צילום: אלעד גוטמן

המינוי שבוטל ועורר סערה: בכירים בליכוד אספו חומרים על מנכ"לית קרן היסוד המיועדת לפני שנפסלה

פולי ברונשטיין כבר נבחרה לתפקיד מנכ"לית קרן היסוד והתחילה חפיפה, כשפתאום קיבלה הודעה על ביטול המינוי ● הנימוק הרשמי: קיצוצים בעקבות משבר הקורונה ● בכיר בליכוד ל"גלובס": "היא, שפעלה להפיל את נתניהו, באמת חשבה שתוכל להתמנות לתפקיד במוסד לאומי חשוב?"

איקאה בצומת אשתאול / צילום: שלומי יוסף, גלובס

צו סגירה זמני לכשליש ממתחם איקאה באשתאול

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל חלקית את בקשת המדינה שלא להפעיל כ-8,000 מ"ר ממתחם איקאה החדש באשתאול ● מדובר בחלק התפעולי, ולא בשטחי החנות עצמה