גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהטכנולוגיה מקדימה את הרגולציה: כך מתמודדות חברות הקורקינטים עם התקנות

שלושת המנכ"לים של חברות הקורקינטים הפועלות בתל אביב - LIME, WIND ו-BIRD - בטוחים שהתקנות החדשות שהושתו עליהם לא יובילו שינוי ללא חינוך ושיפור תשתיות ● לגבי האפשרות של העלאת מחירים? הם לא מבטיחים שזה לא יקרה

כשהטכנולוגיה מקדימה את הרגולציה: כך מתמודדות חברות הקורקינטים עם התקנות / אילוסטרציה: אפרת לוי, גלובס
כשהטכנולוגיה מקדימה את הרגולציה: כך מתמודדות חברות הקורקינטים עם התקנות / אילוסטרציה: אפרת לוי, גלובס

חברות השכרת הקורקינטים החשמליים נמצאות במוקד, בכל הקשור לאכיפה ומציאת פתרונות לבעיית הנפגעים מתאונות קורקינטים ואופניים חשמליים. למרות שמספרית היצע הכלים שלהן נמוך משמעותית מהיצע הכלים הפרטיים, הם אלה שנמצאים במרחב הציבורי ואת החברות הרשויות יכולות לבלום ולאכוף דרך רישיון ההפעלה שלהן. איך ישפיעו התקנות החדשות על החברות שבסופו של דבר פועלות מאינטרס מסחרי? האם מחירי ההשכרה (5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.5 שקל לכל דקת רכיבה) יתייקרו בעקבות המהלך?
הפנינו שאלון למנכ"לי שלוש החברות הפועלות בתל אביב - יניב גודר מ-Lime, יוחאי עבאדי מ-Wind ויניב ריבלין מנכ"ל Bird.

מהו הפתרון לצמצום מספר הנפגעים בקרב רוכבים והולכי רגל? האם התקנות החדשות, לרבות החובה להצמיד לוחיות רישוי, מהוות פתרון?

לפי גודר מ-Lime, הפתרון הראשון הוא חינוך. "הסיבה העיקרית לתאונות דרכים היא הגורם האנושי. אנחנו משקיעים בחינוך הרוכבים וחשוב שגם נהגים יכירו בכך שהם חולקים את הכביש עם כלים נוספים".

עבאדי מ-Wind טוען, ש"צורת ההתניידות הזו היא גדולה ורחבה, והיא פה כדי להישאר ולהיטמע בתוך המערכות העירוניות. לכן על משטרת ישראל והרשויות המקומיות להקים אכיפה שתותאם לכלים החשמליים הזעירים. אנחנו כחברות פרטיות נמשיך להשקיע את כל המאמצים כדי להגדיל את בטיחות הרוכב, אבל בסופו של דבר זה צריך גם להגיע מהמדינה ומהרשויות המקומיות". עבאדי סבור, ש"הדבר החשוב ביותר הוא התשתיות. הכדור נמצא בידי העירייה וקובעי המדיניות לפיתוח תשתיות טובות, שיביאו לשימוש נכון יותר של כלים זעירים חשמליים בעיר ויוריד את כמות הנפגעים בצורה משמעותית".

ריבלין מ-Bird מונה יתרונות שיש לכלים השיתופיים על פני הכלים הפרטיים: "בשנה וחצי האחרונות מאות אלפי אזרחים נטשו את השימוש ברכב הפרטי לטובת תחבורה שיתופית ובעיקר קורקינטים, כך שאופן הצגת הנתונים לא תואם את העלייה המטאורית בכמות המשתמשים. ההשוואה בין כמות הנפגעים מהשנה שעברה לזו השנה אינה מציגה את העלייה בכמות הרוכבים. עם זאת, החברה תודיע בקרוב על מספר מהלכים חשובים להגברת הבטיחות ברכיבה". עוד אומר ריבלין, כי "אנו רואים מגמה חיובית ועלייה בכמות חובשי קסדה לצד ירידה בכמות הרוכבים על המדרכה. מצד שני, גם הנהגים בכביש צריכים לשנות את הרגלי הנהיגה ולהבין שיש כלי תחבורה נוסף שחולק איתם את הדרך".

עם קסדה והרחק מהולכי הרגל אינטרנט

האם במקומות שבהם הוטלו הגבלות על מספר הכלים ועל עגינתם רואים הבדל בתרבות הנהיגה?

"קשה לענות על כך, משום שאין לנו דרך מדידה טובה להוכיח שרוכבים משתמשים בשירות בצורה בטוחה יותר בעקבות שינויים ברגולציה", משיב גודר. "הרגולציה כאן היא מהמחמירות בעולם, אם לא המחמירה ביותר".

לפי עבאדי, "כל עיר וכל שוק הם שונים מבחינת התשתיות ומבחינת תרבות הצריכה והשימוש. עם זאת, ניתן להבחין בכך שבשווקים כמו בצרפת, שבהם יש מספר רב של תקנות והגבלים על החברות, ניכרת ירידה בכמות השימושים. מנגד, בערים כמו בתל אביב, קיימת פעילות רחבה של קורקינטים ולכן יש צורך לתת לכך מענה חוקי".

"ההגבלות אינן משפיעות על תרבות הנהיגה לכאן או לכאן", סבור ריבלין. "מהלכי ההסברה והאכיפה הם אלה שמשפיעים על הרוכבים ועל תרבות הנהיגה שלהם. עם זאת, בשירות ישנו אלמנט פסיכולוגי של אמון וביטחון. אדם המשאיר את רכבו הפרטי בבית, צריך לדעת שיחכה לו קורקינט שיתופי בירידה מהרכבת. ככל שמודל זה יתקיים, כך יותר ויותר מהמגיעים לעיר הגדולה יעדיפו לעשות זאת באמצעות התחבורה הציבורית והקורקינטים השיתופיים לקילומטר האחרון".

עיריית תל אביב מחרימה קורקינטים שעומדים במקומות מפריעים יותר או פחות. על כל כלי משלמות החברות 62 שקל לשחרור - מהי עמדתכם בעניין?

"מאז תחילת האכיפה הוחרמו אלפי כלים. לאחר בדיקה מעמיקה שביצענו, גילינו כי 20% מהחרמות העירייה נעשו בניגוד לתקנות", אומר גודר שמציין כי "דרך ההחרמה נעשית בצורה אגרסיבית ומזלזלת אשר פוגעת בתקינות הכלים וגוררת נזק בשווי מאות אלפי שקלים".

ריבלין: "חשוב לזכור שהכלים השיתופיים הם כלים חדשים בנוף האורבני, ושינוי הרגלים לוקח זמן. על מנת שיותר אנשים ימכרו את הרכב הפרטי ויעברו לכלים זעירים שיתופיים, חשוב לייצר אמינות וזמינות מלאה - ככל שיהיו יותר כלים זמינים וחוויית הרכיבה תהיה טובה יותר - יותר אנשים יאמצו את הפתרון".

האם התקנות החדשות, למשל דרישה לחברות להצמיד קסדה לכלי, עשויות לייקר את מחירי השימוש?

"אנו עדיין לומדים את התקנות החדשות ופועלים להבין את משמעותן האופרטיבית והכלכלית", אומר גודר. "Lime רואה בפעילות בסביבה אורבנית צפופה כפתרון האידיאלי לבעיית הגודש בכבישים העירוניים, ומתן מענה לבעיה גלובאלית רחבה. עם זאת, פעילות בסביבה אשר לא מייצרת הגיון כלכלי, כמובן לא תהיה ישימה מצידנו".

לפי עבאדי, "ככל שלעירייה יהיו יותר דרישות וחוקים, שירות ההפעלה יהיה יקר יותר לחברות, ובעקבות כך גם למשתמשי הקצה. תוספות כמו קסדות, מהוות חומרה נוספת לקורקינט והליך ייצור ספציפי, ובעקבות כך נוספות גם עלויות לחברה. עם זאת, בשלב זה משתמשי הקורקינטים לא ירגישו שינוי במחירים, משום שביטחון הרוכבים הוא בראש מעינינו, ולכן לא נרצה לגבות על כך תשלום נוסף".

ריבלין: "בשלב זה אין פתרון לנושא הקסדות, ולכן קשה להעריך. כחברה שייסדה את הקטגוריה כולה בעולם, אנחנו שוקדים כל הזמן על ההתאמות הנכונות לרוכבים, לרגולציה ולחברה עצמה - כאשר המשימה העיקרית היא לשמור על איזון נכון בין שלושתם". 

עוד כתבות

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק, והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

צוות המייסדים של מנטי רובוטיקס / צילום: Mentee Robotics

ישטוף כלים ויעשה כביסה? אמנון שעשוע משיק רובוט דמוי אדם

הרובוט המכונה "מנטיבוט", פותח במסגרת חברה שהקים שעשוע לפני כשנתיים עם פרופ' ליאור וולף, שבעבר היה חוקר בינה מלאכותית במטא ● מדובר ברובוט דמוי אדם המיועד לבצע מטלות בסיסיות במשקי הבית או במחסנים תעשייתיים

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 צלל ב-1.7%

ת"א 35 ירד ב-1% ● ישראייר חזרה לגודל צי מטוסים שהיה זמין לפני המלחמה ●  קרן המטבע חתכה את תחזית הצמיחה של ישראל ● בעקבות האג"ח האמריקאי, תשואת האג"ח הממשלתית הארוכה בישראל בשיא של 12 שנים ● ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" ● יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה, זה לוקח יותר זמן משחשבנו"

אוקראינה עברה מהצלחה צבאית לכישלון. זה יכול לקרות גם לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המציאות העגומה של ההגנה האווירית באוקראינה עלולה לקרות גם לישראל, סין הולכת על קו דק במזרח התיכון ואפל מבצעת עדכון למערכת אחרי סערת האימוג'י של דגל פלסטין ● כותרות העיתונים בעולם 

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"

זה מה שאומר ציר בית נבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית נבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר ציר דמוקרטי

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

הפגנה של פרו-פלסטינים נגד גוגל, 2022 / צילום: ap, Eric Risberg

הפגנות ומעצרים: פרויקט נימבוס הישראלי מעורר סערה בארה"ב

מספר עובדי גוגל פתחו בשביתת מחאה נגד העבודה של החברה עם ממשלת ישראל במסגרת פרויקט נימבוס להעברת המחשוב הממשלתי לענן ● באתר Wired דווח כי עשרות עובדים התבצרו במשרדי החברה בניו יורק ובקליפורניה, ואחרי מספר שעות, האבטחה של גוגל האשימה אותם ב"הסגת גבול"

קניות אונליין / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

מדפי דבש בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשמן זית, בדבש ובקרוב ביין: המותג ישראלי, התוצרת - אירופית

החיבה לתוצרת מקומית, לובי חקלאי חזק וחסמי יבוא, מציפה את המדפים במותגים ותיקים שמשווקים "בלנד": ערבוב מותג ישראל עם תוצרת אירופית, מבלי לחשוף מאיזו מדינה הוא מגיע ● את השיטה הפופולרית שעובדת בעיקר בשמן ובדבש, רוצה הממשלה להרחיב כעת גם ליין

תחנת הכוח צומת של OPC אנרגיה / צילום: באדיבות החברה

החליטו שלא להחליט: הסחבת שמעכבת הקמת תחנת כוח חדשה

ברוב של שמונה מול שישה החליטה היום הממשלה להחזיר את התוכניות לדיונים בות"ל בנוגע להקמת תחנת הכוח ריינדיר ● ההחלטה הזו מתווספת לסחבת תמוהה של רשות החשמל שבמשך שנה לא פרסמה אסדרה לשלוש תחנות כוח שהקמתן דווקא כן אושרה

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

המדינה מאפשרת יבוא הולך וגובר של חומרי מחצבה ממחצבות פלסטיניות / צילום: Shutterstock

"סכנה של ממש": מה נחשף בתביעה של מפעילת מחצבה ישראלית?

תביעה של מפעילת מחצבה באזור בית שאן חשפה כי היקף חומרי המחצבה שנכנסו לישראל דרך מעבר ג'למה שבצפון זינק בשנתיים האחרונות ● על פי ההערכות, 15% מכלל החצץ המשמש בישראל מגיע מהרשות - שיעור שצפוי עוד לגדול