סיכום חודש מעקב יומי אחר נפגעי קורקינטים / אינפוגרפיק: אפרת לוי, גלובס
ב-30 ביוני השנה, בשעות הערב, רכב אדם שניידר בן ה-29 על הקורקינט החשמלי שלו ברחוב אבן גבירול בתל אביב. שלולית על הכביש הובילה לאובדן שליטה. שניידר החליק וריסק את כף רגלו. הפגיעה הובילה לניתוח לקיבוע השברים והשתלת פלטינות. "כרגע אני מוגבל, נעזר בקביים וממתין לניתוח שני", סיפר שניידר ל"גלובס".
גם תת אלוף (במיל') שמעון חפץ נכנס לסטטיסטיקות באותו חודש. קורקינט חשמלי התנגש בו בעוצמה רבה בנמל תל אביב. הרוכב הסתלק מהמקום וחפץ נזרק לקרקע. "שמעתי 'קנאק' בכתף ולא הבנתי מה קורה לי. אובחן לי שבר בכתף. מפאת גילי (69), נאמר לי שאי אפשר לשחזר את הנזק בניתוח וכי 'אין מה לעשות'". חפץ נכנס להליך שיקומי ארוך. "ברור שלא אחזור לתפקד כמו בעבר". שניידר וחפץ מוגדרים כ"פצועים קלים", למרות ששניהם מושבתים למשך חודשים ארוכים.
מנהל המחלקה לרפואה דחופה (חדר מיון) במרכז הרפואי איכילוב, ד"ר דניאל טרוצקי, מפרט ל"גלובס" מהי משמעות סוגי הפציעות ואת ההשלכות לנפגעים גם בהתאם לגילם. "זו מגפה של ממש, מילדים קטנים ועד קשישים" אומר ד"ר טרוצקי. "שבר בצלעות או שבר אגני, בסיכוי מאוד גבוה מאוד אצל קשיש, עלול להסתבך עד כדי מוות שהתחיל מ'פציעה קלה'. מגיעים אלינו קשישים עם חבלת ראש שנגרמה כתוצאה מהנפילה לקרקע".
מהו בעצם פצוע שמקבל את ההגדרה של "פצוע קל"? לפי ד"ר טרוצקי, "פעמים רבות שבר מסובך יסתיים בחדר ניתוח. תקופת ההחלמה תלויה בסוג השבר ובמיקום שלו, והאם הוא נותח או לא. והשיקום יכול להגיע לשבועות ולחודשים. לאיחוי שבר נדרש שיקום שמעורב בדרך כלל בפיזיותרפיה ולפעמים בניתוחים חוזרים. יש פציעות שמשאירות נכות ומגבלה לכל החיים, גם אם הן קוטלגו כפציעות קלות".
ד"ר טרוצקי מסביר כי התאונות כתוצאה משימוש באופניים וקורקינטים חשמליים הביאו לעומסים נוספים על המערכת. "העומס שנוצר בשל פציעות מהכלים הממונעים תופס זמן יקר של צוות ושל משאבים בכל הספקטרום" הוא אומר. "את עומס העבודה והטיפול בפצועים מרגישים כלל הצוותים בבית החולים. מצוות חדר המיון והטראומה ועד המחלקות האורתופדיות והכירורגיות וחדרי הניתוח וגם במחלקת טיפול נמרץ. אני רוצה לציין את העבודה המאוד חשובה של הדוברות של המרכז הרפואי שלנו יחד עם הנהלת המרכז הרפואי ו"גלובס" שמצליחים לעלות את המודעות לנושא, זה משהו שפשוט מציל חיים".
"הוצאנו אלפי שקלים שלא יחזרו"
לפני כחצי שנה, בן מתל אביב, בן 45 ומעיין בנו בן הארבע, בילו בפארק הירקון. בעת משחק, מעיין חצה את הדרך בין שביל ההליכה לשביל האופניים. קורקינט שחלף במקום, פגע בילד, העיף אותו מהשביל והוא נחבט בראשו. "הקורקינט המשיך בדרכו. אנחנו לא יודעים מי האיש שפגע בו", מספר בן. "כשראינו שהוא לא מצליח ללכת, שלחו אותו לצילומים וגילו שיש לו שני שברים ברגל. הוא גובס עד הירך לחודשיים וחצי. לא הסכימו לקבל אותו לגן בלי סייעות פרטיות שאנחנו מימנו. הוצאנו על זה אלפי שקלים, שאין לנו איך לקבל בחזרה".
מחיר הפגיעה הוא לא רק בגוף או בנפש, אלא הוא מכומת להיקפים משמעותיים גם לאדם ולמשפחתו וגם למשק. לדברי עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של ועדת נזיקין בלשכת עורכי הדין, אומדן שנערך על ידי משרד האוצר, עלות פצוע קשה מאוד בתאונת דרכים תגיע לממוצע של 4.8 מיליון שקל. העלות לשיקום של פצוע קשה "רגיל" תגיע לכ-2 מיליון שקל, ופצוע קל עד בינוני עולה לקופת המדינה סכום שנע בין 160 אלף שקל ומטפס עד למיליון שקל, כתלות בחומרת הפגיעה.
הנתונים מתייחסים לעלות שנובעת מפציעה בתאונת דרכים, בלא קשר לנסיבות התרחשותה או איפיון כלי הרכב שמעורבים בה. החישוב כולל מספר משתנים: עלות אובדן התפוקה למשק כפגיעה בכושר היצור בגין היעדרות העובד ממקום העבודה; עלות אובדן איכות החיים של הנפגעים ובני המשפחה; עלות רפואית שנובעת מפינוי הנפגע; הטיפול בו לרבות הוצאות שיקום וסיעוד; עלות ישירה שתלויה במשך הטיפול הרפואי, הוצאות השיקום והסיעוד, קצבת נכות ותלויים, ועוד.
באשר לפצועים קל, שרבים גם לא נשארים לאשפוז, מחדד עו"ד ורשה כי "עצם השחרור אינו מלמד תקופת השיקום הצפויה לנפגע ועל העלויות שכרוכות בה. יש לקחת בחשבון גם היעדרות ממושכת מהעבודה ואילוץ של המשפחה להושיט סיוע. מה שהציבור לא תופס, זה כי העלות מתגלגלת בסופו של דבר אליו. בניגוד לתאונה בה חברת הביטוח שמבטחת בפוליסת חובה נושאת בחלק ניכר מההוצאות, כאשר מדובר על תאונה של קורקינט או אופניים חשמליים, כספי המיסים של כולנו מממנים במלואם את ההפקרות סביב האכיפה הרופפת והאסדרה הלקויה של הנעשה בתחום".
"פצוע קל" עצמאי? כך יחושב הנזק
ומה קורה כאשר עוסק עצמאי נקלע לתאונה? בתאונת עבודה, הוא זכאי לפנות לביטוח לאומי. במקרה כזה הוא יתחיל לקבל תשלום מהיום השלישי שלאחר יום התאונה. עבור שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה הוא יקבל תשלום רק אם במקרה של אובדן כושר לתפקד ל-12 ימים לפחות. סכום דמי תאונה ליום מחושב כך: 75% מהשכר בשלושת החודשים המלאים שקדמו ליום התאונה, לחלק ב-90.
במקרה של תאונה שנגרמה בשעות הפנאי העוסק העצמאי עשוי להיקלע לסיטואציה קשה כפליים. "אם לא מדובר בתאונת עבודה, עצמאי יימצא בבעיה חמורה משום שביטוח לאומי לא יפצה אותו והוא נדרש להגיש תביעה כנגד הפוגע", מסביר עו"ד ורשה, יו"ר משותף של ועדת נזיקין בלשכת עורכי הדין. "זהו הליך ממושך שבסופו לא בטוח שיקבל פיצוי. בהנחה כי לאותו אדם אין פוליסת תאונות אישיות - הוא נותר ללא מקור הכנסה".
הזמר שלומי סרנגה, שהיה מעורב בתאונה בעת שהלך ברחוב אבן גבירול, כתב בפוסט: "נאנקתי מכאבים, ובתוך דקות כבר מצאתי את עצמי שוכב על מיטת טיפולים שם הרופאים אבחנו שבר בצלעות. מאז התאונה קשה לי לתפקד. קשה לי לישון. הכאבים לא מרפים, כל נשימה כואבת ואפילו קשה לי לדבר. ואני עוד נחשב פצוע קל. המשמעות של פגיעה 'קלה' כזו היא הרסנית, שלא נדבר על הנזק הכלכלי. נאלצתי לבטל את כל ההופעות שנקבעו וההקלטות שתוכננו. כעצמאי, ההשלכות של התאונה קשות ולצערי כעת אין לי גם מה לעשות בקשר לזה. וזה עוד בלי לדבר על הנפש ומצב הרוח".
הנזק הכספי, לפי דוגמה אקראית לעצמאי שמרוויח 30 אלף שקל ברוטו בחודש, מגיע ל-46,300 שקל. לשם ההמחשה, ניקח עצמאי ששבר רגל בתאונה שבגינה הוא נאלץ להיעדר מהעבודה במשך חודש ונזקק לחמישה טיפולים רפואיים. אותו אדם מפסיד 30 אלף שקל (מלוא השתכרות); יישא בעלויות של נסיעות לטיפולים (כ-500 שקל); תרופות (כ-300 שקל); נזק טוטאלי לאופניים/קורקינט, כ-2,000 שקל; נזק ממוצע לרכב שהיה מעורב בתאונה, כ-7,000 שקל; עזרה מצד ג', משפחה וסובבים, כ-5,000 שקל; בנוסף לטיפולים רפואיים שלא במימון הקופה, לפחות 1,500 שקל; החישוב הזה לא כולל נזקים עקיפים כמו אובדן לקוחות, פגיעה במוניטין בעקבות השבתת העסק ופגיעה באיכות החיים.