גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה - מרצדס או סוסיתא: מה ישראל יכולה ללמוד מדונלד טראמפ ובוריס ג'ונסון

שילוב של מסרים לאומניים עם הבטחה להרחיב שירותים לאזרחים הביא בבריטניה ניצחון גדול לשמרן בוריס ג'ונסון • האם אפשר לזהות מגמה של אימוץ מסרים חברתיים על ידי מפלגות ימין בעולם והאם יש כאן סיבה לדאגה לחסידי השוק החופשי כמו בנט ושקד, אבל גם למרצ משמאל? ● דעה

בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס SIMON DAWSON
בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס SIMON DAWSON

בתחילת השבוע, אחרי ששר התקשורת דודי אמסלם עלה לשידור בכאן רשת ב' והכריז שהפער בין בנימין נתניהו לגדעון סער הוא כמו הפער בין מרצדס לסוסיתא, סער ביקש להגיב בשידור. הוא ניצל את הבמה בעיקר כדי לחזור על הטיעון המוכר שלו: הוא יביא יותר קולות לגוש הימין.

אבל מי שרוצה, יכול היה למצוא בדברים של סער עוד משהו - ניסיון למצב את עצמו כקצת יותר "חברתי". הוא הכריז, למשל, שהוא "מחובר לעם ומצוקותיו". ובין הנושאים לעימות הפומבי שהיה רוצה לקיים עם נתניהו לקראת הפריימריז בליכוד, סער הזכיר לא רק את עתיד ההתיישבות ומערכת המשפט - אלא גם את "הקשישים, הנכים, החינוך, הפנסיה והסיעוד".

למחרת, במלון מצודת דוד ירושלים, הגיע יו"ר כחול לבן בני גנץ כדי לתת טעימה מהחזון הכלכלי-חברתי שלו, במסגרת נאום בכנס הורביץ 2019. וגם אצל גנץ, הביטחוניסט, אפשר היה לזהות מסרים חברתיים, מפורשים אפילו יותר. "אפשר להסתנוור מנתוני המקרו הטובים, אך האם הנתונים הללו מגיעים לכלל החברה הישראלית? אם וכאשר אהיה ראש ממשלה, מדינת ישראל תיפרד מן הסדר הישן של אי-שוויון, ואנחנו נקיים שוויון אזרחי לכל ילד וילדה ולכל קשיש וקשישה".

לא רק אצל סער וגנץ אפשר לזהות מסרים כאלה. גם בוריס ג'ונסון, שהמפלגה השמרנית שלו זכתה לניצחון גורף בבחירות בבריטניה בשבוע שעבר, אימץ מסרים חברתיים יותר. קודמו בראשות המפלגה, ראש הממשלה בזמנו דיוויד קמרון, הבטיח בתחילת העשור מדיניות צנע "תמידית" בבריטניה, עם שירות ציבורי רזה ויעיל יותר. ג'ונסון, לעומת זאת, הצהיר במהלך הקמפיין שמדיניות הצנע של השמרנים היתה טעות ו"לא הדרך הנכונה קדימה לבריטניה", הוסיף הבטחות לעוד תקנים למערכת הבריאות - וכבש את מעוזי הלייבור. והכל כמובן תחת הבטחה לקיים סוף-סוף את הברקזיט ולעזוב את האיחוד האירופי.

ואם רוצים להרחיק עוד מעבר לאוקיינוס האטלנטי, אפשר לזכור שהנשיא דונלד טראמפ נבחר עם סיסמאות של "לאומנות כלכלית", מבית היוצר של היועץ שלו, סטיב בנון, שהייתה אמורה להיטיב עם האנשים והנשים הנשכחים של אמריקה" - בעיקר, כך זה נראה, באמצעות עמידה קשוחה על האינטרסים שלהם מול שאר העולם. וגם טראמפ ניצח, כמובן, תוך שגם הוא כובש את מעוזי הדמוקרטים במערב התיכון.

מה שטראמפ עשה בפועל בתפקידו בשנים שחלפו מאז 2016 זה כבר סיפור אחר. הישג הדגל הכלכלי עד כה הוא קיצוצי מסים לעשירים, ואילו ההבטחות להשקיע מיליארדים רבים בתשתיות לא התממשו. נכון שאת מלחמת הסחר הוא מנהל תחת דגל של דאגה לעובד האמריקאי, אבל עד כה, לפחות, התוצאות לא מזהירות. לזכותו, יש לומר שהכלכלה ממשיכה לשגשג, מציאות שהוא יכול להתנאות בה.

ואילו בבריטניה, עדיין אין לדעת מה ג'ונסון יעשה בפועל. אבל המגמה ברורה: גם בימין וגם במרכז אפשר לזהות אימוץ של קו חברתי יותר, לפחות ברמה ההצהרתית.

ולמען האמת, גם ממשלת הימין היוצאת אצלנו אימצה מדיניות מעט יותר חברתית, והגדילה את ההוצאה על שירותים אזרחיים. היא לא בהכרח עשתה זאת בהובלה אקטיבית של ראש הממשלה נתניהו, שמשך את ידיו מענייני הכלכלה והעדיף להשאיר אותם לשר האוצר כחלון.

ואולי שינוי המדיניות הזה היה מתבקש, כפי שהכריז נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, בנאומו בכנס הורביץ. "העלייה שראינו בהוצאה האזרחית בשנים האחרונות היא תוצאה של העובדה שלממשלה היה צורך לתת מענה לדרישות התקציביות של הציבור", אמר.

כך או כך, יש כאן שינוי, ואולי גם לקח פוליטי. בארצות הברית, שנכנסת לשנת בחירות, הפרשנים היו עסוקים בשבוע החולף בניסיון להבין איזה מסקנות, אם בכלל, מועמדי האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית, כמו ברני סנדרס או אליזבת וורן, יכולים להסיק מהתבוסה המדהדת שנחלה מפלגת הלייבור בבחירות בבריטניה.

אחרי הכול, ג'רמי קורבין, מנהיג הלייבור, היה מועמד לא אטקרטיבי, עקשן, שסירב לנקוט עמדה ברורה בנוגע לברקזיט, וגם סירב להתנער מדמויות אנטישמיות. הוא היה מועמד גרוע באופן ייחודי, בבחירות שנסובו על נושא בריטי ייחודי.

ובכל זאת, יש לקח אחד שנשמע מלא מעט כיוונים: מפלגות השמאל, שמקדמות מסרים אוניברסליים יותר, מתקשות לעמוד מול הקו הלאומי, או "הפטריוטי יותר", של מפלגות הימין. בוודאי כשהימין מאמץ קו חברתי יותר. מפלגות שמאל, לפי הפרשנות הזאת, צריכות למצוא דרך לאמץ ערכים תרבותיים לאומיים, פטריוטיים, מרכזיים יותר. זו פרשנות שמועמדים מרכזיים יותר במפלגה הדמוקרטית בארה"ב, כמו ג'ו ביידן או מייקל בלומברג, עטו עליה כמוצאי שלל רב.

מה ניתן לקחת מכל זה לפוליטיקה שלנו? זו שאלה מורכבת, כי בישראל שאלות של ימין ושמאל קשורות כמובן לא רק לערכים חברתיים או לשאלות של הגירה, אלא גם ובעיקר לשאלת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אבל בכל זאת, אם בוחרים להסתכל על המפה המקומית בתיווך הפרשנות הזאת של המציאות הפוליטית בארה"ב ובבריטניה, דווקא הביקורות על מפלגת העבודה והריצה המשותפת עם אורלי לוי, ש'היא בכלל ימנית', מחמיצות את הנקודה. הימניות החברתית עשויה להיות פלוס ולא מינוס. ואילו דווקא הדגשת המסר האוניברסלי, כפי שעשו מרצ ושותפיה בבחירת השם 'המחנה הדמוקרטי', היא שמפספסת את רוח התקופה.

ובתמונת ראי, לקח דומה אם כי הפוך, עשוי להיות תקף בצד הימני של המפה. נפתלי בנט וגם איילת שקד (בינתיים כל אחד לחוד), הדגישו בשבועות האחרונים מסרים של שוק חופשי וריסון ועדי העובדים. זאת, דווקא כשבעולם אפשר לראות לא רק התחזקות של הקו ה"לאומני כלכלי". במיוחד בארה"ב אנחנו רואים היחלשות משמעותית של הקו הליברטריאני יותר לטובת "גרסאות ימניות של רעיונות שמאליים" - כפי שניסח זאת טיילר קאוון, אחד הכלכלנים הליברטריאנים הידועים בארה"ב - בשיחה עם "גלובס" הקיץ. החלומות של הסנאטור ראנד פול להנהיג את המפלגה הרפובליקנית נגוזו מזמן, ואילו בבית הנבחרים, ליברטריאן בולט כמו ג'סטין אמש מצא את עצמו השנה עוזב את המפלגה הרפובליקנית והופך לעצמאי.

אולי בנט ושקד - שכבר רצו בסיבוב הבחירות הראשון על רעיונות דומים ולא עברו את אחוז החסימה - מנסים בלית ברירה למצוא דרך להשיג בידול מהליכוד, שדווקא אימץ לחיקו ועדי עובדים, ושהמתקפה החזיתית שלו על מערכת המשפט מאפילה על מסרי השמרנות המשפטית של שקד. ככה זה כשיש מלחמה על כל מנדט. אבל אם לשפוט לפי המתרחש בעולם, זרמי המעמקים של הימין דווקא מושכים לכיוון אחר.

עוד כתבות

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

יו''ר עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה תקדם מחדש איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת צפויה להקים הבוקר (ב') מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים ויימנע התערבות בג"ץ במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

בישראל הופתעו שארה"ב טרם תקפה. ההערכה: "איראן תגיב"

במערכת הביטחון הופתעו מהחלטת הממשל האמריקני להמשיך בניהול המשא ומתן במקביל להיערכות הצבאית המסיבית ● דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ עשויו להורות על תקיפה ראשונית באיראן כדי להוכיח למשטר שהוא חייב לוותר על היכולת לפתח נשק גרעיני ● נושאת המטוסים ג'רלד פורד תגיע בקרוב סמוך לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם