גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה - מרצדס או סוסיתא: מה ישראל יכולה ללמוד מדונלד טראמפ ובוריס ג'ונסון

שילוב של מסרים לאומניים עם הבטחה להרחיב שירותים לאזרחים הביא בבריטניה ניצחון גדול לשמרן בוריס ג'ונסון • האם אפשר לזהות מגמה של אימוץ מסרים חברתיים על ידי מפלגות ימין בעולם והאם יש כאן סיבה לדאגה לחסידי השוק החופשי כמו בנט ושקד, אבל גם למרצ משמאל? ● דעה

בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס SIMON DAWSON
בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס SIMON DAWSON

בתחילת השבוע, אחרי ששר התקשורת דודי אמסלם עלה לשידור בכאן רשת ב' והכריז שהפער בין בנימין נתניהו לגדעון סער הוא כמו הפער בין מרצדס לסוסיתא, סער ביקש להגיב בשידור. הוא ניצל את הבמה בעיקר כדי לחזור על הטיעון המוכר שלו: הוא יביא יותר קולות לגוש הימין.

אבל מי שרוצה, יכול היה למצוא בדברים של סער עוד משהו - ניסיון למצב את עצמו כקצת יותר "חברתי". הוא הכריז, למשל, שהוא "מחובר לעם ומצוקותיו". ובין הנושאים לעימות הפומבי שהיה רוצה לקיים עם נתניהו לקראת הפריימריז בליכוד, סער הזכיר לא רק את עתיד ההתיישבות ומערכת המשפט - אלא גם את "הקשישים, הנכים, החינוך, הפנסיה והסיעוד".

למחרת, במלון מצודת דוד ירושלים, הגיע יו"ר כחול לבן בני גנץ כדי לתת טעימה מהחזון הכלכלי-חברתי שלו, במסגרת נאום בכנס הורביץ 2019. וגם אצל גנץ, הביטחוניסט, אפשר היה לזהות מסרים חברתיים, מפורשים אפילו יותר. "אפשר להסתנוור מנתוני המקרו הטובים, אך האם הנתונים הללו מגיעים לכלל החברה הישראלית? אם וכאשר אהיה ראש ממשלה, מדינת ישראל תיפרד מן הסדר הישן של אי-שוויון, ואנחנו נקיים שוויון אזרחי לכל ילד וילדה ולכל קשיש וקשישה".

לא רק אצל סער וגנץ אפשר לזהות מסרים כאלה. גם בוריס ג'ונסון, שהמפלגה השמרנית שלו זכתה לניצחון גורף בבחירות בבריטניה בשבוע שעבר, אימץ מסרים חברתיים יותר. קודמו בראשות המפלגה, ראש הממשלה בזמנו דיוויד קמרון, הבטיח בתחילת העשור מדיניות צנע "תמידית" בבריטניה, עם שירות ציבורי רזה ויעיל יותר. ג'ונסון, לעומת זאת, הצהיר במהלך הקמפיין שמדיניות הצנע של השמרנים היתה טעות ו"לא הדרך הנכונה קדימה לבריטניה", הוסיף הבטחות לעוד תקנים למערכת הבריאות - וכבש את מעוזי הלייבור. והכל כמובן תחת הבטחה לקיים סוף-סוף את הברקזיט ולעזוב את האיחוד האירופי.

ואם רוצים להרחיק עוד מעבר לאוקיינוס האטלנטי, אפשר לזכור שהנשיא דונלד טראמפ נבחר עם סיסמאות של "לאומנות כלכלית", מבית היוצר של היועץ שלו, סטיב בנון, שהייתה אמורה להיטיב עם האנשים והנשים הנשכחים של אמריקה" - בעיקר, כך זה נראה, באמצעות עמידה קשוחה על האינטרסים שלהם מול שאר העולם. וגם טראמפ ניצח, כמובן, תוך שגם הוא כובש את מעוזי הדמוקרטים במערב התיכון.

מה שטראמפ עשה בפועל בתפקידו בשנים שחלפו מאז 2016 זה כבר סיפור אחר. הישג הדגל הכלכלי עד כה הוא קיצוצי מסים לעשירים, ואילו ההבטחות להשקיע מיליארדים רבים בתשתיות לא התממשו. נכון שאת מלחמת הסחר הוא מנהל תחת דגל של דאגה לעובד האמריקאי, אבל עד כה, לפחות, התוצאות לא מזהירות. לזכותו, יש לומר שהכלכלה ממשיכה לשגשג, מציאות שהוא יכול להתנאות בה.

ואילו בבריטניה, עדיין אין לדעת מה ג'ונסון יעשה בפועל. אבל המגמה ברורה: גם בימין וגם במרכז אפשר לזהות אימוץ של קו חברתי יותר, לפחות ברמה ההצהרתית.

ולמען האמת, גם ממשלת הימין היוצאת אצלנו אימצה מדיניות מעט יותר חברתית, והגדילה את ההוצאה על שירותים אזרחיים. היא לא בהכרח עשתה זאת בהובלה אקטיבית של ראש הממשלה נתניהו, שמשך את ידיו מענייני הכלכלה והעדיף להשאיר אותם לשר האוצר כחלון.

ואולי שינוי המדיניות הזה היה מתבקש, כפי שהכריז נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, בנאומו בכנס הורביץ. "העלייה שראינו בהוצאה האזרחית בשנים האחרונות היא תוצאה של העובדה שלממשלה היה צורך לתת מענה לדרישות התקציביות של הציבור", אמר.

כך או כך, יש כאן שינוי, ואולי גם לקח פוליטי. בארצות הברית, שנכנסת לשנת בחירות, הפרשנים היו עסוקים בשבוע החולף בניסיון להבין איזה מסקנות, אם בכלל, מועמדי האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית, כמו ברני סנדרס או אליזבת וורן, יכולים להסיק מהתבוסה המדהדת שנחלה מפלגת הלייבור בבחירות בבריטניה.

אחרי הכול, ג'רמי קורבין, מנהיג הלייבור, היה מועמד לא אטקרטיבי, עקשן, שסירב לנקוט עמדה ברורה בנוגע לברקזיט, וגם סירב להתנער מדמויות אנטישמיות. הוא היה מועמד גרוע באופן ייחודי, בבחירות שנסובו על נושא בריטי ייחודי.

ובכל זאת, יש לקח אחד שנשמע מלא מעט כיוונים: מפלגות השמאל, שמקדמות מסרים אוניברסליים יותר, מתקשות לעמוד מול הקו הלאומי, או "הפטריוטי יותר", של מפלגות הימין. בוודאי כשהימין מאמץ קו חברתי יותר. מפלגות שמאל, לפי הפרשנות הזאת, צריכות למצוא דרך לאמץ ערכים תרבותיים לאומיים, פטריוטיים, מרכזיים יותר. זו פרשנות שמועמדים מרכזיים יותר במפלגה הדמוקרטית בארה"ב, כמו ג'ו ביידן או מייקל בלומברג, עטו עליה כמוצאי שלל רב.

מה ניתן לקחת מכל זה לפוליטיקה שלנו? זו שאלה מורכבת, כי בישראל שאלות של ימין ושמאל קשורות כמובן לא רק לערכים חברתיים או לשאלות של הגירה, אלא גם ובעיקר לשאלת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אבל בכל זאת, אם בוחרים להסתכל על המפה המקומית בתיווך הפרשנות הזאת של המציאות הפוליטית בארה"ב ובבריטניה, דווקא הביקורות על מפלגת העבודה והריצה המשותפת עם אורלי לוי, ש'היא בכלל ימנית', מחמיצות את הנקודה. הימניות החברתית עשויה להיות פלוס ולא מינוס. ואילו דווקא הדגשת המסר האוניברסלי, כפי שעשו מרצ ושותפיה בבחירת השם 'המחנה הדמוקרטי', היא שמפספסת את רוח התקופה.

ובתמונת ראי, לקח דומה אם כי הפוך, עשוי להיות תקף בצד הימני של המפה. נפתלי בנט וגם איילת שקד (בינתיים כל אחד לחוד), הדגישו בשבועות האחרונים מסרים של שוק חופשי וריסון ועדי העובדים. זאת, דווקא כשבעולם אפשר לראות לא רק התחזקות של הקו ה"לאומני כלכלי". במיוחד בארה"ב אנחנו רואים היחלשות משמעותית של הקו הליברטריאני יותר לטובת "גרסאות ימניות של רעיונות שמאליים" - כפי שניסח זאת טיילר קאוון, אחד הכלכלנים הליברטריאנים הידועים בארה"ב - בשיחה עם "גלובס" הקיץ. החלומות של הסנאטור ראנד פול להנהיג את המפלגה הרפובליקנית נגוזו מזמן, ואילו בבית הנבחרים, ליברטריאן בולט כמו ג'סטין אמש מצא את עצמו השנה עוזב את המפלגה הרפובליקנית והופך לעצמאי.

אולי בנט ושקד - שכבר רצו בסיבוב הבחירות הראשון על רעיונות דומים ולא עברו את אחוז החסימה - מנסים בלית ברירה למצוא דרך להשיג בידול מהליכוד, שדווקא אימץ לחיקו ועדי עובדים, ושהמתקפה החזיתית שלו על מערכת המשפט מאפילה על מסרי השמרנות המשפטית של שקד. ככה זה כשיש מלחמה על כל מנדט. אבל אם לשפוט לפי המתרחש בעולם, זרמי המעמקים של הימין דווקא מושכים לכיוון אחר.

עוד כתבות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור