שר המשפטים אמיר אוחנה ומ"מ פרקליט המדינה הנכנסת, עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג. / צילום: דוברות משרד המשפטים
עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג מוותרת על מינויה לממלאת מקום פרקליט המדינה. שלושה ימים אחרי ששר המשפטים, אמיר אוחנה, הודיע במפתיע כי בחר בבן-ארי גינזברג, המשנה לפרקליטת מחוז מרכז, לממלאת מקום פרקליט המדינה, ויומיים אחרי שבג"ץ הקפיא את המינוי, בן-ארי גינזבורג החליטה לוותר על המינוי. החלטתה של בן-ארי גינזבורג נחשפה לראשונה על ידי גיא פלג בחדשות 12.
כפי שפורסם ב"גלובס", מאז מינויה, הופעלו על בן-ארי לחצים כבדים מצד גורמים בפרקליטות שלא לקחת על עצמה את התפקיד. זאת, לאחר שהיועמ"ש, אביחי מנדבליט, הביע התנגדות נחרצת למינוי וקבע שיש מניעה משפטית לקיימו וכי הוא אינו סביר.
רק לפני שלושה ימים, ביום שלישי, הודיע שר המשפטים אוחנה כי בחר בעו"ד אורלי בן-ארי גינזברג, כיום המשנה לפרקליטת מחוז מרכז, לממלאת-מקום פרקליט המדינה במקומו של עו"ד שי ניצן, שסיים אתמול את תפקידו. בן-ארי גינזברג תשמש בתפקיד עד אחרי הבחירות לכנסת וכינון ממשלה חדשה, שתבחר פרקליט מדינה קבוע באמצעות ועדת איתור.
החלטת השר התקבלה, כאמור, בניגוד מוחלט לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שתמך במועמדותו של עו"ד שלמה למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שכיהן בעבר כפרקליט של שני מחוזות - מחוז תל-אביב ומחוז הדרום. בן-ארי גינזברג לעומתו לא עמדה בראשות מחוז.
מנדלבליט דרש מאוחנה להיוועץ עמו טרם המינוי והוסיף ואמר כי במצב הפוליטי הקיים, משקל עמדת היועמ"ש בקשר למי שימלא את מקומו של פרקליט המדינה צריך להיות רב ומשמעותי, וניתן יהיה לסטות ממנה "רק בהתקיים טעם מהותי בעל משקל מיוחד".
עו"ד למברגר היה המועמד בעל הניסיון הרב ביותר בפרקליטות, והוא נחשב בעיני רבים למועמד הטבעי למלא את מקומו של ניצן. מועמד נוסף שראיין השר אוחנה היה עו"ד דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, האחראית על טיפול בתיקים הפליליים העוסקים בין היתר בשחיתות שלטונית ובפשיעה כלכלית.
נזכיר כי שלשום, רגע לפני שהחל טקס חילופי פרקליט המדינה בירושלים, הוציא שופט ביהמ"ש העליון, מני מזוז, צו ארעי המעכב את המינוי. זאת, לאור עתירה של התנועה לאיכות השלטון שבה נטען כי קיים חשש כבד שמדובר במינוי המונע משיקולים זרים של שר המשפטים אוחנה.
בעתירה נכתב כי קיים חשש כבד כי המינוי של עו"ד בן-ארי גינזברג לתפקיד ממלאת-מקום פרקליט המדינה הוא "חסר סבירות קיצוני ומונע כולו משיקולים זרים, מחוסר ניקיון-כפיים ומחוסר תום-לב.
לטענת התנועה, "השיקולים בבסיס ההחלטה עניינם החלשת שומרי הסף וגורמים במערכת אכיפת שלטון החוק הנוגעים וקשורים לתיקי החקירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו". השר אוחנה מנגד נחוש לקיים את המינוי.
כעת העתירה מתייתרת וגם הדיון בבג"ץ. השאלה הגדולה עתה היא מי ימלא את מקומה של ממלאת המקום וייבחר לממלא מקום פרקליט המדינה.