"רפורמת המרפסות" או "רפורמת הפרגולות", הייתה אחת החביבות על ראש הממשלה בנימין נתניהו, תחת הסלוגן, "תוכנית אחת בוועדה אחת". המרפסות והפרגולות היו סמלים לפעולות בנייה בקנה מידה קטן, שקידומן ומימושן, כלומר הוצאת היתר הבנייה עבורן, אורכים זמן רב מדי ומעידים על סירבול שלא לצורך.
הרפורמה, שאושרה ב-2014, קבעה בין היתר שהליך הרישוי יהיה מקוון - כלומר, באמצעות האינטרנט, ובלי ניירת - שיהיו לוח זמנים ודד ליין ברורים לכל שלב בתוכנית, שיוקמו מכוני בקרה לבחינת תכן (איכות) הבנייה במסגרת היתר הבנייה והביצוע בפועל ושלכל רשות יוכן מסמך הנחיות מרחביות שיתייחס לחזותו ולמראהו החיצוני של בניין. כל המנגנונים הללו נועדו לייעל את הליך התכנון - ייעול ששווה כסף לכל הצדדים.
ההבטחה של נתניהו הייתה שעם הביצוע בפועל, יזורזו הליכי אישור התוכניות, הבנייה תואץ ומחירי הדיור ירדו, אבל שום דבר מאלה לא קרה.
רישוי מקוון: "היתרי בנייה רק מתעכבים"
מערכת "רישוי זמין" מעבירה את תהליכי קבלת היתרי הבנייה לאינטרנט. הליך העבודה הוא שהאדריכל שולח באמצעות המערכת את התוכניות לוועדה המקומית, וזאת בוחנת אותן לפי לוחות זמנים קשוחים שנקבעו מראש, במטרה לייעל ולקצר את הזמן שלוקח להשלים את הליכי ההיתר.
עם כניסת נוהל העבודה של הרישוי המקוון לתוקף, התחילו תלונות רבות, מצד מתכננים ויזמים, שטענו שהמערכת החדשה מסורבלת, מסבכת את תהליכי הרישוי וגורמת לעיכובים. בעקבות לחץ רב שהופעל בנושא החליטו במשרד האוצר לצמצם את אופיו המחייב של הסעיף לשנתיים ולאפשר להגיש תוכניות מקוונות שלא דרך מערכת רישוי זמין, ובמקרים מסוימים אף על נייר.
חיים פייגלין, סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובנייה בהתאחדות בוני הארץ, אומר: "הרישוי המקוון, או הזמין כפי שקוראים לו, הוא לא ממש זמין. זמן הוצאת היתרי בנייה, שהיה עד לפני חמש שנים בסביבות שנה, התארך. היום כבר לא מדברים על פחות משנתיים. המערכת המקוונת גם לא אחידה. תל אביב פיתחה לעצמה מערכת משלה, וכך גם ירושלים. אנחנו מוצאים את עצמנו רצים ויותר ויותר כדי לפתור באגים של המערכת המקוונת".
האדריכלית דנה כהן-וישקין הקימה לפני כשנה את הקבוצה "רישוי שפוי" בפייסבוק, ומובילה את המשא ומתן מול משרד האוצר בנושא: "המערכת המקוונות היא פרימיטיבית, ואינה מאפשרת פעולות בסיסיות כמו שיתוף בין גורמים, בדיקת סמכויות המגיש או קבלת סטטיסטיקה. היא לא צמצמה את כמות ההדפסות או הטרטורים, להפך, וגם ברמה הטכנית היא מקרטעת ולעיתים קרובות מושבתת".
מכוני הבקרה: דחייה נוספת ברגע האחרון
מכוני הבקרה נועדו לבחון את תכן (איכות) הבנייה במסגרת היתר הבנייה והביצוע בפועל. כמו כן, מכוני הבקרה אמורים לזרז באופן משמעותי את קידום אישור היתרי הבנייה. לעומת הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, שקצב עבודתן איטי, המכונים מחויבים לספק תשובה בלוחות זמנים מהירים. עד חודש וחצי במקרה שבו הבקשה תואמת את תוכנית בניין העיר, ועד שלושה חודשים כשהיזם ביקש הקלה המקנה לו תוספת זכויות בנייה.
אף שחלפו כמעט חמש שנים מאז ההחלטה על הקמת מכוני הבקרה הרי שעד כה הוקמו רק שישה מכונים. בשנה האחרונה הייתה בדיקת התכן וביקורת המבנה של בניינים בגובה של עד תשע קומות וולונטרית. אולם, החל מחודש ינואר 2020 הייתה אמורה להיות הבדיקה בגדר של חובה. בשבוע שעבר החליטו במשרד האוצר לפעול לדחייה נוספת של תחילת פעילות מכוני הבקרה.
פייגלין סבור שכדאי לבחון את כל הרעיון מחדש: "במקומות רבים בעולם, הגיעו למסקנה שבקרה על בקרה לא מביאה לתוצאה יותר טובה בתכנון, אלא לפעמים אפילו להיפך. מי שצריך לקחת אחריות זה רק הקונסטרוקטור שמתכנן את המבנה בעצמו. אי אפשר להחליף אותו".
כהן-וישקין: "מכוני הבקרה היו אמורים לרסן את כל הגורמים המאשרים, שמפרסמים חיקוקים ונהלים, מטרטרים את הציבור וסוחטים אותו. הרפורמה תוכננה כמהלך רחב, הכולל ריכוז סמכויות החקיקה בידי גורם אחד, קוד בנייה שיכיל את כל ההנחיות, ומכוני בקרה שיהוו One Stop Shop עבור כל האישורים - הרציונל היה קיצור, פישוט וייעול ההליך, וכך החוק הוצג לחברי הכנסת שאישרו אותו.
"מכוני הבקרה הוקמו, אבל ריכוז החקיקה לא בוצע, קוד הבנייה לא הוכן, והגורמים המאשרים סירבו לוותר על הסמכות. משרד האוצר תקוע עם מכוני בקרה חסרי סמכות מטעם הגורמים המאשרים, ומאיים להפעיל אותם כגורם מאשר נוסף, בניגוד לתכלית שלשמה אישרה הכנסת את הקמתם. בינתיים הממשלה דוחה שוב ושוב את הפעלתם, וכולנו ממשיכים לממן את הפיצויים עבורם".
ההנחיות המרחביות: "גולם שקם על יוצרו"
מסמך הנחיות מרחביות נועד להגדיר בצורה ברורה לאדריכלים עורכי התוכניות וגם ליזמים את חזותו של המבנה וגם את השתלבותו בסביבה.
לכאורה מדובר בתוכנית מבורכת, שמביאה שקיפות והתייעלות וגם שפה אורבנית ברורה ואפילו מציבה דרישות לקידום בנייה ירוקה ובת קיימא. אולם ככל שהתאשרו עוד מסמכי הנחיות מרחביות עלו מהשטח עוד ועוד בעיות וקשיים מצד אדריכלים ויזמים, שהעמידו את תועלת היוזמה בספק.
בכנס שהקיים בחודש נובמבר האחרון הודתה סמנכ"לית הרגולציה במינהל התכנון כי הרשויות העירוניות לקחו את ההנחיות המרחביות לכיוונים לא נכונים ובמקום לייצר ודאות הן משמשות ככלי לצמצום היצירתיות.
פייגלין: "ההנחיות המרחביות הן גולם שקם על יוצרו. בפועל הרשויות יצרו עשרות של הנחיות שסתם מכבידות, מגבילות, לפעמים זה בנושאים שסותרים תב"עות".
כהן-וישקין: "ברשויות רבות נסחפו, והוציאו ספרים עם הנחיות מטורללות, החורגות מהסמכות, וסותרות חקיקה ותב"עות. במקרים רבים נראה שהפקידים ברשויות התבלבלו, והם בטוחים שהם האדריכלים של הבניינים.
"המחדל הוא לפני הכול בחוק עצמו, לפיו ההנחיות נכנסות לתוקף אוטומטית בתום 30 יום מפרסומן לציבור, במהלכם יכול מי שרואה עצמו נפגע לערער לוועדת הערר. החוק מתעלם מהעובדה שהליך הערר הוא פרוצדורה יקרה שאורכת שנים, ובינתיים ההנחיות נכנסות לתוקף ופוגעות בציבור. לו מטרת החוק הייתה לשרת את הציבור, הנחיה שהוגש עליה ערר לא הייתה נכנסת לתוקף אוטומטית, ומגיש הערר היה מפוצה".
ממינהל הבטיחות לא נמסרה תגובה לדברים.