גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: לאובססיה של בנק ישראל להשיג את יעד האינפלציה יש מחיר

אחד מתפקידי בנק ישראל הוא לשמור על יציבות המחירים ובמסגרת זו הוא קובע את יעד האינפלציה ● אבל איפה יעד האינפלציה והיכן האינפלציה בפועל? מה יצר את הפער הזה, בין היעד לתוצאה בפועל ומהי הבעיה האמיתית עם יעד האינפלציה? ● דעה

אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ
אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ

לבנק ישראל יש שני תפקידים מרכזיים. הראשון הוא לשמש יועץ כלכלי לממשלה, והשני הוא לשמור על יעד יציבות המחירים. במסגרת הפיקוח על הבנקים יש לו תפקיד נוסף - לשמור על יציבות המערכת הבנקאית.

התפקיד הראשון הוא אמורפי מאוד, שכן אין מאחוריו לבנק ישראל סמכויות של ממש ולכן גם לא אחריות של ממש למימוש ההמלצות שלו ולהצלחתן, אם אכן ימומשו. הניסיון הישראלי מראה שמשקלן הוא משקל נוצה, ולפחות בימי כהונתו של שר האוצר משה כחלון ושל ד"ר קרנית פלוג כנגידת בנק ישראל, לא רק שלא היו הסכמות בין הדרג המבצע לבין הדרג הממליץ, אלא שהעמדות של שני הגופים, משרד האוצר ובנק ישראל היו מנוגדות לעיתים באופן קוטבי כמו בשאלת המיסוי, או פחות קוטבי כמו בנושא של ה"מחיר למשתכן".

פספוס ביעד האינפלציה: לא רק בארץ

התפקיד השני של בנק ישראל הוא הרבה יותר מחייב, וכקודמו הוא קבוע בחוק. בנק ישראל אמון על יציבות המחירים כאשר את יעד האינפלציה קבעה הממשלה לפני 16 שנים והוא עומד על 1% עד 3%.

הניסיון בשטח עד כה לא נותן ציון גבוה לבנק המרכזי שלנו. מאז 2003 מתוך 17 שנים, רק ב-6 שנים בנק ישראל עמד ביעד האינפלציה, ובשאר 11 השנים הוא פספס: ב-3 מהן (שלוש שנים רצופות) האינפלציה חרגה מהיעד כלפי מעלה וב-8 מהן כלפי מטה. יתרה מכך, אם נחשב את האינפלציה המצטברת בפועל, מול מה שהיא "הייתה צריכה" להיות, הרי שהנתונים מדברים בעד עצמם. מאז 2003 ועד סוף 2018 האינפלציה המצטברת עומדת על כ-24%, מול אינפלציה "רצויה" של 37%. ביחס לנקודת האמצע של יעד האינפלציה: 2%, האינפלציה השנתית הממוצעת בפועל: 1.4%, אך בכל זאת, היא בתוך התחום שנקבע.

בחמש השנים האחרונות (2018-2014), התמונה הרבה פחות מחמיאה. בשלוש מהן האינפלציה בישראל הייתה בכלל שלילית, ובשתיים מהן היא הייתה חיובית (0.8%, 0.4%), אך לא גירדה את היעד, ובוודאי לא את אמצע היעד. במצטבר האינפלציה עמדה בחמש שנים על כ-0%.

ישראל לא לבד. ההיסטוריה הכלכלית של 10 השנים האחרונות בארה"ב מראה שפרט לפרק זמן קצר מאוד, האינפלציה לא עברה את קו ה-2% שהיה היעד, ובאירופה האינפלציה הממוצעת בשנים האחרונות עמדה על כ-1% בלבד.

תחזית לאינפלציה חיובית, בפועל שלילית

גם אומדן האינפלציה שנעשה על ידי מחלקת המחקר בשנים האחרונות איננו מקור לגאווה. מבדיקה שעשה ד"ר אדם רויטר מתברר שב-8 השנים האחרונות, מ-2012 עד 2019 (עד וכולל אוקטובר) הטעות המצטברת הגיעה ל-7.2%. בנק ישראל העריך אינפלציה מצטברת של 10.8% בעוד שזו הסתכמה ב-3.6% בלבד. בכל אחת מהשנים 2014 ו-2015, בנק ישראל העריך שהאינפלציה תהיה חיובית: 1.8% ו-1.1% בהתאמה, בעוד שבפועל היא הייתה שלילית בשיעור של 0.2%- ו-1.0%- בהתאמה. 

לטעויות באומדן יש משמעות מעשית מאוד הן ברמת המאקרו, שכן לאומדנים הללו יש השלכות ניכרות על החלטות בנק ישראל בנושא מדיניות הריבית, והן ברמת המיקרו של החברות העסקיות.

האם זה אומר שבנק ישראל נכשל במילוי תפקידו המרכזי? פורמלית, בוודאי שכן. עניינית, לא בהכרח.

האינפלציה הייתה נמוכה בהרבה ממה שהוכוונה להיות בשל מגוון רחב מאוד של סיבות שמקורן העיקרי מעבר לים ומתהליכים גלובליים כמו חדשנות טכנולוגית, ההתייעלות שבאה בעקבותיה, ירידה במחירי הסחורות, האטה בקצב הגידול הדמוגרפי, ובאשר לנסיבות הישראליות - שקל חזק מאוד, שנבע דווקא מעוצמתו של המשק הישראלי, פתיחת המשק לתחרות מצד היבוא, יוזמות ממשלתיות כמו בתחום הסלולר, החלשת המעמד של חלק מהמונופולים והקבוצות החזקות במשק, ועוד.

כשהמיתוסים מתערערים, צריך לחשוב מחדש

איך אפשר לאפשר לבנק ישראל להצליח במשימתו? אפשר לשנות את יעד האינפלציה כלפי מטה לשיעור היותר ריאלי בימים אלה, אפשר להרחיב את הרצועה מ-1% עד 3%, ל-0% עד 3%, כפי שהציעו לאחרונה פרופ' ליאו ליידרמן וויקטור בהר במאמר שפרסמו ב"גלובס" ב-10.12.19, אפשר תיאורטית דווקא להעלות אותו ולתת לבנק ישראל לנהל מדיניות מאוד אגרסיבית, ואפשר גם לבטל בכלל את יעד האינפלציה.

אבל, זו ממש לא השאלה הרלוונטית. מה שקובע בפועל זה שבנק ישראל אובססיבי בנושא של השגת יעד האינפלציה למרות כישלונו בתחום זה בשנים האחרונות, והוא עושה הכל כדי להכניס אותה לתחום שקבע לו החוק, כמעט הייתי אומר, להכניס אותה לכלוב. כל זאת, כאשר לגמרי לא ברור שיש לו בכלל את הכלים הנדרשים להשגת היעד בנסיבות שבהן אפילו הנהגת ריבית שלילית לא מבטיחה הצלחה כפי שראינו, למשל, בגרמניה.

ואני שואל, מה כל כך מקודש באינפלציה של 2% בממוצע לאורך שנים. מה? 1% לא טוב? הוא פוגע במשק? רוצים שיהיה יעד? שיהיה יעד, ובעיקר כדי למנוע מצב שבו האינפלציה מתפרצת. אבל, לכופף את כל המדיניות כדי לקלוע ליעד, זה פסול וזה גם מזיק.

הרבה מאוד מיתוסים נשברו בעשור האחרון.

אם מדובר בשווקים הפיננסיים, הרי שמקובל היה לחשוב על בסיס הניסיון ההיסטורי, שמחזור של גאות בשוקי המניות לא נמשך יותר מ-5 שנים, והנה אנחנו כבר אחרי 10 שנות גאות.

אם מדובר בשווקים הריאליים, הרי שגם כאן הייתה קביעה שישנה מחזוריות כלכלית חיובית ושלילית לסירוגין שלא נמשכת יותר מ-5 שנים כל אחת. גם כאן נשבר המיתוס.

ובעיקר: נשבר הקשר בין כמות הכסף במשק לבין האינפלציה. והרי הררים של טריליוני דולר ומטבעות אחרים נשפכו לכלכלה העולמית, ואיפה האינפלציה? היא קיימת בניפוח של נכסים פיננסיים וריאליים, אך לא במדד המחירים לצרכן.

הרי לו היו שואלים לפני עשור את בנק ישראל וכלכלנים אחרים נוכח הפחתות הריבית בעולם והזרמות הטריליונים, הם היו מביעים דאגה עמוקה עד כדי חשש מהיפר אינפלציה, ואיה האינפלציה?

ובפועל, בין 2009 ל-2011 בנק ישראל העלה את הריבית מ-0.5% ועד 3.25% מחשש להתגברות האינפלציה, עד ש"ירד לו האסימון" והוא הוריד אותה כדי 0.1% במרץ 2015.

נשברה גם הנחת העבודה של קשר חזק בין תעסוקה מלאה לבין עליית השכר, וכך גם לגבי הקשר בין תעסוקה מלאה ועליית שכר לבין האינפלציה.

ומה לגבי השקל-דולר? האם מישהו בבנק ישראל, או אחר, היה מעלה על דעתו, שהריבית בישראל תגיע לרמה הזו, הנמוכה ביותר מעולם, והאינפלציה לא תקום מרבצה, והשקל לא יפוחת מול הדולר? וזה עוד לאחר שבנק ישראל השקיע יותר מ-90 מיליארד דולר מאז התחיל הנגיד סטנלי פישר במסע הרכישות ב-2008 כאשר שער ה-דולר עמד על כ-3.20 שקל לדולר, והוא כיום לא רחוק מכך.

שינוי במדד המחירים

לשלב בין יעד האינפלציה והצמיחה

ברור שלכל התופעות האלה ניתן לתת הסברים, אבל אלה הם הסברים שבדיעבד וחוכמה שבדיעבד.

ההיצמדות האובססיבית, המחויבת, יש לומר, על פי החוק, של בנק ישראל ליעד האינפלציה, איננה במקומה. זאת, כאשר, כאמור, בכלל לא ברור עד כמה עומדים כיום לרשות בנק ישראל כלים, כדוגמת הריבית, שיכולים בכלל להשפיע על האינפלציה. יתרה מזו, לגמרי לא ברור עד כמה האינפלציה שהיא מתחת ליעד בכלל מזיקה למשק. כל כך הרבה דברים השתנו באופן שהרבה קביעות כלכליות שהיו "ברורות" לנו, מתבררות כלא ברורות, שזה מחייב חשיבה מחדש. ייתכן למשל, וזו רק דוגמה, שצריך לשלב בין יעד האינפלציה לבין יעד הצמיחה לנפש ולהתנות את יעד האינפלציה ביעד הצמיחה ובצמיחה בפועל, שזה גם מקרב אותנו למצב שמחייב סוג של שילוב בין המדיניות המוניטרית לבין המדיניות הפיסקלית.

כללו של דבר - הרבה מיתוסים של עולם הכלכלה נופצו בעשור האחרון, וגם לא מעט מיתוסים בתחום ההתנהגות של השווקים הפיננסיים. ספרי הכלכלה ותוכניות הלימודים שייכתבו בעוד 10-20 שנה יהיו מאוד שונים מאלה שהסטודנטים למדו עד היום מכיוון שמה שהתברר הוא שפעילות כלכלית ופיננסית היא הרבה יותר מורכבת מהמימדים הצרים שתפר לה מדע הכלכלה.

בנק ישראל לא צריך להמתין, ואסור לו להמתין שספרי הכלכלה ייכתבו אחרת בעוד 10-20 שנים. הוא צריך לסגל עצמו למה שקורה כבר היום בשטח וצריך לנטוש את הדחף שלו להשיג בכל מחיר את יעד האינפלציה, ובעיקר - להגיע לאמצע יעד האינפלציה (2%), כי לאובססיה הזו יש מחיר. 

מבנק ישראל נמסר כי "המאמר מתפרץ לדלת פתוחה - נגיד בנק ישראל הודיע כבר לפני מספר חודשים שבכוונתו להוביל תהליך של חשיבה מחדש על משטר יעד האינפלציה ומסגרת העבודה של המדיניות המוניטרית. מספר בנקים מרכזיים הודיעו על תהליך כזה לאחרונה, אולם הם טרם סיימו אותו, ובמרבית המדינות המפותחות יעד האינפלציה הוא עדיין סביב 2%, למרות שתופעת האינפלציה הנמוכה אינה נחלת המשק הישראלי בלבד.

"חשוב לציין שלא מדובר באובססיה - לראיה, למרות האינפלציה הנמוכה בנק ישראל לא נקט בכלים בלתי שגרתיים בהם נקטו בנקים מרכזיים אחרים לאור האינפלציה הנמוכה. לבנק ישראל יש יעד נוסף, שנשכח במאמר - תמיכה בצמיחה ובתעסוקה. יעד זה, שבוודאי אין לזלזל בחשיבותו, הושג בשנים האחרונות בהצלחה, כאשר המשק הישראלי צמח בשיעור נאה, תוך אבטלה נמוכה ביותר ועלייה מתמשכת של השכר וההכנסה, בין השאר כתוצאה מהמדיניות המוניטרית שניהל בנק ישראל. הביקורת על תחזיות חטיבת המחקר במאמר אינה עניינית - היא מתעלמת מהעובדה שגם החזאים הפיננסיים בישראל לא צפו מראש את התפנית כלפי מטה באינפלציה, שהייתה מושפעת בין היתר מהחלטות רגולטוריות, התגברות התחרות וירידה בלתי צפויה במחירי הנפט בעולם".

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

תקיפה בלבנון (ארכיון)

צה"ל מאשר את הדיווחים: מספר רב של מחבלי חיזבאללה חוסלו

מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?