אופציות בינאריות / צילום: שאטרסטוק
לי אלבז, מנכ"לית חברת "יוקום תקשורת" שעליה גזר ביהמ"ש בארה"ב בסוף השבוע שעבר מאסר של 22 שנה בגין הונאת אלפי משקיעים ברחבי העולם בהיקף של כ-140 מיליון דולר באמצעות "אופציות בינאריות", לא לבד. על הכוונת של האמריקאים נמצאים עוד כ-15 ישראלים, עובדי יוקום, שנגדם כבר הוגש כתב אישום בגין הונאה באופציות בינאריות, וחמישה ישראלים שחתמו על הסכם עד מדינה עם הרשויות האמריקאיות והעידו כי אלבז הנחתה אותם לשקר ללקוחותיהם.
בנוסף לכך, ל"גלובס" נודע כי ה-FBI ומשרד המשפטים האמריקאי מנהלים חקירות נגד שתי חברות ישראליות נוספות שעסקו באופציות בינאריות, והונו לפי חשד ם משקיעים רבים מרחבי העולם, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. למיטב הידיעה, החקירה נגד שתי החברות הנוספות נמצאת עדיין בשלביה הראשונים, וייתכן שתכלול גם חיקורי דין בישראל במהלך החודשים הקרובים.
● דעה: האופציות הבינאריות הן יהלומי דמים | פרופ' שמואל האוזר
ואכן, הסיפור של יוקום הוא רק טיפה בים של תעשייה ישראלית משגשגת ביותר. תור הזהב של חברות המסחר באופציות בינאריות ארך כארבע שנים והגיע לקיצו בשנת 2017, עם העברת החוק בכנסת שהוציא את הפעילות הזו מחוץ לחוק ואסר להציע אופציות בינאריות בישראל ובעולם. בשיא הפעילות, העסיקו חברות המסחר באופציות בינאריות אלפי אנשים, בעיקר ממקום מושבם בבורסה ברמת גן.
מי שמכיר מקרוב את התעשייה הזאת מספר כי אותם אלפי אנשים פקדו מדי יום את עבודתם כשרובם מבינים היטב ואף משוחחים ביניהם על כך שהם מרמים אנשים מכל רחבי העולם. "לי אלבז תשב 22 שנים בכלא על אותו דבר שעשו אלפי אנשים בישראל", אמר גורם הבקיא בפרטים ל"גלובס".
מלכודת לפנסיונרים
יוקום הפעילה שני אתרי אינטרנט, ועשתה טעות פטאלית כשהציעה את שירותיה גם לאזרחי ארה"ב, מה שעורר עליה את זעמן של הרשויות האמריקאיות. בנוסף לאתרים שהפעילה יוקום, פעלו מתוך ישראל מאות אתרים למסחר באופציות בינאריות.
מרבית החברות שהקימו אתרים למסחר באופציות בינאריות עבדו בשיטה המתוארת בכתב האישום שהוגש נגד אלבז: נציגי הלקוחות שעמדו בקשר עם המשקיעים הרוויחו עמלות רק מתוך ההפרש בין ההפקדות למשיכות של הלקוחות, כלומר על חשבון ההפסדים של לקוחותיהם, ולכן דחפו אותם להפקיד עוד ועוד כספים. הנציגים השתמשו בשמות אנגלו-סקסיים בדויים, והסתירו את העובדה כי הם מתקשרים מישראל כדי להפחית את החשד למעשה מפוקפק. ברבים מהמקרים, לפחות במקרה של יוקום, דובר בלקוחות מבוגרים שיצאו לפנסיה ושוכנעו להעביר את כל חסכונותיהם ל"השקעה" טובה יותר, שבסוף הובילה להפסד כל כספם.
כך למשל, בכתב האישום נגד אלבז הוזכר זוג קשישים מקנזס סיטי שהשקיע את כל חסכונותיו, בגובה 110 אלף דולר, באמצעות אחד האתרים של יוקום. בני-הזוג סברו שהם מדברים בכלל עם ברוקרים מלונדון. הם הפסידו את כל כספם, בין היתר לאור הפרקטיקה שהייתה נהוגה במרבית החברות שסחרו באופציות בינאריות. לפי הפרקטיקה המקובלת, נאמר ללקוחות שאם לא ימשכו את הרווח שהשיגו, ויותירו את כספם כ"השקעה", יזכו לבונוס של עשרות אלפי דולרים. הבעיה שהתעוררה הייתה שהחברה התנתה את קבלת הבונוס בביצוע מספר מחזורי השקעה, מה שהכניס את המשקיעים למלכודת ממנה יצאו ללא כספם, בדומה לנהוג בבתי קזינו.
שינוי תדמית
מקץ ארבע שנים של פעילות ורק אחרי שהפכה לתעשייה ענפה ומשגשגת, התעוררו גם ברשות ני"ע ונלחמו כדי להעביר חוק שיוציא את כל הפעילות של האופציות הבינאריות מחוץ לחוק. לדברי גורם הבקיא בתעשייה, "החוק היה צעד בכיוון הנכון, אבל הנוכלים היו תמיד צעד אחד לפני. היו להם הרבה שנים טובות להדפיס כסף, ולהיכנס בעזרת הכסף שהרוויחו לעוד תחומים".
החוק שאותו הובילו ברשות ני"ע הישראלית, ושמספר מדינות אף העתיקו את המהלך, אסר להציע אופציות בינאריות, הן ללקוחות בישראל והן ללקוחות מחוצה לה, בעוד שלפני כן חל האיסור רק על לקוחות בישראל. בדברי ההסבר לחוק ובפרסומים של הרשות בסמוך לחקיקתו, דווח כי מספר מדינות העבירו תלונות על זירות המסחר לאופציות בינאריות, וכן כי מדובר בזירות המסבות נזק תדמיתי לישראל ברחבי העולם.
אך לא כל החברות שעסקו באופציות בינאריות סגרו את שעריהן. חברת יוקום, למשל, עדיין פועלת, לטענת מקורבים אליה, על-מנת לאפשר ללקוחות שהשקיעו בה את כספם "לקבל אותו בחזרה". מספר חברות אחרות עברו שינוי תדמית ושם, ועברו לעסוק בזירות מסחר "אפורות" בתחום הפורקס, כשאחת מהזירות הפופולאריות מבינהן היא מסחר בקריפטו בכלל, ובביטקויון בפרט.
בישראל לא נפתחו חקירות בגין הונאה נגד חברות שעסקו במסחר של אופציות בינאריות. גם הניסיון להגיש תובענות ייצוגיות נגד החברות האלה עלה בתוהו, בעיקר לאור העובדה שכל אחד מהקורבנות ספג הפסד כספי שונה.
מאות אתרים
לדברי עו"ד נמרוד אסיף, שמייצג נפגעים של גופי אופציות בינאריות ופורקס ומשמש בין היתר גם כעורך דינם של שלושה קורבנות שאינן מתגוררים בישראל ונפלו קורבן למעשה עוקץ על-ידי חברות השקעה באופציות בינאריות, "התופעה רחבה הרבה יותר מאלבז ומחברת יוקום. במשך כמה שנים פעלו בישראל, באין מפריע, עשרות חברות שהפעילו מאות אתרים של אופציות בינאריות. את אותם מעשים שבגינם אלבז הורשעה ביצעו מאות, אם לא אלפי, ישראלים, ששידלו משקיעים בכל רחבי העולם. גורלם שונה מגורלה של אלבז רק משום שהם נזהרו שלא לפנות למשקיעים בארה"ב או בגלל שהם לא נתפסו".
עוד טוען אסיף, כי "ההונאה לא הייתה מגיעה להיקף כה גדול אלמלא התעלמותן הכמעט מוחלטת של רשויות האכיפה בישראל. חקיקה לא הייתה חסרה בישראל. היה רק צריך לאכוף את החוקים הקיימים. עוד ישראלים עשויים למצוא עצמם משלמים מחיר כבד על התנהגות שנתפסת בעיניהם לגיטימית. אם רשויות האכיפה בישראל היו עושות את עבודתן, לא היינו מגיעים ליום העצוב הזה".
גם ד"ר צבי גבאי ועו"ד הדר ישראלי ממשרד ברנע, שליוו את לי אלבז בשיתוף עם צוות ההגנה האמריקאי בתיק נגדה, מזהירים כי ישראלים נוספים עשויים לשלם מחיר על העיסוק באופציות בינאריות. "אנו מניחים כי בעקבות הרוח הגבית שהתביעה הפדרלית קיבלה עם גזר דינה של אלבז, יהיו התפתחויות נוספות בארה"ב וגם בישראל, ויש להיערך להן", הם אומרים.
על הכוונת: יוסי הרצוג
ואכן, צוות החקירה שהופקד על פרשת יוקום מבצע בימים אלה חקירות גם לגבי שתי חברות נוספות. בנוסף, צפויה בקרוב מאוד התפתחות גם בפרשת יוקום, שבמסגרתה הוגש כתב אישום נגד בעלי החברה, יוסי הרצוג. לדברי גורמים הבקיאים בפרשה, הרצוג הוא "הדג השמן" יותר שהרשויות בארה"ב מחפשות, מאחר שאלבז הייתה אמנם עובדת בכירה אך היא הופעלה והוכוונה על-ידו. אלבז רצתה לקרוא להרצוג לעדות, אך בקשתה לאפשר לו להעיד לטובתה תמורת הענקת חסינות נדחתה בביהמ"ש.
הרצוג נחקר בעבר בישראל. באחד מימי שישי בספטמבר 2017, בשעה 07:00, התייצבו בביתו של הרצוג חוקרי FBI מלווים בחוקרי משטרת ישראל. הם עיכבו אותו לחקירה, ושאלו אותו שאלות ממוקדות שעלו בעקבות החקירה רחבת ההיקף שניהלו בפרשה, חקירה שכללה גם יירוט של כל תכתובות הדוא"ל (כ-2 מיליון) שהוחלפו בין עובדי יוקום במרוצת השנים. אולם רק לאחר הגשת כתב האישום נגד אלבז הוגש כתב האישום נגד הרצוג ונגד עובדים נוספים של יוקום.
הרשויות האמריקאיות מקיימות מגעים עם משרד המשפטים הישראלי בקשר להסגרתו של הרצוג, אם כי בקשת הסגרה רשמית בעניין טרם הוגשה. כעת, מעריכים גורמים הבקיאים בפרשה, צפויים במשרד המשפטים האמריקאי להאיץ את הטיפול בעניינו של הרצוג, המחזיק לפי הידוע ל"גלובס", גם בדרכון זר.
בעבר, הופיע הרצוג בכבודו ובעצמו בפני ועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת, במסגרת דיון בחוק שיזמה רשות ני"ע ושחיסל את הפעילות באופציות בינאריות מתוך ישראל. הרצוג השמיע קולות חדים ותקיפים נגד הכוונה להעביר את החוק, כשטען: "אני משווק פורקס ואופציות בינאריות בכל העולם ובישראל. אני גאה בזה, אני לא פושע, אני לא נוכל, אני לא ארגון פשע, לא בגללי שונאים את ישראל בעולם. אי אפשר להגיד עליי שאני גנב. אמרה פה עיתונאית נחמדה שהיא מפחדת שיש הרבה פושעים בתחום שיהרגו אותה. גם אני מפחד. אני מפחד מהשוטר, אני מפחד ממס הכנסה, אני מפחד מהרשות להלבנת הון שיבואו אליי. כולם הרי יבואו אליי, אשתי אומרת לי 'לא ללכת, אתה משוגע? אתה לוחם במשטרה, ברשות ני"ע. הם יעצרו אותך כי הם מחפשים מישהו, וימצאו'".
עוד אמר הרצוג באותו דיון שסיפק הצצה נדירה למימדי התעשייה המשגשגת: "אני העסקתי 513 עובדים מ-2015. אף אחד לא יגיד עליהם שהם רמאים. אם יש לי עובד רמאי בחברה, הוא יפוטר מיד. כמה אפשר לשמוע את ההסתות האלה?"
הרשויות בארה"ב, כך נראה, סבורות אחרת. עוה"ד גלעד ברון וחיים לוי ממשרד ברון, מסרו מטעמו של הרצוג כי "הוא מצר על התוצאה בעניינה של אלבז ובתקווה שהדבר ישתנה במסגרת המשך ההליכים. הרצוג שיתף פעולה עם הרשויות וימשיך לעשות כן, במטרה להראות שככל שהדבר נוגע לו ולהתנהלות החברה, לא נפל דופי בהתנהלותה כנטען בכתב האישום".
סנגוריה של אלבז: "עונש חמור ולא מידתי"
ד"ר צבי גבאי ועו"ד הדר ישראלי ממשרד ברנע, שליוו את לי אלבז בשיתוף עם צוות ההגנה האמריקאי בתיק נגדה, מסרו כי "העונש שוטל על אלבז הוא חמור ולא מידתי, אפילו ביחס למה שמיוחס לה. גם ההרשעה, ובוודאי גזר הדין, ממחישים את ההבדלים בין מערכות המשפט בישראל ובארה"ב. אתי אלון, שהביאה לקריסת בנק בישראל קיבלה 17 שנה, וישראל פרי שגנב מניצולי שואה, קיבל בבית המשפט העליון 10 שנות מאסר. מקרים אלה חמורים בהרבה ממה שמיוחס לאלבז.
"אלבז הורשעה על ידי מושבעים אמריקאים שראו בה כזרה, ולמרות זאת התקשו להחליט על הרשעתה והזדקקו לקרוב לשבוע של דיונים, מכיוון שמסכת הראיות שהתביעה העמידה לא הייתה משכנעת. התביעה התבססה בעיקר על עדי מדינה שבניגוד לנהוג בישראל, עונשם נקבע רק לאחר שהעידו ועל פי מידת 'שביעות הרצון' של התביעה מעדותם, ושלא ניתן שלא לתהות לגבי אמינותם".