שמואל האוזר / צילום ארכיון: אוריה תדמור
לי אלבז, מנכ"לית חברת יוקום תקשורת מקיסריה, שהואשמה בקשר לביצוע הונאה בגובה של כ-140 מיליון דולר, באמצעות "כלי פיננסי" המכונה "אופציות בינאריות", הורשעה ונשלחה ל-22 שנות מאסר.
מהי אופציה בינארית? במהותה מדובר ב"מכשיר פיננסי" להימורים. לדוגמה, על המשקיע לנחש אם שער-חליפין יעלה או יירד בדקות הקרובות. ומי קובע מה השער? זירת המסחר שמציעה את השירות. וכל מילה נוספת מיותרת. אין לזה כל קשר למיומנות פיננסית, וההחלטה שהמשקיע מקבל איננה החלטת השקעה. זה כמו כרטיס הגרלה, בהבדל חשוב - שגם אם אתה זוכה, כנראה לא יחזירו לך את הכסף.
אלבז הייתה מנכ"לית של חברה שהציעה אופציות בינאריות. היא נענשה על ניהול חברה שהונתה אנשים רבים. החברה שלה אינה היחידה. לפני כחודש הגישה רשות ני"ע האמריקאית (SEC) תביעה נגד שני ישראלים נוספים על הונאת אופציות בינאריות בעשרות מיליוני דולרים. השניים הואשמו שהפעילו מוקדים טלפוניים כדי לשכנע משקיעים לסחור באופציות בינאריות, באמצעות שקרים ומניפולציות. חלק מהמשקיעים, שפרשו לגמלאות, איבדו את כל חסכונותיהם בהיקף של מאות אלפי דולרים.
תעשייה ישראלית ללא פיקוח
מה משותף לסיפור של אלבז, הזאב מוול-סטריט (ג'ורדן בלפרט, שריצה 22 חודשי מאסר לאחר שהודה ב-1999 בהונאה ובפשעים נוספים הנוגעים להרצת מניות וסחר במרמה) ויהלומי הדמים מאפריקה? בשתי מילים - כסף טמא. כסף שהושג במחיר כבד של ניצול ציני במקרה הטוב, ואכזרי במקרה הרע, של תמימותם של אנשים. מקור המונח "יהלומי הדמים" הוא היהלומים שתהליך הכרייה והסחר בהם התבצע באפריקה. יהלומי הדמים הם הכסף שנלקח במרמה ובגזל, שהחריב משפחות ושהפך אזרחים מהעולם ליתומים ולאלמנות. האופציות הבינאריות הן יהלומי דמים.
ויש לא מעט חברות כמו זו של אלבז. רשות ני"ע הישראלית קיבלה אינספור תלונות של משקיעים-נפגעים על הונאות חסרות תקדים בתעשיית האופציות הבינאריות בישראל ובעולם. ישראלים רבים יצרו אתרי הימורים כאלה בעולם. הם העסיקו דוברי "ערבית" כדי לשכנע ערבים להשקיע; דוברי "בריטית" לשכנע אנגלים; "אמריקאית" לשכנע אמריקאים וקנדים; צרפתית במדינות אחרות ועוד. רובם ישבו בישראל וטענו בטלפון בפני הלקוחות הפוטנציאלים, שהם מדברים ממדינתם ושהם עצמם הרוויחו הרבה כסף. הם פעלו ללא פיקוח, במסווה של מסחר במט"ח. אך בפועל, זה לא היה מט"ח ולא היה ני"ע, ולכן לא היה חוק שמסדיר את הפיקוח על הפלטפורמות של המסחר הדיגיטלי באופציות בינאריות.
הם הציעו את שירותיהם באין מפריע; והתמימים והמהמרים נשבו בקסמם, והפסידו. בלא מעט מקרים התוצאות היו לא שונות מ"יהלומי הדמים" באפריקה. פרדריק טרבייד, איש עסקים קנדי, התאבד אחרי שהפסיד במסחר באופציות בינאריות חלק ניכר מחסכונותיו במשך עשרות שנים. לא מעט משקיעים אומללים נוספים שלחו ידם בנפשם בשל ההפסדים מאופציות בינאריות.
לדאבוננו, לרשות ני"ע בישראל לא הייתה סמכות לפעול נגד החברות שהציעו השקעה באופציות בינאריות. לדאבונם של המשקיעים, לקח יותר מדי זמן לאשר חוק שיזמה רשות ני"ע, שלפיו אסור יהיה להציע אופציות בינאריות בישראל ובעולם, ולהסמיך את הרשות לאכוף את החוק. על פניו עלתה אז השאלה, מה זה עניינה של רשות ני"ע הישראלית, שאמורה להגן על משקיעים ישראלים, לפתור את הבעיה בשווקים זרים. היו אף שטענו בהתלהבות בלתי מוסברת, שזו תעשייה שמעסיקה אלפי ישראלים ולכן אין לפגוע בה.
מלכודת של שרלטנים
אבל הסיפור האמיתי קשה יותר. תעשיית האופציות הבינאריות הישראלית פרחה ב"כיעורה". היו שטענו שמאות חברות ישראליות למסחר באופציות בינאריות, העסיקו אלפי ישראלים שפעלו בעיקר בישראל. בדיון בכנסת לאישור החוק שאוסר אופציות בינאריות, התוודה אדם נוג'יאת, ערבי ישראלי, שעבד בחברה כזו, שהמשקיע באופציות בינאריות, כנראה, לעולם לא יקבל את כספו. "תנסה שוב", "כולם מרוויחים בסוף", אמר המשווק בחברה למשקיע, במתק שפתיים, כשהוא יודע שהוא עוקץ את הלקוח שלו; ושהלקוח כנראה לא יזכה לראות את כספו.
העדויות שהגיעו היו מחרידות. אנשים קשי-יום, שחסכו כל חייהם שקל לשקל כדי להזדקן בכבוד, נפלו למלכודת של שרלטנים תאבי בצע היונקים את לשד עצמותיהם, לוקחים מהם את כל מה שיש להם, ומותירים אותם חסרי כול.
רשות ני"ע פרסמה: היזהרו, אל תתפתו להשקיע בלי לבדוק שמדובר בגוף מפוקח, ואל תתפתו ללכת אחרי מקסמי שווא של תשואות גבוהות ללא סיכון. אבל זה לא עזר.
רשויות ני"ע מהעולם - מאירופה, מצפון ומדרום אמריקה, ממדינות ערב ועוד - "עלו לרגל" לרשות ני"ע הישראלית, וביקשו לטפל בחברות שיושבות בישראל, שאחראיות ל-90% מהמסחר באופציות בינאריות בעולם. הרשויות סיפרו על לקוחות רבים שהפסידו את כל החסכונות שצברו במשך שנים, וגם על כאלה שהתאבדו בשל ההפסדים מהמסחר. התחושה הייתה, שהאופציות הבינאריות שיוצאות מציון מלבות אנטישמיות ושנאה לישראל. לצערנו, הטענה הרווחת הייתה גם, שהרשויות בישראל עוצמות עין ואינן רוצות לטפל בסוגיה. לשמחתנו, החוק שאסר להציע אופציות בינאריות, אושר במרץ 2017. ולמיטב ידיעתנו, מאז נעלמו מישראל כל החברות שהציעו שירותים כאלו.
בעולם של התפתחויות של טכנולוגיות מסחר דיגיטליות רבות ומגוונות, ומכשירים פיננסיים אחרים, שאינם מפוקחים, העונש שנגזר על אלבז חשוב. הוא צריך להיות דגל אדום. יידע כל מי שמציע שירותים פיננסיים דיגיטליים לקהל הרחב, ופועל בדרכים פסולות ואסורות כדי לרמות, לסחוט ולעשוק את הציבור, שהוא עלול לשלם על כך מחיר יקר.
הכותב הוא משנה לנשיא הקריה האקדמית אונו, כיהן בעבר כיו"ר רשות ני"ע והוביל את החוק שאוסר להציע אופציות בינאריות