רוכב על קורקינט חשמלי בתל אביב. / צילום: שלומי יוסף
ענף הקורקינטים השיתופיים בישראל עומד בפני משבר שמאיים על העסק ועל הרווח של החברות. החשיפה האדירה והחיבוק החם שלהם זכו מותגי הקורקינטים הללו בתחילת הדרך, תוך שהם "רוכבים" על הטרנד הירוק, התחלף בביקורת ציבורית חריפה, שזוכה להדים משמעותיים ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת. תשומת הלב של הדיון הציבורי הוסטה מהיתרונות של הקורקינטים כתחבורה ירוקה לחסרונות המהותיים של רכיבה על קורקינט - מפציעות קלות ועד מוות.
בנהיגה בטוחה, הקורקינטים השיתופיים הם כלי רכב נהדר לחיים בעיר. הוא עונה על הצורך בכלי רכב זריז, שעוקף את הפקקים, לא מצריך חניה, לא דורש רישיון, והוא גם ירוק ופחות מזהם את הסביבה. התשלום עבור נסיעה בקורקינט שיתופי מאפשר גם ליהנות מהכלים בלי כל האלמנטים הנלווים של רכישה, בלאי, תיקונים, הטענה וכדומה.
הבעיה היא שבישראל, על רקע הנהיגה הפרועה, הנזק למותג הולך ומתגבר ככל שחולפים הימים. מדי יום מתפרסמים עוד ועוד ידיעות ונתונים על מספר הנפגעים מרכיבה על כלים חשמליים דו-גלגליים ועל טרגדיות של רוכבים שנהרגו. אז נכון, בחודשים האחרונים חוקקו חוקים הכוללים איסור רכיבה על מדרכות ודרישה לנסוע רק בכבישים ובשבילים ייעודיים; הגבלת מהירות הנסיעה ל-25 קמ"ש; הגבלת גיל הרכיבה ל-16 ומעלה; חובת מעבר של מבחן תיאוריה בנהיגה וכמובן גם חובת חבישת קסדה.
המחוקק מצדו דאג להסדרה של כללים שייטיבו עם בטיחות הרוכבים. הבעיה, כמו תמיד, היא שבפועל האכיפה היא מינימלית ותרבות הנהיגה הקלוקלת שהחלה בימים הפרועים חסרי התקנות עדיין נמשכת.
בימים שבהם בחירות רודפות בחירות ואין ממשלת קבע בישראל, קשה לצפות שהמדינה תצליח לנקוט מהלכים אפקטיביים לשינוי המגמה, גם אם זוהי אחריותה. ואם כבר מעורבות, היא עשויה לפעול באופן קיצוני: במקומות אחרים בעולם, כדוגמת בריטניה, הקורקינטים כבר אינם חוקיים. הלחץ הציבורי בארץ עלול להביא למצב דומה. עיריית תל אביב-יפו כבר התגייסה למאבק והודיעה על הטלת מגבלות משמעותיות על חברות הקורקינטים. לכן זו העת מבחינת החברות הללו, שהעסק שלהן עומד בפני מחאה ציבורית רחבה, להיות אקטיביות ולקחת את העניינים לידיים - לא להמתין שהרשויות ימגרו את הבעיה, אלא לפעול בעצמן.
החברות צריכות לנקוט יוזמה בולטת וחדה - כזו שתראה לציבור שכולם באותו צד - נגד נהיגה פרועה וחסרת אחריות. באופן זה, הן עשויות לקבל נקודות זכות ולמגר את האיום על קיומן. החברות צריכות לנקוט יוזמה שיווקית ולצאת בקמפיינים לעידוד נהיגה זהירה בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, לבצע הדרכות בבתי ספר ולנקוט בכללים משמעתיים נגד רוכבים שלא מצייתים לחוקים ומסכנים את עצמם ואת אחרים.
חברת הקורקינטים השיתופיים בירד הכריזה על יוזמה בינלאומית שבמסגרתה תציע לרוכבים נסיעות בחינם, כל עוד יצלמו סלפי שלהם כאשר הם עם קסדה - פעולה שתתבצע באמצעות למידת מכונה. זו יוזמה נחמדה אבל כדי למגר מהשורש את הבעיה צריך לא לאפשר בכלל לנסוע למי שלא רוכב עם קסדה ובנוסף לדרוש גיליון הרשעות נקי ולא לאפשר למי שקיבל קנס על רכיבה ללא קסדה לרכב למשך תקופה.
מותר להניח כי מי שפיתח את הקורקינטים השיתופיים יידע במקרה הצורך לייצר גם מגבלות טכנולוגיות שימנעו מרוכבים שלא עונים לסטנדרט הבטיחותי המצופה לעלות על כלי הרכב הזה.
הכותב הוא מומחה לשיווק ואסטרטגיה