דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: Carlos Barria, רויטרס
ננסי פלוסי רחוקה מלהיות פופולרית בבית הלבן. הרי דונלד טראמפ כתב עליה בשבוע שעבר שהשיניים נופלות לה מהפה. אבל את מקומה בצמרת מדרג אויבי הנשיא, לפחות בימים הקרובים, תופס עתה אחד אחר - מארק גאלי, עורך הירחון התיאולוגי Christianity Today, אחד מהביטאונים המרכזיים של התנועה האוונגליסטית בארה"ב. הסיבה: גאלי העז לתקוע סיכה בבלון התמיכה האוונגליסטית בטראמפ.
לא ברור כמה אוויר יצא מהבלון הזה. ייתכן שהסיכה קטנה מדי. אבל מאמר של גאלי, שהופיע בעמוד השער של הירחון, תחת הכותרת "צריך לסלק את טראמפ מהנשיאות", עורר הדים עצומים, לא רק בקרב הקהיליה האוונגליסטית הגדולה - עשרות מיליונים עד אפילו רבע מאוכלוסי ארה"ב, תלוי בהגדרת המונח 'אוונגליסטי' - אלא גם בבית הלבן ובמפלגה הרפובליקאית, שהפכה את טראמפ לסיבת קיומה ולעוגן ההצלה הפוליטי שלה בעת ובעונה אחת.
כפי שאפשר אולי לצפות, טראמפ עצמו התרגש מהמאמר יותר מכל קורא אחר. הוא התעלם מאזהרות יועציו, שתשומת לב נשיאותית תזניק את הביטאון האלמוני יחסית לראש פירמידת החדשות, ופלט ארבעה ציוצים רגוזים בגנות הירחון ועורכו זמן קצר לאחר שהם הובאו לתשומת לבו.
"זה ביטאון של השמאל הקיצוני, מאוד 'פרוגרסיבי'", כתב הנשיא. "ביטאון שלא עושה כסף... המגזין הזה היה מעדיף לראות בבית הלבן נשיא רדיקלי לא דתי אך לא את דונלד טראמפ. אף לא נשיא אחד עשה הרבה כל כך למען הקהילה האוונגליסטית כמוני. אף אחד אפילו לא מתקרב. ומהדמוקרטים האלה לא תקבלו שום דבר".
לאחר מכן, הוא הוסיף בציוץ נוסף: "אני מניח שהמגזין CT שואף לכך שאליבת וורן, ברני סנדרס, או מישהו עם נטיה סוציאליסטית/קומוניסטית יגונן על הדת. אולי ג'ו (ביידן) הישנוני?".
בילי גרהאם, מאבות התנועה האוונגליסטית בארה"ב יסד את Christianity Today, אבל לטראמפ יש מענה: גרהאם לא קשור למגזין מזה שנים רבות, וחוץ מזה "הוא הצביע בעדי ב-2016".
הרחקת טראמפ מהבית הלבן: "נאמנות לבורא עולם ולעשרת הדברות"
מה הצית כל כך את חמתו של טראמפ? בראש ובראשונה, הביקורת הנוקבת שנמתחה עליו מתוך המחנה שלו. הרי לא מדובר באיזה "סמרטוטון שמאלני" כמו, נאמר, "וושינגטון פוסט" או "ניו יורק טיימס", או "מנגנון פרופוגנדה בולשביקי" כמו CNN. פה יש לנו עניין עם אחד משופרי הבית, שקוראיו אמורים להיות בשר מבשרו של הנשיא.
הנה כמה ציטוטים מהמאמר ב-CT: "תומכיו של טראמפ מקרב האוונגליסטים מצביעים על מועמדיו לבית-המשפט העליון (שכולם מתנגדים להפלות, קדימות ראשונה במעלה של האוונגליסטים - ר"ד), על ההגנה שהוא מעניק לחירות הדת ועל הניהול המוצלח של הכלכלה כהישגים שמצדיקים את תמיכתם בו... (אך) שימועי האימפיצ'מנט שפכו אור על פגמיו המוסריים של הנשיא. עכשיו הם חשופים לעין כל. זה פוגע במוסד הנשיאות; פוגע במוניטין של ארצנו ומחולל נזק לנפש האזרחים ולעתידם. אף לא אחת מהנקודות החיוביות של הנשיא שקולה כנגד הסכנה המוסרית והפוליטית שנשקפת לנו ממנו, מנהיג עם אופי בלתי מוסרי במידה קיצונית".
ועוד: "העובדות (בפרשת אוקראינה) הן חד-משמעיות: נשיא ארה"ב ניסה לנצל את עוצמתו הפוליטית במאמץ לאלץ מנהיג של מדינה זרה להציק לאחד מיריביו הפוליטיים של הנשיא ולהכפישו. זו לא רק הפרה של החוקה; יותר חשובה היא העובדה שזו התנהלות בלתי מוסרית במובן העמוק ביותר של המילה".
"הסיבה לכך שרבים לא הוכו בהלם לנוכח ההתנהלות הזו היא, שהנשיא נטל את רעיון המוסריות בממשל ופשוט רוקן אותו ממשמעות. הוא שכר - ולימים פיטר - מספר אנשים שכיום הם פושעים מורשעים. הוא עצמו הודה בנקיטת פעולות בלתי מוסריות בעסקים וביחסיו עם נשים, התנהלות שהוא מוסיף להתגאות בה. חשבון הטוויטר שלו לבדו, עם שרשרות השקרים וההשמצות שמאפיינות אותו, הוא דוגמה כמעט מושלמת לבן אנוש נטול מוסריות ואובד דרך".
ובמשפט שבוודאי הרתיח יותר מכל את טראמפ ואת תומכיו כותב עורך Christianity Today, כי הרחקת טראמפ מהבית הלבן "אינה סוגיה של נאמנות מפלגתית אלא נאמנות לבורא עולם ולעשרת הדברות... לאוונגליסטים הרבים שמוסיפים לתמוך בטראמפ למרות הרקורד המוסרי השחור שלו, נאמר זאת: זכרו מי אתם ואת מי אתם משרתים".
אך חשיבות המאמר אינה טמונה רק בצריבת האגו הפריך של הנשיא אלא גם בסדק שהוא מסמן בחומת התמיכה האוונגליסטית בו. היחלשות של התמיכה הזו היא סכנה קיומית לעתידו הפוליטי וממילא לעתיד המפלגה הרפובליקאית שעיצבה את עצמה בדמותו. הבחירות לנשיאות ב-2020 מונחות על כף המאזניים, במיוחד אם יתברר שהסדק מתרחב לבקע.
טראמפ הגיע לבית הלבן רק בזכות אוונגליסטים בשלוש מדינות (פנסילווניה, וויסקונסין, מישיגן), שהעניקו לו רוב זעום במדינות אלה. הזכיה בשלושתן איפשרה לו לעבור את משוכת חבר האלקטורים. אבל זה היה ניצחון כחוש מעין כמוהו: בפנסילווניה ובוויסקונסין הוא סחט יתרון של 0.7% בכל אחת, ובמישיגן - של 0.2%. בסך הכל - 77 אלף קולות לעומת 136 מיליון בזירה הארצית. לפי הערכות, שואף טראמפ ליישם שוב את הטקטיקה הזו ב-2020 מפני שבשלוש שנות נשיאותו לא עלה בידו להרחיב ולעדכן את הבייס שלו. מרווח ההישרדות שלו צר להחריד ומאמר כמו זה שב-CT עלול להצר אותו עוד יותר. תיאורטית, כמה אלפי קולות של קוראי CT שראו את האור יכולים לטאטא את טראמפ מהבית הלבן.
מה האוונגליסטים מוצאים בטראמפ?
התמיהה הגדולה היא איך בכלל הצליח אדם כמו טראמפ למשוך אליו בוחרים מאמינים. סקר של NPR-PBS (שירות השידור הציבורי) בשת"פ עם מכללת מאריסט, מתחילת דצמבר, מצא ש-75% מהאוונגליסטים הלבנים מרוצים מטראמפ, בהשוואה ל-42% בכלל האוכלוסיה. ב-2016, הצביעו בעדו כ-80% מהאוונגליסטים.
מה הם מוצאים בו? הרי כל הווייתם מבוססת על מה שהוא לא. האוונגליסטים הם אנשים שמכוונים את עצמם על פי השאלה: ומה היה ישו עושה? וישו לא היה עושה שום דבר מהדברים שטראמפ עשה ועושה. האיש הזה הלוא משקר כל הזמן נון-סטופ (15,413 שקרים ב-1055 ימי נשיאותו, נכון ל-16 בדצמבר, על פי פרוייקט כזבי טראמפ שמנהל בשקידה ראויה להערכה הפאקט צ'קר של "וושינגטון פוסט" ).
וטראמפ הרי התגאה בכך שהוא "חופן נשים בערוותן" מפני שהוא יכול, בטייפ שנחשף במהלך הקמפיין שלו. כנשיא, הוא אחראי לתלישת ילדים קטנים מזרועות הוריהם במאמץ לסתום זרמי מהגרים נטולי ניירות מאמריקה התיכונה (הצעיר ביותר היה בייבי קונסטנטין, בן חמישה חודשים). ורק בתחילת החודש הודיע ממשלו שמ-668 אלף נצרכים יישללו תלושי המזון שלהם (לרכישת מצרכים בסיסיים בשוק הפרטי) במיזם להידוק הדרישה שמקבלי התלושים יעבדו מספר נתון של שעות בשבוע, בין אם תנאי חייהם מאפשרים להם לעשות זאת ובין אם לאו.
בשבוע שעבר הוא רמז לאלמנת ציר בבית-הנבחרים שבעלה המנוח בוודאי משקיף עליהם מהגיהינום. ואלה רק דוגמאות ספורות ממצבור של מאות. איך מסתדרים האוונגליסטים, שחייהם אמורים להיות מושתתים על בסיס של דת ורוחניות, עם עדויות כאלה?
מאט לואיס, בעל טור באתר החדשות "דיילי ביסט", שמעיד על עצמו שרוב חייו היה רפובליקאי, צייץ באחרונה: "בוא נאמר שאתה אדם שמרני. אתה בונה את חייך סביב אמונה, משפחה, קהילה, יושרה, פטריוטיות, צניעות, הגינות, צדקה, חסכוניות וכבוד... והגיבורים שלך הם דונלד טראמפ ורודי ג'וליאני?"
את הסתירה הזו אפשר אולי להסביר בעובדה שיחסי טראמפ עם תומכיו האוונגליסטים הם בראש ובראשונה יחסים של תן וקח. כמובן, כל נשיא מבטיח הבטחות בקמפיין שלו ולימים הוא מנסה לקיימן, במידה גדולה או קטנה של הצלחה. אבל ההבטחות של טראמפ תפורות לפי מידות הבייס שלו בלבד. זכרו את תגובתו למאמר הנוקב ב-CT: "אף לא נשיא אחד עשה הרבה כל כך למען האוונגליסטים כמוני. אף אחד אפילו לא מתקרב". והוא אכן צודק.
"הם שונאים אתכם הרבה יותר מכפי שהם מתעבים אותו"
אנשי הבייס הטראמפאי - אוהבי ישראל כולם - מצפים שטראמפ ישפיע מחסדיו על ישראל, והם מקבלים את מבוקשם. הממשל לא מקמץ - העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, ההכרה ברמת-הגולן, הורדת הפלסטינים על הברכיים, התמיכה האיתנה באו"ם - והאוונגליסטים יכולים להיערך לקראת יישום הפרק העיקרי באמונתם: יום הדין, מלחמת גוג ומגוג באחרית הימים בארמגדון, הלוא הוא הר מגידו, שבסופה ייצלו הכופרים בלהבות הגיהינום (ובואו לא ניכנס לשאלה האם גם היהודים יימנו עם הכופרים הארורים).
וטראמפ נותן לאוונגליסטים הזדמנות לצבור תחמושת למלחמת הדת שלהם לכינון אמריקה אדוקה, שבה הפלות ייראו רצח בעיני החוק, נישואים חד-מיניים יוגדרו כעבירה פלילית וקהילת להט"ב תנושל מכל ההגנות שהקנו לה ממשלים פדרליים רכרוכיים בעבר. התחמושת הזו היא שופטים שמרניים בכל הערכאות הפדרליות, שיבערו את הפסולת הליברלית מהחברה האמריקאית, או כך מקווים האוונגליסטים. טראמפ מגדיר מינוי שופטים כאלה כקדימות עליונה של ממשלו.
עם אג'נדה כזו, ייתכן שרוב האוונגליסטים יוסיפו להצביע בעד טראמפ - יד אחת סותמת את האף והיד האחרת ממלאת את טפסי הבחירה האלקטרוניים. יש מהם שרואים בו מלאך פגום שנשלח לעשות את מלאכת האל. ברצינות.
ג'ון פודהורץ, עורך ירחון ההגות "קומנטארי", ובעל השקפות ימניות מתונות, מציע הסבר אחר לנהיית האוונגליסטים אחרי טראמפ. בפאנל של ראשים מדברים בתכנית מלל טלוויזיונית, הוא פנה לחברי הפאנל, טיפוסים דשנים של העילית התרבותית בחוף המזרחי (שהוא כמובן חבר כבוד בה) ואמר: "האוונגליסטים יודעים היטב מיהו טראמפ. הם מבינים בדיוק מה טיבו. אבל הם שונאים אתכם הרבה יותר מכפי שהם מתעבים אותו".