גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הדיווח החשבונאי: "סוף כל סוף מישירים מבט אל עיני המשקיעים"

בשבוע שעבר פורסמה הצעת רפורמה של מוסד התקינה החשבונאית הבינ"ל IFRS בנוגע לדוחות כספיים של חברות ● רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן ביה"ס למינהל עסקים במרכז הבינתחומי, מסביר ל"גלובס" מהם השינויים המשמעותיים שהרפורמה תחולל

מוסד התקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS) יוזם מהפכה באופן ההצגה של הדוחות הכספיים במטרה לשפר את השקיפות בתוצאות ואת יכולתם של המשקיעים להשוות בין החברות השונות. בשבוע שעבר פרסם IFRS רפורמה מוצעת לשינוי מהפכני בדוחות הכספיים מתוך מטרה להתאימם לצורכי המשקיעים.

השינויים העיקריים שמציע IFRS הם במבנה דוח הרווח וההפסד, וכן בהכללת מדדי רווחיות שלא על-פי כללי החשבונאות המקובלים (Non-Gaap), כמו מדד EBITDA בתוך הדוחות הכספיים. משמעות השינוי היא שמדדי רווחיות אלה, שכבר נמצאים בדוחות הדירקטוריון של כמה מהחברות הציבוריות, יהיו כפופים מעתה לביקורת רואי החשבון בנוגע לאופן חישובם והצגתם.

סוף לערבוב בין הפעילויות

לדברי רו"ח שלומי שוב, מומחה IFRS, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן בית הספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, הצורך בשינוי הגיע מדרישה של משקיעים, שמתקשים כיום להשוות רווחיות בין חברות שונות באותו ענף ולייצר תחזיות על בסיס דוחות כספיים. "מדובר כאן במהפכה של ממש באופן הדיווח על התוצאות החשבונאיות, שמיועדת להחזיר את הדוחות הכספיים לבמה המרכזית. סוף כל סוף מיישירים מבט לעיני המשקיעים", אומר רו"ח שוב.

הרפורמה נוגעת בעיקר למבנה דוח רווח והפסד ולגילויים הקשורים אליו, שעיקריהם פירוט פריטי הכנסה והוצאה לא שגרתיים, וכן הכללה לראשונה בדוחות הכספיים של מדדי נון-גאפ. השינוי העיקרי בדוח רווח והפסד הוא הבחנה בין שלוש קטגוריות של פעילות: תפעולית, השקעה ומימון.

כך ייראה מבנה דוח רווח והפסד החדש

"יהיו שלוש תחנות ביניים עיקריות של רווח לפני השורה התחתונה של רווח נקי. התחנה הראשונה תהיה רווח תפעולי לפני ואחרי רווחי אקוויטי, בגין חברות כלולות ועסקאות משותפות שהן אינטגרליות; בעוד התחנה השנייה תהיה רווח לפני מימון ומסים (כולל רווחי אקוויטי לא אינטגרליים והכנסות מדיבידנד); התחנה השלישית תהיה רווח אחרי מימון ולפני מס", מסביר רו"ח שוב.

לשם השוואה, במצב הנוכחי קיים ערבוב בין הפעילויות. כך למשל, רווחים מפעילות השקעה יכולים להופיע במסגרת הפעילות התפעולית או במסגרת פעילות המימון.

דיווחי החברות: הכול חוץ מרווח תפעולי

● איפה ה-IFRS היו עד עכשיו?

"שאלה טובה. עד כה IFRS כמוסד תקינה עסק בעיקר בשאלות של הכרה ומדידה בדוחות הכספיים, שהם לעתים פינתיות מדי עבור המשקיעים. זאת פעם ראשונה זה הרבה שנים ש-IFRS עוסק בנושא שהוא אולי הכי חשוב למשקיעים - אופן ההצגה של הדוחות הכספיים - כלומר, כיצד מגישים להם את המידע.

"הרציונל העיקרי הוא שהדוחות יסייעו למשקיעים לבנות תחזיות, שזאת המטרה הראשית שלהם. כיום המבנה של דוח רווח והפסד משתנה בין חברות, לרבות כאלה באותה תעשייה - דבר שמקשה מאוד על משקיעים. כמו כן, השאיפה של השינוי היא שמרכיבי הדוחות הכספיים השונים - מאזן, דוח רווח והפסד ודוח תזרים מזומנים - 'ידברו' ביניהם. לצורך כך, יהיה שיפור גם באופן הסיווג של נכסים והתחייבויות במאזן, כך שניתן יהיה לדעת בנקל לאיזו פעילות הם משויכים".

● מהו החידוש האמיתי בדוח הרווח וההפסד?

"אני מחלק את זה לשניים. ראשית, סוף-סוף חיבור של דוח רווח והפסד עם הדוחות האחרים ועם הקונספט של הערכות שווי - כלומר הפרדה בין הפעילות התפעולית לפעילות ההשקעה ופעילות המימון. הפעילות התפעולית מוגדרת לצורך כך כדיפולט - כלומר כל מה שהוא לא פעילות השקעה או פעילות מימון.

"שנית, סגירת לאקונות שונות שהיו עד כה, לרבות באופן הסיווג של הוצאות. עד כה למשל, לא הייתה דרישה ב-IFRS להציג את השורה של רווח תפעולי והדבר ניתן לשיקול הדעת של ההנהלות. אחד הממצאים שעלו בבדיקות באירופה היה שמתוך 100 חברות ציבוריות ממדינות שונות ותעשיות שונות, רק 63 דיווחו על רווח תפעולי, תוך שימוש לפחות בתשעה מונחים שונים.

"לאקונה נוספת נוגעת למשל למיקום הסיווג של הפרשי שער, שזה נושא פרוץ כיום. ההחלטה כעת היא שהפרשי השער יסווגו באותה קטגוריה שבה ההכנה או ההוצאה בגינם רשומה. לדוגמה, הפרשי שער בגין יתרת ספקים אצל יבואנים יסווגו במסגרת הרווח התפעולי, בעוד הפרשי שער בגין הלוואה מבנק יהיו בפעילות מימון. כיום הנושא לא מוסדר ויש חברות שרושמות את הפרשי השער בגין ספקים למשל במסגרת סעיף המימון".

מהלכים לא רגילים - ההפרדה חוזרת

● תוכל להסביר את ההבחנה החדשה ברווחי האקוויטי?

"ההבחנה נובעת מהצורך להבחין בין תוצאות הפעילות התפעולית לתוצאות פעילות ההשקעה. רווחי אקוויטי נובעים כיום לא רק מהשקעות בחברות כלולות (בהן קיימת השפעה מהותית) אלא גם מעסקאות משותפות. כעת תתבצע הבחנה האם מדובר בפעילות אינטגרלית או לא לפעילות התפעולית של החברה המדווחת, כדי לסווג את רווחי האקוויטי כפעילות תפעולית או כפעילות השקעה".

● מה השינוי לגבי הכנסות והוצאות לא רגילות?

"יינתן גילוי נפרד על הכנסות והוצאות לא רגילים (Unusual), המוגדרות ככאלו שיש להן יכולות ניבוי מוגבלת ולכן סביר לצפות שהן לא יחזרו על עצמם בעתיד (לפחות למספר שנים). למשל, הפרשה גדולה לארגון מחדש בחברה, שזה משהו שחוזר על עצמו אצלה.

"זה מידע מאוד חשוב למשקיעים. אנחנו יודעים שכבר היום המשקיעים שרוצים לבנות תחזיות, מנסים לנטרל כל מיני פריטים כאלה. אגב, הוותיקים שבינינו זוכרים שבעבר הייתה הפרדה של פריטים יוצאים מהכלל - אז יש משהו בזה שההיסטוריה לפעמים חוזרת, אם כי בתצורה יותר נכונה".

● בוא נדבר על מדדי הביצוע. למה הכוונה?

"ידוע שחברות רבות, כולל בישראל, מציגות למשקיעים מחוץ לדוחות הכספיים מידע על מדדי הרווח בראיית ההנהלה. מצד אחד המידע הזה מאוד חשוב למשקיעים, שהרי מדובר באופן שבו ההנהלה רואה את הפעילות.

"אלא שמהצד השני המשקיעים גם מאוד חוששים מאיכות המידע הזה, מאחר שהגילוי לגביו אינו מוסדר וגם לא תמיד ברור כיצד הוא חושב. ככה שההצעה הנוכחית היא להכניס ביאור לתוך הדוחות הכספיים שיכלול את המידע הזה עם גילוי מתאים, לרבות הסברים לשינויים במדד".

● באילו מדדי ביצוע בדיוק מדובר?

"מדדי ביצוע של ההנהלה הם למעשה מעין סיכומי ביניים של התוצאות, אשר משמשים למצגות ומידע למשקיעים מחוץ לדוחות. ה-IFRS לא נכנס להגדרות של המדדים ומותיר להנהלה שיקול דעת לבחור אותם, כל עוד מדובר בסיכומי ביניים תוצאתיים כמו למשל EBITDA, אבל הוא לא מתיר למשל מדדים תזרימיים כגון תזרים חופשי, או יחסים פיננסיים כמו שיעור תשואה על ההון או מדדים כמו הכנסות מחנויות זהות. אגב, לפי ההצעה אם מדדי הביצוע לא 'מפריעים' לדוח רווח והפסד, הם יכולים להיות מוצגים על גביו, למשל רווח תפעולי מתואם כדי לנטרל עלויות חד פעמיות".

● מהי המשמעות לכך? הרי כבר כיום הם מופיעים בדוחות ההנהלה ובמצגות.

"המשמעות לדעתי היא לא פחות מדרמטית, כי זה מכניס את המדדים לביקורת של רואי חשבון. כלומר, תהיה כאן בקרה משמעותית על איכותם. תחשוב למשל על EBITDA, שאמנם אין לו בהכרח הגדרה רשמית ברורה וה-IFRS לא מגדיר אותו גם עכשיו, אבל ברור שרואה החשבון שצריך לחתום על המדד. הוא לא יוכל להרשות לעצמו לחתום על נוסחה אחת בחברה מסוימת ועל נוסחה שונה בחברה אחרת, מבלי שהדבר יובהר".

● מה קורה עם דוח התזרים - יהיה גם בו שינוי?

"כן. גם דוח תזרים מזומנים עובר מסכת שיפורים, אם כי פחות דרמטית. מה שרלוונטי לדעתי לחברות ישראליות הוא שתשלומי הריבית במרבית החברות יהיו בפעילות מימון. היו לא מעט חברות שבמעבר ל-IFRS פספסו את זה והותירו את הסיווג של תשלומי הריבית במסגרת הפעילות השוטפת ואז 'נתקעו' כי רשות ניירות ערך לא אפשרה להם לבצע שינוי מדיניות, אז כעת תהיה להם הזדמנות לצאת מזה".

עוד כתבות

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך