העשור החולף בביומד / צילום: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
1. מהפכת הביוטק לא מתה: השנים הטובות של התעשייה בנאסד"ק
המספרים הנאים שהציג מדד הביוטק של נאסד"ק (NBI) מספרים לא מעט על העשור החולף בתחום. בסך-הכול חלה עלייה של 330% במדד, ואם נכנסים לפרטים, אז 2014 הייתה שנה מדהימה בסקטור התרופות, עד כדי כך שרבים חשדו שהנה מתפתחת בועה. 2015 וב-2016 היו פחות טובות, וכעת שוב רואים שינוי מגמה - המניה חזרה למחירי השיא, ואיש כבר לא מעז להמר עד מתי השיא הזה יימשך. אם בעשור הראשון של שנות ה-2000 נכזבו הציפיות לפריצת התחום בעקבות פענוח הגנום, כעת מתברר שמהפכת הביוטק לא מתה, היא רק נדחתה בעשור.
מדד הביוטק מתייחס לחברות צעירות יחסית, אבל גם גם מדד חברות הפארמה הגדולות הראה שיפור דרמטי בעשור הזה, ובשלוש השנים האחרונות אפילו סקטור המכשור הרפואי, הבן החורג של תחום מדעי החיים בתחילת העשור, עלה ב-210%. בשנים אלה הוא נהנה מהחיבור לתחום הבריאות הדיגיטלית ומכך שהמשקיעים המחפשים הזדמנויות במדעי החיים סבורים שבתחום התרופות ההזדמנויות הטובות כבר מתומחרות במחיר גבוה מדי.
השגשוג בבורסה הוביל לכניסה של הון רב לקרנות הון הסיכון ויצר מעגל היזון חיובי: ההשקעה הגבוהה הובילה להקמת חברות צעירות על בסיס מדע חדש, וההשקעה במדע חדש יצרה פריצות דרך שמזינות את התחום כולו.
בינתיים בישראל: ב-2014 החלו חברות הביוטק הישראליות להתנפל על חלון ההנפקות הפתוח. לפי דוח האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, מ-2014 עד סוף 2018 גייסו חברות ישראליות יותר מ-3.5 מיליארד דולר בהנפקות ראשונות ושניות בנאסד"ק, וכך היא הפכה למקור ההון הגדול ביותר שלהן.
הכניסה לנאסד"ק הכפילה את ההיקף הכולל של מימון התעשייה המקומית. חלק מהחברות היו הצלחה גדולה (למשל נובוקיור, הנסחרת לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר, לאחר שהביאה לשוק שני טיפולים בסרטן), וחלקן היו כישלון מהדהד ויצרו לישראל שם בעייתי. נאסד"ק גם שתתה את חברות הביוטק הטובות מהבורסה בת"א: כמעט לא ראינו הנפקות אחרי 2010, ומדד הביומד שלה איבד כ-74% מאז הושק במאי 2011, בין היתר בשל הקריסה של טבע, אבל גם משום שחברות איכותיות החלו לדלג על השוק בתל אביב בדרך לחו"ל.
כרגע חלון ההנפקות פתוח, גם אם השוק בררני ביחס לחברות ישראליות, ונאסד"ק ממשיכה להיות מקור מימון משמעותי שמקפיץ קדימה את התעשייה המקומית.
2. אופטימיות זהירה: פריצת הדרך של האימונותרפיה והניצחון של קייט פארמה
ב-2005 סיכמנו ב"גלובס" כנס שעסק במחלת הסרטן בבשורה מרה: למרות השקעה של 6 מיליארד דולר בחקר הסרטן בכל שנה בארה"ב בלבד, אין ירידה משמעותית בתמותה, ורוב החולים ממשיכים לקבל כימותרפיה. ב-2011, רופאים כבר דיברו בטון אחר: "אנחנו לא מנצחים את הסרטן, אבל אנחנו משתפרים". מאז, אפשר להצביע על כמה פריצות דרך משמעותיות בתחום.
אמנם גילוי מאוחר הוא עדיין, לרוב, גזר דין מוות, אבל השיפור בטיפול מורגש בכמה מישורים. תרופות על בסיס נוגדנים שנכנסו לשימוש נרחב בעשור הנוכחי אינן מרפאות סרטן, אולם הן יכולות להאריך חיים, ואצל חלק מהחולים תופעות הלוואי שלהן קלות מאלה של טיפול כימותרפי והם יכולים ליהנות מעוד כמה חודשים של חיים טובים גם אחרי גילוי הסרטן בשלבים המוקדמים.
אבל זו רק ההתחלה. פריצת הדרך הגדולה של העשור הנוכחי הייתה האימונותרפיה, המשתמשת במערכת החיסון של החולה כדי להילחם בסרטן. התרופה קייטרודה של מרק, אולי הכי מוכרת בקטגוריה הזאת, יצרה סטנדרטים חדשים של הארכת חיים. בחולים מסוימים מדובר בשנים מעבר לצפוי יחסית לשלב הגילוי. גם לתרופות אחרות היו תוצאות מרשימות, ואפשר למצוא חולים שחזרו לחיים תקינים אחרי אבחון בסרטן עור גרורתי, למשל.
פריצת הדרך הזאת הולידה גל של טיפולים פוטנציאליים נוספים המגייסים את מערכת החיסון נגד הסרטן בדרכים שונות, וכעת צפוי גל חדש של תרופות מסוג זה בשנים הקרובות.
קטגוריה מסקרנת אחת של תרופות אימונותרפיות היא CAR-T - הנדסה גנטית של תאי מערכת החיסון לצורך שיפור יכולתם לתקוף את הגידול. כרגע יש תרופה כזאת רק לסרטן הדם, אך התקווה היא שבעתיד יהיו טיפולים גם לגידולים "מוצקים". אחת המנצחות הגדולות בתחום הזה הייתה קייט פארמה, שנמכרה ב-11 מיליארד דולר לתאגיד גיליאד, פחות מעשור אחרי הקמתה.
שיעור החולים החווים נסיגה של הגידול אחרי הטיפול הוא גבוה, אולם התרופה חדשה יחסית והשפעתה על ההישרדות לטווח ארוך עדיין נמדדת. בינתיים, מפותחים מוצרי CAR-T חדשים שאולי יביאו את המהפכה הבאה.
פריצות הדרך הללו, לצד אחרות קטנות יותר, חידשו את התקווה לגבי פוטנציאל הטיפול בסרטן, ולגבי פוטנציאל ההתעשרות מכך. ההשקעה של NCI, ארגון הסרטן האמריקאי, עדיין עומדת על כ-6 מיליארד דולר, אך התעשייה מגבה את ההשקעות המחקריות הללו במיליארדים רבים של דולרים המופנים להשקעות המשך. תעשיות אחרות כבר מתלוננות שתחום הסרטן "שותה" את כל התקציבים הרפואיים.
ההחזרים הנדירים שיצרו חברות הסרטן לקרנות ולמשקיעי שוק ההון בשנים האחרונות הובילו להשקעות בתחומים נוספים של מדעי החיים, בין היתר בעריכה גנטית (התערבות בתהליכי התעתוק הגנטי) ובתרפיה תאית (טיפול באמצעות התאים עצמם). טכנולוגיית CAR-T, שהוא בעצם מוצר מהונדס גנטית וגם טיפול תאי, פרץ דרך לשני התחומים האחרונים.
בתחום העריכה הגנטית, עשור זה התאפיין בהמצאת טכנולוגיית ה-CRISPR-CAS, המאפשרת עריכה גנטית באופן פשוט יותר, ואולי גם מדויק יותר. בימים אלה הטכנולוגיה נמצאת בניסויים זהירים מאוד בבני אדם.
3. אכזבת הנוירולוגיה: חברות התרופות כמעט נואשו ממחלות מוח
בעוד שבתחום הסרטן נרשמה פריצת דרך, אחרי כמה עשורים טובים של מלחמה ללא תוצאות, נראה שבתחום הנוירולוגיה (מחלות מוח כמו אלצהיימר, פרקינסון, ALS, סכיזופרניה, דיכאון, פוסט טראומה, אוטיזם וכאב כרוני), למרות השקעות של מיליארדי דולרים, המחקר נתקע. עד כדי כך, שחברות התרופות התייאשו והחלו לזנוח את התחום. רק לאחרונה התעוררה שוב התקווה, בזכות הצלחה אפשרית של חברת ביוג'ן בפיתוח תרופה לאלצהיימר.
בתחום המיגרנה, נרשמה פריצת דרך כאשר נכנסה לשוק משפחה חדשה של תרופות, היכולות להפחית באופן משמעותי את מספר ההתקפים אצל חולים כרוניים. הצלחה זו עשויה לעודד חברות נוספות לקבל עליהן את האתגר.
גם בתחום השבץ חל שינוי: היום נפוצים יותר צנתורי מוח למניעת נזקי השבץ במקרה של חסימת כלי דם במוח, אך זו הצלחה מבוססת מכשור רפואי והיא אינה תלויה בהבנה טובה יותר של מנגנוני הפעולה של המחלות הללו.
4. עידן הבריאות הדיגיטלית: ישראל מתחרה על הבכורה העולמית
העשור האחרון ידע פריחה בתחום הבריאות הדיגיטלית, המשפיעה על תחום מדעי החיים כולו. בתחום התרופות, לדוגמה, תכנון ממוחשב ומערכות סריקה של תרופות המבוססות על מאגרי ענק כבר הפכו חלק בלתי נפרד משלב הפיתוח. גם הניסויים הקליניים עוברים דיגיטציה, באופן שמקצר אותם ומאפשר גמישות ובניית ניסויים מורכבים שלא ניתן היה לדמיין בעבר. שיווק התרופות, ובעיקר המעקב אחר תופעות הלוואי, השתנו ללא היכר בזכות מערכות דיווח אוטומטיות. ומי שלא מקבל את הדיווח על תופעות הלוואי במערכות האלה, יקבל אותם ברשתות החברתיות.
כמעט כל מכשיר רפואי כולל היום רכיב של איסוף מידע ותגובה למידע שהתקבל, ובהדרגה הדיגיטציה נכנסת גם לתחום של פענוח תצלומי הדמיה ותצלומי דגימות והתראה על הידרדרות במצבם של חולים מנוטרים.
כמובן, דיגיטציה שינתה את חוויית הצריכה של רפואה: אנחנו מתקשרים עם המרפאות בצ'ט, המידע שלנו זמין לרופא בלחיצת כפתור, המרשמים נמצאים במחשב, אפשר לשוחח עם רופא בווידאו ולפעמים אפילו להיבדק מרחוק. ונשים נעשו מודעות יותר למחזור החודשי הודות לאפליקציות דיגיטליות.
עם זאת, כמה מפריצות הדרך המצופות בתחום הזה עדיין לא התרחשו. אפליקציות לצרכן היו אמורות לאפשר פידבק מיידי על מצב הבריאות וגיימיפיקציה של שינוי באורח החיים. האפליקציות הללו נמצאות בשימוש נרחב, אך הן לא הובילו למהפכה.
תחום נוסף שהיה סביבו הייפ שנעלם בינתיים הוא ניטור לצורכי ניבוי - ניטור קבוע של אדם בריא פחות או יותר, במטרה להתריע על הידרדרות במצבו מבעוד מועד. בשנים האחרונות, רעיון הניטור התמידי של אדם בריא מפנה מקום לניטור חלקי של אדם בסיכון. לגישה הזאת יש הצלחות, לדוגמה בניטור חולים המאושפזים בבית, במניעת הידרדרות בבתי חולים, ובזיהוי סיכון לסרטן אצל חולים שנבדקו מסיבות אחרות.
בכל זאת, חזון הניטור של האוכלוסייה הבריאה, או לפחות של אוכלוסיית החולים כרונית, לא ננטש לגמרי. רבים עובדים כדי לממשו.
בינתיים בישראל: ישראל סומנה כמובילה בתחום התרפיה התאית, הנוירולוגיה ובמיוחד הבריאות הדיגיטלית.
חברות ענק הביעו עניין רב במאגרי המידע של קופות החולים ובתי החולים בישראל, שהייתה חלוצה באיסופו ומציעה רשומות מגוונות מבחינה אתנית ומרוכזות אצל מספר קטן יחסית של גורמים. למעמדה של ישראל תורמת גם העובדה שהיא חזקה בתוכנה, בבינה מלאכותית, וברפואה. עם זאת, התחרות על הבכורה העולמית לא תהיה קלה. מדינות נוספות רואות בעצמן מובילות המגמה. התוכנית הממשלתית "בריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה" והיוזמות הפרטיות הרבות מקדמות אותנו בינתיים לכיוון הנכון.
5. אתגר המחלות הכרוניות: איך משנים התנהגות?
במחלות הכרוניות הנפוצות (ובסופו של דבר הקטלניות ביותר), כמו מחלות לב, סוכרת, שבץ מוחי, אי ספיקת כליות ו-COPD (מחלת ריאות חסימתית), כבר ברור שהשינוי הגדול ביותר כרוך בשינוי סגנון החיים, ובכל זאת דבר לא הצליח עד כה לשנות את התמונה הכוללת.
אם מסתכלים על כלל האנושות, רואים עלייה במשקל, ירידה בפעילות הגופנית וצריכה של מזון מתועש בשיעורים גבוהים מתמיד. רק בתחום העישון חל שיפור, ושיעורי התמותה כתוצאה ממנו מצאים במגמת ירידה ברוב המדינות.
הגורם הכי אפקטיבי בשינוי סגנון חיים הוא הגורם האנושי, כלומר קואצ'ר כריזמטי אישי או קבוצת תמיכה. אלה לא פתרונות מושלמים, אך הם הכי טובים הידועים לנו עד כה. זהו כנראה גם הפתרון הכי יקר בטווח הארוך והכי פחות מתאים להטמעה נרחבת. לכן המיקוד היום הוא לנסות לחקות את השפעות התקשורת האנושית באמצעים דיגיטליים. בינתיים, ללא הצלחה יתרה.
6. מחסום חברות הביטוח: הלקח של גיליאד ושינוי מודל התמחור
אחת התרופות הכי משמעותיות שיצאו לשוק בעשור האחרון היא זו של חברת גיליאד לצהבת נגיפית מסוג C. המחלה, שנחשבה כרונית ומקצרת חיים, זכתה לטיפול שאחריו האדם נעשה בריא. מדובר בהגשמת חלום בעולם הרפואה - הפיכת מחלות כרוניות לבנות ריפוי.
אבל לפעמים חלומות מתנגשים בכלכלת השוק. כדי להשיב לעצמה את העלויות של פיתוח התרופה, דרשה גיליאד מחיר גבוה מאוד על הטיפול היחיד. חברות הביטוח סירבו והתמקחו, ומיהרו לאיים במעבר לתחרות מרגע שזו צצה. גיליאד הכניסה סכומים גבוהים מאוד בתחילת הדרך, אפילו 20 מיליארד דולר בשנה, אך הלחץ של חברות הביטוח הביא לירידה בהכנסות ל-3 מיליארד דולר בשנה. זה עדיין סכום גבוה, אבל אולי היינו מצפים ליותר מתרופה ששינתה לחלוטין את המהלך של מחלה כרונית יקרה מאוד, ואת חיי המטופלים.
הדוגמה הזאת מראה כיצד כעת, כאשר קל יותר לעבור את ה-FDA, חברות הביטוח הפכו לחסם המשמעותי יותר בכניסת תרופות לשוק ולהשגת רווח משמעותי עליהן. בלי חברות הביטוח אי-אפשר באמת להרוויח מתרופה. שוק הביטוח הופך ריכוזי יותר, הממשקים בין הביטוח לבין הגורמים נותני השירות (קליניקות ובתי חולים) מתהדקים. אם בעבר היה ברור שיימצא מי שישלם על תרופה טובה כמה שחברת התרופות רק תדרוש, היום אין זה ברור כלל. המצב השתנה והפך דומה יותר לזה שהיה קיים בעבר בתחום המכשור הרפואי: עליך להראות ערך ברור למשלם, ולא רק לחולה, כדי לגרום למישהו לפתוח את הכיס.
7. המכשור שוב פורח: אינטואיטיב משתחלת לגדולות
בתחום המכשור הרפואי, העשור האחרון היה קשה מאוד בעקבות החמרה בדרישות ה-FDA בתחילת העשור (מעין תמונת מראה למה שקרה בתחום התרופות), ולחץ המחירים מצד חברות הביטוח. מיזוגים בין חברות ענק בתחילת העשור הובילו אותן להתמקד במיזוג ולהקדיש תשומת לב מעטה לחדשנות ולרכישת חברות, כך שקצב האקזיטים בתחום הואט בתחילת העשור.
כעת נראה שהמטוטלת נעה מעט חזרה. רכישות הענק עוכלו, ועולם המכשור הרפואי זכה בגל חדשנות בזכות הבריאות הדיגיטלית.
העשירייה הראשונה של חברות המכשור הרפואי מבחינת נתח שוק כוללת שמות מוכרים כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון, מדטרוניק, סטרייקר, פיליפס ובוסטון סיינטיפיק, אם כי מקומה לקראת סוף העשירייה מצביע על כך שהיא עדיין מתאוששת מהרכישה הלא מוצלחת של גיידנט בעשור הקודם.
בין 20 חברות המכשור הרפואי המובילות יש כמה מחוץ לתחום המכשור הקלאסי. לדוגמה, אינטואיטיב סרג'יקל, הנסחרת לפי שווי של 69 מיליארד דולר. זו חברת רובוטיקה שנוסדה רק ב-1995, ופרצה את הדרך לעולם הרובוטיקה הניתוחית. הכנסות החברה ב-2018 עמדו על 683 מיליון דולר, כלומר משווי השוק שלה נראה כי המשקיעים מצפים ממנה להמשיך לצמוח בקצב גבוה.
עוד חברה שמעניין לציין היא תרמו פישר, שנמצאת בעשירייה הראשונה של תחום המכשור הרפואי, אף שקהל היעד אינו רופאים, אלא חוקרים. החברה נוצרה ממיזוג בין שתיים ממובילות תחום ציוד המעבדות ב-2006, ומאז גדלה באמצעות רכישות. כעת היא הקונגלומרט של התחום, שבעצמו צומח בזכות מהפכת הגנומיקה והרפואה המותאמת אישית.
בינתיים בישראל: אם ב-2007-2008 סירבה המדינה לכלול את תחום המכשור הרפואי בתוכנית קרנות הון הסיכון למדעי החיים בתמיכה ממשלתית, בטענה שהוא "לא צריך עזרה", בתחילת העשור נפגע התחום בישראל כמו בעולם, וסבל מהשקעות נמוכות. הקרנות הישראליות ניתבו יותר מכספן לתחום התרופות והבריאות הדיגיטלית.
עם סיום העשור, המטוטלת נעה מעט חזרה גם בישראל, אולם השאלה כיצד להקים חברות ישראליות עצמאיות המשווקות לשוק האמריקאי טרם פוצחה.
8. תעשייה אחרי ההיי: האם הצרכן יקבל קנאביס כתרופה?
זה היה ללא ספק העשור של הקנאביס, שהפך מסם מסוכן למוצר מותר לשימוש חופשי במדינות מסוימות ורפואי ברבות אחרות. המגמה הזאת כנראה תימשך עד שהקנאביס יהפוך למוצר המותר לשימוש לצרכים רפואיים בכל העולם.
בהקשר של מדעי החיים, אפשר להסתכל על הקנאביס מכמה נקודות מבט. אנשי התחום טוענים שחברות התרופות רואות בו איום ומנסות לחסום אותו בכל מחיר, אך הסיכוי קטן שקנאביס באמת יחליף תרופות יעילות בתחומים רבים.
סביר יותר שחברות התרופות מקוות שהבנת מנגנון הפעולה של הקנאביס במחלות שונות, בעיקר נוירולוגיות, יחשוף את מנגנוני הפעולה של המחלות הללו, באופן שיאפשר פיתוח תרופות קלאסיות.
הקנאביס עצמו נמצא על פרשת דרכים. לא ברור עדיין אם הצמח ישווק באופן דומה לתוסף מזון, כאשר ההחלטה מה בדיוק לקחת ובאילו נסיבות היא בעיקר של הצרכן, או שהוא יהיה קרוב יותר לתרופה. התשובה לשאלה הזו תלויה בצרכנים: האם הם יתגמלו חברות שיבצעו ניסויים ויוכיחו את היתרונות הקליניים של המוצרים שלהן?
בינתיים בישראל: ישראל הייתה מהמדינות הראשונות שהציעו קנאביס רפואי, ואחת המדינות שבהן מחקר הקנאביס באקדמיה היה מתקדם ביותר. אולם עיכובים באישור קנאביס לייצוא ורפורמת קנאביס שיצאה לפועל לפני שהשוק היה מוכן אליה ובניגוד לדעתם של המטופלים, יצרו בלגן, עד שנדרשה התערבות משפטית ברפורמה.
כרגע, יצרני הקנאביס המקומיים עדיין לא יכולים לתפוס את עמדת ההובלה שהייתה יכולה להיות להם בשוק הבינלאומי, וייתכן שההזדמנות בכלל כבר התפספסה. עם זאת, האקדמיה והסטארט-אפים בישראל ממשיכים לרשום פטנטים ייחודיים בתחום, ואולי מהם תצא הובלה מסוג קצת אחר.
9. העשור שאחרי צוק הפטנטים: סאנופי ופייזר פחות חזקות
בעשור הקודם, חברות התרופות הגדולות דיברו על איום "צוק הפטנטים", שבו כמה פטנטים מהותיים יפקעו בבת אחת והתרופות יאבדו לפתע מערכן בלי שיהיה להן תחליף. בסופו של דבר, בתחילת העשור הנוכחי, רוב חברות התרופות עברו את האיום הזה פחות או יותר בשלום, בזכות אימוץ אסטרטגיות של של מיקוד, מכירת עסקים שאינם בליבה, רכישות וחיזוק יכולות המו"פ, כך שלא יהיו תלויות לגמרי בחידושים מבחוץ. החברות כבר לא התמקדו רק בתרופות רבות מכר המניבות מיליארדי דולרים במחלות נפוצות, אלא במוצרים לשווקים קטנים יותר, שקל יותר לחדש בהם.
אף שגורלה של חברת תרופות, אפילו גדולה, עשוי להיות מושפע מאוד מתרופה אחת רבת מכר או מעסקה אחת מוצלחת (או לא מוצלחת), טבלת המובילות מעידה בסך-הכול על יציבות. רוב החברות הגדולות המוכרות נמצאות בראש הטבלה, ושווי השוק הכולל צמח באופן משמעותי.
חברות ביוטק גדולות לא החליפו את חברות הפארמה הגדולות בצמרת. אמג'ן ונובו נורדיסק הן היחידות שהצליחו להשתחל לעשירייה הראשונה, תוך שהן דוחקות ממנה את גלקסו סמית'קליין ואלי לילי. מועמדות אחרות לעקיפה לא הצליחו בסופו של דבר לעשות את הקפיצה. סלג'ן נמכרה, ביוג'ן עדיין לא פרצה בגלל כמה כישלונות בניסויים קליניים, וגיליאד המבטיחה לא הצליחה להתעצם בזכות רכישות, כפי שנובא לה.
מעניין להתעכב על שתי חברות שאיבדו את ההובלה בטבלה: פייזר וסאנופי. שתיהן נתקלו בצוקי פטנטים גדולים כשאיבדו תרופות לשוקי ענק, כמו קרדיולוגיה, ולא הצליחו להחליפן בפרות מזומנים חדשות. פייזר בילתה את רוב העשור הקודם (2000-2010) בביצוע עסקאות רכישה ענקיות ועיכולן, אולם רוב העסקאות הללו לא נחשבות הצלחות גדולות. בעשור החולף, היא לא ביצעה עסקת ענק, ולא משום שלא ניסתה: היא ביקשה לקנות הן את אסטרהזנקה והן את אלרג'ן, ללא הצלחה. במקום זאת, היא נפרדה מחלק מעסקיה: עסקי הווטרינריה הונפקו, המוצרים הנמכרים ישירות לצרכן מוזגו לחברה שבשליטת GSK, והמוצרים שהפטנט עליהם נגמר מוזגו למיזם משותף עם מיילן. המהלכים הללו אולי הורידו את פייזר ממעמדה כחברת התרופות הגדולה ביותר בעולם, אך נראה שהם שמרו על יציבותה בתקופה סוערת. בשנה האחרונה ביצועי המניה טובים, בעיקר על רקע הצלחה שנרשמה שוב בשוק הקרדיולוגי, ובתחום לא צפוי - חיסון נגד דלקת ריאות.
גם סאנופי, שהתחדשה השנה במנכ"ל חדש, מחפשת את דרכה. החברה שהחלה את העשור הקודם בראש הטבלה נמצאת כעת בסוף העשירייה הראשונה, מסיבות דומות לאלה שהובילו להידרדרות של פייזר: ניסיונות רכישה לא מוצלחים ואובדן הכנסות בשוקי ענק כמו קרדיולוגיה וסוכרת. כעת היא מעוניינת לנקוט גישה שהובילה, למשל, את נוברטיס לחלק העליון של הטבלה: מיקוד בתחומים כמו סרטן ומחלות נדירות, תוך התייעלות תפעולית.
10. ה-FDA לוקח סיכונים: עולים על המסלול המהיר
אחת הסיבות לכך שהעשור האחרון היה מצוין לחברות התרופות והביוטק היא הפתיחות הגוברת של ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, לאשר תרופות חדשות לשיווק. השקת מסלולי אישור מהירים יותר אפשרו למשקיעים לראות החזר מהיר יותר על השקעתם (ולכל השוק לחלום על תרחיש כזה). ההחלטה לפתוח את הדלתות לתרופות חדשות רבות יותר נבעה הן מהביקורת שהרשות ספגה על קצב אישור תרופות נמוך ועל כך שארה"ב מאבדת את הבכורה כשוק מוביל לתרופות חדשות, והן בזכות הצטברות כלים לניטור השפעתן של תרופות אחרי הגעתן לשוק, כך שניתן להמשיך לעקוב אחרי תרופה גם לאחר אישורה. רגע האישור הפך פחות בינארי.
קצב האישורים המהיר יותר הוא גם תוצאה של התייעלות בתוך ה-FDA עצמה, וקביעה של מסלולים חדשים ומגוונים ברשות, לתרופות מסוגים שונים.
11. מה מחכה לנו בעשור הבא: הצנרת של החברות החדשניות
ומה בעשור הבא? חברת Idea Pharma בחרה את עשר החברות הכי חדשניות בתחום הפארמה, ולנבחרת הזאת יש סיכוי טוב להוביל את העשור הבא בתחום. הבחירה נעשתה באמצעות שקלול פרמטרים כמו תקציבי המו"פ של החברות, מספר התרופות הנמצאות בתהליכי אישור, מספר התרופות הנמצאות בניסויים מתקדמים ומידת הגיוון בתרופות.
את טבלת החדשניות חולקות חברות גדולות שהובילו את טבלת שווי השוק וחברות צעירות יותר מתחומים שונים. אסטרהזנקה, חברת תרופות קלאסית, לוקחת את הבכורה, אך לדירוג התברגו גם סלג'ין (שנרכשה על ידי בריסטול-מאיירס-סקוויב, BMS), ריג'נרון (שיש לה שיתופי פעולה עם טבע ועם חברת הענק סאנופי), ביוג'ן שלקחה כמה סיכונים משמעותיים בפיתוח תרופות לתחום הנוירולוגי המאתגר, וורטקס, שפיתחה בשיטות של תכנות כמה תרופות בתחומים שונים זה מזה מאוד כמו צהבת נגיפית וסיסטיק פיברוזיס, ולאחרונה החלה לעסוק גם בעריכה גנטית. חברת דייצ'י סנקיו היפנית, החברה השנייה בגודלה (אחרי טקדה) שיצאה מיפן והפכה בינלאומית, התברגה גם היא לרשימה. היא מפתחת מוצרים רבים לסרט וכמה מוצרים אנטי-ויראליים.
חברות גדולות כמו רוש, פייזר ו-MSD, המשקיעות סכומים גדולים במו"פ והשיגו הצלחות משמעותיות בשנים האחרונות, נעדרות מהעשירייה, אולם לשם שמירה על מעמדן בשוק מספיק שכל אחת מהן תביא לשוק רק מוצר אחד חדשני באמת בשנים הבאות.
התהפוכות של שוק הביומד הישראלי
הסינים באים והולכים: המצוקה בתחום המכשור הרפואי בישראל הובילה לפתיחה של דלתות החברות המדשדשות לכל משקיע סיני שהיה מוכן לשים כסף בוולואציה גבוהה, גם אם המניעים שלו היו לא ברורים. לא ברור מי התאכזב יותר - הסינים מהישראלים שלא מימשו כל מה שהבטיחו, או הישראלים מהסינים, שהתגלו כמשקיעים הנעלמים כשהחברה לא עומדת ביעדיה. בינתיים, מקורות המימון הקלאסיים לתחום חזרו, והגיוסים ממקורות סיניים הפכו בררנים וממוקדים יותר - משני הצדדים.
טבע כבר לא שולטת בשוק הביוטק: בסוף העשור הקודם הואשמה טבע על ידי תעשיית הון הסיכון המקומית שהשקעותיה המוקדמות בכל חברת תרופות צעירה ומבטיחה חוסמת את ההתפתחות של החברות הללו ואת המעורבות של חברות בינלאומיות אחרות בתעשייה הישראלית. תהליך המיקוד שעברה טבע, ואחר כך קריסתה, הורידו אותה ממגרש המשחקים. אף חברה בינלאומית עדיין לא שעטה פנימה במטרה להחליף אותה כפטרון התעשייה הישראלית, אולם פה ושם נרקמו הסכמים וייתכן שיש ממש באמירה כי כך התעשייה מתנהלת באופן טבעי יותר.
מדטרוניק רוכשת ומשווקת: למרות המאמצים הרבים, לא הוקמו בארץ בעשור האחרון מרכזי פיתוח של חברות התרופות הגדולות (למעט חברת ייצור התרופות לונזה, תוספת מבורכת). לעומת זאת, מרכזי הפיתוח של חברות המכשור הרפואי, כמו אדוורדס, פיליפס, GE (ובמידה מסוימת גם ג'ונסון אנד ג'ונסון), פורחים.
חברת מדטרוניק יצרה בשנה האחרונה ברית מיוחדת עם ישראל, כאשר בנוסף לרכישת ארבע חברות בשלוש שנים (מזור, ניוטרינו, ויז'ן קר, AV Medical), היא גם חתמה על הסכמי שיווק עם כמה חברות נוספות ועל הסכמי שיתוף פעולה עם מרכזים רפואיים לשם שימוש במידע הרפואי הישראלי, לצורך הוכחת הערך במוצריה.
החממות הפכו לכוח מוביל. הרפורמה השנייה בתוכנית החממות, אחרי הפרטתן, יצרה הליכים תחרותיים בין מפעילי החממות, והובילה לבחירת זכיינים שהם גורמים מובילים בתחומם, בעלי נכונות לבצע השקעות המשך בחברות שבוגרות מהחממה. רשימה קצרה של הגורמים שנכנסו להשקעה בתחום מדעי החיים בישראל דרך הפרויקט הזה: IBM, קליבלנד, טקדה ונצ'רס, קליבלנד קליניק, אמג'ן, פיליפס, בוסטון סיינטיפיק, ג'ונסון אנד ג'ונסון, וכמובן - מדטרוניק.