נשים חרדיות בשוק העבודה / צילום: תמר מצפי
נפתח בבשורה הנובעת מהנתונים שסיכמו במכון הישראלי לדמוקרטיה - תהליך הישראליזציה של החברה החרדית מתקדם ביתר שאת, ומי שאחראיות לכך הן הנשים החרדיות.
השנתון החרדי של המכון מראה אומנם תמונת מצב מורכבת: מצד אחד נמשך הקיפאון בשילוב של גברים חרדים בשוק התעסוקה ובאקדמיה, אולם מצד שני ישנה עלייה של ממש בהכנסה לנפש במשפחות החרדיות, ומכאן גם עלייה ברמת החיים, המתבטאת בהרבה יותר חופשות בארץ ובחו"ל, עלייה גדולה בבעלות על רכב פרטי ועוד.
החוקרים ד"ר לי כהנר וד"ר גלעד מלאך מסבירים: "משקי-הבית החרדיים ממשיכים בתהליכי השילוב, המתבטאים הן בתעסוקת ורמת ההכנסה של נשים והן באימוץ חלקי של מאפייני אורח חיים של מעמד ביניים. אולם שילוב הגברים החרדים, בייחוד בהיבטים של תעסוקה ולימודים אקדמיים, נעצר, ככל הנראה בשל היעדר תמריצים כלכליים לכך".
החוקרים מכוונים לעלייה המחודשת בקצבאות לאברכים ותלמידי הישיבות, אותן קצבאות שקוצצו בתקופת ממשלת נתניהו ולפיד, והועלו מחדש בממשלת נתניהו ימין-חרדים, שכהונתה נמשכת גם היום.
לדברי החוקרים, הנתון הנובע מכך הוא שיעור תעסוקה של 51% בקרב הגברים החרדים (לעומת 87% בקרב יהודים לא-חרדים) במשך שלוש שנים ברציפות עד 2018, לאחר עלייה של ממש שנרשמה בשיעור התעסוקה הזה בשנים 2013-2015. בד-בבד גדל מספר בחורי הישיבה והאברכים הישראלים בשיעור של 6% בשנה, פי אחד וחצי משיעור הגידול באוכלוסייה החרדית.
שיפור עצום בשיעור ההכנסה
אלא שכל זה לא מונע את המשך השיפור ברמת החיים של החברה החרדית. שיעור ההכנסה מראה שיפור עצום. ב-2017 נרשמה עלייה של 10% בהכנסה החודשית ברוטו למשק-בית חרדי, שהגיעה ליותר מ-15 אלף שקל, לעומת עלייה קטנה בהרבה אצל האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית (5%). שיעור עלייה דומה נרשם גם ברוב השנים קודם לכן. והתוצאה - קודם כל ירידה של ממש בשיעור העוני הנמדד לפי הכנסה לנפש במשפחה, מ-52% בשנת 2013 ל-43% בשנת 2017. נתון שגם הוא קשה, אבל כאמור במגמת שיפור דרמטית.
בהקשר לכך יצוין כי לפי מחקר של המכון החרדי למחקרי מדיניות שפרסמנו ב"גלובס", שיעור העוני החרדי נמוך בהרבה, בין השאר בשל אופי צרכני שונה מהותית מכלל האוכלוסייה ורשת קהילתית תומכת רחבה.
אחד מהמדדים לעילה ברמת החיים הוא הבעלות על כלי רכב. בעשור הקודם רק שליש מהמשפחות החרדיות החזיקו כלי רכב, ומנתוני המחקר עולה כי ב-2018 עלה המספר ל-44%. עלייה דרמטית יותר נשמה במספר בעלי רישיון הנהיגה בקרב חרדים.
עוד נתון מובהק של עלייה ברמת החיים הוא היציאה לחופשות. מספר הנופשים בחו"ל בקרב החברה החרדית עלה מ-12% בשנים 2013-2014 ל-17% בשנים 2017-2018 - גידול של כמעט 50% בתוך ארבע שנים בלבד. ההסבר לכך נעוץ הן בגידול בהכנסה (ורפורמת השמיים הפתוחים שהורידה את מחיר החופשות) אבל גם באורחות החיים: החרדי של ימינו מרגיש נוח יותר לצאת לחופשה במסגרת תרבות הפנאי המתרחבת באוכלוסייה הזו ונדמית יותר ויותר לישראליות הרגילה, וכי מה יותר ישראלי מלרצות לנסוע לחופשה בחו"ל...
אשת חיל מי ימצא
ומי אחראי לכל המהפכה הזו? יש לכך כמה תשובות, אבל העיקרית שבהן היא האישה החרדית. זו, באופן מופלא, מצליחה לגדל מספר ילדים הגדול ביותר במערב, יותר משישה בממוצע במשפחה חרדית, להעלות את רמת ההשכלה של עצמה, לצאת לעבודה ולהביא פרנסה גדלה והולכת ולשפר את רמת החיים של החברה החרדית כולה.
איך היא עושה את זה? הכול מתחיל בחינוך, זו סיסמה חבוטה אך נכונה. בהשכלה התיכונית, רוב הבנות החרדיות לומדות בסמינרים. שיעור התלמידות החרדיות שניגשו לבחינות הבגרות עלה בעשור האחרון מ-31% בשנת הלימודים תשס"ט (2008/9) ל-51% בשנת הלימודים תשע"ז, (2016/7). השיעור הזה גדל והולך בשל הדרישה ליציאה לעבודה וללימוד מקצועות ליבה ושיעורים חיוניים אחרים. לפי ד"ר גלעד מלאך, בסמינרים החרדיים לבנות מגמת ההכנה לבגרות מתרחבת והולכת כדי לענות על הדרישה, ואלה שמספקים את ההכנה הזו הם פופולריים יותר.
משם קצרה הדרך לאקדמיה: בעשור האחרון חל גידול של פי 2.5 במספר החרדים, גברים ונשים, הלומדים לתואר אקדמי, ובסך-הכול קצב הגידול עמד על 12.5% בממוצע לשנה. ובשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) למדו במוסדות אקדמיים כ-12,000 סטודנטים חרדים, 70% מהם (כ-8,400), נשים חרדיות. עם זאת, לפי השנתון, בשנים האחרונות חלה האטה בקצב עליית מספר הסטודנטים החרדים בקרב גברים. בשנתיים האחרונות גדל מספר הסטודנטים החרדים ב-9%, ומספר הסטודנטיות החרדיות ב-12%.
השימוש באינטרנט גובר
ומה עם כלי העזר החשוב במיוחד לשוק העבודה המודרני - האינטרנט והמחשב? האיסורים וההגבלות שמטילים הרבנים על השימוש באינטרנט, לא מונעים את המגמה. אם לפני עשור 28% מהחרדים הבוגרים דיווחו כי הם משתמשים באינטרנט, ב-2018 עלה הנתון הזה למחצית מהאוכלוסייה החרדית, כמעט פי שניים. אי-אפשר להפריז במשמעות הנתון הזה ובהשלכות שלו על החברה החרדית, שבאמצעות השימוש באינטרנט נפתחת והולכת ומתחברת והולכת לחברה הישראלית הכללית.
ד"ר מלאך אומר ל"גלובס" כי תהליך המודרניזציה של החברה החרדית נמשך, ומה שמעניין הוא שגם החברה החרדית רואה את התהליך ומכירה בו. הוא מייחס את העלייה ברמת החיים בעיקר לגידול בהכנסה מעבודה בקרב הנשים אך גם לגידול בתמיכות מהמדינה לאברכים, וכן למענק מס הכנסה שלילי לבעלי ההכנסות הנמוכות. הוא מסכם את ממצאי השנתון בכך שתהליך השילוב החרדי אכן נמשך, אבל הגברים החרדים עדיין משתרכים מאחור, לא מעט בשל המכשולים שמציבים הפוליטיקאים החרדים, בצורת הגדלת התמיכות והתמריצים למי שאינם עובדים.
ניצה קסיר מהמכון החרדי למחקרי מדיניות אופטימית פחות ואומרת כי השיפור במצב אכן ניכר, בשל הקפיצה ברמת השכר בקרב הנשים החרדיות הנכנסות לתחומי תעסוקה חדשים ומכניסים יותר. עם זאת, היא אומרת כי אין לצפות לשינוי דרמטי בקרב הגברים החרדים, שכן האתוס של החברה החרדית היא לימוד התורה, ולכן היא לא צופה גידול נוסף משמעותי בשיעור התעסוקה של הגברים. לכן, היא אומרת, השינוי ברמת החיים הוא כמעט נטו של הנשים, אף שהן מועסקות בשכר נמוך מהנשים הלא-חרדיות ובתנאי תעסוקה אחרים, טובים פחות.