גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סליחה על השאלה, אבל למה יש פרסומות בתוכניות התאגיד ביוטיוב?

החלטת התאגיד לשלב פרסומות בתכניותיו המשודרות ביוטיוב, הציתה קרב חדש בתעשיית הטלוויזיה וגרמה אפילו לקשת ורשת לשתף פעולה מול האויב המשותף ● הטענה: שימוש בכספי ציבור לחיזוק גוף שמאיים על גופי התוכן בישראל ולא משלם מסים - "אצבע בעין" לערוצים המסחריים

אלדד קובלנץ / צילום: דן חיימוביץ
אלדד קובלנץ / צילום: דן חיימוביץ

הדי הקרב של קשת ורשת עם תאגיד השידור הציבורי סביב פרישתו מוועדת המדרוג טרם שכחו, וכבר נמצאות השתיים בעיצומו של קרב חדש מול "כאן" - הפעם נמצאת במוקד כוונתו לאפשר לגוגל לשלב פרסום על תכניו המשודרים ביוטיוב.

בשבועות האחרונים החל התאגיד בפיילוט עם גוגל, בעלת יוטיוב, במסגרתו משולבות פרסומות מקדימות (פרירול) בשש תכניות שהוא מפיק. פורמט הפרסום נבחר במיוחד על מנת שלא "להציק" לצופה ולכן גם לא משולבות פרסומות במהלך שידור התוכן עצמו. ל"גלובס" נודע כי בתאגיד אף מתכננים להקים קרן אליה יועבר הכסף שייכנס מהפרסום בדיגיטל וממנה יוחזר לשוק לצורך מימון תוכן ויצירה מקורית. בשלב הזה טרם הוחלט כיצד יוקצה הכסף ומי יפקח עליו.  

עד עתה מקובל היה לחשוב שלתאגיד אסור לפרסם על גבי התכנים שלו בדיגיטל. ואכן, בתאגיד נמנעו מלעשות זאת והסבירו את הבחירה לשים את עיקר התוכן שלהם על גבי הפלטפורמות של גוגל בכך שמדובר בצינור הפצה יעיל. על-פי תפיסה זו, יוטיוב הוא גוף שבו יש תנועה ערה של גולשים ועצם התכנים על פלטפורמה כזו משפרת את הסיכוי להגיע אל קהל הגולשים. המהלך איננו מתיישב עם תפישות מדיה מתקדמות שגורסות כי הגולש מחפש תוכן ולא פלטפורמה (לדוגמה, הוא מקיש בחיפוש גוגל את שם הסדרה "פמת"א" ונכנס, ללא קשר על לפלטפורמה עליה מופיעה התוצאה) אבל מאחר שעצם הצבת התכנים בגוגל לא הייתה כניסה ישירה לכיס של בעלות הרישיון הם בחרו להחריש, לפחות תקשורתית.

בתאגיד מעוניינים להרחיב את הפרסום לאפיקים נוספים

בניגוד לערוצים המסחריים המתקיימים מפרסום, התאגיד הוא גוף ציבורי שהוקם שלא למטרות רווח וכוונת המחוקק הייתה לעגן זאת בחוק. לכן, הוגבל מראש רף ההכנסות של התאגיד מפרסום (10% מכלל תקציבו); הוגדר מה הוא בכלל פרסום; ולמי ובאיזה תנאים מותר לפרסם על הפלטפורמות שונות. אלא שבניגוד לטלוויזיה או לרדיו שם אין מקום לפרשנות החוק במתכונתו, כעת נפתח לתאגיד פתח לפרש אותו ביותר מאופן אחד. לשון החוק קובעת כי "תאגיד השידור לא ישלב באתר האינטרנט שלו תשדירי פרסומת והודעות וכן הודעות חסות".

כשהם נסמכים על חוות דעת משפטית, בחרו בתאגיד לאמץ פרשנות חדשה לחוק - ומבחינתם, אולי בצדק. על-פי אותה פרשנות החוק עושה שימוש במונח "אתר האינטרנט של התאגיד" אבל התאגיד לא מבקש לפרסם באתר שלו אלא ביוטיוב שהיא פלטפורמה נפרדת ולכן המגבלה איננה חלה עליה ואין מניעה לשלב בה פרסום. למעשה, התאגיד מעוניין לפרסם לא רק על גבי התכנים שלו ביוטיוב, אלא להרחיב את הפרסום לאפיקים נוספים - כך למשל הנהלת התאגיד נפגשה באחרונה עם גל תורג'מן, מנכ"ל ארטימדיה המשווקת את פרסום הווידיאו של רוב אתרי התוכן הישראלים. לתורג'מן הובהר כי בתאגיד מוכנים לאפשר לאתרים המקומיים שפועלים באמצעות ארטימדיה, בהם ynet, מאקו, ואחרים, להפיץ את התוכן שלהם כחלק מאסטרטגיית הפצת התוכן של התאגיד. 

כבר בשלב הפצת התוכן, עוד לפני שילוב הפרסום, הבחירה של התאגיד לשתף פעולה עם גוגל עוררה תרעומת בשוק. המהלך פותח את האפשרות של התאגיד להרוויח כסף נוסף מפרסום, למרות שבשלב הזה לא מדובר בסכומים משמעותיים. חלוקת הרווחים בין גוגל לתאגיד על מכירת הפרסום אמורה להיות בחלוקה של 45% לגוגל ו-55% לתאגיד. מדובר בשיעור נמוך יותר מאופן חלוקת הרווחים המקובלת בשוק בין פבלישר לפלטפורמה: כך למשל האתרים הישראלים מקבלים בממוצע 70% מההכנסות מפרסום. ממוצע התשלום לגוגל הוא 60 שקל ל-CPM (תשלום לאלף צפיות). כלומר, על מיליון הגשות של פרסומות מדובר ב-60 אלף שקל. הרווח שיוותר לתאגיד יעמוד על כ-33 אלף שקל בלבד. נוכח נתוני הצפייה הנמוכים בתכני התאגיד, גם ע"פ ההערכות המחמיאות ביותר, לא צפויה לו בשלב זה הכנסה של יותר מ-100 אלף שקל לחודש. 

גוגל ופייסבוק הן הסדין האדום של הערוצים המסחריים 

לא ברור מדוע קשת ורשת ממהרות להתעמת מול התאגיד מול מהלך שלכאורה לא צפוי להניב לו רווחים גדולים, בדיוק כפי שקשה להבין מדוע התאגיד מוכן לצאת למלחמת עולם שמבחינה כספית לא אמורה לייצר לו שינוי גדול במאזן. יתרה מכך, שילוב פרסומות לא מעלה או מוריד ביכולת של התאגיד להפיץ את התוכן שלו באמצעות יוטיוב כי ההפצה איננה תלוית פרסום. התכנים היו ביוטיוב לפני שהייתה עליהם מוניטיזציה והם רושמים צפיות ללא קשר אליה. אם כך מדוע יוצאים כולם למלחמה?

הסיבה לכך טמונה בשני מישורים: במובן הכלכלי, רשת וקשת מבינות היטב מה יכול להניב הפרסום בדיגיטל לגוף בעל תוכן ראוי. ע"פ ההערכות, קשת ורשת מרוויחות כמיליון שקל בחודש ממכירת פרסום על התכנים שלהן בדיגיטל. אבל ישנו מישור עמוק יותר מהחשש המידי לנגיסה בהיקפי הפרסום: גוגל ופייסבוק הן הסדין האדום של הערוצים המסחריים שם רואים בכאב לב כיצד הפלטפורמות הדיגיטליות גם "סוחבות" עיניים צופות מהמסך וגם שואבות נתחים גדולים והולכים מעוגת הפרסום. וזאת מבלי להידרש למחויבויות הרגולטוריות שקיימות על בעלות הרישיון וללא שהן נדרשות לשלם בארץ מסים. התאגיד כבר נכנס לקו האש כאשר החליט לצאת מועדת המדרוג בגלל הרצון למדוד את הדיגיטל שרובו כאמור נמצא כיום ביוטיוב. נזכיר כי ההחלטה של התאגיד משיתה על קשת ורשת השקעה כספית נוספת של 1.2 מיליון שקל - החלק היחסי אותו שילם עד היום התאגיד תמורת המדידה.

כעת, כך חוששים בקשת ורשת, ההחלטה לאפשר לגוגל (שלא מאפשרת לגוף חיצוני לנטר את הפרסום שלה) לפרסם גם על גבי התכנים היא בבחינת "הכנסת אצבע בעין" ושימוש בכספי ציבור כדי לחזק גוף שלא רק מאיים כלכלית על גופי התוכן בישראל אלא אפילו לא משלם מסים.

קשת ורשת: החלטת מועצת התאגיד - חריגה מסמכותה

במכתב ששלחו קשת ורשת באמצעות עו"ד נוגה רובנישטיין הן מעלות הילוך בכל הנוגע למלחמה ב"כאן" ומבקשות מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה מאיר לוין לפעול על מנת מה שהן רואות כהפרה של החוק. "חוק השידור הציבורי נחקק במטרה להקים גוף משדר ציבורי ועצמאי, אשר אינו מושפע מאינטרסים מסחריים. לצורך זה, תוקצב התאגיד על ידי המדינה בסכום של כ-730 מיליון שקל לשנה והותר לו להפיק הכנסה מפרסומות חסויות והודעות לציבור, אך ורק בהתאם להרשאות הספציפיות שנקבעו בחוק, המבטאות את האיזון העדין הנדרש בין האפשרות של התאגיד להפיק הכנסות משידור פרסומות הודעות וחסויות לבין הצורך לשמר את עצמאותו של התאגיד". 

לטענתן, "למרות שאין בחוק הוראה מפורשת האוסרת על שידור פרסומות בערוץ הטלוויזיה של התאגיד, הוא אינו משלב פרסומות בשידורים אלה, ובכך יש להעיד כי הוא מודע היטב לכך ששילובן ללא הרשאה מפורשת בחוק הוא פרסום אסור". עוד נטען כי החוק קובע כי "על התוכן שיספק התאגיד על גבי האינטרנט יחולו ההוראות החלות על השידורים". ערוץ היוטיוב של התאגיד הוא חלק מהשידורים שלו, ולכן, גורסות קשת ורשת, כל עוד אין התאגיד רשאי לשדר פרסומות בטלוויזיה הוא איננו רשאי לעשות זאת במסגרת שידוריו המופצים באינטרנט.

לטענת רובנשטיין, ההחלטה של מועצת התאגיד לאפשר פרסום כזה היא חריגה מסמכותה, וכך גם ההחלטה על הקמת קרן ייעודית שהכנסותיה יהיו מיועדות להפקת תוכן מקורי. "קיימת חומרה יתרה להפרת החוק האמורה בכך שהתאגיד מאפשר דווקא ליוטיוב - תאגיד אשר הכנסותיו מוסטות מישראל אל מחוצה לה באופן חד כיווני ואין לו כל מחויבות להשקעה ביצירה הישראלית, להפיק הכנסה מפרסום באמצעות שימוש בתכני התאגיד. תכנים אלה הופקו בתכני משלם המסים הישראלי, מתוך מטרה לתמוך ביצירה הישראלית". 

עוד כתבות

מובטלים בלשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

פוטרתם או יצאתם לחל"ת? כך תיפגע הכנסתכם גם אם תקבלו דמי אבטלה

אם היה מי שחשב שהיוצאים לחל"ת ישתכרו שכר קרוב לזה שהרוויחו ויוכלו לשבת בבית - באים נתוני הביטוח הלאומי ומנפצים את האשליה הזו

הדגמה טכנולוגית של צוות מפתחים מרפאל, השבוע במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) / צילום: יח"צ

רשות החברות דוחפת את תע"א ואת רפאל למודל עסקי חדש

בימים הקרובים תיכנס לבתי חולים שורת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים פרי שיתוף-פעולה בין התעשיות הביטחוניות ומכוני המחקר לבין בתי החולים ומשרד הבריאות ● מודל העבודה נבנה לתקופת משבר, אך ברשות החברות שיזמה את המהלך כבר מזהים הזדמנות לפיתוח עסקי

מאה שערים, השבוע / צילום: רויטרס - Ronen Zvulun

החברה החרדית בטלטלה: עליהום מבחוץ, חשבון נפש מבפנים, והקורונה בכל מקום

שבוע קשה עבר על החברה החרדית: שיעור קורונה גבוה במיוחד, הנהגה שמגיבה באיחור ואורח חיים שמקשה במיוחד על התגוננות ● עכשיו הם צריכים להתמודד גם עם גל גדול של שנאה מבחוץ ועם חשבון נפש מבפנים

פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל 2018-2013 / צילום: איל יצהר, גלובס

פלוג: לא מבינה למה גם מי שעובד ומקבל משכורת צריך לקבל מהמדינה שי לחג

נגידת בנק ישראל לשעבר אמרה כי הסיוע הממשלתי לטיפול במשבר צריך להיות ממוקד באוכלוסייה שנפגעה מהמשבר – ותוכנית ה"שי לחג" איננה כזאת

טיהור בית משפט השלום בבאר שבע מקורונה / צילום: יח"צ

הליכים משפטיים בימי קורונה: מה מתקיים ומה נדחה?

"גלובס" עושה סדר - באילו הליכים כדאי לפתוח כעת, ועם אילו יש להמתין עד לתום המשבר?

מצטייד לקראת הבאות. עדיין לא הוטל סגר מלא בישראל אך המדפים בסופרים מראים על חשש בקרב האזרחים / צילום: כדיה לוי

מסתערים על רשתות המזון: הוצאות הישראלים בחודש מרץ זינקו ב-35%

זאת לעומת פברואר השנה ● לפי נתוני שב"א, היקף הרכישות הכולל של הישראלים ברשתות המזון עמד במרץ על כ-3.49 מיליארד שקל ● הרכישות בעסקאות אונליין עלו ביותר מ-27% והסתכמו ביותר מ-440 מיליון שקל, לעומת 347 מיליון שקל בחודש שעבר

ברק עילם, מנכ"ל נייס / צילום: איל יצהר

נייס חוברת ל-Zoom: יציעו פתרון לשירות לקוחות מרחוק

לפי הודעת נייס, שתי החברות מציעות שירותים המאפשרים עבודה מרחוק, ושיתוף-הפעולה ביניהן מסייע לענות על הצרכים המשתנים במהירות של לקוחות ועל הביקוש להמשכיות עסקית

אתגר 14 הימים של "גלובס" / צילום: unsplash, גלובס

זה המחיר הכבד שישלמו האוכלוסיות החלשות במדינה: הצטרפו לאתגר 14 הימים של גלובס

ניוזלטר חדש של "גלובס" מגיש לכם מדי יום את מיטב התכנים והפודקאסטים שלנו • נכנסתם לבידוד? כתבו לנו ונשמח לארח לכם לחברה

בית משפט לענייני משפחה / צילום: איל פישר

נוכח מצב החירום המתמשך: פיילוט לניהול הליכים אזרחיים בווידאו קונפרנס

הנהלת בתי המשפט הודיעה כי בשבוע הבא יחל פיילוט ב-5 אולמות בבימ"ש השלום בראשל"צ, במסגרתו יורחב השימוש בהיוועדות חזותית גם לדיונים בהליכים אזרחיים, בכפוף להסכמת הצדדים ● בשלב זה יישמעו בדרך זו דיונים על סעדים אזרחיים דחופים, לרבות סעדים זמניים

דונלד טראמפ / צילום: Patrick Semansky, AP

הטוויטר של טראמפ מכה שוב: התערב במשבר הנפט העולמי

בציוץ בטוויטר כתב הנשיא האמריקאי לפני זמן קצר כי הוא דיבר "חברו" הנסיך הסעודי, מוחמד בין סלמאן, ששוחח עם הנשיא פוטין, וכי הוא מקווה שהשניים יקצצו בערך 10 מיליון חביות נפט ● מחר ייפגש טראמפ עם ראשי חברות הנפט האמריקאיות

דביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: יח"צ

גם בדירוג הפרסומות: במקום פסח - חג באווירת הקורונה

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומות של בנק מזרחי טפחות היא הזכורה ביותר גם השבוע ושומרת על המקום הראשון במדד הפרסומות הזכורות ● הפרסומת של סלקום TV עם אודי כגן מצליחה לשמור על ההובלה במדד הפרסומות האהובות

קצינים/ צילום: דובר צהל

צה"ל הודיע לאוצר: גילינו חריגות שכר למפקדים לוחמים

צה"ל דיווח על חריגה שבוצעה ביישום הסכמי שכר מהשנים 2003 ו-2010 בנוגע למתן תוספת שכר למפקדים לוחמים ● מדובר בכ-200 איש, והחריגה היא בהיקף כולל של 20-25 מיליון שקל ● לא נמסר האם הקצינים שקיבלו את השכר העודף יחזירו אותו

סוחרים מודאגים בוול סטריט צופים בנשיא טראמפ / צילום: Mark Lennihan, Associated Press

מחיר הנפט זינק 25% ומניות האנרגיה שלחו את וול סטריט לעליות חדות בסיום המסחר

מניית שברון קפצה 11% ● מחיר הנפט רשם את העלייה היומית החדה ביותר אי פעם לאחר שטראמפ אמר כי הוא צופה שערב הסעודית ורוסיה יסכמו על קיצוץ של 15-10 מיליון חביות נפט ביום ● התביעות הראשוניות לדמי אבטלה בארה"ב קפצו בכ-6.6 מיליון בשבוע שהסתיים ב-28 במרץ

פרויקט תמ"א 38 / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

תמ"א 38: האם אי-קבלת היתר בנייה הוא כוח עליון?

ביהמ"ש המחוזי בת"א כי אי-קבלת היתר בנייה אינה בגדר כוח עליון - והיזם נאלץ למחוק את הערות האזהרה שרשם על הדירות

מסיכת מגן זרוקה על מרצפות אחת הסמטאות העמוסות של העיר העתיקה בברצלונה. כעת ריקה / צילום: Emilio Morenatti, Associated Press

פרשנות: איך יכול להיות שבחלקים מאירופה כבר רואים את האור בקצה המנהרה?

הקורונה הוכיחה כי לצד השקעה משמעותית יותר בתשתיות בריאות, בזמנים אלה מדינות אירופה צריכות מנהיגים פרגמטיים, שלא חוששים לשנות את עמדותיהם ולקבל החלטות קשות בזמנים קצרים ● אלה שעשו כך, כבר מריחים את היום שאחרי

זוהר לוי - יו"ר סאמיט / צילום: יחצ

שיאני השכר: 18 מיליון שקל לזוהר לוי בסאמיט, 12 מיליון שקל לחן ליכטנשטיין באדמה

רף הכניסה לדירוג 100 שיאני השכר בבורסה בת"א - 4.5 מיליון שקל ● בין השיאנים שהחברות אליהן משתייכים פועלות בחו"ל - כמה ממנהלי חברת הנדל"ן איי.די.או, שקיבלו סכומים חד-פעמיים בגין סיום תפקידם על רקע שינוי השליטה בחברה ● רק שתי מנהלות בין מאה שיאני השכר הישראלים

דורשי עבודה חדשים שנרשמו בלשכת התעסוקה מתחילת החודש

שיעור האבטלה מטפס ל-24.9%; ביומיים נרשמו 38,321 דורשי אבטלה חדשים

לפי נתוני שירות התעסוקה, מתחילת מרץ ועד היום נרשמו 879,372 נרשמים חדשים – 89.2% מהם בחל"ת, 6.6% פוטרו

יוסי שסטוביץ/ צילום: יחצ

מנצלת את זמני המשלוח הארוכים ברשתות: שסטוביץ תמכור ברילה וקולגייט ישירות לצרכנים

שסטוביץ עלתה לאוויר עם אתר מכירה תחת השם ״דה אונליין סטור״ אשר מציע לספק את מוצרים תוך 3 ימי עסקים

נכס של אקסטל  / צילום:אתר החברה

האג"ח של חברות הנדל"ן הזרות בת"א חזרו לרמת השפל: "הלחץ על מי שהסתמכו על מימושים ומחזורי חוב ילך ויגבר"

כעת נסחרות אג"ח של לפחות 24 חברות זרות בתשואות דו-ספרתיות, המלמדות כי עבור חברות אלו, שוק מחזורי החוב בישראל סגור לחלוטין, והן יידרשו להסתמך על מקורות עצמיים או על מקורות חיצוניים בארה"ב, לצורך פירעון חובות האג"ח

אילן פז, מנהל ברקליס ישראל  / צילום: יח"צ יוסי זליגר

מנכ"ל ברקליס ישראל: "ישראל עשתה צעד אמיץ; היא מובילה על מדינות אחרות בטיפול במשבר הקורונה"

בנק ברקליס ישראל ליווה את גיוס החוב שהשלימה השבוע מדינת ישראל, בהיקף כולל של 5 מיליארד דולר ● בראיון ל"גלובס" אומר מנכ"ל ברקליס ישראל, אילן פז: "לא יודע לומר אם רואים את סוף המשבר, אבל אני מניח שהרע כבר מאחורינו"