גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המאבק המשפטי באסדה נכשל, אז למה הירוקים בכל זאת מרוצים?

במשך שנתיים וחצי ניהלו בארגונים הסביבתיים מאבק עיקש נגד הפעלת אסדת לוויתן, וראו בבתי המשפט את אחת מזירות המאבק המרכזיות ● למרות העובדה שכל העתירות שהוגשו נדחו בסופו של דבר, ואף עלו לארגונים לא מעט כסף, הם רושמים לעצמם מספר הישגים לא מבוטל

הפגנות נגד הרצת אסדת "לוויתן" / צילום: יוסי זמיר, גלובס
הפגנות נגד הרצת אסדת "לוויתן" / צילום: יוסי זמיר, גלובס

דרמה לילית הובילה לכך שהרצת אסדת לווייתן, שהתושבים כה חוששים ממנה, תידחה למועד לא ידוע. שעות בלבד לפני תחילת התהליך, הודיע המשרד להגנת הסביבה כי חברת נובל אנרג'י לא עמדה בתנאים שהוצבו לה, ולכן היא לא רשאית לבצע את ההרצה. הנימוק: תוכנית הדיגום והניטור שהציגה נובל אנרג'י לא מאושרת בשלב זה בגלל בעיות במכשירי פליטת המזהמים. במשרד מעריכים שההרצה כבר לא תתקיים השבוע, וכי לא ניתן לדעת בשלב זה מתי יושלמו החוסרים שיאפשרו זאת.

למרות זאת, פעילותה העתידית של אסדת לוויתן היא עובדה מוגמרת; במוקדם או במאוחר, מאגר הגז יחל את פעילותו, ויזרים את תוצריו לירדן, למצרים ולישראל. המאבק הארוך שניהלו בשנתיים האחרונות האזרחים, אם כן, הגיע לישורת האחרונה לפני כניסת האסדה לפעולה, כשבשבוע שעבר, כשהוסרו משולחן בית המשפט שלוש העתירות האחרונות בנושא. נראה כי העיכוב הנוכחי הוא פרוצדורלי בלבד.

הזירה המשפטית הייתה אחת מזירות המאבק המרכזיות של האזרחים והארגונים הסביבתיים. יותר מ-20 עתירות שהגישו ארגוני סביבה ומועצות מקומיות נדונו בשנתיים האחרונות במסגרת המאבק נגד אסדת לוויתן - וכולן נדחו על ידי בית המשפט. אם לא די בכך, בשבוע שעבר פסק שופט באחת העתירות הוצאות של 60 אלף שקלים לעמותת "שומרי הבית", והארגונים הירוקים טוענים שהיה בכך מסר: השופט רצה להכאיב, ולסמן לעמותה הממומנת מכספי ציבור שאם לא תחדל להעסיק את בית המשפט, עוד תשלם - והרבה. בעמותה בינתיים מתכננים לערער על ההחלטה.

קרב על המידע

על פניו, מדובר בהפסד צורם למתנגדי האסדה. האם הזירה המשפטית היא המקום לנהל את המאבק ואילו הישגים בכל זאת יכולים לרשום לעצמם המתנגדים?

העתירות החוזרות מתבססות קודם כל על חוסר האמון של הארגונים במוסדות המדינה. התחושה בקרבם היא שאין להם עם מי לדבר ושפניותיהם לא מקבלות זוכות להתייחסות הראויה. למרות הדחיות החוזרות, הארגונים מסמנים את הפנייה לבית המשפט כפעולה הכרחית, שיש בה הישגים רבים. לדבריהם, זה מה שגורם לרשויות להתנהל באחריות רבה יותר.

בשומרי הבית נותנים לדוגמה את אותה עתירה שבה פסק להם השופט הוצאות בגובה חסר תקדים. הם טוענים שדווקא מדובר בהישג. "פנינו למשרד להגנת הסביבה, והם שלחו אותנו לחוק חופש המידע. אחרי 30 יום ביקשו עוד 30 יום, ואז עוד 30 יום, ואז אמרו שהם פונים לנובל אנרג'י לבדוק האם הם מוכנים לספק מידע", הם מספרים. "כחצי שנה חלפה מאז בקשת חופש המידע הראשונה, ומידע - אין. בסופו של דבר נובל אנרג'י אמרו שמדובר בסוד מסחרי והמדינה החליטה לגבות אותם". לכן, אומרים בשומרי הבית, "נדרשנו לפנות לערכאה משפטית".

לאחר שעשו זאת, המדינה נענתה והסכימה להעביר חלק מהמידע המבוקש, אך עדיין לא היה די בכך בכדי להעריך באופן מלא את המידע על פליטת החומרים המסוכנים. לכן, לא משכו את אותה עתירה ובסופו של דבר נאלצו לשאת בהוצאות. "המדינה מחייבת אותנו לעתור שוב ושוב. היינו מעדיפים לא לעשות את זה. ואנחנו נמשיך, אנחנו לא נניח. הם יספקו לנו מידע ויעבדו כמו במדינה מתוקנת. למשרד להגנת הסביבה אין כוח ואין שיניים, ואנחנו גם נסייע להם דרך בית המשפט", אומרים בשומרי הבית.

נדחים ומרתיעים

לאחר מאבק ארוך ומשבר אמון קשה, בשבוע שעבר נתן לראשונה בית המשפט צו הארעי שבלם לזמן מועט את הליך אישור "הנישוב", שכולל פליטת טונות של מזהמים לאוויר. מבחינת התושבים, הייתה בכך בשורה: הם קיבלו את התחושה שמישהו ער למצוקה שלהם, ולא פוטר אותה במחי יד. העתירה אמנם נדחתה יום למחרת, אך בית המשפט אילץ את נובל אנרג'י ומשרדי הממשלה להקשיב ולספק תשובות.

כעת, כאשר משרדי הממשלה נדרשים לפקח על הרצת האסדה, הם פועלים כשהם מודעים לכך שכל החלטה שלהם נבחנת תחת זכוכית המגדלת של החברה האזרחית, ושהם עשויים למצוא את עצמם בהתנהלות משפטית הגוזלת זמן רב שוב ושוב, אילו לא יהדקו את הפיקוח ככל האפשר.

בדיון בעתירה אחרת שנדונה השבוע בפני השופט אלי אברבנל בבית המשפט המחוזי בירושלים, הסכימו מנכ"לי משרדי הגנת הסביבה והאנרגיה, וכך גם גורמים בנובל אנרג'י, שאותם ארגונים שלא מרפים ופונים שוב ושוב לבית המשפט - הם אלו הגורמים למשרדים להלך על בהונות ולהחמיר את הפיקוח והדרישות על חברת נובל והפעלת האסדה.

ואילו הארגונים החברתיים עצמם, למרות דחיית כל עתירותיהם, טוענים שמכל עתירה שנדחתה - הציבור הרוויח משהו. ניצחונות קטנים, לעיתים כאלו שעשו הבדל גדול - גם אם מטרת העל שלהם לא הושגה. בין אם מדובר בנתונים נוספים שסופקו להם בתהליך המשפטי, כשלפני כן לא הצליחו לקבלם מן המדינה או מחברת נובל אנרג'י כשפנו במכתבים, דרישות, קמפיינים בפייסבוק, לחץ ציבורי או בקשות לחופש מידע, או בשינויים בהיתר הפליטה וברגולציה המוטלת על החברה המפעילה את האסדה. 

בעמותת 'שומרי הבית' מציינים כי למרות שאסדת הגז תחל את פעילותה בקרוב ומטרת העל של המאבק לא הושגה, המאבק שלהם לא נגמר; הם ימשיכו למחות על הצבת האסדה בקרבת אוכלוסייה אזרחית, ולנטר בעצמם באמצעות ציוד מושכר את פליטות האסדה, כדי לעמוד על כך שלא תהיינה חריגות מחוק אוויר נקי ומהכללים שהציב לחברה המסחרית הרגולטור.

הפסד ידוע מראש

האם בית המשפט הוא הכלי הנכון למאבק? כשמדובר בנושא סבוך ומקצועי, לבית המשפט אין כלים אמיתיים לבדיקה מדעית של טענות הצדדים. מבחינתו, עליו לקחת בחשבון את חזקת התקינות של המעשה המנהלי - אם המדינה אומרת שהיא ניהלה את התהליך לפי הנהלים ונלקחו חוות הדעת הנכונות, בית המשפט חייב לשקול זאת במלוא כובד הראש. לבית המשפט עצמו אין כלים מקצועיים כדי לבדוק את תחנות הניטור ולהביא חוות דעת של מומחים. למדינה? יש. הארגונים החברתיים לעיתים מביאים חוות דעת של מומחים, אך משקלן לדברי הארגונים הוא נמוך יותר בשל חזקת התקינות. במרבית הפעמים - ההפסד ידוע מראש.

בנוסף, לאחר מאבק ארוך בסבך מערכת המושגים המורכבת - בין הקונדסט לפיזור הפליטות והנישוב, ציבור גדול הרגיש שהנושא בלתי נגיש לו, ושכדאי לוותר מראש על הניסיון לצלול לעומק או לנסות לטפס על ערימת המידע הרב, הסותר, שמציגים הצדדים. זוהי נקודת תורפה משמעותית, שהצליחה להרחיק לא מעט אנשים מהנושא. ובכל זאת, מובילי המאבק הצליחו בשנתיים האחרונות לעורר ציבור גדול, גם אם לא כל ארגוני הסביבה רתומים למאבק (החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין מתנגדים לבקשה להרחקת אסדת הגז וסבורים כי מדובר בדלק מעבר שיש לעשות בו שימוש, ש.א). כעת, מקווים ארגוני הסביבה בכללם כי יוכלו לרתום את ההצלחה הזו כדי לחרוג ממאבק 'לא בשכונה שלי', לטובת יצירת תוכנית פעולה למערך משותף של מאבק למען החדרה מהירה ומסיבית של שימוש באנרגיה מתחדשת, ולפרידה מהדלקים המאובנים המזהמים, בהם גם הגז הטבעי. 

בנובל מעריכים: הדחייה תעלה לנו עשרות מיליוני שקלים

בשבוע שעבר, בעת הדיון שנערך בבית המשפט בשל עתירות ארגוני הסביבה והמועצות המקומיות, טענו עורכי הדין של הפרקליטות ושל נובל אנרג'י כי דחיית ההפעלה עשויה להיות הרת אסון; לפגוע ביחסי ישראל-ירדן הרעועים בין כה (שכן נובל אנרג'י עתידה לייצא חלק נכבד מן הגז לירדן), ולהסב פגיעה כלכלית: הנזק על עיכוב של שלושה ימים במועד הזרמת הגז מוערך על-ידי נובל אנרג'י בכ-60 מיליון שקל, ובנוסף בארץ ממתינים עובדים מרחבי העולם שהובאו לכאן על מנת לקחת חלק בהליך ההרצה, כך שבאם תהיה חריגה בלוח הזמנים - הם עשויים לעזוב ולהותיר את החברה כשהיא נדרשת לייצר לוח זמנים חדש המאפשר את הבאתם החוזרת ארצה. כעת, דחיית הנישוב למועד לא ידוע, עלולה לגרום לדחייה בתאריך הזרמת הגז ולהשלכות כלכליות על שותפות לוויתן. 

עוד כתבות

נשים מחכות בתור למכולת בברצלונה, ספרד / צילום: Emilio Morenatti, AP

מילות קוד וקו חם בווטסאפ: כך מתמודדים בעולם עם העלייה באלימות נגד נשים

הסגר שנכפה על רבים ברחבי האירופה מביא לעלייה במספר מקרי האלימות במשפחה ● בניסיון להתמודד, רשויות וארגוני הנשים פיתחו דרכים חדשות כדי להנגיש עזרה לנשים וילדים פגיעים

מעבדה לבדיקת קורונה / צילום: דוברות משרד הבריאות, יח"צ

"הקורונה לא תייקר את ביטוחי הבריאות אך תקשיח תנאי הפוליסות"

סוכן הביטוח רני ארליכזון, המשיק בימים אלה מערכת אינטרנטית להשוואת ביטוחי בריאות, בשם מבט: "תחום הביטוח אפוף ערפל כבד שהביא למצב של חוסר הבנה וחוסר בידע אמיתי"

יומן קורונה / אילוסטרציה: גלובס

איך מזהים פייק ניוז ובדיקות קורונה במקדונלד'ס: הצטרפו ליומן הקורונה של גלובס

ניוזלטר חדש של "גלובס" מגיש לכם מדי יום את מיטב התכנים והפודקאסטים שלנו • נכנסתם לבידוד? כתבו לנו ונשמח לארח לכם לחברה

עמיר פרץ ובני גנץ  / צילום: אלעד מלכה

פרץ הודיע על פיצול העבודה-מרצ: סיעת העבודה תתמזג לתוך כחול לבן

יו"ר העבודה: "הלכנו לאיחוד כי הייתה סכנה שמרצ לא תעבור את אחוז החסימה. כיום איננו רואים עין בעין את האופן בו יש לשרת את עם ישראל" ● ח"כ מרב מיכאלי: "כדי לסדר שני תיקים לעמיר פרץ ואיציק שמולי לא זורקים מפלגה של בן גוריון, רבין ופרס"

אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי

מנדלבליט לנתניהו: תוקף כל תקנות החירום עלול להתערער, החלף אותן בחקיקה

מנדלבליט מוסיף כי "הימנעות הממשלה מאישור הצעות החוק המונחות על שולחנה והבאתן לכנסת, עלולה להיות בעלת תוצאות קשות להתמודדות של הממשלה עם נגיף הקורונה"

שוטר במעבר הגבול הסגור בין דנמרק לגרמניה / צילום: Ritzau Scanpix, רויטרס

אחרי שהצליחו לשטח את העקומה, דנמרק ואוסטריה יוצאות לקרב על חזרה לשגרה

בחלק ממדינות אירופה כבר מתחילים לדבר על הדרך לצאת מהמשבר ובאוסטריה ובדנמרק אפילו קבעו תאריך - 14 באפריל ● בדנמרק מדברים על "חזרה איטית" לשגרה מהשבוע הבא ● נראה כי המדינות שהצליחו "לשטח את העקומה" כבר עומדות בפני לחץ עסקי וציבורי לפתוח מחדש את המשק

ראש הממשלה נתניהו מחמיר את ההנחיות לציבור בצל איום הקורונה על ישראל / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

נתניהו: "ממחר ועד שישי סגר מלא. אחרי חג פסח הקלה הדרגתית במגבלות"

ראש הממשלה הודיע הערב כי החל ממחר ב-16:00 ועד יום שישי בשעה 7:00 בבוקר ישראל נכנסת לסגר מלא, ובליל הסדר אסור יהיה לצאת מהבית בכלל החל מ-18:00 ועד למחרת ● "אנחנו נאכוף את הסגר בנחישות"

יקי בריגה, הבעלים של חברת בריגה / צילום: איל יצהר, גלובס

"מה שלא קנו החודש, ישלימו בחודש הבא": יזם הנדל"ן האופטימי יקי בריגה בראיון

מגפת קורונה? סחרור מוחלט במשק? היזם יקי בריגה לא מודאג, ובטוח שגם תוך כדי הסגר אנשים ימשיכו לקנות דירות ● ראיון אופטימי

משכנתאות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

בנק ישראל: גידול באשראי הבנקאי ויציבות לכאורה בריביות במרץ

בנק ישראל: "מאז החל המשבר, במהלך חודש מרץ, העמידה המערכת הבנקאית אשראי בהיקף של כ-24 מיליארד שקל נטו" ● במהלך חודש מרץ המערכת הבנקאית דחתה לכ-200 אלף מלקוחותיה תשלומים בסך של כ-3.3 מיליארדי שקל

גונן אוסישקין  / צילום: סיון פרג'

אל על: משרד האוצר לא מאשר את חבילת הסיוע לחברה

חברת התעופה עדכנה כי נציגי המשרד מסרו לה בעל פה כי לפי עמדת הצוות המקצועי אין לאשר את החבילה ● אל על: "התמיכה חיונית על מנת לאפשר לחברה להתמודד עם ההשלכות המהותיות של משבר הקורונה"

אשר לוי / צילום: איל יצהר

מנכ"ל אורבוטק לשעבר אשר לוי מונה ליו"ר NSO

לוי, שעזב את אורבוטק לאחר מכירתה, משמש גם כיו"ר של חברת לנדא פרינטינג ● באחרונה הצטרפו ל-NSO מספר בכירים עם רקע ביטחוני

חרדי תושב בני ברק עם מסכת פנים / צילום: AP

מספר המקרים בארץ עלה ל-8,904; 670 החלימו; 57 נפטרים

מתוך המקרים יש 7,841 במצב קל, 197 במצב בינוני, 140 במצב קשה, כשמתוכם 109 מונשמים ● צניחה של 80% במספר התיירים שפקדו את ישראל במרץ

כוחות ההצלה הקזחיים מפנים את הריסות המטוס / צילום: ועדת החירום של משרד הפנים בקזחסטן

סיכום תאונות התעופה ב-2019: ירידה במספר התאונות ביחס ל-2018, אולם עם 240 קורבנות

שנת 2019 הסתיימה עם 53 תאונות אוויריות - 8 מתוכן הוגדרו כתאונות קטלניות שגבו את חייהם של 240 בני אדם, רובם נהרגו ב-3 תאונות

יפעת שאשא–ביטון / צילום: איל יצהר, גלובס

אחרי שבוטלו, כנסי מידע לזוכי מחיר למשתכן מתחדשים - באינטרנט

במשרד השיכון הודיעו שבשלב זה יחודשו כנסי המידע, כשבעתיד נבדקת האפשרות לבצע הליך של בחירת הדירות, גם כן באמצעים מקוונים

עסקים קטנים / צילום: Shutterstock

מחקר: שיעור הסיוע הממשלתי לעסקים - עשירית ממה שהקצתה בריטניה

זאת על פי מחקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת ● המחקר בדק את היקף הסיוע שהעניקו מדינות שונות שנפגעו ממגפת הקורונה לעסקים ● בריטניה מובילה עם כ-330 מיליארד ליש"ט שהם כ-14.5% תוצר ● וכמה הוציאו בספרד ובצרפת?

חנויות סוגרות בניו יורק / צילום: David Boe, AP

מודי'ס: רבע מהכלכלה האמריקאית נמחקה במגפת הקורונה

מניתוח מקיף שנעשה בוול סטריט ג'ורנל עולה כי התפוקה היומית בארה"ב ירדה ב־29% ביחס לשבוע הראשון של מרץ, לפני גל סגירת העסקים

משתמשי סלולר / צילום: Shutterstock

החברות הסלולריות יקבלו דחייה בתשלום אגרות התדרים

הדחייה בתשלום היא לסוף הרבעון השני, ונועדה להקל במעט על המצוקה התזרימית של החברות בעקבות משבר הקורונה

סינגפור בתקופת הקורונה / צילום: AP

סינגפור מתמודדת עם גל שני של קורונה: הודיעה על סגירת מקומות עבודה

הודעת סינגפור מאותתת על כך שאפילו מדינות שהגיבו מוקדם והאסטרטגיות שלהן נתפסו כטובות ביותר בעולם, חוזרות לסגרים ולבידוד ● הרשויות בסינגפור מזהירות שהמשבר יימשך כנראה עד סוף השנה, ואולי גם ב-2021

שמועת קורונה 30 / אילוסטרציה: גלובס

מדריך מיוחד: האם נתניהו קרא למגפה "קשקוש" ועוד שמועות קורונה שהגיעו אליכם בווטסאפ

זהירות: הסרטון שבו נתניהו קורא לקורונה "קשקוש" הוא כוזב ● קראתם בפייסבוק על תרופה מוזרה למגפה? קיבלתם בוואטסאפ הודעה מלחיצה ממקור עלום? ● בודקי העובדות של "גלובס" מבררים את השמועות הטריות

ביקוש עצום בפאזלים / צילום: Ted S. Warren, Associated Press

לא רק ביצים ונייר טואלט: המוצרים שהמחסור בהם כבר מעבר לפינה

עם כל הכבוד למוצרי יסוד כמו נייר טואלט וביצים, מתברר שהקורונה מציבה במחסור גם ענפים שבימי שגרה לא חלמו להפוך לנדרשים כל-כך, וזוכים כעת לרנסנס ואף לשוק שחור שהתפתח מתחת לרדאר ● ומהן הדרכים היצירתיות שמצאו הספקים להתמודד עם המחסור ולהרוויח?