היום לפני שנה בדיוק, נחקק החוק לפיזור הכנסת ה-20. התאריך הזה משמעותי בעיקר בגלל מה שאין מאז - מזה שנה שכנסת ישראל אינה מתפקדת. נבחרה הכנסת ה-21 ואחריה הכנסת ה-22, ובקרוב תיבחר הכנסת ה-23, אך פעילות ותוכן - אין.
למרות היעדר פעילות, החל מ-1 בינואר 2020 יזכו חברי הכנסת להעלאת של 1,320 שקל בחודש בשכרם. את חוסר המעש הזה, תמורת שכר, חולקים גם מערך שלם של חוקרים, יועצים, משפטנים, מנהלי ועדות ודוברים. כל בעלי המקצוע הללו, יושבים זה שנה מחוסרי עבודה בכפייה.
שתי שאלות יכולות לעלות בהקשר הזה: איזה עסק שאינו בבעלות המדינה יכול היה להתקיים כך שכל עובדיו שובתים מפעילות? והשאלה היותר חשובה: מדוע חברי הכנסת, מתוך גישה ערכית אישית, אינם עושים כל שביכולתם כדי להפעיל במשכן הכנסת חלק מן הפונקציות של המקום?
ועדות הכנסת: מנוף לפתרון בעיות
לבית המחוקקים של ישראל יש כמה תפקידים. הכנסת אינה רק גוף מחוקק, המסוגל לקדם רפורמות נחוצות בישראל באמצעות חקיקה, אלא תפקידה הוא גם בהיותה זרוע המפקחת על משרדי הממשלה. באמצעות ועדות הכנסת, ועריכת דיונים ביקורתיים באשר להתנהלות הזרוע המבצעת, יכולים חברי הכנסת לדרוש אחריותיות (Accountability) מפקידי ממשל בכירים. הם יכולים להעלות נושאים לסדר היום הציבורי, לזמן פקידים בכירים לדיונים בועדות ולהניע שינויים באמצעות מודעות ושיח פוליטי.
עצם העובדה שפקיד בכיר, במשרד הפנים, ברשות לתחרות או ברשות האוכלוסין - צריך להתייצב לדיון ולתת תשובות, עשוי בפני עצמו לפתור סבך מנהלתי מסוים.
לפני מספר ימים נודע לראשונה על עיכובים בכניסה לנתב"ג של אנשי עסקים ותיירים מרוסיה. הקרמלין בתגובה החל לעכב ישראלים בשדה התעופה במוסקבה. התנהלות רשות האוכלוסין וההגירה בשערי הכניסה לישראל היא נושא קלאסי לטיפול בוועדת הפנים של הכנסת. באופן שגרתי ורגיל, אי שם בתקופה שבה הכנסת ה-20 עוד תיפקדה, יכלו חברי הכנסת ליזום דיון בפני הוועדה, לזמן את ראש רשות האוכלוסין וההגירה לתת דין וחשבון. הם יכלו לקרוא לשר הפנים אריה דרעי לדיון, להסביר את הקשיים, וללחוץ לפתרון לעניין.
דוגמה נוספת: ועדת הפנים צריכה הייתה לקיים דיון, בנוכחות השר לבטחון פנים גלעד ארדן ומ"מ מפכ"ל המשטרה מוטי כהן, בנושא מבצע איסוף הנשק בחברה הערבית. כמה כסף הקצתה המדינה למהלך, מדוע המבצע אינו מתקדם ומה צריך לשפר כדי לקדם את הנושא. גם במקרה הזה, אין עם מי לדבר.
עד כמה השיתוק של ועדות הכנסת הוא גורף בשנה האחרונה? לפי החוק קיימות 13 ועדות קבועות. למעט ועדת חוץ וביטחון, ועדת הכספים והוועדה המסדרת, המחליפה את ועדת הכנסת - אף אחת מתשע הוועדות האחרות לא הוקמה במהלך השנה האחרונה.
בכנסת ה-21, במהלך הקיץ כאשר המדינה התכוננה לבחירות מועד ב', הסכימו כל הצדדים הפוליטיים בכנסת כי יש צורך בהקמת ועדת החינוך, וזאת כדי להיערך לשנת הלימודים ב-1 בספטמבר. הצורך היה בהול: פתיחת שנת הלימודים מחד, וכניסתו של שר חינוך טרי וחסר ניסיון, השר רפי פרץ, לתפקיד. הוועדה פעלה במשך כל הקיץ ועסקה בנושאים החשובים של מערכת החינוך.
מה שהיה חשוב אז נהייה פחות חשוב אחר כך: בספטמבר השנה, מיד אחרי הבחירות לכנסת ה-22, הפסיקה ועדת החינוך לפעול. דיון בנושא הכשלון הישראלי במבחני פיז"ה לא הועלה על שולחנם של חברי הכנסת.
אז מי אשם: הפוליטיקה הקטנה מטרפדת
יו"ר סיעת כחול לבן, ח"כ אבי ניסנקורן, העומד בראש הוועדה המסדרת (שהיא התחליף לוועדת הכנסת הקבועה מזה כשנה) אומר היום ל"גלובס" כי הוא בעד הקמת הוועדות הקבועות. ניסנקורן מגלה כי תמך ודחף לכך מזה מספר חודשים, אולם בשל המצב הפוליטי שנוצר, ללא הסכמת הליכוד לא ניתן היה לקדם דברים. "אנחנו רוצים בהקמת כל הוועדות, כולל ועדת הכנסת, האמורה לדון בנושאי החסינות של ראש הממשלה נתניהו ושל ח"כ חיים כץ", אומר ניסנקורן. "גם אם לא נשיג רוב פוליטי להקמת ועדת הכנסת, נפעל להקים את אותן הוועדות הקבועות, ולכל הפחות - נתמקד בהקמת הוועדות החשובות כמו חינוך, כלכלה, פנים והגנת סביבה, ועדת חוקה וגם ועדת עבודה רווחה ובריאות".
ניסנקורן אומר ל"גלובס" כי ישנם נושאים רבים שאינם קשורים כלל למערכת הבחירות, וחשוב שיעלו לדיון בפני הוועדות. "הנושא הבוער מבחינתי, הוא תאונות העבודה באתרי בנייה - עם 46 הרוגים השנה. ראוי שוועדת העבודה והרווחה תתכנס לדון בנושא בטיחות הפיגומים ואי-עמידה בסטנדרט אירופי באתרי הבנייה".
מה הבעיה להניע את הקמת הוועדות? פוליטיקה. הקושי הפוליטי נוצר בגוף ביניים הקרוי "ועדת ההסכמות". מאחר שהכנסת אינה מתפקדת מזה שנה, בין הליכוד לכחול לבן הוסכם שתוקם ועדה קטנה, שבה חייבים להגיע להסכמות בכל דבר ועניין. החברים בוועדה הם יו"ר סיעת הליכוד מיקי זוהר; ויו"ר סיעת כחול לבן ניסנקורן. אם השניים לא מצליחים להגיע להסכמה, ההכרעה נמצאת בידיו של יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, איש סיעת הליכוד.
כך למעשה, מבחינה פוליטית, נמצא כל ניהול הכנסת בידי הליכוד ומופעל מרחוק על ידי ראש הממשלה, העומד בראש הרשות המבצעת.
הכנסת, כאחת מרשויות השלטון של ישראל, לא פיתחה מעמד עצמאי ואין מי שדוחף מטעם הכנסת, לחזק את מעמדה כרשות המפקחת על הממשלה. כל זאת על אף שלליכוד אין כיום רוב בכנסת והממשלה היוצאת מכהנת ללא אמון הכנסת מאז אפריל 2019. בלוק 55 חברי הכנסת, תלויים זה בזה, והם מתנגדים כאיש אחד להקמת ועדת הכנסת הקבועה. ומנגד, הרוב של 65 ח"כים אחרים, בהובלת כחול לבן לא הצליח, לפחות מאז ספטמבר 2019 לכונן ועדות ולהניע את הכנסת לעבודה שוטפת.
מפלגת ישראל ביתנו הייתה אחת מהסיבות לכך שוועדת הכנסת - שאמורה לדון בחסינות של חיים כץ ונתניהו - לא הוקמה באופן קבוע. הם כמובן מסרבים לקבל את האחריות לאי-תפקוד הכנסת. "לכחול לבן ולליכוד יש רוב, אם שתי המפלגות הגדולות היו רוצות לנהל את הכנסת ולהקים ועדות שיפקחו על עבודת הממשלה, הן היו יכולות לעשות זאת", אומר ל"גלובס" יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ עודד פורר. "שלא יפילו עלינו, סיעה של שמונה ח"כים, את האחריות להשבתת הכנסת". לדבריו, מפלגתו רואה חשיבות רבה בעבודת הפיקוח של הוועדות, ועמדתה של ישראל ביתנו היא כי יש לכונן את הועדות הקבועות של הכנסת.
בעקבות כתבה זו, והשאלות הרבות שהפננו מ"גלובס" לסיעת ישראל ביתנו, החליט פורר לדרוש את כינון הוועדות הקבועות. "כבר שנה שבה ועדות הכנסת אינן מתפקדות ובכך נפגע אחד התפקידים המרכזיים של הכנסת, הפיקוח על הממשלה", כתב פורר במכתב פניה ליו"ר הוועדה המסדרת ניסנקורן. "תפקיד זה הופך משמעותי יותר בעיקר בתקופה שבה הממשלה מתפקדת כממשלת מעבר של ממשלת מעבר, ובפועל פועלת ללא פיקוח. יחד עם העובדה שחשוב בתקופה רגישה זו לנהוג במשנה זהירות על מנת שלא לנצל את הועדות להתנגחויות פוליטיות, יש לשים לב שיש לאזן זאת עם הצורך לפקח על הממשלה".
מה הסיכוי שזה יקרה ובליכוד יתרצו? ח"כ מיקי זוהר אומר ל"גלובס", כי "מבחינה משפטית, אין בעיה להקים ועדות ובלבד שזה מתבצע בהסכמה ביני לבין אבי ניסנקורן ובכפוף לאישור יו"ר הכנסת. על פניו, אם יהיה צורך בהקמתה של ועדה ספציפית וחשובה שתסייע לרווחת האזרחים באופן ממשי, לא אתנגד להקמתה. לגבי הקמת כל הוועדות, זו שאלה שצריך לבדוק יותר לעומק ולו בשל לוח הזמנים הקצר שנותר עד הבחירות הכלליות".
אך לא מדובר רק בצורך של הקמת ועדה מסוימת. מדוע שלא יעבדו כל הוועדות באופן שוטף?
ח"כ זוהר: "ניתן להקים ועדות אד הוק בנושאים בוערים, מה גם שיש את ועדת הכספים ו-ועדת חוץ וביטחון. ברור שזה לא מצב אידיאלי, אך צריך לזכור שהקמת ועדה היא עניין שיש בו גם מרכיבים פוליטיים שקשה להגיע להסכמה בעניינם - כמו מי יהיה יו"ר הוועדה, האם היא תוכל לדון בחוקים, מי יהיו החברים ולמי יהיה רוב בוועדה".
ח"כ מקלב התריע כבר בקיץ
ח"כ אורי מקלב מסיעת יהדות התורה ראה את הנולד עוד בקיץ 2019, מיד אחרי פיזור הכנסת ה-21. הוא התריע על בעית אי-תפקוד הכנסת, ובפניה שלו ליו"ר הכנסת אדלשטיין ביקש לכונן את הוועדות הקבועות. "נוצר מצב חסר תקדים לפיו במשך תשעה חודשים רצופים, ועדות הכנסת לא יהיו פעילות, דבר הגורם נזק בלתי הפיך לאזרחי המדינה" כתב אז מקלב.
בשיחה עם "גלובס" מסביר מקלב כי אחד החששות של יו"ר הכנסת מהקמת הוועדות, היה השימוש בהן לדיונים פופוליסטיים בתקופת בחירות. "אבל עדיף לנו מטופל שהוא בחיים ומזוהם, מאשר מטופל מת וסטרילי", אומר מקלב. "גלומר, יתכן שהדיונים בועדות יהיו מושפעים מתקופת הבחירות, אבל זה עדיף על כך שהכנסת לא עובדת".
מקלב מציין שבנושא תאונות הדרכים, הוא היה דורש כעת דיון דחוף בוועדה הרלבנטית ומזמן את עמותות התחבורה, משרד התחבורה, אגף התנועה במשטרה לדון בבעיות הנערמות בתחום. אבל, כאמור, אין עם מי לדבר.
ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת יצביע גם הוא בעד כינון ועדות קבועות. "אני חבר בוועדת הכספים ומצליח להעלות שם נושאים על סדר היום, כי הוועדה הזו עדיין מתפקדת", הוא אומר, "אבל מה עושים ח"כים שאין להם את ועדת הכספים? הם לא יכולים לקדם נושאים. אני, למשל, בלמתי בוועדת הכספים העברת 60 מיליון שקל למשרד ראש הממשלה. טענתי שעד שנתניהו לא יפגש עם ראשי רשויות דרוזים המאיימים בהשבתת הרשויות, אני לא מצביע בעד ההעברה. וכך נתניהו נפגש עמם. הייתי מעלה גם את נושא מבצע איסוף הנשק בחברה הערבית בועדה המתאימה".
מלשכת יו"ר הכנסת נמסר בתגובה: "נושא הקמת ועדות כנסת קבועות בפגרת בחירות נמצא תחת סמכותה של הוועדה המסדרת. נוכח החשש שבעת מערכת בחירות הדיונים בוועדות הכנסת השונות יהפכו להיות במה לתעמולת בחירות פסולה, תוך זניחת הההקשר המקצועי שלהן ככלי לפקח על עבודת הממשלה, יו"ר הכנסת סבור כי לא נכון להקים ועדות עד לכינון ממשלה".
חוות הדעת שקובעת: אין מניעה משפטית להקמת ועדות הכנסת
מבחינה משפטית, אין מניעה להקים את הוועדות הקבועות של הכנסת. לפני מספר שבועות הכין היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, חוות דעת משפטית בסוגיית הקמתה של ועדת הכנסת - הוועדה האמורה לדון בחסינות של ח"כ חיים כץ וראש הממשלה נתניהו.
חוות הדעת הוכנה לבקשתו של יו"ר סיעת כחול לבן אבי ניסנקורן. ינון מציין באותה חוות דעת כי הפרקטיקה הנהוגה היא הקמת ועדות קבועות ונעשית רק עם הקמת ממשלה וחתימה על הסכמים קואליציונים, "זאת נוכח הזיקה בין גיבוש קואליציה לבין הרכב הועדות ואיושן".
אולם, ינון מציין בחוות דעתו כי גם כשאין חובה להקים את ועדת הכנסת (או ועדות אחרות), ולאור התמשכות המשבר הפוליטי לתוך בחירות לכנסת ה-23, יתכן ויש מקום לחרוג ולהקים ועדת כנסת קבועה. "אם חברי הכנסת יסברו שנוכח חשיבות הדיון בבקשת חסינות יש מקום לחרוג מהתנהלות מקובלת בכנסת, ויתגבש רוב להקמת ועדת הכנסת קבועה, אין מניעה משפטית לעשות כן".
מדבריו של ינון ניתן להסיק, כי גם הקמתן של שאר הוועדות יכולה להיעשות בפשטות ברוב הפוליטי.
13 ועדות, 10 מתוכן משותקות - סטטוס ועדות הכנסת
- ועדת חוץ וביטחון - פועלת
- ועדת הכספים - פועלת
- ועדה מסדרת - פועלת
- ועדת החינוך - לא פועלת מאז ספטמבר 2019
- ועדת הכלכלה - לא פועלת מאז דצמבר 2018
- ועדת פנים והגנת הסביבה - לא פועלת מאז דצמבר 2018
- ועדת חוקה, חוק ומשפט - לא פועלת מאז דצמבר 2018
- ועדת עלייה וקליטה - לא פועלת מאז דצמבר 2018
- ועדת תרבות וספורט - לא פועלת מאז דצמבר 2018
- ועדת עבודה רווחה ובריאות - לא פועלת מאז דצמבר 2018
- ועדת ביקורת המדינה - לא פועלת מאז דצמבר 2018
- ועדה לקיום מעמד האישה ושוויון מגדרי - לא פועלת מאז דצמבר 2018
- ועדת מדע וטכנולוגיה - לא פועלת מאז דצמבר 2018