גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: פרשת ביבי כבישים, הלכת אפרופים ומותו של האקטיביזם כקטגוריה ציבורית משמעותית

פסק הדין בפרשה לא הפך את הלכת אפרופים ● מעבר לכך, הוויכוח על השאלה האם פרשת ביבי כבישים קברה את הלכת אפרופים או לא, חושף שהדרך היחידה להביא לביהמ"ש אנטי-אקטיביסטי היא באמצעות פסקי דין אקטיביסטיים שחותרים תחת עשרות שנים של פסיקה מושרשת ● דעה

השופט אלכס שטיין / צילום: רפי קוץ, גלובס
השופט אלכס שטיין / צילום: רפי קוץ, גלובס

באחרונה ניצת כאן ויכוח על תוקפה של "הלכת אפרופים" (להלן אפרופים). מדובר בפסק דין מפורסם מלפני כ-25 שנה, שקבע, בין היתר, שבית המשפט יפרש חוזה לא רק על-פי פשט לשונו, אלא על-פי תכליתו. כך, בית המשפט יסתייע בנסיבות שמחוץ לחוזה, ויונחה לעתים מערכים חברתיים של הוגנות, סבירות, התחשבות הדדית ותום-לב. להלכת אפרופים ניתנה גושפנקה בהרכב מורחב של בית המשפט העליון, בדיון נוסף ב"פרשת ארגון מגדלי הירקות", ואחר-כך ב"פרשת המוסד לביטוח לאומי נ' סהר". 

לטענת אחד ה"מתווכחים", המחלוקת לא נגעה לפרטי דיני פרשנות החוזה, אלא ל"נרטיב" על היות בית המשפט אקטיביסטי או מרוסן. הפצצה באפרופים היא נטייתה להתערב ולסטות מחלוקת הכוח בין בית-המשפט לגורמים אחרים (הצדדים לחוזה). הניצוץ לוויכוח, הפעם, הוא פסק דין חדש בעניין "ביבי כבישים עפר ופיתוח" נגד רכבת ישראל. הצד הסולד מאקטיביזם ביקש לראות בפסק הדין ככזה שמטלטל את עולם החוזים, וסותם את הגולל על אפרופים. 

לדעתנו, הניתוח של "פרשת ביבי כבישים", מוטעה. נתייחס כאן ל"ויכוח העומק" בין המצדדים באקטיביזם למתנגדים לו הקוראים לריסון שיפוטי, ונראה שהוא קשור לעמדת השופט אלכס שטיין ב"פרשת ביבי כבישים".  איננו מביעים עמדה בוויכוח בין אקטיביזם לריסון שיפוטי, אלא נציף היבטים מעניינים ביחס ללוגיקה שבה מתקדם דיון זה.

באשר ל"הלכת ביבי כבישים", נציין שפסק הדין מושתת על שלוש הנמקות שונות, שקשה ליישב ביניהן. עמדת שטיין פורמליסטית. לדעתו, בהיעדר עמימות בחוזה, אל לשופט להתחשב בנסיבות החיצוניות לפירושו, ולא בשיקולי הוגנות ותום-לב. נציין, שזוהי עמדת יחיד בפסק הדין. עמדת השופט עופר גרוסקופף מושתתת על הנמקה שונה - שבחוזים מסוימים (מסחריים) מוטב ליתן משקל מכריע ללשון החוזה - ואינה משקפת סטייה מאפרופים.  עמדת השופט עוזי פוגלמן מחזקת את המשך שליטת אפרופים. כך קיבלנו שלוש הנמקות נבדלות, אחת עמדת יחיד, אחת אינה סותרת את אפרופים, והשלישית מצדדת באפרופים. זו לא "הפיכה".

הנקודה העיקרית שלנו היא, שהתמיכה בעמדת שטיין מהמתנגדים לאקטיביזם, מרוקנת מתוכן (במידה מסוימת)  את קטגוריית ה"אקטיביזם", והופכת אותה לפחות רלוונטית ומעניינת בדיון הציבורי החשוב על מקום בית המשפט. מדוע?

נראה כי הסולדים מאקטיביזם, והמצדדים בפסק דינו של שטיין, שרואים בו ביטול אפרופים, חייבים לסווג את עמדת שטיין כביטוי מזוקק של אקטיביזם. שכן היא סותרת מסורת פסיקה ארוכה, ומנסה להביא לסטנדרט משפטי חדש. קיימות הגדרות רבות לאקטיביזם, אבל נכונות בית המשפט לאמץ סטנדרטים משפטיים חדשים "מעכשיו לעכשיו",  היא סמן לאיתור אקטיביזם. במובן הזה, אקטיביזם הוא פחות תוצאה ויותר לוגיקה של טיעון, שהיא ניטרלית לתוכן - מהלך שמכוון לבטל במהירות עשרות שנים של גוף פסיקה מסוים הוא מעצם טיבו אקטיביסטי. 

הרעיון שאקטיביזם במובנו זה קשור לנכונות לשנות נורמות משפטיות מושרשות, הודגש במאמרים אקדמיים בנושא (גם על-ידי הפרופסורים איל זמיר, אהרן ברק, דניאל פרידמן וסיני דויטש), אך לא קיבל הד ציבורי. לכן ראוי לחזור על הדברים: פסיקה אקטיביסטית יכולה לקדם את תפיסת העולם השמרנית (ע"ע השופט שטיין, למי שמפרש אותו כ"מבטל" אפרופים); ולהפך, פסיקה מרוסנת יכולה לקדם מטרות ציבוריות פרוגרסיביות (למשל, כשהדין עצמו פרוגרסיבי, והפסיקה מצמצמת את שיקול-הדעת ביחס אליו).

משמעות הדברים היא הפיכת הקטגוריה "אקטיביזם" לפחות מעניינת בוויכוח הציבורי על מעמד בית המשפט. ביחס לפסיקת שטיין ב"פרשת ביבי כבישים" רואים שהעובדה ששופט או פסק דין כלשהו, מבטא נטייה אקטיביסטית (לפחות במובן של הפיכת נורמות משפטיות מושרשות), היא איננה יכולה להיחשב אוטומטית לטובתו או לרעתו. במציאות הזו, עדיף שהדיונים החשובים בציבוריות הישראלית על מעמד בית המשפט, יוותרו על הצורך להתייחס למידת האקטיביזם כמשתנה נורמטיבי משמעותי. "ניקוי האורוות" הזה מאפשר לעבור לדיון לגופו של עניין, בלי המשקולת המיותרת של האקטיביזם. 

אפי צמח ועמרי בן-צבי הם דוקטורים למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ספרה של פרופ' גבריאלה שלו, "דיני חוזים", נכתב ביחד עם ד"ר צמח, ראה אור ב-2019

עוד כתבות

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על המוח שלכם? תשקיעו בשרירי הרגליים

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"