מפעל אבגול בברקן / צילום:איל יצהר
חברת הבדים אבגול הולכות בעקבות חברות ישראליות נוספות, ומוציאה את פעילות הייצור שלה משטחי הגדה המערבית. אמש דיווחה אבגול כי החליטה לסגור במהלך 2020 את פעילות הייצור שלה באזור התעשייה ברקן, ולרכז את פעילות הייצור המקומית שלה באתר הייצור בעיר דימונה. בכך מצטרפת אבגול לחברות תעשייה נוספות, כמו סודהסטרים, אהבה ויינות ברקן, שבחרו בשנים האחרונות להעביר את מתקני הייצור שלהן לאזור הדרום ואל תוך תחומי הקו הירוק.
אבגול עוסקת בייצור בדים לא-ארוגים, המשמשים בעיקר לייצור חיתולים חד-פעמיים ומגבונים. החברה מחזיקה במתקני ייצור בישראל, בארה"ב, בסין, ברוסיה ובהודו. נכון לסוף 2018 העסיקה אבגול בישראל כ-250 עובדים במפעלים בברקן ובדימונה ובמשרדיה בתל אביב.
אתמול הודיעה אבגול כי בהמשך להחלטתה לרכז את פעילות הייצור שלה בישראל באתר בדימונה, ובעקבות המשך התיישנות קווי הייצור באתר ברקן, הירידה בביקושים והיעדר רווחיות במוצרים המיוצרים באתר ברקן, הוחלט להפסיק את פעילות אתר ברקן במהלך 2020, בשאיפה לסגור את הפעילות עוד לפני סוף 2020 כדי להקטין עלויות. "החברה צופה הפסד חד-פעמי של כ-1.6 מיליון דולר בקשר עם הפסקת הפעילות באתר ברקן, שיירשם ברבעון הרביעי של 2019. מעבר להפסד חד-פעמי זה, לא צפויות השלכות מהותיות נוספות על תוצאות פעילות החברה", מסרה אבגול.
החלטתה של אבגול לחסל את פעילות הייצור באזור התעשייה ברקן מגיעה לאחר שכבר בסוף 2017 מכרה החברה את הקרקע והמבנים במפעל בברקן תמורת 52.5 מיליון שקל. בשנתיים האחרונות שכרה אבגול מהקונה את השטחים והמבנים במפעל זה תמורת תשלום של 4.68 מיליון שקל בשנה. כעת, עם סיומו של חוזה השכירות, תסגור אבגול את פעילותה שם.
המניה ירדה 32% מתחילת השנה
אבגול מציינת בדוחותיה כי אחד הסיכונים המיוחדים לחברה הוא המפעל בברקן, שממוקם מעבר לתחומי הקו הירוק, ולכן שינויים במצב הפוליטי עלולים לפגוע בה. מניית אבגול נסחרת כיום בבורסה לפי שווי חברה של 770 מיליון שקל, לאחר שאיבדה מתחילת 2019 כ-32% מערכה. במהלך השנה הנוכחית הציגה אבגול שיפור בפעילותה, לאחר שב-2018 נרשמה ירידה חדה ברווחיותה.
את תשעת החודשים הראשונים של 2019 סיימה אבגול עם רווח נקי של 8.7 מיליון דולר - עלייה של 44.5% בהשוואה לתקופה המקביל אשתקד. לדברי אבגול, השיפור ברווח הנקי נבע מעלייה ברווחיות התפעולית ומירידה בהוצאות המסים על ההכנסה. עם זאת, העלייה ברווח הגיעה כאמור לאחר שב-2018 צנח הרווח הנקי של החברה ב-43.3% ל-11.7 מיליון דולר. באבגול הסבירו אז את הירידה ברווח בתחילת הפעלתם של קווי הייצור בדימונה ובהודו, גידול בהיקף ההנחה ללקוח מרכזי של החברה, וכן עלייה בהוצאות הובלה ואחסנה.
בדוחות הרבעון השלישי של 2019, שפורסמו באחרונה, ציינה אבגול כי החברה "המשיכה לייצר ביעילות תפעולית טובה מאוד, שתרמה להגדלת הרווחיות", ומנגד, "קוזזה בעיקר עקב השפעות האטת הצמיחה בסין ומהשפעות המגמות הפוליטיות והמסחריות הגלובליות, המשפיעות בין השאר גם על מרווחי הרווח והביקושים בשוק ההגיינה", נוסף על "ירידה בביקוש מהקווים הישנים מהמפעל בברקן".
בשורה הגולמית הציגה אבגול, בניהולו של שחר רחים, שיפור בתמיכת "מרווח מדדי מחירי חומרי הגלם", המשקף את "הפער בין מחיר המדד בעת קביעת מחירי המכירה, לבין מחיר המדד בעת רכישת חומרי הגלם" - ושיפור זה הגיע גם לשורה התפעולית.
לאבגול שני לקוחות מרכזיים: חברת פרוקטר אנד גמבל, שמייצרת בין השאר את חיתולי "פמפרס"; וחברת קימבלי קלארק, שמייצרת בין השאר את חיתולי "האגיס". ב-2018 מכרה אבגול לפרוקטר אנד גמבל מוצרים ב-173 מיליון דולר, שהיוו 40.4% מסך הכנסותיה. באותה שנה נמכרו לקימברלי קלארק מוצרים ב-69 מיליון דולר, שהיוו 16.1% מסך הכנסותיה של אבגול.
השליטה באבגול מוחזקת מאז יולי 2018 בידי יצרנית הכימיקלים אינדורמה ונצ'רס (Indorama Ventures), שמניותיה נסחרות בבורסה בתאילנד. במסגרת העסקה רכשה אינדורמה מידי בעלת השליטה הקודמת באבגול, הקרן הזרה Ethemba, וכן מלאומי פרטנס, את מניותיהן בחברה (בסך הכל 66% מההון), לפי שווי חברה של כ-1.7 מיליארד שקל. מדובר היה באקזיט מזהיר לשתי המוכרות, שרשמו רווח של יותר מ-100% על השקעתן בחברה בתוך שש שנים. מאז שבוצעה העסקה, בפרמיה על מחיר השוק, ירד מחירן של מניות אבגול בכ-30%.