גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אנחנו לא מכוונים למכירה, אנחנו רוצים להיות חברה ישראלית גדולה עם מיליארד דולר מכירות"

כשנכנס רונן סמואל לתפקיד מנכ"ל קורנית דיגיטל, הוא הציב יעד מכירות של חצי מיליארד דולר תוך 5 שנים - היום הוא סבור שיצרנית מערכות הדפוס הדיגיטלי לטקסטיל תגיע לשם עוד קודם ● "אנחנו לוקחים את המזהם מספר 2 בעולם אחרי הנפט, ועוזרים להפוך את הטקסטיל לירוק"

רונן סמואל /צילום: איל יצהר
רונן סמואל /צילום: איל יצהר

"היו שנה וחצי מטורפות, עמוסות מאוד", כך מגדיר מנכ"ל קורנית דיגיטל, רונן סמואל, בראיון ל"גלובס" את התקופה שחלפה מאז שהצטרף לקורנית - בתחילה בחפיפה עם המנכ"ל הקודם גבי זליגסון, ומאוגוסט 2018 כמנכ"ל. בתקופה שחלפה מאז הספיק סמואל לחוות שתי טבילות אש משמעותיות בוול סטריט - הנפקה משנית שעברה בהצלחה רבה, ועוד לפני כן המלצה שלילית שחטפה קורנית משורטיסט ידוע. בין לבין, החברה השיקה מוצרים חדשים, התרחבה גיאוגרפית, הגדילה את מצבת כוח האדם שלה ואת קיבולת הייצור ולסמואל אין היום כל ספק: קורנית יכולה להיות חברה של מיליארד דולר הכנסות בעתיד.

קורנית מייצרת מערכות דפוס דיגיטלי להדפסה על טקסטיל (הן את המדפסות עצמן והן את הדיו). אחרי שמחיר המניה שלה הכפיל את עצמו בשנה האחרונה והוא קרוב היום לרמות שיא, שווי השוק של החברה בנאסד"ק הוא 1.4 מיליארד דולר.

זמן קצר לאחר שסמואל נכנס לתפקיד, הוא הציב יעד אגרסיבי לחברה: הגעה לקצב הכנסות של 500 מיליון דולר בסוף 2023, לעומת כ-142 מיליון דולר ב-2018. "אני כל כך אופטימי שאני חושב שנגיע ליעד הזה אפילו לפני כן", הוא אומר. "היעד מבוסס על כך שנתפוס נתח שוק של 2% משוק של 15 מיליארד הדפסות בשנה (על חולצות ומכנסיים בעיקר). התאוצה שלנו היא מאוד משמעותית".

התאוצה הזו מתבססת לדבריו על השקת המוצרים החדשים שהכניסו את קורנית לאפליקציות חדשות וללקוחות חדשים, כמו המוצר פוליפרו שהכניס אותה לעולם הפוליאסטר שצומח במהירות. בנוסף לדבריו, הרחיבה החברה את הפעילות באסיה ובאירופה ועברה לניהול ישיר בארה"ב. עניין נוסף הוא הכניסה לשוק המותגים, בהם למשל אדידס, וסמואל מדגיש: "כל המותגים הגדולים משתמשים בטכנולוגיה שלנו, בין אם בקנייה ישירה של מערכות ובין אם דרך צד שלישי".

הרקע הוא המהפכה המואצת, כפי שמגדיר סמואל, ששוק האופנה והטקסטיל עובר. "כולם שמים היום דגש על מעבר מעולם מזהם לעולם טיפה יותר ירוק - במקום לזרוק שפכים לנהרות וכמויות אשפה של כותנה ובגדים שנוצרו ונזרקו, מייצרים בצורה של on demand (לפי ביקוש) בעולם בר-קיימא", הוא אומר. "קורנית מצאה את עצמה במקום אידיאלי, שנותן פתרונות לשחקני האופנה והטקסטיל לייצר און-דימנד כשהם מקבלים הזמנה, ולא לפי תחזית שלהם, וזאת בצורה בת-קיימא ללא שפכים או מים. אין שום זיהום במערכות שלנו. גם ברמת ה- VOC (חומרים אורגניים נדיפים, ש' ח' ו') אנחנו רוצים להגיע לרמה של 0 פליטות, אנחנו עוד לא שם אבל קרובים".

 ובכל זאת, כשאני מזמינה בגדים מהאינטרנט והם מגיעים מחו"ל השינוע שלהם מזהם ואינו בר-קיימא, אז איך זה מסתדר?

"זה נכון, אבל גם היום כשאת קונה בארץ בחנות של זארה או בחנות של רשת ישראלית, הבגד מיוצר בחו"ל. אבל בארה"ב לפחות אנחנו רואים מגמה של מעבר ייצור מסין לארה"ב, או למקסיקו שקרובה אליה; וזארה באירופה מתחילה לייצר באירופה או במקומות קרובים כמו צפון אפריקה".

מעבר השוק לאון-דימנד נובע גם מהרצון של צרכנים ללבוש בגדים שמביעים את האישיות שלהם, עם סלוגנים, צבעים וצורות לפי בחירתם. לדבריו, "התאוצה היא מטורפת מצד הלקוחות האסטרטגיים שלנו, אמזון, פנאטיקס ואחרים גדלים בקצבים שלא חלמנו, וקונים עשרות מכונות כל אחד. הם משתמשים במכונות שלנו סביב השעון ופותחים עוד אתרים. כשאנחנו מדברים על השנה הקרובה והם נותנים לנו תחזיות לייצור, אנחנו רואים שנה חזקה לפנינו".

כדי לעמוד בדרישות, קורנית החלה לעבוד עם שותף נוסף לייצור מלבד פלקסטרוניקס - Sanmina, ומחפשת גם אתר ייצור שלישי. "הגאווה שלנו היא שקורנית היא חברה יצרנית, ומעבר לטכנולוגיה יוצרים פה מוצרים כחול לבן. אנחנו גם מייצרים מקומות עבודה לא רק ישירות אלא גם לספקים כמו פלקסטרוניקס, שמעסיקים הרבה משפחות ישראליות, ומאוד גאים בזה".

השוק המרכזי של קורנית הוא DTG - הדפסה על מוצרים מוכנים כמו חולצות ומכנסיים למשל. זהו שוק של כ-15 מיליארד הדפסות בשנה שמתוכו ההדפסות הדיגיטליות מהוות כיום 1% בלבד, והוא צומח בקצב מהיר. "כל השוק יעבור בסופו של דבר לעולם הדיגיטלי, אבל זה ייקח הרבה שנים", אומר סמואל. אף שהשוק הדיגיטלי מהווה היום 1% בלבד, קורנית מעריכה שהיא לבדה תוכל לתפוס נתח של 2% מכלל השוק עד 2023, ומכאן התחזית האופטימית שלה.

נוסף על שוק ה-DTG, קורנית מתחילה להיכנס גם לשוק ה-DTF - הדפסה על בדים שיאפשר לה כניסה לעולם עיצוב הבית (הדפסה על וילונות וספות לדוגמה). "בלי להיכנס למספרים, הרבעון הרביעי יהיה חזק מאוד בשוק הזה", מבטיח סמואל. "זה עולם ענק, גם שם השוק הדיגיטלי קטן מאוד ואנחנו שחקנים מאוד קטנים שרק עכשיו נכנסים לשם, אבל היתרון של הדיו הפיגמנטי שלנו כל כך משמעותי שאנחנו מאמינים שנתפוס נתח שוק גדול. אנחנו רוצים גם לבנות אוטומציה, ופיתחנו יכולת מאוד מיוחדת כשלתוך המערכת שלנו הכנסנו אלמנט שמאפשר לחתוך את הבד באופן דיגיטלי ללא מכונת חיתוך, באמצעות כימיקל שהכנסנו לדיו עצמו. זאת מהפכה בעולם ה-DTF".

כחלק מההתרחבות קורנית בונה מפעל חדש לייצור דיו בקריית גת, בהשקעה של 62 מיליון שקל. המפעל צפוי להיפתח באמצע 2020, ולשלש את תפוקת הייצור של קורנית. מעבר לכך, בחברה מתכננים להתרחב גם בצורה לא אורגנית, כלומר באמצעות רכישות. בחודש יוני גייסה החברה 137 מיליון דולר בהנפקה משנית בנאסד"ק, והכסף מיועד גם לרכישות. "עשינו עבודה מעמיקה וזיהינו שני תחומים לרכישה. הראשון הוא ה-Work-Flow - כל העולם שמחוץ למכונה או לדיו, שהם הליבה. פתרונות שיאפשרו למותגים להתחבר לצרכן ולהדפיס מה שהוא רוצה ואיפה שהוא רוצה", אומר סמואל. כדוגמה הוא נותן את נייקי, שמאפשרת לצרכנים לרכוש דרך האתר שלה את המוצרים שנמצאים בחנויות. אולם, מה קורה אם צרכן מסין מבקש לרכוש דווקא חולצה שייצרה נייקי לפני עשור, לדוגמה חולצה של מייקל ג'ורדן מאולימפיאדה ספציפית? "לנייקי יש את העיצוב, אבל הם לא יודעים איך לייצר ולהוביל לצרכן במהירות, ופה אנחנו נכנסים", אומר סמואל. "הצרכן יזמין, ההדפסה תתבצע אצל דפס איפה שהוא נמצא והוא יקבל את ההזמנה תוך 24 שעות. פתרונות ה- Work-Flow שולטים בכל התהליך מקבלת ההזמנה, המעבר לדפס והשליחה כולל פידבק מהלקוח. הפחד הכי גדול של המותגים זה שאמזון וחברות אי-קומרס ייקחו שליטה והם יאבדו שליטה מול הצרכן, הם רוצים עבודה מול הצרכן הסופי".

תחום אחר לרכישה פוטנציאלית הוא פתרונות מסביב למכונה, כגון מייבשים, פתרונות אוטומציה, אבטחת איכות וכדומה.

נכון להיום, קורנית מספקת ללקוחות מוצרים וגם שירותים כגון תיקונים וכדומה. בשלב זה, השירותים אינם רווחיים ומכבידים על שורת הרווח, אך סמואל מצפה להגיע לאיזון בפעילות זו בסוף השנה הבאה, דבר שיוביל לעליית הרווחיות הגולמית מעל 50%, ובעתיד מצפה שהשירותים יתרמו לרווח.

"הכפלנו את שווי השוק, השמיים הם הגבול"

סמואל, טייס בחיל האוויר בעברו, כיהן בתפקידים בכירים בחברת HP-אינדיגו לפני שהצטרף לקורנית. ב-13 השנים האחרונות באינדיגו הוא היה בחו"ל - בתחילה באסיה ולאחר מכן באירופה. באסיה, החטיבה שניהל הכפילה את מכירותיה פי 10 תוך 8 שנים. האם גם קורנית יכולה לעשות מהלך דומה? "זאת שאלה טובה", הוא אומר. "אני חושב שאין סיבה שקורנית לא תגיע ב-10 השנים הקרובות למיליארד דולר מכירות, פשוט אין שום סיבה. אני נכנסתי לחברה כשהיא הייתה קרובה ל-150 מיליון דולר והיא בהחלט יכולה להגיע למיליארד דולר ויותר מזה. אגב, מבחינת שווי שוק הכפלנו את עצמנו, והשמיים הם הגבול בהקשר הזה - המשקיעים יגדירו".

איך הייתה החזרה לארץ אחרי 13 שנים?

"קלה מאוד, גם לי וגם למשפחה. לי כי מיד 'טבעתי' בעבודה 24/7, אבל גם למשפחה, כי פה בארץ יש לנו משפחה, חברים, חום והרבה יתרונות. יש בארץ המון עשייה, המון טכנולוגיות וכיף להיות בסביבה שבה נפגשים עם עוד אנשים ואפשר ללמוד המון. החוויה של לחיות בחו"ל ולעבוד בחברות בינלאומית מאוד בונה, פותחת את הראש לתרבויות שונות, מאפשרת להבין שישראל חשובה אבל לא תמיד היא המרכז של העולם. זה הופך אותך להרבה יותר מאוזן וגלובלי בתפיסת העולם שלך. כשדירקטוריון קורנית החליט לגייס אותי, בחרו בי כי הבינו שקורנית לפני פריצה וחיפשו מישהו שיכול לבנות משהו Scalable. המנכ"לים הקודמים עשו עבודה מצוינת - גבי הביא את החברה להנפקה, בנה הרבה תהליכים, עיצב את הטכנולוגיה, והדירקטוריון חיפש מישהו שיכול לקחת את החברה ויכול להביא למיליארד דולר ויותר מזה. אני מגיע מתפיסות עולם של תאגידים אמריקאים, סקיילביליטי, עולם גלובלי, נחשפתי לשוק האמריקאי. אני מביא גם הרבה מאוד להיטות, אנרגיה, וכיוון מאוד ברור שהגדרנו בחצי השנה הראשונה - מכירות של 500 מיליון דולר ואיך מגיעים לשם. אני בין הראשונים שפותחים את המשרד בבוקר ובין האחרונים שהולכים, וזה משרה אווירה של מחויבות".

יש הבדל בין ניהול חטיבה בחברה לבין להיות מנכ"ל חברה ציבורית.

"הבדל גדול מאוד. הביזנס האחרון שניהלתי היה קרוב ל-700 מיליון דולר, הרבה יותר גדול מבחינת היקף, אבל כמנכ"ל יש לך אחריויות יותר רחבות, מתחיל מאחריות על הפיתוח, ייצור, הנדסה, כמובן כל הפונקציות של המכירות. קודם, הייתה לי פחות חשיפה לאסטרטגיה וחדשנות. אלה אזורים חדשים. מעבר לזה יש מעגלים נוספים - התעסקות עם דירקטוריון, משקיעים, אנליסטים, עולם שוק ההון והנאסד"ק שזה היה חדש לי לחלוטין. גבי עזר לי מאוד בכניסה לעולם הזה שהוא שחה בו והיום אני מרגיש בו מאוד נוח. כך גם בעבודה עם הדירקטוריון בראשות יובל כהן, שנותן לנו תמיכה מלאה. בסופו של דבר, אתה מרגיש את זה על הכתפיים שלך - אני הולך לישון עם כאבי כתפיים כי יש המון לחץ ואחריות, יש מאות החלטות לקבל מדי יום וכל העיניים נשואות אליך: העובדים, הספקים, המשקיעים ששמו את הכסף כי מאמינים בך ובחברה. רוב ההחלטות מתקבלות בחוסר ודאות והחכמה היא, כשמקבלים החלטה שגויה, לתקן מהר מאוד ולא לפחד לקבל החלטות. כל אחד עושה טעויות".

יובל כהן שאותו הזכיר סמואל הוא יו"ר החברה, ונשאר בתפקיד למרות שהקרן שבראשותו, פורטיסימו, שהייתה אחת המשקיעות הראשונות בקורנית - מכרה בשנה שעברה את יתרת מניותיה בחברה ברווח מכובד. "אני לא חושב שהוא יעזוב בקרוב", מעריך סמואל. "הוא נפגש עם קורנית בחיוך, ומרגיש באיזה מקום שזה הבייבי שלו שהולך עכשיו לבד. הוא מביא הרבה ערך לחברה מהניסיון שלו".

 דיברת על תיקון החלטות שגויות, יש לך דוגמה?

"יצאנו לשוק עם מוצר חדש וקיבלנו החלטה ברגע האחרון לשנות את הכימיה של הדיו, כשלא היה לנו מספיק זמן לבדוק את הכימיה. יצאנו לשוק בהבנה שיש למוצר הרבה מאוד יתרונות, ורק אחרי שלקוחות התחילו להשתמש בו הם זיהו את היתרונות וגם את החסרונות. היינו חייבים לשנות את הכימיה, ישבנו פה במעבדות ימים ולילות, השקענו הרבה משאבים, כסף וטרחה לשנות אצל הלקוחות עצמם. בסופו של דבר הצלחנו להוציא כימיה אחרת שפתרה את הבעיות אבל זו הייתה החלטה קשה עם סיכון, ובדיעבד אם היינו יודעים, היינו מחכים עוד טיפה במעבדות ויוצאים עם מוצר יותר בשל. אבל תמיד יש דילמה כזאת של הגעה לשוק מול בשלות המוצר, כי לא רוצים לאחר לשוק".

לדברי סמואל, הוא הביא לקורנית את התרבות שספג בחיל האוויר, של תחקור ותדרוך. "הייתי טייס 10 שנים. הבאתי מתודות עבודה שייחודיות לחיל האוויר, של פתיחות לתדריך ותחקיר. יש פה פתיחות להגיד הכל: אני יושב בהרבה דיונים ואנשים יכולים להגיד לי 'אנחנו לא מסכימים איתך' - אני לא אעקם את האף, להפך. יש לנו פתיחות לתחקר כל אירוע וכל רבעון".

 לאור הצמיחה הצפויה, מה הסיכוי שתגיע קרן פרייבט אקוויטי ותציע לקורנית הצעת רכישה שיהיה קשה לסרב לה?

"אנחנו לא מכוונים למכירה, זה לא מה שאנחנו רוצים. אנחנו מכוונים לצמיחה והגדלת הייצור בישראל. אנחנו מאוד גאים שאנחנו חברה ישראלית שלא עושה אקזיט או מחפשת להימכר לחברה אמריקאית או סינית, ורוצים להיות חברה ישראלית גדולה עם מיליארד דולר מכירות והעסקת אלפי משפחות, ושעושה מהפכה בשוק הטקסטיל, אשר תורמת ליקום כולו. אנחנו לוקחים את המזהם מספר 2 בעולם אחרי הנפט, ועוזרים להפוך אותו לירוק. אנחנו מאמינים בזה והעולם ילך לשם כי אין ברירה". 

השורטיסט והטענות על האופציות לאמזון: "לא יכולים לנהל את השוק, אנו מאמינים בצמיחה המואצת"

לפני חצי שנה יצאה קורנית להנפקה משנית בנאסד"ק, "אירוע כייפי ומעניין עם עבודה מאומצת", אומר סמואל. הביקושים היו גבוהים והדיסקאונט מינימלי, ומי שהשקיע אז כבר השיג תשואה של כ-24%. "הייתה חוויה לפגוש ביומיים את המשקיעים הכי גדולים ומתוחכמים בעולם. הייתה לנו חצי שעה מול כל משקיע לספר את הסיפור, ומול כל אחד ראיתי איך פתאום העיניים נפתחות, נשאלות עוד שאלות, ואחרי דקות כבר שמים הזמנה", הוא מספר.

 חודש לפני כן ספגתם המלצה שלילית מאוד משורטיסט, בן אקסלר מ-Spruce Capital, שטען שביצועי החברה אינם בני-קיימא. המשקיעים בהנפקה לא העלו חששות?

"הם שאלו המון שאלות על השורטיסט, אבל אנחנו מאמינים בדרך שלנו, ולא היה משהו אחד שהוא כתב שגרם לנו לאיזשהו פקפוק - אלא רק לגיחוך מעורב בעצבנות, כי זה פשוט שטויות. מבחינתי זה ממש ברמה הפלילית אבל אני לא יכול לשפוט. אנחנו לא יכולים לנהל את שוק ההון, אנחנו מנהלים את החברה ומאמינים בצמיחה המואצת, ובכך שטוב למשקיעים להשקיע בקורנית".

אחת הטענות של השורטיסט נגעה לכתבי האופציות של אמזון. כשנחתם הסכם בין קורנית לאמזון ב-2017 ניתנו לאמזון כתבי אופציות לרכישת עד 8% מקורנית לתקופה של חמש שנים, כשקצב המימוש תלוי בקצב רכישת המוצרים בקורנית. "צריך להסתכל על זה כמו אופציה לעובדים. לעובדים נותנים בשווי 0 דולר, לאמזון זה היה אז ב-13 דולר, וזה יכול לעלות או לרדת בהתאם למניה. הרעיון היה להראות שאמזון מחויבים לחברה, אבל כתבי האופציות האלה מבלבלים את המשקיעים בכל פרסום דוחות. המשקיעים המנוסים כבר מבינים ומנטרלים את ההשפעה, אבל אחרים עלולים לחשוב שפספסנו תחזיות, וזה לא קרה". סמואל מוסיף ששינוי בתקינה החשבונאית ברבעון הקרוב יוביל לכך שלא תהיה השפעה של כתבי האופציות על ההכנסות אלא רק על הרווח Non-GAAP. 

עוד כתבות

תא''ל (מיל') פיני יונגמן / צילום: יוסי זמיר

הבכיר ברפאל שנבחר להדליק משואה "גם מהצלחה של 99% אני מוטרד"

פיני יונגמן, ראש חטיבת ההגנה האווירית ברפאל, נבחר להשיא משואה ביום העצמאות לאור תרומתו לקו ההגנה מפני איומים אוויריים ● "זה אחד מהרגעים המרגשים בחיי, אני מסתכל על כל מי שהלך איתי" ● בראיון מיוחד לגלובס לרגל בחירתו, הוא מספר על הפעילות האינטנסיבית מאז 7 באוקטובר, מדבר על האיומים האוויריים העתידיים ומסביר למה אינו "מתבשם משיעור היירוטים הגבוה"

הפגנה פרו־פלסטינית בטריניטי קולג' בדבלין, ביום שבת האחרון / צילום: Reuters, Mostafa Darwish

האוניברסיטה היוקרתית באירלנד שנכנעה למפגינים הפרו־פלסטינים

התקשורת בבריטניה דיווחה כי טריניטי קולג', המוסד האקדמי היוקרתי ביותר באירלנד, הודיע שיסיט השקעות מישראל, בתום משא ומתן עם מוחים פרו־פלסטיניים בקמפוס ● המפגינים השתלטו על הכניסה למכללה, המהווה אטרקציה תיירותית, ומנעו כניסה של תיירים ומבקרים לאתר

בורסת ת''א זינקה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א סוגרת שבוע ירוק: המדדים המובילים זינקו ביותר מ-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.9% ● הבורסה פרסמה את סיכום המסחר השבוע: מדדי הטכנולוגיה הובילו את העליות ● עליות שערים אפיינו גם את מדדי איגרות החוב המקומיות, בדומה לאגרות בארה"ב ● מניות קמטק, טאואר ונובה זינקו היום בעקבות הדוחות

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

חדשות טובות לענף הבנייה: טורקיה אישרה לחדש אספקות לישראל

בזמן שבישראל משרד החוץ ומשרד הכלכלה פועלים בקדחתנות בימים האחרונים כדי להפסיק את התלות הישראלית ביבוא מטורקיה גם בטווח הארוך, משרד המסחר הטורקי שלח מכתבים למפעלים בענף הבניין המקומי ועדכן אותם על אישור זמני לחדש את האספקות לישראל

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

הדוחות המאכזבים שהפילו את המניה הישראלית בוול סטריט

סולאראדג', המפתחת טכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית, מסכמת רבעון חלש נוסף ● ההכנסות צללו בכ-80% וההפסד הנקי גדל ● גם התחזיות להמשך שהציגה החברה מאכזבות

אלכס קארפ, מנכ''ל פלנטיר / צילום: ap, Thibault Camus

ענקית ה-AI הייתה אחת מהמניות האהודות בוול סטריט. ואז היא פרסמה דוחות

פלנטיר, אחת החברות הגדולות בתחומי ה־AI, נסקה בשנה האחרונה ביותר מ־175% והפכה לאחת המניות היקרות בוול סטריט ● עד שהגיעו הדוחות שהביאו לצניחה של 15% במניה

ערן כהן, מנכ''ל אלסטום ישראל / צילום: אלסטום

מנכ"ל אלסטום בישראל לא חושב שצפויה בריחת משקיעים: "הפן הכלכלי קובע"

ערן כהן, מנכ"ל אלסטום ישראל, תאגיד התשתיות הצרפתי, מסביר כי פעילות החברות הזרות לא נפגעה, למרות המלחמה: "מה שמוביל זה האינטרס העסקי" ● בראיון לגלובס הוא מתייחס לראשונה לטענות על עיכוב בקו האדום ולעזיבת החברה הספרדית שבנתה את הרכבת הקלה בירושלים

זעם בהולנד: אוניברסיטה העבירה שמות של ישראלים למפגינים פרו פלסטינים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: אוניברסיטת אמסטרדם העבירה רשימות של מוסדות מחקר ישראליים למוחים פרו פלסטינים, שר בממשלה הספרדית נגד ישראל וממשלת בריטניה קוראת לאוניברסיטאות להגן על סטודנטים יהודים ● כותרות העיתונים בעולם 

דני לוי, מפקד מחוז חוף / צילום: דוברות המשטרה

האם תחת ניצב דני לוי נרצחו במחוז חוף 9 בני אדם מהחברה הערבית?

מפקד מחוז חוף סיפר על נתוני הרצח בשטח פיקודו, אך הוא נתן תמונה חלקית ● המשרוקית של גלובס

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

נתניהו על עצירת משלוחי הנשק מארה"ב: "אם נצטרך - נעמוד לבד"

דובר צה"ל עדכן כי שלושה חיילים נפצעו בפיצוץ פיר ממולכד • כמה כלי טיס של חיזבאללה יורטו אחרי שורה של אזעקות בגליל העליון והמערבי: נזק נגרם לבית בשלומי • הבית הלבן מבהיר אחרי ביטול משלוח הנשק: עדיין תומכים במיטוט חמאס - אבל מתנגדים למבצע נרחב ברפיח, ישראל תצטרך לקבל את ההחלטה • כל העדכונים

משלוח יצוא בנמל אשדוד / צילום: תמר מצפי

"תהיו עם היד על הדופק": האזהרה לישראלים שמייצאים לדרום אפריקה

ברקע עצירת היבוא מטורקיה, חברת הביטוח "אשרא" פירסמה אזהרה ליצואנים לדרא"פ ● הבחירות במדינה בסוף החודש עלול לפגוע "בקשרי המסחר בין המדינות, באופן דומה למקרה של טורקיה"

שיגור מיירט חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הרכיבים המזויפים במטוסים, והטילים היקרים שגורמים מבוכה לארה״ב

לגלובס נודע כי החברה הביטחונית הממשלתית תומר מגייסת 60 עובדים חדשים, אלביט עם הזמנה ראשונה למערכות מרגמה, בריטניה שוקלת להיכנס לתוכנית מערך ההגנה האירופית, טורקיה מנסה לרכוש מטוסי קרב ממקורות רבים, ובכיר גרמני קורא להגדלה משמעותית של תקציב הביטחון ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

רכיב ההשקעה שנמצא בשיא: איפה רוב הישראלים שמים את הכסף

מה קרה במגמות ההשקעה של הציבור בשני העשורים האחרונים, האם התהפוכות בשווקים הפיננסיים או לחלופין אירועים מקומיים השפיעו על העדפותיו ושינו את טעמו ● ומה גורם בעיקר למשקיעים לחפש הזדמנויות בשוקי חו"ל

חיילים וחיילות בצבא ברזיל, אפריל 2023 / צילום: ap, Eraldo Peres

בגלל מכתב מחאה? ברזיל משהה עסקה בשווי 145 מיליון דולר עם אלביט

לפי התקשורת המקומית בברזיל, הצבא במדינה החליט על השהיית רכישת 36 תותחי אטמוס מתוצרת אלביט ● המטרה מאחורי הצעד, על פי הדיווחים, היא להצדיק את ההחלטה לבחור באלביט בתור הזוכה במכרז ● סביר להניח כי מכתב מחאה עליו חתמו דמויות ציבוריות ברזילאיות, אמנים ופעילי זכויות אדם, תרם לעיכוב בעסקה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP(Kin Cheung), Shutterstock

רדיקלים מוסלמיים מנצחים בבחירות מקומיות באנגליה ופוטין מתקרב אל פטר הגדול

מוסלמים מנצחים בבחירות מקומיות באנגליה עם דגלים פלסטיניים ועם כרזות לטובת עזה ● אדאני (מנמל חיפה) הופך לכדור משחק בבחירות בהודו ● פוטין, תקופת כהונה חמישית, משתווה לסטאלין ● חדשות משפטיות טובות לטראמפ ● אורנגאוטן חובש את הפצע

דיני ירושה / צילום: Shutterstock, Maxx-Studio

משפחת בן הזוג המנוח נתנה אולטימטום בלתי אפשרי לאישה. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט לענייני משפחה פסק לטובת אישה שביקשה להביא ילד מזרע בן זוגה המנוח ● משפחתו, שהתנגדה לכך, התנתה את הבאת הילד בכך שהאישה תוותר על חלקה בירושה שהותיר בן זוגה ● ביהמ"ש פסק לטובת האישה 50 אלף שקל כהוצאות משפט

ארסנל נשק בלתי נגמר / צילום: Reuters, Iranian Army/WANA

ארסנל בלתי נגמר: איזה נשק יש עדיין לחיזבאללה?

מפצצות מרגמה, דרך קטיושות וכטב"מים ועד טילי סקאד וטילי שיוט ● האמצעים שהציג חיזבאללה עד כה הם כאין וכאפס לעומת אלה שהוא יכול להפעיל במקרה של מלחמה כוללת בצפון

איור: גיל ג'יבלי

תל אביב 125 מול S&P 500: איזה מדד יציג תשואה עודפת השנה?

אחרי שנה בה בורסת תל אביב השתרכה הרחק מאחורי וול סטריט, מדד תל אביב 125 מתחיל לצמצם את הפער מול S&P 500, והתחזיות לתשואה עודפת במדד הישראלי הולכות ומצטברות ● דודי רזניק מבנק לאומי אופטימי לגבי השוק המקומי, אבל מזהיר: אם תהיה הסלמה במלחמה, התמונה תתהפך ● מדור חדש

רינת אפרימה, מנכ''לית קימברלי קלארק ישראל / צילום: נירי גתמון

אחרי 7 חודשים עם מ"מ: זו המנכ"לית החדשה של קימברלי קלארק ישראל

אפרימה תחליף את דורון רוזנפלד, סמנכ''ל הכספים, שכיהן כמ"מ מנכ"ל קימברלי קלארק ישראל מאז סוף ספטמבר 2023, לאחר שטל רבן הודיע על פרישה

פועלים של חברת החשמל / צילום: יוסי וייס, חברת החשמל

100 שעות בלי חשמל: הדוח שחושף את הנזק מאי הקמת תחנות כוח חדשות

דוח שהגיע לידי גלובס מונה את ההשלכות של העיכובים הנוכחיים בהקמת תחנות כוח חדשות בישראל ● לפיו, ב־2028 יתגברו הפסקות החשמל שיגרמו לנזק כלכלי של מיליארדי שקלים