יולי אדלשטיין / צילום: רפי קוץ
תקציב הכנסת עמד בשנה שחלפה על 783 מיליון שקל, חלקו לתשלום משכורת ל-837 עובדים, ביניהם גם יועצים, משפטנים, מנהלי ועדות ודוברים. אבל בשנה האחרונה, בעקבות הפלונטר הפוליטי, רובם מוצאים עצמם מחוסרי עבודה בכפייה.
בלשכה המשפטית למשל עובדים כיום כ-47 עורכי דין, מרביתם מושבתים מפעולה מזה כשנה. כאשר הוועדות לא מתפקדות והחקיקה היחידה שעברה בתקופה הזו היא חוקי פיזור הכנסות ה-21 וה-22, עשרות עורכי דין נמצאים למעשה בבטלה כפויה. בימים שבשגרה מספקת הלשכה המשפטית של הכנסת ייעוץ משפטי לוועדות וגם לחברי הכנסת המכינים ומגישים הצעות חוק. אבל בעוד שהיועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון ניצב בתקופה האחרונה בפני סוגיות חוקתיות שלא עלו על הפרק ב-72 שנות המדינה ומחבר חוות דעת תקדימיות, שאר עורכי הדין מגיעים לעבודתם אבל אין להם מה לעשות.
בעקבות המצב, ל"גלובס" נודע כי לפני כמה שבועות התכנס הצוות המשפטי לשיחת התייעצות והחליט להגיש בקשה לאפשר לעורכי הדין המתחילים בלשכה לספק סיוע משפטי בהתנדבות ברחבי הארץ. כך, לפי הרציונל, הם גם יוכלו להצדיק את השכר החודשי שהם מקבלים ללא תעסוקה ואף יצברו ניסיון פרקטי. המהלך הזה, של מניעת בטלה בכפייה, טרם התרומם. בין השאר לאור העובדה שמחלקת משאבי אנוש בכנסת לא בטוחה שניתן לקדם זאת בשל סוגיות של דיני עבודה. עם זאת, לאור התארכות פרק הזמן שבו מושבתת הכנסת ולאור אי הוודאות לגבי העתיד, ייתכן שיישקלו שם את האופן שבו ניתן לקדם את הפרויקט ההתנדבותי הנ"ל שכן הסיטואציה של בטלה בכנסת עשויה להימשך עוד חודשים רבים.
שאלת ההסכמות בין הליכוד לכחול לבן
מזה כשנה כנסת ישראל לא מתפקדת וגם העתיד לא ממש ברור. הפלונטר הפוליטי משתק את פעילות החקיקה בכנסת ואת פעילותן של מרבית הוועדות: מתוך 13 ועדות שאמורות לעסוק בנושאים שבשגרה, לטפל בבעיות של האזרחים ולפקח באופן צמוד על עבודת הממשלה והאגפים השונים של משרדי הממשלה - עשר מושבתות ואינן פועלות בשנה האחרונה. בהיעדרן מתנקזים מרבית הנושאים לוועדת הכספים בדרך לא דרך, ואישרורים שוטפים של תקנות וטיפול בבעיות שאינן בתחום החקיקה, לא מתקדמים.
למעשה, הוועדות היחידות שהוקמו ופועלות, למעט ועדת הכספים, הן הוועדה המסדרת שתפקידה להניע את פעילות הכנסת לאחר הבחירות, וועדת חוץ וביטחון. מה הבעיה להניע את הקמת הוועדות? נראה ששוב האינטרס הפוליטי גובר על זה הציבורי. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מאמין שהוועדות ישמשו זירה להתנגחות פוליטית, במיוחד בעת בחירות, ולכן מתנגד להקמתן. בלשכתו של אדלשטיין מסבירים כי על אף שגם בתקופות רגילות משמשות לעתים הוועדות לכלי לקידום עבור הח"כים בתקשורת, הרי שבימי בחירות מדובר בתעמולה של ממש.
אגב, למרות היעדר פעילות בכנסת החל מה-1 בינואר 2020 יזכו חברי הכנסת להעלאה של 1,320 שקל בחודש בשכרם.
בפועל, החסם המרכזי להקמת הוועדות הוא השגת הסכמות בין שתי הסיעות הגדולות בכנסת - הליכוד וכחול לבן. אלא שמשא ומתן שכזה על חלוקת ה"שלל" של הוועדות כלל אינו עומד כרגע על הפרק. ביממה האחרונה, בעקבות פניות מרובות של "גלובס", חלק מהגורמים הפוליטיים החלו לפעול לכינון הוועדות הקבועות של הכנסת. בשיחה עם "גלובס" הודה היום ח"כ מיקי זוהר, יו"ר סיעת הליכוד בכנסת, כי מבחינת המפלגה אין התנגדות לכונן את הוועדות הקבועות; במקביל, יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ עודד פורר, פנה לח"כ אבי ניסנקורן מכחול לבן, יו"ר הוועדה המסדרת, ודרש ממנו לפעול למען כינון הוועדות הקבועות.
"כבר שנה שוועדות הכנסת אינן מתפקדות וכך נפגע אחד התפקידים המרכזיים של הכנסת - הפיקוח על הממשלה", כתב ח"כ פורר לניסנקורן. "תפקיד זה הופך משמעותי יותר בעיקר בתקופה שבה הממשלה מתפקדת כממשלת מעבר של ממשלת מעבר, ובפועל פועלת ללא פיקוח. יחד עם העובדה שחשוב בתקופה רגישה זו לנהוג במשנה זהירות על מנת שלא לנצל את הוועדות להתנגחויות פוליטיות, יש לשים לב שיש לאזן זאת עם הצורך לפקח על הממשלה".
אגב, עד אתמול סיעת "ישראל ביתנו" הביעה התנגדות להקמת ועדת הכנסת, אותה הוועדה שאמורה לדון בבקשת החסינות של ח"כ חיים כץ ובבקשת החסינות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אם אכן תוגש בעוד שבוע - המועד האחרון. בליכוד מתנגדים נחרצות להקמת הוועדה, ואף זכו לגיבוי לכך מישראל ביתנו, שביקשו לדחות את הדיון בחסינות עד לאחר מערכת הבחירות ב-2 במרץ. אם ועדת הכנסת הייתה מכונסת ומחליטה שלא להעניק לנתניהו את החסינות, הדבר היה מוביל לפתיחת משפטו הפלילי באופן מיידי ולא אמור היה לעלות לדיון נוסף בכנסת ה-23. מנגד, אם הוועדה הייתה מחליטה להעניק לראש הממשלה חסינות ניתן היה לכנסה שוב בכנסת ה-23 ולערוך דיון חוזר בנושא (הדברים נכונים גם עבור ח"כ חיים כץ).
"תפקידה של הכנסת לא מתמצה בחקיקה"
למרות השיתוק, נראה שחלק מחברי הכנסת בכל אופן מוצאים דרכים לקדם עניינים שקרובים לליבם. כך לדוגמה, ניסנקורן דיווח כי הוועדה המסדרת שבראשה הוא עומד אישרה השבוע העברה של 242 מליון שקל מיתרות תקציב הכנסת של שנת 2019 לטובת תשלומים לניצולי שואה וסיוע לילדים אלרגניים. לדבריו, "42 מיליון שקל מהסכום הגיעו מקופת מבקר המדינה. מדובר בסכום שלא השתמשו בו. במקום ש-42 מיליון שקל יוחזרו לקופת אוצר המדינה, מבקר המדינה הסכים שהכנסת תעשה בסכום הזה שימוש כאמור לעיל".
בתוך כך, פנתה ח"כ סתיו שפיר ליו"ר הכנסת אדלשטיין וליועץ המשפטי עו"ד איל ינון בנושא: "במשך שנה אין כל פעילות בוועדות. משמעות הדבר חמורה מאין כמוה; מזה שנה, ולתקופה שאף תעלה על שנה, מתנהלות כל מערכות המדינה ללא שום פיקוח פרלמנטרי. אפילו ועדות שעסקו בפיקוח בלבד ולא בחקיקה - כמו ועדת השקיפות שעמדתי בראשה - נדרשו על ידי הממשלה להפסיק לחלוטין את עבודתן, וזאת ללא כל הסבר.
"תפקידה של כנסת ישראל אינו מתמצה בחקיקה. חלק גדול ומשמעותי מתפקידנו כחברי וחברות כנסת, כשליחיו של הציבור בישראל, בא לידי ביטוי בהיותנו העין הפקוחה והמפקחת, המבררת והמבקרת, על כל מערכות השלטון, גם ובעיקר כאשר אין ממשלה נבחרת מכהנת". עד לרגע זה לא קיבלה שפיר לדבריה תשובות שמניחות את הדעת, ונאמר לה רק כי הנושא נמצא בבדיקה.