הסכם ממון / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
בציבור הרחב נפוץ השימוש במונח "הסכם ממון" כדי לתאר כל הסכם הנערך בין בני זוג ועוסק בנושאים כלכליים, אך מבחינה משפטית, רק הסכם שנערך בין בני זוג נשואים או העומדים להינשא, בהתאם לתנאים הרשומים בחוק יחסי ממון, עונה לקריטריון של "הסכם ממון".
הפער בין ההגדרות גורם לתקלות קשות, במסגרתן בני זוג סבורים כי הם מוגנים על-ידי הוראות ההסכם עליו חתמו - רק כדי לגלות שנים רבות לאחר מכן שההסכם אינו קביל מבחינה משפטית.
דוגמה לכך ניתן לראות בפסק דין שפורסם השבוע ועוסק בסיטואציה נפוצה, במסגרתה בני זוג גרו ביחד במשך מספר שנים, ורק לאחר מכן החליטו להינשא. בין בני הזוג היה פער כלכלי ניכר לטובת האישה, ולכן כבר בסמוך לתחילת מגוריהם המשותפים היא דרשה, בצדק כמובן, לערוך הסכם, במסגרתו תובטח הפרדה רכושית הן לגבי זכויותיה הממוניות והן לגבי החובות שנשא עימו בן הזוג.
בהסכם שערכו וחתמו בני הזוג אצל נוטריון, הם הגדירו את עצמם כדין כ"ידועים בציבור", הסכימו על הפרדה רכושית הן לגבי נכסי וחובות העבר והן לגבי נכסים וחובות עתידיים, למעט נכסים שבני הזוג ירשמו במכוון כמשותפים, ואף קבעו כי ההסכם ימשיך לחול ולעמוד בתוקפו גם אם בעתיד יינשאו.
בחלוף ארבע שנים בני הזוג נישאו זה לזו, ובמהלך 12 שנות הנישואים שהתקיימו עד למשבר, הם רכשו מספר דירות. שתי הדירות הראשונות נרכשו מהונה העצמי של האישה, והדירה השלישית, המשמשת כיום למגורי הצדדים, נרכשה מתמורת מכירת הדירות הקודמות וכן מהלוואה שנלקחה על-ידי בני הזוג. כל הדירות נרשמו על שם האישה בלבד, וכעת, כשהחליטו בני הזוג להתגרש, טענה האישה כי הדירה שייכת לה בלבד, בהתאם להוראות ההסכם עליו חתמו בתחילת חייהם המשותפים.
חוק יחסי ממון אינו חל כאמור על זוגות ידועים בציבור, ולכן כל הסכם ביניהם בנוגע לרכושם הוא חוזה רגיל, ככל חוזה בין שני אנשים. הם יכולים לחתום עליו בעצמם, הם יכולים לחתום אצל עורך דין או נוטריון, והם יכולים גם לפנות לבית המשפט ולאשרו. ההסכם יהיה תקף בכל מקרה, וההבדל בין הדרכים השונות בא לביטוי בחוזק הראיות שיוכלו הצדדים להציג בפני בית המשפט במקרה של מחלוקת עתידית: קל יותר כמובן להוכיח שהסכם נחתם מרצון חופשי ותוך הבנת המשמעויות הנלוות אליו, כאשר נחתם בנוכחות עדים חיצוניים כגון נוטריון.
ההסכם בין הידועים בציבור מאבד את תוקפו כאשר בני הזוג נישאים, ומאותה עת חל עליהם ההסדר הקבוע בחוק יחסי ממון. כדי להתנות על הסדר זה, הקובע שיתוף מלא בין בני הזוג, יש לחתום על הסכם ספציפי הקובע זאת במפורש, ולאשרו בבית המשפט. בני זוג שטרם נישאו יכולים אמנם להסתפק באישור של נוטריון כדי שההסכם ייחשב כהסכם ממון תקף על-פי החוק, אך מדובר בזוג שנישואיו כבר הוסכמו והוחלטו, ומועדם צפוי בתוך זמן קצר ומתוכנן.
במקרה שנדון בפניו, בני הזוג חתמו על ההסכם אצל הנוטריון בעת שהיו ידועים בציבור ולא תכננו להינשא, ולפיכך באותה עת חל עליהם הסדר משפטי שונה. לאחר שנישאו, הם לא פנו לאשר את ההסכם בבית המשפט, ולכן הוא איבד מתוקפו.
בתי המשפט מוכנים להכיר בהסכם שלא אושר כדין כהסכם ממון תקף על-פי החוק רק במקרים חריגים, שבהם ניכר כי בן הזוג הסתמך על ההסכם מבחינה כלכלית ובתום-לב. המקרה הנדון לא נפל בגדר מקרים חריגים אלה, מאחר שבית המשפט התרשם כי דווקא הבעל הוא הצד הנפגע, שהסתמך על אי-תחולתו של ההסכם.
הכותבת עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il