שלט בחירות/ צילום: רויטרס RONEN ZVULUN
לא פשוט לשווק את אותה סחורה בפעם השלישית. מה שפעם נחשב לבשורה מרעננת, מאפיר ומפסיק לעניין. מסרים מאיימים שבעבר אולי עשו את העבודה, מתקבלים עם הזמן באדישות. הקמפיינים הפוליטיים שיפרצו לחיינו בחודשים הקרובים, יצטרכו להתמודד עם ציבור עייף שהולך לקלפי בפעם השלישית בתוך שנה, ומתקשה להתרגש מקריאות הגעוואלד של המועמדים. איך בכל זאת יצליחו המפלגות להוציא אנשים לקלפי? וחשוב מזה: איך יצליחו להזיז קולות ממחנה אחד לשני כדי ליצור הכרעה ברורה שתמנע מערכת בחירות רביעית?
"מי שיצליח להוציא אנשים ולהביא להכרעה הוא מי שיצליח באמת להפחיד את הבוחרים", מנתח היועץ האסטרטגי אמיר דן, שעבד בעבר עם אהוד אולמרט. "זה יהיה קשה, כי אנשים כבר לא מאמינים לקריאות הזאב-זאב של המועמדים. ינצח מי שימצא זאב חדש ואמין מספיק כדי להניע אנשים לפעולה גם בפעם השלישית. עד עכשיו, ביבי ידע לשחק עם הזאבים הכי טוב, אבל כמו במנת סם, הפעם הוא צריך מינון גבוה כדי שזה יעבוד והציבור ירגיש משהו. נכון לעכשיו, הוא וגנץ טורפים את המחנה שלהם, שותים קולות בתוך הגוש, אבל לא מצליחים להעביר אליהם נתח משמעותי מהגוש השני. ייתכן שהפלונטר הזה ייגמר רק כשיתחיל משפטו של נתניהו, והוא ייאלץ לצאת סופית מהמשוואה".
אומנם תיאורטית, נתניהו יכול לצאת מהמשוואה כבר ביום חמישי בלילה (הכתבה ירדה לדפוס בשלישי), אז יתפרסמו תוצאות הפריימריז בליכוד, אך ההנחה הרווחת במערכת הפוליטית היא שהסיכוי לכך הוא קטן מאוד.
הנחה נוספת שלפיה פועלים כעת במערכת הפוליטית היא שרובו המכריע של הציבור יישאר בתוך הגוש לו הצביע בפעם הקודמת. "בחירות בהוראת קבע", קרא לתופעה הזו בחיוך אחד מיועצי הסתרים שעובדים כיום. "כדי לנצח בחירות חוזרות", מסביר היועץ האסטרטגי איל ארד, "צריך להבין מי הקהל שלא הצליחו להביא בפעם הקודמת ולהתמקד בו. הפתרון הקל זה לגבש את הבייס, כדי שיבוא במספרים יותר גדולים. אם שני הצדדים יצליחו בכך באופן דומה, נגמור שוב בתיקו. השאלה המעניינת היא איפה הדלתא - המרכיב החסר ובעל הפוטנציאל".
איך ייראו ולאן יכוונו הקמפיינים של המפלגות הפעם? את התשובות מצאנו בעיקר בקרב היועצים שעבדו עם מפלגות המרכז והשמאל. יועצים אסטרטגיים ממפלגות הימין, בהם יועציו של נתניהו, עופר גולן ויונתן אוריך, העדיפו לשמור על שתיקה. הקמפיינים, למעשה, מכוונים לאחוזים הבודדים שיש סיכוי שינדדו מצד לצד. מדובר במצביעי ליברמן החדשים, שנתנו את קולם לישראל ביתנו בספטמבר ועשויים לזלוג חזרה לאחד המחנות, כאכזבה על כך שלא תרם להקמת הממשלה שרצו, ובמצביעי הימין הרך שיכולים לנדוד לכחול לבן בעקבות ההחלטה להגיש כתב אישום נגד נתניהו, או לחזור מכחול לבן לליכוד בעקבות המגעים של כחול לבן עם הרשימה המשותפת או רצון לתמוך בנתניהו דווקא אחרי הגשת כתב האישום.
מרוץ אחרי דמויות אטרקטיביות
מי יגבר על מי, זו כמובן שאלת מיליון הדולר. היועץ האסטרטגי ליאור חורב, שעבד עם המחנה הדמוקרטי בבחירות האחרונות ולפני כן עם משה כחלון, ונכון לעכשיו אינו מזוהה עם שום מפלגה, מעריך שהתנודות הבולטות יירשמו במעבר מהליכוד לכחול לבן. איך אפשר לשכנע אנשים שגם בספטמבר, רגע לפני השימוע של נתניהו, עוד האמינו בו ושמו מחל בקלפי, שעכשיו המצב שונה לחלוטין? "זה יהיה מהלך מאוד מורכב ועדין, שמחייב חשיבה שונה ממה שהורגלנו", הוא מאבחן. "אסור לגרום להם לרגשות אשמה על שהצביעו לביבי, כי אז הם יעשו רציונליזציה להצבעתם הקודמת ויצביעו שוב ליכוד. צריך לתת להם לגיטימציה, לא לשפוט אותם ולא לבוא איתם חשבון".
איך תאפיין אותם?
"אנשים שחשים אי נוחות מהגשת כתבי האישום, ומזה שהטענות לא קרסו בשימוע. הם גם תופסים את רשימת הליכוד כבעייתית, כי תפיסת העולם שלהם בנושאים אזרחיים ליברלית יותר מזו שמאפיינת את הרשימה כיום. מדובר בתושבי הערים הגדולות, שסביבתם ממילא מצביעה לכחול לבן. צריך לתת להם תחושה ששינוי ההצבעה בתנאים הקיימים הוא לגיטימי ואפילו מחמיא להם, ולהיעזר בדוברים שיהיו לגיטימיים בעיניהם. ברמה הארצית - גבי אשכנזי ישחק פה תפקיד משמעותי, וברמה המקומית - ראשי רשויות מוכרים שיעברו לכחול לבן או ראשי ועדים שיש להם השפעה ארגונית".
מה הם כבר יכולים להגיד שעשוי לשכנע?
"'זה בסדר שהצבעת ביבי, כמוך עשו עוד רבים שהאמינו שהוא יכול להיות ראש ממשלה מצוין, אבל משהו קרה לו וזה לא באשמתך. גם אני טעיתי, והיום אני מבין את זה ומצביע כחול לבן'. הבייס של כחול לבן כמובן יקבל מסרים לוחמניים יותר, של רוח קרב ולחימה. נתניהו שם יוצג בצורה יותר דמונית".
אנחנו מדינה קטנה, עם כל הכבוד לטרגוט בסלולר שמבקש לבדל בין הקהלים, הם ירגישו שעובדים עליהם עם האמפתיה הזו, כשבקמפיין לבייס נתניהו הוא דמון.
"החוכמה תהיה לאזן בין השניים. לרתום את הבייס ולומר לו: הבית שלנו צריך לגדול. רבים מבינים שעשו טעות והם רוצים להיות חלק מהשינוי. נקבל אותם בברכה ונאמר שזה גם הבית שלהם".
ואיך צריך לשווק את גנץ?
"כמנהיג שעמד על עקרונותיו. הוא הצהיר שלא ישב עם ביבי תחת כתב אישום ועמד בזה. ולכן אנשים שהצביעו לו כהצבעה אסטרטגית שנועדה לחשק אותו, יכולים להיות מרוצים. אותם הוא יכול ‘לשתות' שוב בקלות יחסית".
ישראל בכר, האסטרטג של כחול לבן, מפגין אופטימיות: "זו הפעם הראשונה בעשור האחרון שלמרכז שמאל יש מנהיג שמקבל אחוזים דומים לנתניהו בהתאמה לתפקיד ראש הממשלה. אנחנו נשים במרכז הקמפיין את המנהיגות של בני ויהיו בו אלמנטים פוזיטיביים ונגטיביים. אנחנו גם לא מודאגים מבחירות בחורף. פוליטיקה זה ספורט לאומי פה. בספטמבר אמרו שכולם עוד בחופש וחגים, ובסוף באו יותר מהבחירות באפריל. אני מאמין שגם בחורף נראה אחוזי הצבעה יפים".
איך תשכנעו את הימין הרך לעבור אליכם?
"הימין הרך כבר מצביע לנו. הכתבים פשוט לא מבינים את זה. זו הסיבה שעקפנו את הליכוד במספר המנדטים בפעם הקודמת. היה מנדט וחצי שהצביע לביבי באפריל ועבר אלינו בספטמבר. הרצון שלנו הוא כמובן להגדיל אותו. זה אולי לא יעבוד על ביביסטים מושבעים, אבל למתלבטים אפשר לומר: ‘אני מעריך את ביבי, והוא אחלה, אבל חלאס, בוא ניתן גם למישהו אחר סיכוי'. ביבי הוא אישיות דיכוטומית, או שאוהבים אותו או ששונאים אותו. יהיה כאן למעשה משאל עם על נתניהו, לצד אלמנטים של מה עושים בשביל האזרחים. מערכת הבריאות, למשל, תעלה לדיון".
ואילו רונן צור, היועץ האישי של גנץ, מוסיף: "אחרי שתי מערכות בחירות, החשש של שני הצדדים הוא מאחוזי הצבעה נמוכים. ככל שנתקרב למועד, הקרב על אחוזי ההצבעה יתפוס נפח מרכזי יותר. האתגר של גוש המרכז שמאל יהיה לצקת תחושה בקרב המצביעים שהניצחון נמצא בהישג יד, דחיפה קלה ואנחנו שם. גוש הימין יתמודד עם אתגר אחר: לייצר תנופה סביב ההגנה על המנהיג. אם ביבי יצליח לייצר דינמיקה חזקה סביב הטענה שנגרם לו עוול, אנשים ירוצו לקלפיות. לגרום לאנשים שבמועד ב' כבר נטשו להידלק מחדש ולחזור להגן עליו - זה אתגר לא פשוט. בימין אוהבים לומר שהמצביעים האלה ישבו בבית, כי חשבו שהניצחון ממילא מונח בכיס של נתניהו. אני חושב שנמאס להם לתמוך בחשוד בעבירות קשות".
עד כמה ראשי כחול לבן יעזו להתבטא במילים קשות כלפי נתניהו? טל אלכסנדרוביץ'-שגב, שליוותה את גנץ במועד א', מעריכה ש"גנץ ממלכתי ויישאר ממלכתי, גם כשהוא עולה באמוציות שלו, הוא לא מגיע לשבירת הכלים שביבי מרשה לעצמו. הוא יפנה לימין הממלכתי, אותם אנשים שהצביעו לכחלון בבחירות הקודמות, ויימנע מלפנות לשמאל. זו סכנה מבחינתו".
לשם בדיוק נתניהו ידחוף אותו.
"נכון. ביבי יגיד 'בואו נמנע את השתלטות השמאל. ראיתם שבני וליברמן כמעט הלכו עם הערבים'. בהנחה שלא יהיו מהלכים דרמטיים במיוחד כמו הסדר טיעון או חסינות לנתניהו, ולא יפרצו מהלכים ביטחוניים יוצאי דופן, מה שיכול לרענן את המצב הוא גיוס של דמויות חדשות ויצירת איחודים חדשים. לא אופתע אם יהיה פה מרוץ חימוש אחר דמויות אטרקטיביות עד מועד הגשת הרשימות".
הדילמה של נתניהו
עם כל הכבוד לדמויות החדשות, יש דמות אחת שתככב מעל כל היתר. ההנחה היא שהבחירות הללו יהיו בסימן משאל עם על "ביבי כן או לא" אפילו יותר משתי המערכות הקודמות. יועצי התקשורת של נתניהו, עופר גולן ויונתן אוריך, נמנעו מלשתף פעולה עם כתבה זו, כאמור. משיחות עם אנשי מקצוע אחרים, ההערכה המתגבשת היא שנתניהו ינהל כהרגלו קמפיין אפקטיבי ונטול עכבות. קמפיין שבו עושים את מה שצריך כדי לנצח, ואת בקרת הנזקים עושים רק ביום שאחרי, כפי שסיפרו יועציו בראיונות אחרי הבחירות האחרונות.
על-פי ההנחות הללו, הוא ימשיך לטעון ש"הם לא יחליטו", כשהפעם יצטרפו לנציגי התקשורת - רביב דרוקר, אמנון אברמוביץ', גיא פלג ובן כספית שכיכבו במועד א' - גם מערכת המשפט וה"דיפ סטייט", אותו שלטון צללים של פקידים שמאלנים, שחותר, לשיטתו, לבצע הפיכה שלטונית. התמונה שהעלה השבוע לדף הפייסבוק שלו, יומיים אחרי שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ יצא במסר דומה, היא סנונית ראשונה לאותו קמפיין. "הם לא רודפים רק אותי, הם רודפים אותנו. אני פשוט עומד בדרכם", נכתב עליה באותיות גדולות.
חורב: "הליכוד ילך על מסרים כמו ‘לא נוטשים את הבית, גם כשקשה. לא עוזבים את האצטדיון גם כשהקבוצה חוטפת גול'. נתניהו יבנה גם על השד העדתי. מה שנעשה אחרי הנאום של גרבוז יחוויר לעומת הקמפיין שינוהל פה נגד האליטות והשמאל. זה יהיה קמפיין של ‘מי לאדוני אליי - מאה אחוז צייתנות'. געוואלד של כדורגל. 'אנחנו נגדם, מי שלא קופץ - אדום'".
לא נמאס לאנשים מהגעוואלד שלו?
"לכל מערכת בחירות נתניהו מתייחס כאל קרב קיומי, הפעם זה באמת קרב חייו. אם בחירות מועד א' היו הקרבות על השימוע ומועד ב' הקרב על כתב האישום, עכשיו זה יהיה הקרב על החסינות. וזה באמת יכול להפריד בינו לבין הכלא. הוא ינהל קרב נגד מערכת המשפט, אבל בו זמנית ינסה להימלט ככל האפשר מאזכור היותו נאשם. הכותרת ‘מדינת ישראל נגד נתניהו' היא סיוט שלו. הוא ידבר על הברית האסטרטגית עם ארה"ב ועל איראן כדי להתרחק מזה".
בניגוד למרבית היועצים שמעריכים שנתניהו יהיה חזק בנגטיב, היועץ האסטרטגי ליאור רוטברט מאמין ש"למרות שהקמפיינים הפעם יאופיינו במעט כסף והרבה שנאה - כי אנשים יהיו עצבניים וקצרי רוח עבור מסרים מורכבים יותר - ביבי צריך ללכת על קמפיין פייסני מול מצביעים שמתלבטים בינו לבין כחול לבן, ולא לנהל את הקמפיין הבוטה שהוא עשה עד היום.
"שיודיע שזו הקדנציה האחרונה שלו ויבקש שיתנו לו לסיים את מה שהתחיל", הוא מציע. "אם ייקח את השיח למקומות הביטחוניים ולא לשיסוי, יהיה לימין הרך יותר קל להתחבר אליו. הבעיה שלו היא שהקסם פג, נסדק פעמיים. הוא כבר לא הווינר שמנצח תמיד. יש לו בעיה, ולכן הוא צריך לשנות גישה, לדבר במונחים של ניצחון ולא של הפסד".
מי שעבדו עם נתניהו בעבר, מציגים גישה פחות נאיבית. "ביבי יסתמך על זה שבחושך, כשאף אחד לא רואה, אנשים יעדיפו את המושחת על פני חסר הניסיון", אומר יועץ תקשורת שעובד עם הימין. "הוא ימשיך לנהל קמפיין אישי, וכמו בעבר, להיות מעורב עד רמת התסריט, לשנות את הטקסט לשפה שלו ולהביא רעיונות טובים. השאלה הענקית היא מה תהיה האסטרטגיה: ליכוד גדול או ימין גדול. ליכוד גדול נותן לו, כנאשם בפלילים, הכרה ולגיטימציה, אבל ימין גדול חיוני לשרידות שלו".
הוא הרי מבין את חשיבות הגוש, בטח אחרי שחישק את שותפיו בבלוק ה־55.
"נכון, אבל בסוף הוא תמיד בוחר בקמפיין שמעודד ליכוד גדול, וגם הפעם לא יהיה לו קל להשתחרר מזה. במצבו כיום הוא צריך ללכת על קמפיין גושי, ללטף את כולם ולפרסם שטחי חוצות של כל הבלוק יחד. האם האישיות שלו בנויה לזה? אני בספק. הוא לא בנוי לתת כבוד לאחרים. יהיה מעניין לראות אם הוא ינסה כהרגלו לקחת מצביעים ממפלגות הימין הקטנות".
רק 4% ישנו את הצבעתם?
על אחוז הקולות הצפים בבחירות האלה, יש לא מעט ויכוחים. בגלל הפרשי הזמנים הקצרים בין מערכת אחת לשנייה, ההערכה היא שיותר אנשים יתבצרו בעמדתם, ואם יחליטו לשנות אותה, הרי שזה יקרה ממש ברגע האחרון.
נסים דואק, שניהל בעבר את הקמפיין של מרצ: "הכול יהיה מאוד שכלתני, כי נוכחנו לדעת מה המשקל של פנטזיות פוליטיות. הסקרים לא מבשרים על שינויים טקטוניים בחלוקת הכוחות, ולכן הקמפיינים יתייחסו אל הבוחר כאל אסטרטג קטן. בחירתו תהיה אסטרטגית גושית. לא ערכית ולא אידיאולוגית".
בחירות בסימן מתמטיקה אלקטורלית.
"בדיוק. השיקול יהיה אם המפלגה שלי עם ביבי או לא. לאיזה גוש היא מתחייבת. לא תעניין המהות, לא עמדת המפלגה לגבי תוכנית השלום של טראמפ ולא הפתרונות שהיא מציעה לעומס בבתי החולים. אחד ההישגים הגדולים של ביבי הוא שכרגע, גם אחרי כתב האישום, אין קריסה במעמדו הציבורי בסקרים. זה בגלל שלוקח זמן לציבור להיפרד מההחלטה הקודמת שלו. רק לפני שלושה חודשים הלכנו לבחירות, אנחנו לא ממהרים להודות כל-כך מהר בשגיאות שלנו. לא תגידי ‘שגיתי כשהצבעתי לגנץ, לא תיארתי לעצמי שהוא לא יצליח להרכיב קואליציה'. או ‘שגיתי כשהצבעתי לביבי, לא תיארתי לעצמי שיוגש באמת כתב אישום'. רק במאני טיים תהיה הבשלה והבוחר יעומת מאחורי הפרגוד עם ההחלטה שקיבל".
צוריאל שרון, שעבד בקמפיין הבחירות של נתניהו ב-2015, וכיום הוא שותפו של שלמה פילבר בחברת המחקר והאסטרטגיה Direct Polls: "מסקרים שעשינו, 96% לא ישנו את הצבעתם. 4% כן. מתוכם, יש כאלה שנעים בתוך הגוש והם נמצאים בעיקר במרצ ובעבודה, וכאלה שעשויים לשנות צד, והם יושבים אצל ליברמן ואצל האגף הימני בכחול לבן - אנשים שלא רוצים לשבת עם הערבים, והדיאלוג של גנץ עם עודה הביא אותם לחשוב על חזרה לליכוד. ויש גם את הקהילה האתיופית שעברה בעקבות המחאה האתיופית לכחול לבן ועכשיו יש שם מי ששוקלים לחזור לליכוד. לכן שם המשחק הוא הגדלת אחוזי הצבעה. קשה יהיה למכור פה משהו חדש, בטח לא כשהטווחים בין מערכות הבחירות כל-כך קצרים".
הסמסים שאתם מתמחים בהם יככבו גם הפעם?
"אני יורה לעצמי ברגל כשאני אומר את זה, אבל ברור שהסלולרי לא אפקטיבי כשפעם שלישית בשנה מציפים בזה אנשים. המכנה המשותף הכי גדול לבייס הימני יהיה תקיפת הפרקליטות והמשטרה. ביבי ילך על זה חזק: מי מחליט, שי ניצן או אתם? הוא ימנף את התקלה שקרתה לו במועד ב', כשאנשים האמינו שהוא תמיד מנצח ונשארו בבית, ומאמין שהמטוטלת הזו תעבוד לטובתו במועד ג'. בסקרים פנימיים שלנו, רוב מאוכזבי ליברמן הם אנשי ליכוד שיחזרו הביתה".
מצביעי מרכז אולי מסתפקים בזה שהוא מנע ממשלת ימין ויישארו איתו.
"יכול להיות. אני לא רואה שפנים, למעט גוש ימין מאוחד שיהווה חידוש. ביבי המאיס את עצמו בנגטיב, הציבור מבין שהוא לעולם כבר לא ייחשב דמות מאחדת בציבור הכללי, אבל בציבור הימני הוא עדיין יכול להיתפס ככזה. הוא חייב להביא קמפיין מאחד בימין. הפסקת אש מוחלטת ושחזור האירוע בכיכר רבין, אחרי הנאום של גרבוז, שבו כל מפלגות הימין עמדו יחד. הבית היהודי יביא את החרד"לניקים והמזרוחניקים. בנט יביא את הלייטים של הציונות הדתית. הוא ינסה למשוך את הפייגלינים שיחפשו בית, את ההנדלים וההאוזרים שהתאכזבו מכחול לבן, ואת הקולות בליכוד שלא מסוגלים להצביע לביבי. כשהרעיון הוא תצביעו למי שאתם רוצים, בסוף תקבלו את נתניהו בכרטיס הזה. בסוף זה ממילא משחק דו-ראשי בין שתי הגדולות"
.
יעבדו כאן הרבה על טרגוט ופילוח מדויק?
"בסוף מה שעובד זה דף הפייסבוק של ביבי. אין פה מפלגה שיושבת על דאטה מדהימה של פילוח, חוץ מש"ס, אבל הדאטה שלה באה לידי ביטוי בארגון בשטח, לא בסלולר".
עם מי אתם עובדים הפעם?
"אנחנו עושים סקרים לכולם. בסבב א' עבדנו עם נפתלי בנט, בסבב ב' איילת שקד מאוד רצתה שנעבוד איתם והיו כוחות שמנעו זאת".
בגלל שפילבר הוא עד מדינה נגד נתניהו?
"זה חלק מהמחיר בלהיות שותף של פילבר. כמובן שהיתרונות עולים על החסרונות. מעטים הפוליטיקאים שיודעים באמת לקרוא סקרים. ביבי אלוף בזה ופילבר למד ממנו, ולכן פוליטיקאים מביעים בנו עניין, כי יודעים מה בית הגידול שלנו. אנחנו עם נתניהו לא יכולים לעבוד, אבל אנחנו נשארים מקצועיים. אנשים לא תמיד מבינים איך מומו (פילבר) ממשיך לעבוד ולא יושב בבית. היכולת שלו לקום ממה שנחת עליו בכזו מקצועיות מעוררת תמיד השתאות".
למפלגות הקטנות אין ברירה
הקמפיינים והאיחודים של המפלגות הקטנות בכל צד ישליכו כמובן על הגוש כולו. אם ילכו על קמפיינים מוקצנים כדי לבדל עצמם מהמפלגה העיקרית בגוש, הצד השני ישתמש בהם כדי להקרין על הרדיקליות של הגוש כולו. מה שמסבך עוד יותר את העניינים הוא ההערכה שמפלגה אחת שלא תעבור את אחוז החסימה תשליך על גורל הגוש כולו. המתמטיקה הזו הופכת את תכנון הקמפיינים למשחק מחושב במיוחד.
"נוצר מצב אבסורדי", אומר סני ארזי, קמפיינר שליווה את מפלגות השמאל ועבד בבחירות האחרונות עם המחנה הדמוקרטי, "ככל שהבוחר של המפלגות הקטנות מימין ומשמאל יותר איתן, כך הוא פחות מצביע להן והולך לחזק את המפלגה הגדולה של אותו גוש. כשאהוד ברק אמר 'ביבי מושחת', אנשים אמרו ‘אנחנו מסכימים איתו ובגלל זה נצביע לכחול לבן, כדי שתציל את המדינה מביבי. אז מה אם יועז הנדל ובוגי יושבים שם, נבליג על זה'. ככל שאתה יותר אופוזיציה, אתה שולח את המצביעים להציל את הבית, ומגלה שזה על חשבונך.
"אותו דבר קורה בימין. סמוטריץ' יפחיד את הבייס שלו שממשלת שמאל תחזיר שטחים והם ירוצו להציל את ביבי. לקטנות אין באמת ברירה אלא לצעוק ‘הצילו, אנחנו נימחק'. החשש שלהן הוא שבשבוע האחרון יתנהל נגדן קמפיין להסיר את הפתק. קריאות כאלה הורסות מפלגה כי עד אליהן עדיין אומרים ‘אין סיכוי שהמפלגה הזו לא תעבור'".
מהיכרותך עם הנפשות הפועלות, נראה איחוד בין העבודה־גשר למחנה הדמוקרטי?
"קשה לדעת. אני כן יודע שאם לא יהיה איחוד, נראה ירי בתוך הנגמ"ש, כי שתי המפלגות ילחמו על החיים שלהן. בקרבות האלה יצפו 50 אלף איש, שאר המדינה תסתכל על המופע המרכזי - ביבי נגד כחול לבן".
גנץ, כפי שזה נראה, יפעיל את כובד משקלו כדי ליצור אחדות בין שתי המפלגות משמאלו. "השאיפה שלנו היא שמרצ והעבודה יתאחדו", אומר האסטרטג של כחול לבן, בכר. "בבחירות האחרונות קיבלנו בשבועות האחרונים החלטה שלא נשתה מהן קולות. עזבנו אותן. עכשיו יהיו בחירות לא קלות, ביבי ימקד את הקמפיין בנו, והמאבק הדו-ראשי יציב את העבודה בסכנה".
רמז ברור מזה לעמיר פרץ, קשה למצוא. האם הוא ירים את הכפפה? "פרץ צריך זמן כדי להבשיל עם ההחלטה ללכת לבלוק טכני של העבודה ומרצ", מעריך צור, "אם יראה סקרים שנותנים לו 7-6 מנדטים, סביר שיטה לכך פחות. אם הוא יעמוד על 4-3 מנדטים, הנטייה שלו לכיוון תגבר. פוליטיקאים לא הולכים בראש מורם לטבח".
הנגזרת של המגזרים
אם בוחרי המפלגות הגדולות לא יזוזו, ההכרעה יכולה להגיע מהקול הרוסי ומהקול הערבי
מי שממשיך להיות האניגמה האמיתית גם במערכת הבחירות שיוצאת כעת לדרך הוא אביגדור ליברמן. האם המצביעים שהעלו אותו בבחירות האחרונות לשמונה מנדטים יחנו אצלו גם בבחירות של מארס 2020 או שהם ילכו לחפש להם בית אחר? האם הם מאוכזבים מתרומתו למבוי הסתום, או מסתפקים בלשמוח שעמד במילתו ולא נכנס לממשלה עם החרדים?
אנשיו מבקשים לציין שני "נכסים" מעניינים שאיתם הוא יגיע לקמפיין: עמידה בכל התחייבויותיו על אף שיכול היה להיות ראש ממשלה, וניסיון של עשרים שנה. האם הוא מכוון הפעם לאפשרות שיהיה ראש ממשלה ללא עזרת נתניהו? במעגל המקורבים לו מסתפקים בלהזכיר ש"הפעם יצטרכו המועמדים להראות כבר בשלב הקמפיין שיש להם סיכוי סביר להקים ממשלה ולהביא להכרעה. אנשים יצטרכו להגיד מהם התנאים שלהם לכניסה לממשלה. באילו תנאים גנץ יישב עם נתניהו, והאם נתניהו מתכוון לוותר על הגוש ולבקש חסינות. גם הסכם עודפים יחשב כאירוע מחייב".
בכחול לבן ובליכוד מנסים להמעיט מכוחו. "ליברמן שייך לטרנד שהיה במועד ב', עכשיו הוא כבר לא יהיה בטרנד", אומר צור. גם דמיטרי גנדלמן, מי שמנהל עבור נתניהו את הקמפיין בקרב דוברי הרוסית, מבקש לשדר אדישות קלה, כאילו נתניהו לא היה שמח לנגוס דווקא באלקטורט של ליברמן, שמנע ממנו פעמיים להקים ממשלה. לטענתו, "בבחירות הקודמות הליכוד ניהל נגד ליברמן קמפיין מאוד אגרסיבי שעשה את שלו, מכיוון שהסקרים דיברו על עשרה מנדטים וליברמן קיבל רק שמונה. אני לא יודע איך נתייחס אליו עכשיו. אין לו הישג של אחדות ליברלית, וזה יגרום לאנשים לחשוב אם לשים את הקול שלהם אצלו שוב. אולי נניח לו, כי הקמפיין האמיתי מבחינתנו לא מתנהל מולו אלא מול גנץ".
אז איך ייראה הקמפיין שלכם לדוברי הרוסית?
"עוד לא באמת סגרנו מתווה. אני מעריך שיהיה קמפיין עוצמתי. אנשים עייפים וכדי לעורר אותם צריך אמוציות חזקות וסגנון אגרסיבי. אנחנו לא בעידן של קמפיינים פוזיטיביים שכל אחד בא לדבר על ההישגים שלו, התרבות הפוליטית פה היא אחרת".
מצבו המשפטי של נתניהו יעלה בקמפיין?
"הציבור הרוסי פחות מתרגש מחקירות ומכתבי אישום, ראינו את זה כבר במערכות הבחירות הקודמות. הם ייצאו מהבית אם יבינו ששלטון הימין בסכנה ונתניהו עלול שלא להיות ראש ממשלה".
סוגיה קריטית נוספת מלבד הקול הרוסי היא כמובן הקול הערבי. בסבב האחרון, בתגובה לקמפיין האגרסיבי של נתניהו, יצא הציבור הערבי לקלפיות והפך את הרשימה המשותפת למפלגה השלישית בגודלה. הפעם הוא עשוי לצאת במספרים גדולים יותר. דואק: "הציבור הערבי הבין שהוא חלק מהמשחק הגושי, שגנץ לא פוסל אותם על הסף. הם מבינים שעם ליברמן זה לא יעבוד, אבל עם עוד מאמץ מצידם הם יכולים להשפיע בלעדיו".
סאמר סוויד, שהוביל בספטמבר את הקמפיין לעידוד הצבעה בחברה הערבית: "אנשים יודעים לעשות חשבון. הם מבינים שאם היינו מקבלים עוד ארבעה מנדטים, לא היה צריך את ליברמן כדי שגנץ יקים ממשלה. מספיק שאחוז ההצבעה אצלנו יהיה כמו אצל היהודים כדי שנוכל להשיג את זה".
איך אתה מפתח קמפיין כזה?
"אני מעריך שגם הפעם נלך על הקו שאומר כמה חשוב שהאזרחים הערבים ישפיעו על הפוליטיקה הישראלית. בבחירות הקודמות פתחנו בקמפיין דיגיטל, עברנו לשטח ולקראת הסוף הוספנו ‘קמפיין משפיענים': גייסנו סטנדאפיסטים, דוגמניות, אנשים שיש להם מעל עשרת אלפים עוקבים, שצילמו את עצמם כקונטרה לקמפיין המצלמות של הליכוד והביאו אמירה שלא צריך לפחד".
סביר שנתניהו לא יהיה נחמד יותר הפעם.
"אנחנו לוקחים בחשבון שתימשך ההסתה נגדנו מצד נתניהו. מה שנגיד לאנשים הוא: ‘אפשר להתייאש ואז זה רק יקצין, ואפשר לצאת להצביע ולקוות שזה ישפיע'. לכחול לבן יהיה תפקיד חשוב בהקשר הזה. אם ביבי יגיד ‘גנץ רצה ללכת עם המשותפת' והם יכחישו, הם יפסידו קולות, והמשותפת תפסיד, כי אנשים אצלנו יאבדו אמון באפשרות שאפשר לשנות.
"מבחינתנו, הבחירות האחרונות הביאו איתן בפעם הראשונה שיח רציני ומשא ומתן. בכחול לבן אולי מסרבים לקרוא לזה מגעים, אבל הועלו דרישות שנגעו לחוק התכנון והבנייה, הכרה בכפרים הלא מוכרים וסוגיית האלימות בחברה הערבית. אם גנץ יגיד ‘זה היה רציני, ליברמן תקע את זה, אבל אנחנו מאמינים שהאזרחים הערבים הם חלק בלתי נפרד מהמדינה', זה ישפיע על אחוזי ההצבעה אצלנו ויעזור גם לו. ובכל מקרה, אנחנו לא נהיה פסיביים, ניזום ונגיב להתרחשויות".