עומר אדם / צילום: רמי זרנגר
שימו את עומר אדם בכל מקום - והוא יספק את הסחורה המוזיקלית. מהבסיס הקונצנזואלי, לב המיינסטרים הפופי-מזרחי - יגיע לאן שיתבקש: בדואט עם שלמה ארצי הוא ישדרג את שניהם ("לא הפסקתי לחפש אותך" שכתב ארצי ושניהם הוציאו בסוף 2017).
שימו אותו ב"זמר שלוש התשובות" של אלתרמן בגרסה פמיניסטית מהופכת למקור השוביניסטי, לכבוד יום האישה ב-2015 - והוא יספק ועוד איך את הסחורה, ותוך כדי השירה המושלמת יחייך חיוך ממזרי. שימו אותו במצעד הגאווה - והוא יתגאה לספק את הסחורה. שימו אותו ב-2018 כפרזנטור של בזק לצד גידי גוב, ולא ברור מי משני הכוכבים מרים למי בהומאז’ ל"עוץ לי גוץ לי".
ורק דבר עקרוני אחד שגוי בכל המשוואות האלה - את עומר אדם לא שמים. הוא זה ששם את עצמו איפה שהוא רוצה, אבל תמיד במקום גבוה. ממקם את עצמו בנוחות מעלה-מעלה כדי להשקיף משם בסיפוק, וגם להיות זה שמשקיפים עליו, כך שמקומו בפרויקט אנשי העשור מובן מאליו, מוצדק והכרחי.
שאפתנותו של אדם, שמסתמכת על קול מצוין ומתודלקת בכריזמה ובלהט, הניפה אותו כבר בתחילת דרכו, עת פרץ כנער לתוכנית "כוכב נולד" ולא נרתע מלעבור על חוקי התוכנית ולזייף את גילו. התגלות התרמית וההדחה שבעקבותיה היו תנופת האפיריון שעליו הוא הונף אל על, גבוה. כוכב נולד. וזה לא רק קולו שממגנט אליו גם כאלה שאינם בהכרח מחובבי הז’אנר, ולא רק כישרון ההופעה הטבעי שלו. מתחילת הקריירה שלו הוא הפגין החלטיות ברורה משולבת בביטחון - מפתיע לגילו - בדרכו האמנותית: חוט שדרה של זמר מגובש עם עקרונות שחורגים מהמוזיקה. וכך, בפשטות, הוא גם מוביל אחרים בעקבותיו - וככה בדיוק נמדד מנהיג. בשנת 2016, למשל, אדם סירב להופיע בפסטיגל. הסיבה: חוסר הסכמתו לחלל שבת. ומה קרה שנה לאחר מכן? הוא השתתף בפסטיגל כמנצח, משום שלראשונה בתולדותיו לא התקיימו בו הופעות בשבת.
באשר ליצירה ביום חול - אדם לא מפסיק לרגע. מ־2010 ועד היום הוא הוציא שמונה אלבומים (כולל שני אלבומי הופעה ואחד מיני-אלבום). בניגוד ללהיטו "שני משוגעים" (השיר הכי נצפה שלו ביוטיוב), הוא לא מתנהל באופן פרוע. הכול מחושב והוא פועל באוריינטציה עסקית, כולל לוותר לאחרונה על אזרחותו האמריקאית משיקולים של מיסוי.
מה צופן העשור הבא לעומר אדם? האם ירגיש שישראל קטנה למידותיו ויסתקרן לגלות עד כמה הכריזמה שלו מסוגלת לכבוש גם קהל בחו"ל? אולי העשור הבא יבשר עליו לא רק כזמר-מבצע אלא גם כיוצר? כבר באלבום הבכורה שלו "נמס ממך" מופיע השיר "בלילה קר" שכתב והלחין (כלומר, חתום עליו לבדו, בניגוד לשירים מעטים שהוא חולק את הקרדיט עליהם עם עוד כמה אנשים), והוא לא רע, בוודאי שלא ביחס לשיריו האחרים. ואולי הוא יחולל משהו מסעיר יותר? האם יש סיכוי שעומר אדם, בתור המוזיקאי המוכשר, המקצוען, השאפתן, המנהיג ומתווה הדרך, יתגלה כחלוץ שיחולל את המהפכה הבאה - הלוא היא מהפכת הטקסטים האיכותיים במוזיקה המזרחית.