גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סיכום 2019: הרודנים החזקים בעולם הפכו לקצת פחות חזקים

בסין, ברוסיה, בהודו ובטורקיה 2019 הייתה השנה שבה מנהיגים חזקים איבדו גובה ● בארה"ב 2020 תהיה השנה שתקבע אם נשיאות טראמפ הייתה "תאונה חולפת", ומה צפוי בישראל?

שי מודי ופוטין / צילום: רויטרס SPUTNIK
שי מודי ופוטין / צילום: רויטרס SPUTNIK

הסכמה כמעט כללית בין משקיפים, מנתחים, צופים, קוראי קריאות ביניים וקנטרנים: הדמוקרטיה הליברלית נמצאת בנסיגה כללית; פופוליזם עומד בסימן עלייה כמעט בכל העולם הדמוקרטי; ומדינות משטרה מצוידות היטב צועדות בסך בעולם הלא-דמוקרטי.

האיפיון הזה חזר והתאשר, במלואו או בחלקו, בשורה של ארצות. הדמוקרטיה הליברלית אמנם נדחקה אל הקיר, והיא מתגוננת, אם כי אולי זו הפרזה לומר שהיא לוחמת על נפשה. היא סובלת, בין השאר, מהיעדר מליצי יושר, אולי מפני שאנשים ליברלים אינם מיטיבים בחילופי אש רטוריים עם צייצני עידן טראמפ. הם לא הצליחו להגן על רעיונות של גבולות פתוחים, של סחר חופשי, של פלורליזם, של רב-קיום אתני.

אגב, טעות תהיה להניח שהליברלים במשוואה הזו הם בהכרח אנשי שמאל, קל וחומר שמאל רדיקלי. השמאל בשורה של דמוקרטיות בוגרות (בריטניה וארה"ב, למשל) גילה שיעורים מפתיעים - או אולי לא כל כך מפתיעים - של בוז כלפי רעיונות-יסוד של הדמוקרטיה הליברלית. שמאל קיצוני וימין קיצוני נפגשים, ולא רק בקרנות רחוב חשוכות.

ויקטור מעצבן, דונלד מזהיר

מעצם האיפיון "דמוקרטיה ליברלית" משתמעת האופציה של דמוקרטיה לא-ליברלית. את האופציה הזו מאמץ בגלוי ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה, המאמין שהוא יסד את האלטרנטיבה הדמוקרטית הראשונה באירופה לליברליזם. הונגריה אינה חשובה כשלעצמה - או אינה חשובה במיוחד - אבל מקומה הגיאוגרפי וזכות הווטו שיש לה על החלטות האיחוד האירופי הקנו לה את היכולת לעצבן את שאר היבשת.

לפנים, כשבארצו הייתה דיקטטורה קומוניסטית, אורבן היה לוחם נועז לטובת דמוקרטיה ליברלית. התמורה שחלה בו אישרה לא מעט מן הפחדים שליוו את התמוטטות הקומוניזם. החשש הגדול ביותר בארצות כמו פולין והונגריה היה שהן לא יצעדו קדימה, אלא יגלשו אחורה. תרבותן הפוליטית לפני הקומוניזם הייתה אנטי-ליברלית לתיאבון כמעט בכל מובן שהוא, כולל איבה לפלורליזם, כולל שנאת מיעוטים (ובהם כמובן יהודים, או בייחוד יהודים).

אחד המבקרים הבולטים, הרהוטים והאפקטיביים ביותר בשנים האחרונות הוא דונלד טוסק, ראש ממשלת פולין עד 2014, אז נבחר להיות נשיא מועצת אירופה. הכהונה הזו מעניקה לנושאיה את מעמד הדובר הראשי של האיחוד האירופי בשער העמים. טוסק סיים החודש את נשיאותו, ועכשיו הוא עומד בראש מערך של מפלגות ימין-מרכז בפרלמנט האירופי. הוא מדבר השבוע ב"ניו יורק טיימס" על שגיאתם הגדולה של הליברלים באירופה בשנים האחרונות, אולי שגיאתם הגורלית: הימנעותם מלהכיר בחומרת משבר ההגירה הלא-חוקית.

"הפחד הגדול ביותר כיום, לא רק באירופה, הוא שאנשים חושבים שליברליזם הוא שם נרדף לפגיעוּת, לאי-סדר, לתוהו-ובוהו ולחולשה", אומר טוסק. "על הדמוקרטיה הליברלית להיות גם חזקה והחלטית ולפעמים חסרת-מעצורים בהגנה על אנשיה, על גבולותיה, על שטחיה. אם אנשים יתחילו להניח כי אין כל דרך למזג חירות ומערכת ערכים ליברליים עם ביטחון ועם סדר, או אז אין לנו כל סיכוי להשתייר".

זה השער הפרוץ שליברלים לא השגיחו בו, או המעיטו מחשיבותו. זה השער שסמכותנים ושוחרי אנשים חזקים יעברו בו. בזה אין כמובן חדש, זה מה שהתרחש בחברות פתוחות ודמוקרטיות עוד מזמן אתונה ורומא העתיקות. פעם אחר פעם בני אדם הגונים בהחלט התקשו לעמוד בפיתוי להמיר את החולשות המוחשיות של החברה הפתוחה ביתרונות הקונקרטיים של עריצות, או של פחות-דמוקרטיה.

"החלום הסיני" ירד מן הפסים

2019 נפתחה בסימן אנשים חזקים עם דרגות שונות של בוז לדמוקרטיה ליברלית. קשה לכרוך את כל האנשים האלה ביחד, אם בגלל הבדלי אופי, אם בגלל הבדלים בשיטות פוליטיות, ואם בגלל הבדלים בכוונות ובתוצאות.

אין צורך לומר שאינו דומה שי ג’ינפינג הסיני לדונלד טראמפ האמריקאי, ואינו דומה ולדימיר פוטין הרוסי לנרנדרה מודי ההודי, ואינו דומה מוחמד א-סיסי המצרי לטאייפ ארדואן הטורקי. אפשר להוסיף עוד כמה שמות. השם הראשון בכל זוג מציין מנהיג המחוסן לחלוטין מפני פגיעתו הרעה של הבוחר. השם השני מציין מנהיג בעל נטיות דיקטטוריות, שתהליכים דמוקרטיים כלשהם עדיין מתרחשים סביבו ומשפיעים על מעמדו. בהיעדר מבחנים של בחירות אותנטיות אין לנו ידיעה ממשית על שיעור התמיכה בכל אחד משלושת הראשונים. אבל גם במדינות משטרה יש דעת קהל, וכמובן גם מדינות משטרה כפופות לתנאים כלכליים.

אני חושב שאפשר להגיד על כל ששת השמות הללו שהם פתחו את השנה באופן מבטיח יותר, אפילו הרבה יותר, מהאופן שבו סיימו אותה. בסוף 2018 שי ג’ינפינג עמד בשיא כוחו והשפעתו. ספר מחשבותיו הפך לחלק מחוקת המפלגה הקומוניסטית; פרלמנט הבובה של סין הסיר את כל ההגבלות על אורך כהונתו; שי דקלם את חזון "החלום הסיני" שלו בשעה שכנסיות בחלקים של סין נצטוו להחליף את דיוקנו של ישו בדיוקן שי. ישו-שי, שי-ישו.

שנת 2019 העניקה לשי מלחמת סחר מחריפה עם ארה"ב, האטה כלכלית, התקוממות רחוב רבת-חודשים בהונג קונג, פרסומים מפורטים על מחנות הריכוז שמשטרו מקים בחבל שינג'יאנג הצפוני לטובת "חינוך מחדש" של מיליון מוסלמים. בסוף 2019 שי רחוק מאוד מלהיות מחוסל או מובס, אבל הוא כיום עריץ מתגונן, לא עריץ תוקף.

להפחיד את הנתינים

ולדימיר פוטין, שביום האחרון של דצמבר ימלאו 20 שנה לשלטונו, חשף שוב את פחדיו ואת חולשותיו כאשר הגיב באופן חסר פרופורציות להפגנות רחוב במוסקבה במחאה על איסור התמודדותם של אנשי אופוזיציה בבחירות העירוניות. ההתנכלות הנקמנית לשורה של יחידים, שחלקם הגדול היו אלמונים לחלוטין, הייתה סימן של שיתוק מוחין מצד משטר שוויתר על דמיון ועל העזה בענייני פנים לטובת דיכוי מרושע לחלוטין.

סקר דעת קהל מעניין בסוף השנה הראה כי לא עלו יפה מאמצי המשטר להפחיד את נתיניו מפני מזימותיהן של הדמוקרטיות המערביות נגד רוסיה. שיעור הרוסים המתייחסים בחיוב אל ארה"ב גדל פי שניים ויותר במרוצת 18 החודשים האחרונים (מ-20% במאי 2018 ל-47% בדצמבר 2019).

הפחדת הנתינים מפני זרים ומפני מיעוטים לאומיים ודתיים הכרחית להארכת תוחלת החיים של משטרים לא-ליברליים. בהודו, "הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם", הפחדה הייתה חלק ממצע-הפעולה של מפלגת השלטון מאז ניצחה בבחירות של 2014. אבל ניצחונה בבחירות של 2019 שיחרר אותה מכל העכבות.

מאז אוגוסט היא עוסקת בהגדרה מחדש של היחסים בין הרוב ההינדואי הגדול למיעוט המוסלמי. בהודו גם 200 מיליון בני אדם הם בחזקת "מיעוט". המהלך הראשון היה פירוק מדינת ג’אמו וקשמיר, בצפון הודו. זו המדינה היחידה של הפדרציה שרוב תושביה מוסלמים. המסר הבלתי נמנע היה שמוסלמים ראויים למעמד של מדינה פחות מלא-מוסלמים, הרבה פחות.

בתחילת דצמבר תוקן חוק האזרחות של הודו. לכאורה, כדי לעזור לפליטי רדיפות מארצות שכנות. אבל הגדרה דתית של הפליטים לא השאירה מקום לטעות: מוסלמים אינם רצויים. התוצאה הלא-חזויה של החקיקה הזו הייתה התפרצות יוצאת דופן של התנגדות אזרחית בכל רחבי הודו, לא רק מצד מוסלמים. בזמן כתיבת הרשימה הזו, ממשלותיהן של שתי מדינות הודיות הודיעו כי לא יאכפו את החוק. פוטנציאלית, זו קריאת תיגר על עצם אופיה הפדרלי של הודו.

מנה אחרונה לשנה היוצאת ניתנה למפלגת השלטון ביום ב' השבוע, כאשר נספרו הקולות בבחירות לאסיפה המחוקקת של מדינת ג'הארקאנד. אמנם זו אינה מן המדינות הגדולות של הודו, אבל מפלגתו של נרנדרה מודי שלטה בה בחמש השנים האחרונות. השבוע היא הוכתה מכה ניצחת.

בשנה וחצי האחרונות, שליטתה הישירה של מפלגת מודי על שטח הודו הצטמקה מ-75% ל-37%. מודי מוסיף להחזיק בשלטון בהודו, ויוסיף לכוון את מדיניותה בארבע השנים וחצי הבאות. אבל איזה הבדל יש בין מודי עטור הניצחון של מאי 2019 למודי החבול והמושפל של סוף דצמבר.

ה-80 אלף הקובעים

המבחן הפוליטי הגדול של 2020 מחוץ לגבולות ישראל יהיה כמובן בארה"ב. דונלד טראמפ נלחם על נפשו מאז יום נשיאותו הראשון, והשנה הזו לא הייתה יוצאת מן הכלל. אבל בחודש מארס התעורר הרושם שנשיאותו היא בת-איתחול. החקירה הארוכה של חשדות הקנוניה בין מטה הבחירות שלו לבין רוסיה הסתיימה בקול דממה דקה.

טראמפ חגג ניצחון ו"טיהור מלא". הוא אפילו דרש, אולי רק בחצי-רצינות, שיינתנו לו עוד שנתיים בנשיאות כפיצוי על השנתיים שבוזבזו ב"ציד המכשפות" של החקירה. בארה"ב אי אפשר כמובן להאריך כהונות, ומותר להניח שאפילו טראמפ יודע את זה. אבל לעצם הדרישה היה אפקט מחשמל: היא הטעימה את המידה שבה הוא נפל קורבן למזימה חובקת-עולם, ומאשימיו נחשפו בקלונם.

הפגנה להדחת טראמפ / צילום:-KAMIL KRZACZYNSKI

הוא לא הצליח לנוח על זרי הדפנה לאורך זמן. ארבעה חודשים לאחר "הטיהור המלא" הוא השמיע את בקשת "הטובה" לנשיא אוקראינה לחקור חשדות שחיתות נגד יריבו ג’ו ביידן. האיש עם המשרוקית שרק, ההצעה נודעה ברבים, הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים פתח בחקירה, ועשרה ימים לפני סוף השנה, מליאת הבית הצביעה לטובת אימפיצ'מנט, כלומר העמדת הנשיא למשפט הסנאט על שימוש לרעה בכוחו ועל הכשלת הקונגרס במלאכת החקירה.

משפט הנשיא לא יניב את התוצאות שהדמוקרטים שוחרים. לא יימצאו שני שלישים של הסנאטורים כדי להרשיע את הנשיא. הרשעה היתה מעבירה אותו מיד מכהונתו, מה שלא קרה לשום נשיא בתולדות ארה"ב (רק שניים הועמדו למשפט הסנאט).

אבל הנשיא שקיווה לצאת מהתגוננותו הנואשת לפני מארס 2019 חזר אל התגוננות נואשת בספטמבר 2019. אימפיצ’מנט הוא עכשיו חלק בלתי נפרד מן הביוגרפיה שלו. הרבה לאחר שעצמותיו (ועצמותינו) יהיו לאבק, הנשיא ה-45 ייזכר על משפט ההדחה בסנאט.

התוצאות הפוליטיות של האימפיצ’מנט רחוקות מלהתחוור. במידה שהדמוקרטים קיוו לנחשול אדיר של תמיכה בהדחת הנשיא, תקוותיהם התבדו. הסקרים מעידים שהציבור חצוי כמעט שווה בשווה בין מחייבי ההדחה למתנגדיה (אם כי רוב לא גדול תומכים בעצם החקירה).

יתר על כן, במדינות המפתח רוב קטן מתנגדים להדחה. שיטת ההצבעה מעניקה כוח חסר כל יחס למספר קטן של מצביעים בשלוש מדינות במערב התיכון של ארה"ב, שם הוכרעו הבחירות ב-2016 בהפרש כולל של 80 אלף קולות. הדעת נותנת שהבחירות יחזרו ויוכרעו באותן המדינות עצמן. אם יתברר שהתנגדות לאימפיצ’מנט הניעה את ה-80 אלף לחזור ולהצביע בעד טראמפ, הדמוקרטים יוכלו לתלוש את שיער ראשם.

טראמפ לא יסד את מגמת הפופוליזם האנטי-ליברלי מן הימין. אבל ניצחונו העניק תוקף ותנופה למגמה הזו. ניצחון נוסף שלו יאריך את תוחלת החיים של הגל הפופוליסטי, ויעניק רעיונות ליחידים ולקבוצות בשורה של ארצות.

מפלה של טראמפ לא תסיים בהכרח את הגל הזה, אבל תחליש אותו. ג’ו ביידן אומר שאם טראמפ ינוצח, נשיאותו תיחשב להצלחה מקרית וחולפת; אבל אם הוא יחזור וינצח, נשיאותו תטביע חותם עמוק על מהלך ההיסטוריה.

בין 2020 בארה"ב ל-1981 בישראל

את אוזנו של הקורא הישראלי אני מציע לסבר בהשוואה חלקית ולא-מדויקת מחיי ישראל. הליכוד עלה לשלטון ב-1977, ובהתקרב הבחירות של 1981 איבד פופולריות מכל עבר. על פי סקרי הזמן ההוא, למפלגת העבודה נשקף סיכוי טוב לחזור לשלטון בהפרש ניכר. אילו חזרה, ארבע השנים הקודמות היו הופכות לזיכרון דוהה, לקוריוז פוליטי, להערת שוליים על כישלון כלכלי ומדיני.

בבחירות ההן, הלוא הן הבחירות של הצ’חצ’חים לבית דודו טופז, הליכוד ניצח בהפרש של מושב אחד ויחיד. זה הספיק לו כדי לכונן ממשלה. חלפה ללא שוב ההזדמנות להפוך את 1977 לבת-חלוף. תחת זאת היא פתחה את עידן הליכוד בפוליטיקה הישראלית. 2020 עשויה אפוא להיות 1981 של אמריקה.

ואיזו שנה תשווה ל-2020 בישראל? אולי 1958 בצרפת, השנה שבה הצרפתים הכירו כי לא תהיה עוד תקומה לשיטה הפוליטית שמשלה בהם, בהפסקות ובתיקונים מסוימים, כמעט 90 שנה. חוץ מן התוצאות הפוליטיות הברורות של בחירות נוספות ללא הכרעה, זה יהיה ביטוי נוסף לעקרותו של התהליך האלקטורלי, וינחית מכה כבדה על אמונתם של ליברלים כי דמוקרטיה מצריכה בראש ובראשונה נאמנות לתהליכים; שהיא מציינת את עליונות האמצעים על המטרה. זה יישמע הרבה יותר מדי אבסטרקטי במוצאי יום בחירות עם תיקו.

2020 תוסיף לעמוד בסימן השאלה "לאן". היא כנראה לא תהיה שנה מהפכנית. הקלפים לא ייטרפו, הדלתות לא ייטרקו, אבל מפלס האוקיינוסים יוסיף לעלות, יערות ושיחים יוסיפו לעלות באש מברזיל עד קליפורניה ועד אוסטרליה, והתזכורות על הזמן המתבזבז בדרך אל שום מקום יעוורו את רואיהן, אלא אם כן הרואים התעוורו זה כבר.

שנה טובה, יחסית.

עוד כתבות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב