איימן סייף / צילום: תמר מצפי
כנראה שאם לא היה מדובר בעשור הנוכחי, האיש שהקים וניהל את הרשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים במשרד לשוויון חברתי לא היה נכנס לרשימת אנשי העשור. אבל איימן סייף החזיק בתפקיד הזה בין 2008 ל-2018 וזאת תקופה מיוחדת: בשנת 2015 העבירה ממשלתו של בנימין נתניהו את החלטה 922, שהקציבה יותר מ-15 מיליארד שקל על פני חמש שנים לשיפור מצבה של החברה הערבית ולצמצום האפליה התקציבית. לתוכנית עצמה היו שותפים רבים במשרדי וגופי ממשלה, אבל הניווט שלה היה דרך המשרד לפיתוח כלכלי בראשו סייף.
והחלטה 922 באמת מיושמת. לא תמיד במלואה (למשל, ההחלטה לבטל תוואי קו רכבת מתוכנן בוואדי ערה היא דוגמה בולטת לרעה), הפערים עדיין גדולים ובעיית הפשיעה ביישובים הערביים רק הולכת ומחריפה, למרות התקציבים שהופנו להקמת תחנות משטרה.
אבל השיפור ניכר בעליית שיעור התעסוקה של נשים ערביות - מ-20% בעשור הקודם ל-40% ב-2018; במתן אישורי לבניית אלפי יחידות דיור במגזר הערבי; בהישגים בזכאות לבגרות בחלק מהרשויות וגם בהתמקצעות ניהולית ברשויות מובילות.
סייף עמד בצומת מרכזי של קבלת ההחלטות בישראל, שנשלטה בעשור האחרון על ידי הימין הפוליטי. זאת פוזיציה לא פשוטה, אבל הוא הצליח לעשות הבדל. בראיון פרידה מתפקידו לפני כשנה וחצי הוא גם פרגן לראש הממשלה בנימין נתניהו, שללא תמיכתו תוכנית החומש לא הייתה עוברת בממשלה. עם זאת, הוא מתקשה להסביר את הסתירה בין ראש הממשלה שמסית ללא הרף נגד האוכלוסיה הערבית מצד אחד ומצד שני תומך בתוכנית כזאת.
לאחר שפרש מתפקידו הרשה לעצמו להיות פחות דיפלומטי וביקר בחריפות את חוק הלאום. "אם היינו שואלים היום את החברה הערבית - אתם רוצים יותר תוכניות פיתוח והזרמות כספים מהממשלה, או פחות חוק הלאום - אנשים יגידו שפחות חוק לאום", אמר סייף בכנס בשנת 2019. "כסף ותוכניות זה חשוב, אבל זה לא הכול. חייבים להתייחס גם לתחושות של האזרחים הערבים במדינה. אם יגידו לי שאני סוג ב’ - לא משנה כמה כסף ישפכו עלי, אני לא שם".
לאחרונה אמר סייף בוועידה של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס", ש"האתגר שלנו הוא לנצל כל שקל שהמדינה נתנה לנו בתוכנית 922. אנחנו צריכים לעבוד על תוכנית 923... יש לנו פוטנציאל כלכלי עצום, ואנחנו רוצים להיות שם. אנחנו הולכים ורוכשים תארים, אבל אין לנו מקומות עבודה איכותיים, וזו המשימה הכלכלית הראשונה - איך מייצרים מקומות עבודה".
וכדאי להקשיב לו. אנשים כמו סייף הם הסיכוי להשיג דו-קיום כלשהו בישראל בעשור הבא.