גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפכה דווקא הקואלה לפרזנטורית של משבר האקלים

מאות אלפי בעלי חיים מתו בשריפות היער שנמשכות כבר כמה חודשים באוסטרליה ● אז איך קרה שדווקא הקואלה, שאינה מצטיינת במיומנויות קוגניטיביות או חברתיות, הפכה לפרזנטורית של האסון

קואלה מחולצת מהשריפה / צילום: רויטרס - Paul Sudmals
קואלה מחולצת מהשריפה / צילום: רויטרס - Paul Sudmals

כמעט כל מי שנחת בשבועות האחרונים בשדה התעופה הבינלאומי של סידני, העיר הגדולה ביותר באוסטרליה, תיאר עם יציאתו מהמטוס סצינה אפוקליפטית. כבר חודשים ששריפות יער חריגות בגודלן משתוללות ממערב לעיר, והעשן הסמיך שמיתמר מהן מכסה את קו הרקיע שלה ומאלץ את התושבים לשנות את התנהגותם. חולי אסטמה מציפים את חדרי המיון, תלמידים מתבקשים להישאר בכיתות בהפסקות וכולם סוגרים את החלונות כדי להימנע משאיפת העשן שריחו משתלט על המרחב לחלוטין.

שריפות יער באזורים המזרחיים של אוסטרליה הן דבר שגרתי בעונה הזאת, אבל השנה הן החלו לבעור מוקדם יותר ובעוצמה רבה יותר - דבר לא מפתיע במציאות של שינוי האקלים. בכירים במדינה הגדירו את גל הדליקות הנוכחי כחמור ביותר שתועד באוסטרליה אי פעם, ואמרו כי הן צפויות להמשיך ולכלות שטחים נרחבים של יער וחורש במשך השבועות הבאים. חלק מהשריפות כלל אין טעם לנסות ולכבות. הן פשוט גדולות מדי וחזקות מדי. 

מעבר לסבל של התושבים (לפחות 11 בני אדם נהרגו עד כה בשריפות, וכ-830 בתים אבדו בהן ואת הנזק הכספי איש אינו מנסה עדיין להעריך), מכלות הלהבות בתי גידול נרחבים של חיות בר. בדרך כלל קשה לגרום לבני אדם שסובלים בעצמם לגלות עניין רב מדי בצורות חיים אחרות שנספות באסונות טבע, אבל השריפה הנוכחית הייתה אחרת. מדוע? בגלל שנפגעו בה חיות שזוכות באוסטרליה ובעולם כולו ליחס אוהד במיוחד - הקואלות. שוב ושוב תיעדה התקשורת כיצד מתנדבים וכבאים מוציאים קואלות מדממות ומכוסות כוויות מבין הלהבות, והעצב האינסופי שהשתקף בעיניהן הגדולות לא איפשר לאף עין אנושית להישאר יבשה.

אף שלפחות 350 קואלות מתו עד כה בשריפות, ומדענים באוסטרליה כבר קראו להקמת מאגר גנטי שלהן במקרה שיעלה הצורך בהחייאת המין כולו, נראה שלעת עתה לא מרחפת סכנת היכחדות אמיתית על הקואלות. עם זאת, הטרגדיה שמהן הן סובלות הפכו אותן בשבועות האחרונים לחיית הפוסטר של פעילי איכות הסביבה באוסטרליה, שטוענים שהממשלה במדינה לא עושה דבר כדי לצמצם את פליטת גזי החממה בה, וכי הנזק לטבע עלול בקרוב להיות בלתי הפיך. משום כך - בין אם הקואלה אכן נמצאת בסכנה הכחדה אמיתית או לא - יש בגיוסה למערכה חשיבות רבה.

מחיה ניצודה לחיה מורמת מעם

השתחלותה של הקואלה לתפקיד הפרזנטורית של סכנות שינוי האקלים לא הייתה יכולה להיות חלקה יותר. לא רק שלקואלה יש כבר מזמן אימוג'י משלה, אלא שדמויות של קואלות מופיעות בסרטים, בסדרות ובפרסומות, והיא נחשבת לחיה המזוהה ביותר עם אוסטרליה, אפילו יותר מהקנגורו; בובות שלה נרכשות על-ידי הורים לילדים קטנים בכל העולם, ומתברר שרוב התיירים שמגיעים לאוסטרליה אומרים כי מפגש עם קואלה נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם. באמזון אפשר אפילו לרכוש עגילי זהב בצורת גללי קואלה.

מחאה יצירתית. "סיפורה של חית כיס", בהשראת "סיפורה של שפחה", והצגתן של הקואלות / צילום:צילום: Gettyimages ישראל

לא תמיד זה היה כך. על אף שבפולקלור האבוריג'יני יש אגדות על קואלה שסייעה לבני האדם הראשונים שהגיעו ליבשת לחתור בסירותיהם ועל הגשרים שהם בנו מהמעיים הארוכים שלה כדי להגיע לכל קצוות תבל, הם גם צדו ואכלו אותה במשך עשרות אלפי שנים. המתיישבים הלבנים שהגיעו לאוסטרליה ב-1788 לא התנהגו אחרת. הם צדו אותה, פשטו את פרוותה ואכלו אותה עד לפני כ-100 שנה. רוב הציידים כנראה לא עשו הרבה יותר מלהשליך את נתחי הקואלה על הגריל, אבל היו גם כאלו שהשקיעו ופיתחו מתכונים כמו "כיכר בשר קואלה חמוץ-מתוק". עם זאת, מאז תחילת המאה ה-20, עת הופיעה דמותה בכמה ספרי ילדים, עלה בהדרגה מעמדה של החיה ואכילתה הפכה לטאבו. אזכורה באוסטרליה בהקשר של נשנוש יהיה חכם פחות או יותר כמו להתייעץ עם יהודי חרדי לגבי צליית חזיר.

הסיבות לכך שהקואלה עברה תהליך רהביליטציה והפכה מחיה ניצודה לחיה מורמת מעם די ברורות. כמו דמות מאנגה יפנית, יש לה עיניים גדולות שמקנות לה מראה שמזכיר תינוק אנושי; אוזניה גדולות והיא צמרירית ונעימה כמו צ'ינצ'ילה; האף שלה שחור ולח בצורה שלא מאפשרת שלא לחוש אליו חיבה, והיא אפילו לא נרתעת במיוחד מבני אדם ונוטה לחבק אותם כמו דודה נרגשת בבר מצווה. אם כל זה לא מספיק - יש לה כיס. עם זאת, המראה החיצוני החמוד עשוי להטעות. זכרי הקואלה נלחמים זה בזה בנשיכות ושריטות והם לא מהססים לדחוף את יריביהם ממרומי העצים. כשהם רוצים להכריז על ניצחונם בקרב הם מוציאים מתוך גופם השמנמן צליל שלא היה מבייש צווחה של עז הרים שדרכה על מסמר חלוד.

גם הרגליה הקולינריים של הקואלה פחות חמודים מכפי שניתן לנחש. כמו חיות כיס אחרות, גורי הקואלה הזעירים זוחלים לאחר ההמלטה לתוך קפל העור שבירכתי בטנה של האם ומבלים בו כמה חודשים שבהם הם ניזונים מבלוטות החלב שבו. לאחר מכן העניינים מדרדרים. לאחר צאתן מהכיס הן מתחילות לאכול את גללי האם ומאוחר יותר עוברות למזון היחידי שאותו יאכלו עד סוף ימיהן - עלים של חמישה-שישה סוגי אקליפטוסים. וזהו. למעשה פירוש שמה בשפת האבוריג'ינים הוא "חיה ללא מים" משום שהקואלה מפיקה מהעלים אפילו את הנוזלים שהיא צריכה.

בגלל שעלי האקליפטוס הם בעלי ערך תזונתי מועט והם רעילים וקשים לעיכול, הקואלה פיתחה מעיים ארוכים להפליא יחסית לגודלה והיא צריכה לחסוך באנרגיה יקרה. למעשה, היא מבלה כ-18 שעות ביממה בשינה (שבה היא מעכלת עלים), שעתיים בבהייה (שבה היא ממשיכה לעכל עלים) ואת שאר הזמן בקטיף ובלעיסת עלים. הבררנות הקולינרית הזאת גובה ממנה מחיר כבד. מצד אחד, היא חייבת אקליפטוסים כדי לשרוד. מצד שני, הלעיסה הבלתי פוסקת של עלי העץ שוחקת את שיניה במשך השנים עד שלא נותר מהן הרבה והיא לא יכולה להמשיך לאכול. בטבע, קואלות בעצם מתות מרעב.

מחאה יצירתית. "סיפורה של חית כיס", בהשראת "סיפורה של שפחה", והצגתן של הקואלות/ צילום: Gettyimages ישראל

הבררנות המופלגת של הקואלה אינה התכונה היחידה שגרמה לרבים לתייג אותה במשך השנים כנס אבולוציוני. התאמתה לאכילת עלי אקליפטוס הביאה לכך שהיא התפתחה להיות חיה שמצטיינת בעיכול על חשבון תכונות אחרות. כך למשל, הקואלה נושאת את התואר הלא מחמיא של היונק בעל המוח הקטן ביותר יחסית למשקלו, ויכולתה להסתגל לשינויים מוגבלת. בשגרה, הקואלה מעבירה את חייה גבוה מעל הקרקע ובדרך כלל יורדת מן העץ רק על מנת לעבור לעץ אחר. לרוע המזל, כששריפות משתוללות ביער שבו היא מתגוררת, היא לא משנה את דפוס ההתנהגות שלה: היא מטפסת לצמרת העץ ונשארת בו עד שהלהבות מגיעות אליה או עד שהיא נחנקת משאיפת עשן.

לעבור מעץ לעץ, ולנוח

"תראה, זו לא חיה שצריכה לפתור איזו בעיה שיש בסביבה שלה. היא לא צריכה ללמוד איך להוציא נמלים מתוך חור בעץ או לשבור אגוז או לנווט מרחקים ולא לזהות סוגי מזון שונים. כל מה שהיא צריכה לדעת זה לעבור מעץ לעץ ולישון, אז היא לא פיתחה איזו מיומנות קוגניטיבית או חברתית יוצאת דופן. אני לא אוהב לקרוא לחיה טיפשה, אבל בוא נגיד שזו לא בדיוק החיה שתדע לנווט במבוכים", אומר ד"ר ערן לוין מבית הספר לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב."עם זאת, אם הקואלה שרדה עד היום אי אפשר לקרוא לה כישלון אבולוציוני. היא אוכלת מזון שכמעט אף חיה אחרת לא אוכלת, וזה יתרון. עם זאת, המזון הזה עני באנרגיה ומלא ברעל, והקואלה יודעת להתמודד איתו באמצעות החיידקים שיש לה במעי העיוור. מהבחינה הזאת היא מאוד מוצלחת אבולוציונית, אבל בסביבות שמשתנות בצורה מהירה יש יתרון להיותה של חיה אוכלת-כול, וזה כאמור לא המצב של הקואלה".

למרות זאת, לוין אומר שהוא לא דואג לעתידן של הקואלות כמין ביולוגי. "זו חיה עם לובי. יש מרכזי שיקום ורבייה לקואלות, ולמרות הדיווחים חשוב להבין שבסולם ההכחדה הקואלות עדיין נמצאות בדרגה הכי נמוכה של הסכנה", הוא אומר. "יש התעוררות לגבי שינוי האקלים וזה כבר לא נושא שנמצא בתחומי העניין של כמה מדענים אלא של הציבור הרחב, ומנסים לרתום בני אדם לגבי כל מיני אג'נדות בתחום.

"הקואלה מאוד חמודה ואפשר לשווק אותה טוב לציבור. כמעט אצל כל בן אדם שרואה קואלה שרופה הלב מתכווץ, והוא מיד חושב מה הוא יכול לעשות כדי לעזור לה. זו שיטה ידועה במאבקים סביבתיים. בוחרים בעל חיים שקל לשווק אותו לציבור כמו נניח פנדה או קואלה או ציפור יפה, ודרכה מנסים לעשות קמפיין. חשוב להבין שבשריפות באוסטרליה מתות עשרות אלפי אם לא מאות אלפי חיות אחרות - מעכבישים דרך זוחלים ועד ציפורים. קשה מאוד לחבר אנשים אליהן, אבל החשיבות הסביבתית שלהן היא אותה חשיבות וחלקן בסכנה חמורה יותר מהקואלה. העניין הוא שאם תנסה לשווק לציבור הרחב חומט או עכביש הוא יגיד ‘איכס'. אז בחרו בקואלה כסמל המאבק", מחייך לוין.

"כשאנחנו מדברים על בעיות שמאיימות על מינים יש כמה גורמים, אבל הגורם המשמעותי ביותר הוא אובדן בית הגידול של החיה", אומר ד"ר דרור הבלנה מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, שמתמחה בשימור ושיקום מערכות אקולוגיות. "חשוב להבין שכשבית גידול משתנה בגלל כל סיבה שהיא, יש כאלה שמרוויחים מכך ויש כאלה שמפסידים. בדרך כלל בתי הגידול עוברים שינויים - זה דבר טבעי - וגם הפרעות מסוימות כמו שיטפון או שריפה או בצורת חריגה. כל אירוע כזה משנה את התנאים של בית הגידול, ואז אנחנו מקבלים מצב שבו חלק מהמינים בו נפגעים וחלק מרוויחים ונוצר שינוי.

"בשמורת ילוסטון בארה"ב יש למשל שריפות גדולות כל כמה שנים, אבל מכיוון שהפארק הוא חלק ממכלול אדיר של בית גידול עצום, אז גם אם הייתה פגיעה מקומית בבעלי חיים או בצמחים מסוימים, הייתה נוצרת הגירה מהחלק שנפגע לחלק שמשתקם מאירוע דומה לפני כמה שנים. תחשוב על מכלול של כתמים במרחב שמחוברים זה לזה במעין מסדרונות. אם כתם אחד נכבה בגלל שריפה, ייתכן שלא רחוק משם כתם אחר יידלק. למה? כי למרות שבאותו מקום אולי הייתה שריפה לפני עשור, עם הזמן התנאים שבו שוב הבשילו, והקואלות חזרו לשגשג בו. מה שקורה היום זה שהשינויים הופכים להיות תכופים יותר וגם קיצוניים יותר. זה מייצר מצב שבו אותו בית גידול סובל מהפרעות שוב ושוב ושוב, בצורה שלא מאפשרת לו להשתקם או להשתנות. בנוסף, בגלל פעילות אנושית סביבתית, אנחנו הרבה פעמים קוטעים את השטח כך שכל קטע מתפקד כאי שאין אליו או ממנו הגירה. כשזה המצב, כל פגיעה מהותית בבית גידול מקוטע עשויה להפוך להכחדה מקומית של המינים שחיו בו".

קואלות/ צילום: רויטרס - Yuriko Nakao

אנחנו תמיד מפסידים

המצב שעליו מדבר הבלנה הוא תיאור מדויק של מה שמתרחש באזורים המיוערים במזרח אוסטרליה - השטחים הנרחבים שבהם חיו הקואלות מקדמת דנא. בעבר, כשהנוכחות האנושית באותם אזורים הייתה דלילה בהרבה מכפי שהיא כיום, יכלו אוכלוסיות של חיות להשתקם או להגר לאזורים סמוכים. "כיום לא רק שהאוכלוסיות החיות הצטמצמו בגלל הפעילות האנושית, אלא שבין בתי הגידול השונים כבר אין קשרים ומעבר של חיות, וללא פעילות אינטנסיבית של האדם כדי לתקן את המצב, למעשה כבר אין דרך שההוא יחזור לעצמו בצורה טבעית", אומר הבלנה.

"כמו אצלנו בכרמל למשל, שבו תדירות השריפות עולה בשנים האחרונות בגלל שינוי האקלים. המשמעות היא שבתי גידול הולכים ונעלמים בגלל תדירות האירועים הקיצוניים. בשמורת קרוגר בדרום אפריקה קרה משהו אחר שדי דומה למצב שאני מתאר. בעבר, כשהיה אירוע קיצוני כמו בצורת קשה, הפרסתנים הגדולים כמו למשל פילים היו עוברים לאזור אחר. אבל אז בני אדם גידרו את השמורה כדי להגן על בעלי החיים שבה, אבל בעצם מנעו מהם את האפשרות לנדוד וכעת הם נפגעים בתוך השטח המתוחם. אם האוכלוסייה של החיות גדולה מספיק והבצורת קיצונית מספיק, זה אומר שיש לך הרבה מאוד פילים רעבים שהורסים את משאבי המזון בתוך השמורה כך שהם יכולים לעשות נזק שהוא הרבה מעבר לנזק של מוות של כמה פילים. הם משנים את התנאים של כל בית הגידול גם בעבור בעלי החיים האחרים בו".

הבלנה אומר שעל אף חומרת המצב, האדם עדיין יכול לעשות לא מעט בעבור הטבע והחיות שבו. במקרים הקיצוניים ביותר הוא יכול להוציא לאזורים אחרים מין מסוים או כמה מינים, וליצור גרעין רבייה שיאפשר להחזיר את הפרטים החדשים אל האזור המשוקם או אל אזורים דומים אחרים. אלא שלפני שמגיעים למצבים שכאלו, צריכים להיות ערים לתנאים המשתנים בשטח. "הדבר הכי חשוב זה מניעה של היווצרות איים - לדאוג שהאזורים השמורים מחוברים זה לזה", אומר הבלנה. "אנשים חייבים לשמור על שטחים כמה שיותר גדולים, ואפשר לעשות מה שעשו בשמורת קרוגר. כיום השמורה היא בעצם כמה שמורות בכמה מדינות וזה נותן לדינמיקה שמתרחשת בעקבות אירועי קיצון לבוא לידי ביטוי בצורה טבעית יותר ולאפשר הגירה חופשית של חיות".

מעבר לכך, הבלנה אומר שבמקרים מסוימים בני האדם צריכים לסייע באופן אקטיבי כדי להחזיר את בית הגידול למצבו הקודם, באמצעות שיקום הצמחייה בו לדוגמה. "כששטח נהרס לחלוטין, אתה יכול כבן אדם להניע תהליך שיגרום לשטח להתפתח לכיוון שאליו אתה שואף, כי מה שאתה רוצה זה לתמוך במין אחד או בקבוצת מינים שאנחנו חפצים ביקרם, אבל פה זה כבר עניין אנושי אתי. קואלות זה חמוד, למרות שהחברים שלי באוסטרליה אומרים שכמה שהחיה יותר חמודה האופי שלה יותר גרוע, אבל בשטח שבו הן חיות בטוח שיש עוד המון מינים אחרים שנפגעו בשריפות ואולי אפילו במידה רבה יותר מהקואלות, ולא מתייחסים אליהם בכלל".

כשאני שואל את הבלנה אם הוא אופטימי לגבי יכולתם של בני האדם להציל מינים בסכנת הכחדה באופן כללי ולשפר את מצבן של הקואלות באופן ספציפי, הוא מספר שלפני שהגיע לאוניברסיטה עבד כביולוג ברשות שמורו הטבע וסיגל לעצמו תפיסה שלפיה אנחנו תמיד מפסידים, השאלה אם יותר או פחות. "הגישה הזאת קצת דיכאונית, אבל היא הגיונית כי המשאבים מוגבלים. אתה במלחמת מאסף כל הזמן. אופטימיות היא לנסות ולעכב ככל שניתן את השינויים ולנסות ולשמור על כמה שיותר מינים לזמן כמה שיותר ארוך. זה המשחק. זה לא שאנחנו צופים איזה היפוך מגמה דרמטי והחיים פתאום יהפכו להיות מאושרים. זה המצב". 

עוד כתבות

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

קת'י ווד / צילום: Reuters

קת'י ווד שוב כובשת את צמרת התשואות בוול סטריט: האם ההצלחה תימשך

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה