בחודשים שקדמו לבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2016, התמונה שניבטה מכותרות העיתונים, מהסקרים, מהטון של המגישים, הייתה שהילארי קלינטון בדרך להביס את מועמד הרפובליקנים האקסצנטרי עם הפה הגדול, דונלד טראמפ. זה לא קרה.
שעות ספורות לאחר שטראמפ נשא נאום ניצחון, נשאה קלינטון נאום הפסד. זה היה רגע כואב. ניכר היה שלמרות פאסון של מכובדות שקלינטון ניסתה לשוות לעצמה, משהו בה נסדק. אחרי נשיא אפרו-אמריקאי בבית הלבן, קלינטון הייתה במרחק נגיעה משבירת תקרת זכוכית לא פחות עבה. זה לא היה מקרי שבסוף דבריה היא פנתה לנשים באולם ואמרה "אני יודעת שעדיין לא ניפצנו את תקרת הזכוכית, אבל יום אחד מישהי מכן תצליח".
לאורך הקריירה הפוליטית שלה ושל בעלה, לא חסרו ביקורות על התנהלותם ביחד ולחוד. תחקיר של "ניו יורק רוויו אוף בוקס" האשים אותם בכך שיחד, יצרו הקלינטונים מכונת תשלומים משומנת שניצלה ממשלות זרות, בנקים ובנקאים וחברות ענק. אלה קיבלו, על פי התחקיר, גישה לממשל ובתמורה הזרימו כספים בהיקף של מיליארדים, כתרומה לקמפיינים של השניים ולקרן הפילנתרופית המשפחתית. ואכן, בדרכה של הילארי קלינטון לצמרת היו לא מעט נותני חסות בעלי אינטרסים בוושינגטון - מיקרוסופט, קוקה קולה, סיסקו, HP, בלקסטון, פרוקטר אנד גמבל, HSBC ואקסון - הם רק חלק מהם. בתחקירים אחרים, תיארו את עשרות המיליונים שהקלינטונים הרוויחו מהרצאות ואירועים מאז שביל עזב את הבית הלבן. אולם למרות שהממצאים האלה ואחרים מטרידים, הרווחים לא היו בלתי חוקיים. זו השיטה האמריקאית.
פחות מדי פעמים עוסקים במהות ויותר מדי בהתנהלות היומיומית של הפוליטיקאים, אך האמת הפוליטית נמצאת דווקא במעשה, בהצבעה, בתמיכה בחוקים מסוימים וכתיבתם, ולא בנאומים על הבמות ובאצטדיונים. בסופו של יום, זו העבודה הסיזיפית היומיומית בוועדות ובהצבעות שמשאירה חותם היסטורי, זמן רב אחרי שהפוליטיקאי נעלם.
באופן מפתיע, על פי החוקים והנושאים שקלינטון תמכה בהם בפומבי, או הצביעה להם, היא מתבררת דווקא כאחת המתנגדים הגדולים ל"הון הגדול". קלינטון הצביעה בעד רפורמות מרחיקות לכת בוול סטריט; בעד צמצום הזכות לפשיטת רגל של טייקונים; הרחבת חינוך ילדים; הרחבת המיסוי על השקעות; הגדלת ביטוח המובטלים; השקעת מיליארדים בביטוחי בריאות; היא התנפלה על המחירים השערורייתיים של חברות התרופות; תמכה באיגודים המקצועיים והרחבתם; תמכה בהגדלת שכר המינימום ל-12 דולר לשעה (השכר עמד על 7.25 דולר); הגדלת חופשת המחלה; תמכה פומבית בהקטנת ההישענות על דלקים מזהמים; תמכה בפתיחת השירות הצבאי לקהילת הלהט"ב, ובהכרה שווה בזכויות של בני זוג בקהילה הגאה לקבל תנאים זהים לאלה של זוגות נשואים סטרייטים; במצע שלה היא קראה להחמיר את הפיקוח על השימוש בנשק חם בארה"ב, ועוד. פעמים רבות היא ניצבה בנושאים אלה משמאל לנשיא אובמה.
למרות שהיא מחוץ לפוליטיקה, זה לא יהיה מופרך להמר שהיא עוד תשוב למרכז הזירה בעתיד.
