גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארבע שנים, אלפי שעות עבודה וחוב של 300 מיליון שקל: תיק אמיר ברמלי נפתח, לאן נעלם הכסף?

מאז קריסת קבוצת רוביקון של ברמלי פועל מפרק הקבוצה לגביית חובות העתק שהותירה ● הסכום שהצליח לגבות עד היום, כ-40 מיליון ש', מעיד כי ברמלי, שהיטיב לשווק את מרכולתו למשקיעים, לא היה איש עסקים מוצלח ● המפרק: "המלאכה בתיק בעיצומה, ובמיוחד בכל הנוגע להתחקות אחר התנועות הכספיות"

אמיר ברמלי/ צילום: כדיה לוי
אמיר ברמלי/ צילום: כדיה לוי

ארבע שנים לאחר קריסתה של קבוצת רוביקון שהייתה בבלותו של אמיר ברמלי, ומנתונים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי המפרק שמינה ביהמ"ש לחברות הקבוצה, עו"ד ארז חבר ממשרד עמית פולק מטלון, הצליח לגבות קצת יותר מ-10% מהחובות שהותיר אחריו ברמלי - כ-40 מיליון שקל. סכום זה מעיד לכל הפחות כי ברמלי, שהיטיב לשווק את מרכולתו למשקיעים, לא היה איש עסקים מוצלח - בלשון המעטה.

הפרשה התפוצצה ב-2015, עם היוודע דבר חקירת רשות ניירות ערך בחשד להונאת משקיעים שביצעו רוביקון וברמלי, החל מבול פניות של משקיעים שדרשו את מאות מיליוני השקלים שהשקיעו בנכסיה של רוביקון (בעיקר באמצעות קרן קלע). עד אז, נהגה הקרן לגייס אג"ח מחוץ לבורסה תוך הבטחת תשואה דו-ספרתית למשקיעים, באמצעות השקעות בריבוי עסקים קטנים בתחומים מגוונים: מסעדנות, נדל"ן, טיפול בפסולת ביתית, ספורט מוטורי, מיזמי טכנולוגיה, חוף בכינרת, פיתוח פורמטים טלוויזיוניים ועוד.

משהחלו המשקיעים לדרוש את כספם בחזרה, ומאחר שהקבוצה הייתה תלויה באופן מוחלט בגיוס כספים חדשים על מנת לשלם את החזרי האג"ח למשקיעים הקודמים, נקלעה רוביקון לקושי תזרימי, שהוביל לפתיחת הליכי פירוק של הקבוצה. עד מהרה התברר למי שמונה להיות המפרק של רוביקון וקרן קלע, עו"ד חבר, כי סך החובות הנטענים של החברות מטפס עד לכדי כ-300 מיליון שקל, אל מול נכסים ששוויים נמוך בהרבה.

הסיטואציה עמה נאלץ המפרק להתמודד בעניינו של ברמלי הייתה ייחודית: ההשקעות שביצעו רוביקון וקלע התפזרו על פני תחומים מגוונים ולעתים אזוטריים, והתגלו כמעט ככולן כהשקעות כושלות חסרות כל היגיון כלכלי. כך קרה שגם אחרי ארבע שנים, בהן ערך חקירות מקיפות ונעזר גם בשירותי חברות מודיעין שביצעו חקירות מאומצות לאיתור נכסים של החברות, התברר למפרק כי החברות נותרו כמעט ללא בטוחות או נכסים שהוא יכול לממש כדי להעשיר את קופת הפירוק, והוא נאלץ לאסוף כסף לקופת הפירוק מן הגורן ומן היקב.

עד היום, למרות המאמצים גדולים שבוצעו במסגרת התיק לאיתור כל מקורות המימון לכיסוי חובותיו של ברמלי, שכללו לפי מידע שהגיע ל"גלובס" כ-8,000 שעות עבודה, לא קיבל חבר שכר טרחה מקופת הפירוק. בניגוד למצופה, הוא גם לא הגיש עדיין בקשה לפסוק לו שכר טרחה כזה. לפי ההערכות, רק אחרי שיצליח להשלים את מכירת הנכס היחיד המרכזי של רוביקון שייתכן שהוא בר מימוש - שלד של מלון באשקלון - יפנה חבר לביהמ"ש לבקש את שכר טרחתו.

בניסיון להעשיר את קופת הפירוק, הגיש המפרק בשם רוביקון וקרן קלע תביעה על סך 75 מיליון שקל נגד 12 נתבעים, ובהם ברמלי ונושאי משרה ברוביקון. התביעה מייחסת לשומרי הסף של החברות אחריות למצב אליו הגיעו, בכך שהתרשלו מלפקח עליהן. לאחרונה חתמו נושיו של ברמלי והמפרק על הסדר מכוחו הסבו לו את כל זכויות התביעה שלהם בקשר לאירועים שהובילו לקריסת רוביקון. הסדר הנושים יאפשר למפרק לתבוע בשמם של הנושים גם את רואי החשבון שליוו את רוביקון, הנחשבים ל"כיס עמוק". עוד במסגרת הסכם הנושים, הוסכם כי המפרק יזכה לשכר טרחה של 20% מכל סכום שיקבל במסגרת התביעה.

ההערכות האופטימיות ביותר גורסות שהסכום המרבי אותו יוכל המפרק לגבות יגיע עד 100 מיליון שקל, כאשר לכך יש להוסיף את התביעה שהגיש נגד ברמלי ונושאי המשרה.

מלון באשקלון ושלד של וילה בקיסריה

מדובר בתיק מורכב ורחב היקף המונה כ-30 חברות ומרכזי רווח. המלאכה בתיק עודנה בעיצומה, ובמיוחד בכל הנוגע להתחקות אחר התנועות וההעברות הכספיות שנעשו בחשבונות החברות, כמו גם העברות בקשר עם גורמים שלישיים אשר היו קשורים לחברה ובעל השליטה בה. בתוך כך, הוגשו על ידי המפרק, וכן עתידות להיות מוגשות, בקשות קונקרטיות כנגד אותם גורמים, אשר לחברה עומדות טענות בקשר אליהם. ביחס לחלקם אף ננקטו על ידי המפרק הליכים "טרום משפטיים", בניסיון ליתר דיון בפני בית המשפט, וכאשר במידת הצורך, וככל והליכים כאמור לא יצלחו, יפעל המפרק להגשת בקשות מתאימות לביהמ"ש.

מדוח שהגיש המפרק באפריל האחרון, עולה כי תחילה התמקדו פעולותיו במיפוי ולימוד מבנה קבוצת החברות, פעילותן ונכסיהן, מלאכה מורכבת לאור ריבוי הישויות שפעלו תחת רוביקון וקלע. לאחר מכן התמקד המפרק בסיום הפעילות הגירעונית בחברות ומעבר לפעילות בתנאי הפירוק תוך שימור מרכזי הפעילות הרווחים, גיבוש מצבת החובות ובדיקת תביעות חוב.

רק לאחר מכן החל המפרק במימוש נכסים, לצד ויתור על נכסים מכבידים וצמצום מסת הנשייה וניהול משאים ומתנים והגעה להסכמים עם יזמים ושותפים שונים, בקשר לעסקאות עליהן חתמו מי מהחברות מקבוצת רוביקון עובר להליכי הפירוק, ובהן לא עמדו, וזאת תוך מטרה לצמצם את היקף ומסת הנשייה בתיק הפירוק. כעת מתמקד המפרק בשתי חזיתות: ניסיון לממש שני נכסים מרכזיים של הקבוצה, ונקיטת פעולות נגד צדדים שלישיים לצורך השבת כספים ונכסים.

המפרק פעל, כאמור, לצמצום היקף ומסת הנשייה ובסכום המוערך בסך של עשרות מיליוני שקלים. כך למשל ביחס לשומת המס אשר ניתנה (לפי הכנסה בסך של 58 מיליון שקל) ואשר הופחתה תחת פועלו של המפרק לאפס; כך גם ביחס להסדרים פרטניים אותם גיבש המפרק אל מול נכסים בהם הייתה רוביקון משקיעה (מלון בגיאוגריה, שוק צפון בת"א, חברת הטכנולוגיה PMT, אתר "רק בשבילכם" להשוואת שירותים ומוצרים פיננסים באינטרנט ועוד) וכך גם ביחס למיזמים אשר עודם פעילים, במטרה למנוע הגדלה של מסת הנשייה מצד אחד, וכן להבטיח החזר מסוים של ההשקעה שביצעה רוביקון (מיזם הביומד רימידור, חברת המימון סילבר, האטרקציה התיירותית "העין של ירושלים" ועוד).

עוד ראוי לציין, כי חלק מההליכים אשר ננקטו על ידי המפרק, הובילו להליכים נפרדים, עצמאיים ומשמעותיים המתנהלים מחוץ לתיקי הפירוק של החברה. בכלל ההליכים הנפרדים המתנהלים על ידי המפרק, נכללים גם שני הליכי מימוש נכסים משמעותיים אשר טרם באו לסיומם, והם אלה שמקווה המפרק כי יצליחו להעשיר את קופת הפירוק ולשמש את נושיה: מימוש השלד של מלון "פרויקט רויאל קליף באשקלון" במסגרתו נחתם עם הרוכש הסכם אשר תמורתו היא בסך של 43 מיליון שקל, וזו צפויה להתקבל בעוד מספר שנים (מדובר בהסכם רכישה מורכב הנפרש על פני כמה שנים), והליך מימוש שלד של וילה בקיסריה המשתרעת על שני דונם, לפי הערכת שמאי בשווי של בין 10-16 מיליון שקל.

בכל הנוגע למלון "רויאל קליף" באשקלון, מדובר בנכס בו כבר נבנה שלד שלכאורה מעלה את שוויו, אך כיאה לתיק גם בו טמון סיבוך לא פשוט, מכיוון ששלד המלון נבנה בחריגה גם על מקרקעין הצמודים לאלו המשועבדים לרוביקון. למרות התנגדויות והסיבוכים התכנוניים, הצליח המפרק למכור את הנכס, אך התמורה בעבורו טרם התקבלה שכן לפי הסכם המכר הכספים יועברו לקופת הפירוק רק לאחר שיתקבל אישורו של משרד התיירות להפעלת המלון.

"נחצו הקווים האדומים של דחיות חוזרות ונשנות"

בתביעת המפרק שהוגשה אשתקד נטען כי קרן קלע של ברמלי נחזתה להיות קרן שמעמידה הלוואות קצרות טווח (72 שעות), אך לימים התברר כי "בפועל, כלל הכספים שהזרימו המשקיעים לקלע, זרמו מיד לאחר הפקדתם בחשבונות הבנק שלה אל חשבונות הבנק של רוביקון ומשם הוזרמו לכל עבר - בין אם להשקעות שביצעה רוביקון, בין אם למימון השוטף של החזקותיה, ובין אם לכיסו של ברמלי, של בני משפחתו או של גורמים נוספים".

במקביל, טען המפרק, "כאשר הגיע המועד לפירעון החוב למי מהמשקיעים בקלע, הזרימה רוביקון כספים בחזרה לחשבונותיה של קלע, ומשם שולמו הריביות או החזר הקרנות. הגדלתם של מספר המשקיעים וסכומי ההשקעות משנה לשנה אפשרה למודל להתקיים במנותק מהתשואה שהתקבלה בפועל מההשקעות השונות".

עוד קודם לכן, ביוני 2016, הגישה מחלקת רשות ני"ע בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) כתב אישום נגד קבוצת רוביקון, קרן קלע) וברמלי עצמו. בכתב האישום נטען כי הנאשמים קיבלו במרמה כספי משקיעים, גנבו אותם, ולאחר מכן הלבינו אותם. בנוסף, נטען כי הם ביצעו הצעה לציבור ללא תשקיף והטעו את רשות ניירות ערך. עוד נטען בכתב האישום כי ברמלי משך לכיסו כספים מקרן קלע ללא אישור.

אמיר ברמלי/ צילום: רוני בלחסן

לפי כתב האישום, על יסוד מצגי המרמה שמסר ברמלי, גייסה קרן קלע ממשקיעים סכום של כ-340 מיליון שקל, כשבד בבד העביר ברמלי כ-19 מיליון שקל מכספי המשקיעים שגייס לחשבונות פרטיים שלו ושל קרוביו. זאת, גם כשמצבה הכלכלי של קלע הלך והורע.

המשפט בעניינו של ברמלי התנהל בעצלתיים, בעיקר לאור קושי בו נתקלים עורכי דינו של ברמלי לזמן עדים מטעמם. שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, סגן הנשיא חאלד כבוב, כתב ביחס לכך: "דומה שבתיק זה נחצו כבר כל הקווים האדומים של דחיות חוזרות ונשנות ובזבוז ימי דיון, מבלי יכולת לקדם את שמיעת התיק".

עם זאת, לאחרונה חלה התקדמות בניהולו של התיק והוא מצוי כעת בשלב הסיכומים. בימים האחרונים סיים ברמלי את עדותו במסגרת התיק, ובהתאם להחלטת בית המשפט הדן בהליכי הפירוק בעניינו, הוא צפוי להתייצב בימים אלה במשרדיו של המפרק לצורך חקירותיו במסגרת תיק הפירוק.

באשר לאישומים נגד החברות רוביקון וקרן קלע - אלה הגיעו להסדר טיעון עם הפרקליטות, שבמסגרתו הן הודו באישומים נגדן. השופט כבוב גזר עליהן עונשים קלים - קרן קלע נקנסה בסכום של 200 אלף שקל, ורוביקון נקנסה בסכום של 50 אלף שקל בלבד. זאת, בנימוק שכל קנס שיושת על החברות ייגרע מהכסף שיוחזר למשקיעים.

לדברי עו"ד ארז חבר, שותף ומנהל אשכול ליטיגציה כינוסים ופירוקים במשרד עמית פולק מטלון, שמונה כאמור כמפרק לחברת רוביקון ולעשרות חברות, מיזמים ומרכזי רווח הקשורים בקבוצה: "מדובר בתיק מורכב ביותר, מסועף ורחב היקף שחייב השקעת משאבים רבים ולמעלה מ-13,000 שעות עבודה עד כה, והיד עוד נטויה. המלאכה בתיק עודנה בעיצומה, ובמיוחד בכל הנוגע להתחקות אחר התנועות וההעברות הכספיות שנעשו בחשבונות החברות, כמו גם העברות בקשר עם גורמים שלישיים, אשר היו קשורים לחברה ובעל השליטה בה. הגשתי ואני עתיד להגיש, בקשות קונקרטיות כנגד אותם גורמים, אשר לחברה עומדות טענות בקשר אליהם. ביחס לחלקם אף ננקטו הליכים טרום משפטיים, וכן בוצעו חקירות חובקי עולם. כמו כן, חלק מההליכים שנקטתי הובילו להליכים נפרדים, עצמאיים ומשמעותיים המתנהלים מחוץ לתיקי הפירוק של החברה".

אמיר ברמלי בחר שלא להגיב לכתבה.

חזקת החפות: אמיר ברמלי לא הורשע בכל עבירה. במהלך המשפט טוען ברמלי לחפותו, וכל עוד הוא לא הורשע, הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות.

גילוי נאות: "גלובס" וקבוצת רוביקון שיתפו בעבר פעולה במסגרת אתר השוואת המחירים למוצרי פיננסים וביטוח "Rak.co.il"

שוק אוכל, מסעדות וריהוט יד שנייה: לאן הלך הכסף

עם מינויו של עו"ד ארז חבר לתפקיד המפרק של רוביקון וקרן קלע, הוא מצא כי יתרות המזומנים בחשבונות הבנק בקבוצה מגיעות לסך של 80 אלף שקל בלבד. לאן הלכו 340 מיליון השקלים שגייסה הקבוצה ברבות השנים? הבדיקות שעשה המפרק העלו כי מרבית ההשקעות שביצעו רוביקון וקלע אינן השקעות סולידיות בעלות שווי כלכלי ברור, וכי אלה נעשו בעיקר בחברות הזנק ובמיזמים ספקולטיביים אחרים.

מכאן, קל יותר להבין כיצד קרה שרוב ההשקעות ירדו לטמיון. ואם לא די בכך, הרי שלטענת המפרק חלק מההשקעות הכושלות הללו בוצעו ברשלנות, וללא כל היגיון כלכלי. לראיה, טוען המפרק, הקבוצה לא לוותה על ידי צוות השקעות מקצועי ומיומן ואף נמנעה מביצוע הליך סדור לבחינת כל השקעה והשקעה וקיום ביקורת.

של עו"ד ארז חבר  / צלם: אייל פרידמן

בין יתר ההשקעות שביצעה הקבוצה ברבות השנים, ניתן למצוא את מיזם האוכל "שוק צפון" בו השקיעה רוביקון 1.25 מיליון שקל שהועברו לחברה בה החזיקה, בין היתר, גם אושיית הקולינריה מיכל אנסקי; וכן מספר השקעות בסכום כולל של כ-13.5 מיליון שקל ששימשו למימון מספר מסעדות כמו "אתנחתא הרצליה", "אתנחתא דיזינגוף" ו"אחד העם 1" (המזוהה אף היא עם אנסקי, ואשר נסגרה תוך זמן קצר).

מיכל אנסקי ואמיר ברמלי / צילום: אביב חופי ושלומי יוסף

השקעות נוספות שביצעה הקבוצה כללו בין היתר את רכישת חברת מחזור הפסולת WTP (שקרסה בהמשך) ב-35 מיליון שקל, השקעה על סך כמעט 10 מיליון שקל בבית מלון בגיאורגיה, רכישת חברה בשם "דנדש" שעיקר עיסוקה הוא במכירת ריהוט יד שנייה בכ-16 מיליון שקל, והענקת הלוואה על סך 15.2 מיליון שקל כנגד שעבוד מגרש בקיסריה עליו בנוי שלד של בית מגורים מפואר. בנוסף, החזיקה הקבוצה תיק אשראי ללווים קטנים בו הוחזקו כ-40 מיליון שקל, והשקיעה כ-9.2 מיליון שקל בקרן שתפקידה לפתח פורמטים לטלוויזיה.

עוד כתבות

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקני מאשר: השיחות עם איראן יחודשו בז'נבה בחמישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב