בלא יודעין הצטרפתי בקיץ האחרון לסטטיסטיקה מפתיעה: בשנה האחרונה הפליגו לא פחות מ-100 אלף ישראלים באוניות קרוזים ברחבי העולם. כמה מחברות הספנות אף מצהירות שישראל היא מהמובילות בעולם במספר המפליגים ביחס לגודל האוכלוסייה. ניתן ללמוד על מגמת הצמיחה של השוק הישראלי גם מכך שחברת הספנות נורוויג’ן קרוז ליין למשל, הוסיפה בשנה האחרונה שישה נמלי יציאה להפלגות ברחבי אירופה שמקושרות לטיסות ישירות מהארץ. ואכן, לא פחות מ-650 ישראלים שהו על הסיפון בהפלגה שהשתתפתי בה, נתח לא קטן מתוך 3,500 הנוסעים בקרוז.
עשרה ימים הפלגנו בים הבלטי, עם עגינות בנמלים של טאלין, אוסלו, קופנהגן, סטוקהולם, הלסינקי, סנט פטרסבורג, גדנסק ועוד, על סיפונה של Norwegian Getaway, אחת משתי האוניות של החברה שמהלכות בים הבלטי. למרות שמה הסקנדינבי, הספינה בכלל אמריקאית, והיא נחשבת לגדולה ולחדישה ביותר בצי החברה, מלון צף בן 16 קומות, שעוגן בכל יום בעיר אחרת, ופוטר את נוסעיו מהצורך המעיק לארוז או לפרוק מזוודות. להלן מדריך מקוצר לנוסע המתחיל.
א' - אוכל | נושא מרכזי ביותר. אפשר לאכול כמעט כל שעה, ולבחור מארבע מסעדות נושא: מאכלי ים, סטייקים, טפניאקי יפנית וצרפתית, ובכולן כרוך התענוג בתוספת של 35-25 דולר לסועד. נורוויג'ן קרוז ליין גאים מאוד במדיניותם המהפכנית לפיה כל נוסע חופשי לבחור מתי, איפה ועם מי לאכול, ולא בשיטה הנוקשה של משמרות קבועות הנהוגה בענף. Feel Free, הם קוראים לזה. עם זאת, במסעדות בהגשה יש שמירה אישית לוחצת של מלצרים שחגים סביבך כל הזמן. הם כה זריזים בפינוי המנות, שהאוכל כמעט נתקע לך בגרון. חריצות היתר הזו ניכרת גם בבופה. אם לרגע קמתי לקחת תוספת, חזרתי לשולחן מפונה מכל מה שקוששתי עד הלום. השפע המטמטם של אוכל בעייתי למי שלא מצליח להתאפק ולוותר.
ב' - ברים | בברים מאזינים לפסנתר או מוזיקת בלוז, חלקם משמשים גם כמועדונים וגם רוקדים בהם. שתייה עולה מ-4.5 דולרים לכוס בירה, 6.5 דולרים לכוס יין מבעבע, 15 דולר לכוס שמפניה איכותית ו-2 דולרים לפחית קולה.
בר קרח. בכניסה מקבלים מעילי קטיפה שמתאימים לשואו, אבל לא לטמפרטורות הממתינות בפריזר, שעלות הכניסה אליו 25 דולר, והיא כוללת משקה אלכוהולי, מעט מקום לזוז ותור לצילומים עם מדגם חיוור של פסלי קרח. מומלץ להמשיך משם ישר לסאונה, כדי לא לבדוק את יעילות בית החולים הצף.
ג' - גודל | הספינה בהפלגה "שלי" שקלה 46.655 טון, אורכה כ-325 מטר, יש בה 26 מסעדות ו-22 ברים. תפוסתה המקסימלית 3,963 אורחים ו-1,646 אנשי צוות.
ד' - דורות | הפלגות רב-דוריות, להיט ישראלי. הורים, ילדים, סבתות וסבים מבלים יחדיו בקרוז את חופשת חנוכה, פסח או הקיץ. חוויה נהדרת, למי שיכולים להרשות לעצמם.
ה' - התמצאות | שטיחים מקיר לקיר שעליהם ציור של דג, הם המצפן שלכם להבין איפה הצפון והדרום. יש לדבוק תמיד בראש הדג ולא בזנב.
הספקים. בתוך 10 ימים מבקרים בחמש או שש ערים, בכל מקום ממתינה הסעה מטעם האונייה. מי שרוצה יכול לתאם הגעה עצמאית. זו הייתה ההעדפה שלי, סיורים עם מדריכים מקומיים, שאספו אותי בכל נמל וקבעתי איתם מראש את הלו"ז הרצוי לי.
הימורים. יש רבים שבעבורם הקזינו הוא החוויה המרכזית בשיט. בחלק משולחנות המשחק ההשתתפות כרוכה במינימום הימור של 20-10 דולר. הקזינו ומשחקי המזל המצלצלים ממטבעות, משתרעים על כמעט קומה בין מסעדות, נותנים תחושה של לאס וגאס, שלא מתאימה לכל אחד.
ו' - וויי פיי | חבילת הגלישה יקרה למדי, כ-30 דולר ליום או כ-105 דולר ל-250 דקות שעפות בלי שמרגישים. מכיוון שבכל יום עוגנים ויורדים לחוף, עדיף למצוא וויי-פיי חינמי בבתי קפה.
ז' - זמן | היציאה מהנמל היא בדרך כלל בשעות הצהריים, כך שמומלץ להגיע לעיר שממנה יוצאים לפחות יום קודם, גם כדי לטייל בה וגם להגיע בזמן.
ניצול הזמן. מתכונת השיט היא כזו, שבזמן שישנים בלילה, האונייה עושה את דרכה אל יעד העגינה הבא. בבוקר, בין 7:30 ל-11:00, תתבצע העגינה ביעד ואפשר לרדת לחוף ולטייל בעיר. משך הזמן הפנוי נע בין חמש לשמונה שעות, והחזרה לאונייה נקבעת בדרך כלל בין 18:30-16:30. מומלץ לקרוא בכל ערב את התוכנית ליום המחרת, כדי לדעת מתי עוגנים והכי חשוב - מתי מפליגים. האונייה לא ממתינה לאף אחד, וכבר היו אנשים שנאלצו לרכוש כרטיס טיסה ליעד העגינה הבא.
ח' - חדרים | יש הבדל של כמה מאות דולרים בין חדרים פנימיים עם צוהר לים לחדרים חיצוניים עם מרפסות לים, ולעיתים פערי המחירים הם כשליש או רבע מקטגוריית הסוויטות. המחירים נקבעים באתרי האינטרנט באמצעות אלגוריתם, ומשתנים מרגע לרגע. כל סוכני הנסיעות וסיטונאי התיירות מציעים אופציות שכוללות טיסות וגם טיולים ביעדי העגינה, גם בעברית.
חבילות. בעת קניית הכרטיס אפשר לבחור ב"חבילת בר מלאה", ואז המשקאות בכל הברים כלולים. יש "חבילת מסעדות מלאה", ואז כל המסעדות נפתחות בפניכם. מי שיוצא לקרוז צריך להחליט מראש מה תקציבו ולפי זה לבחור את רמת החדר, את החבילות שמעניינות אותו, את סיורי החוף המאורגנים (שהם בתשלום נפרד) ועוד.
ט' - טלוויזיה | הטלוויזיה בחדר שלכם היא יצור אינטראקטיבי. לא רק מסך לצפייה בסרטים בתשלום אקסטרה, אלא גם יומן מסע וארנק. באמצעותה תוכלו לקבל מידע על מופעים, ארוחות, סיורים וכן לבדוק את מצב החיובים שלכם.
י' - ילדים | בניגוד לדימוי הרווח, רבים מהמפליגים בקרוז הם ילדים, ולכן הם גם שחקנים משמעותיים על המפה. בעבורם קיימים מועדונים לפי קבוצות גיל, והם מבלים במפלסים מיוחדים, עם בני גילם ועם מדריכים צמודים, וחוזרים מותשים לחדר בסוף היום. לבני נוער יש מועדונים ייעודיים, שנראים כמו מסיבות בת מיצווש אינסופית.
כ' - כושר | יש חדר כושר (חינם), עם חוגים ושיעורים, וגם שתי בריכות שחייה, טיילת באורך 400 מטרים, שניתן להקיף אותה בהליכה או בריצה.
כשרות. אפשר להזמין אוכל כשר, אבל צריך כמה חודשים מראש. גורמה זה לא. אם לא הספקתם להזמין מראש, יש מספיק ירקות ואוכל לא בשרי שניתן לקחת בחדרי האוכל הגדולים.
כסף. מאבדים שליטה לפעמים. כל התשלומים הם מכרטיס מגנטי שהוא גם המפתח לחדר. מגישים לך חשבון, אתה חותם בקלילות, ובסוף, בתורים לתשלום ביום האחרון, מתגלים הרבה פרצופים מבואסים.
ל' - לבד | לאנשים שמטיילים לבד מוצע קונספט בשם לאונג’ סולו. זהו אגף בספינה שמשלמים עליו 25% יותר (על תא בלי חלון!), כדי להתבדל מהזוגות ומהמשפחות ולהכיר אחרים באותו סטטוס, ואם רוצים, ללכת יחד לארוחות, למופעים ולסיורים. פגשתי שם אלמנות טריות, גבר נשוי שאשתו לא אוהבת לטייל, רווק מושבע, מישהי שלא רצתה להיות קשובה לחבר שלה אלא להתמקד בהפלגה ועוד גלריית טיפוסים שנשבעו שלא באו כדי להכיר, אלא כדי להיות בחברותא.
מ' - מכבסה | מפגן פירוטכניקה עם רובוטים שמגהצים סדינים בחמש שניות, וכמויות המצעים יכולות להימתח כיריעה בין שתי ערים מרוחקות. במתקן להטוטני במיוחד מכניסים מגבת אחת ובצד השני יוצאות חמש מגבות מקופלות. בהחלט וואו.
מופעים. ברמה גבוהה, חלקם ממש בסגנון ברודוויי. מומלץ לשריין מקום מראש. באולמות השונים נערכים בכל ערב מופעי קברט אינטימיים, הפקות תיאטרון גדולות, מחזות זמר מברודוויי, הופעות של להקות, חלקן טובות מאוד. האמנים מגיעים לאודישנים באלפים מרחבי העולם, רבים מהם עם ברקורד של תוכניות ריאליטי, מדליות בתחרויות ורזומה של ב"סירק דה-סוליי" שהוא מותג של ממש.
נ' - נגישות | הספינות נגישות ואנשי הצוות מתחשבים ומתוקתקים בעניין ההנגשה, גם בסיורים המאורגנים. זה המקום לציין את ז’אן מארק אופון, המלח-מלאך באונייה שבה הפלגתי, שמטפל בחיוך ובסבלנות בבעלי צרכים מיוחדים וקשיי נגישות, מגשים משאלות לילדים חולים, וגם מסייע למתקשים למצוא את דרכם בנבכי הספינה, כמוני.
ס' - סיורי חוף | לא זולים, בתשלום נוסף, של בין 50 עד 400 דולר - תלוי בסיור. לפעמים זה מיותר ולפעמים כדאי. למשל בשיט הבלטי שבו השתתפתי, הבטיחו באונייה שזו הדרך לקיצור תורים במוזיאון ההרמיטאג’ ו’בחדר הזהב’ בסנט פטרסבורג, אבל בעיר כמו טאלין בירת אסטוניה זה מיותר, כי עוגנים במרחק הליכה קצרה ממרכז העיר. יש גם שאטלים של אוטובוסים מהאונייה למרכזי הערים שבהן עוגנים והם מאוד נוחים ובתדירות גבוהה.
סידור חדרים. בין פעמיים לשלוש ביום. יש אנשים שלא סובלים את זה, אני למשל. הפעלתי את מתג "נא לא להפריע", וכך הוצפתי בפתקים מתחת לדלת בנוסח "רצינו לסדר, אבל מנעת מאתנו" וכן בהודעות קוליות מהסדרן הפרטי "שלי" בטלפון שהבהב בנורה אדומה מלחיצה כמו של מצב חירום. אלה עוררו בי רגשי אשם תמידיים, וגרם לי לחמוק מהחדר במהירות כדי שלא להיתקל בו. במתחם היוקרתי של הסוויטות יש שירות באטלר 24 שעות ביממה.
סיור מאחורי הקלעים של הספינה. אומנם בתוספת מחיר (בהפלגה שלי זה עלה כ-80 דולר), אבל מספק הצצה למקומות מעניינים כמו חדר התלבושות של ארוחת הקרקס, שכולל עשרות אביזרים, לפס הייצור של המכבסה, למטבח שממנו יוצאות אלפי מנות, למתקני המיחזור והפרדת האשפה ועוד. נמשך כשעה וחצי.
ספא. מגוון של כחמישים טיפולי גוף ופנים במחירים הנעים בין 35 ל-700 דולר. בתפריט מצאתי טיפול קמטי חיוך, הלבנת שיניים, הרמת ישבן ועוד.
סטיגמה. הסטיגמה הרווחת היא שנוסעי הקרוז הם מבוגרים, גמלאים ועשירים. מתברר שגיל הנוסעים העולמי הממוצע הוא 47.
ע' - עסקים | ישנם כמה אולמות כנסים לקבוצות שבין 50 ל-3,000 משתתפים, שמיועדים למשוך אנשי עסקים להגיע להפלגות. אלה מציעים מגוון אפשרויות - מישיבה בסגנון תיאטרון להרצאות ולמצגות ועד כיתות לימוד, חדרי ישיבות ועוד. בנורוויג’ן קרוז ליין מציעים גם סיוע מקצועי של רכז שירותי כנסים שמלווה את התהליך.
פ' - פארק מים | בהפלגה שלי מצאתי פארק מים עם חמש מגלשות, אבל הוא אטרקציה בנאלית יחסית לפארק החבלים האתגרי, עם קרש באורך שני מטר, שבולט החוצה לכיוון האוקיינוס.
צ’ - צוות | בהפלגה שלי היחס היה כ-1,600 אנשי צוות על כ-3,500 נוסעים. הצוות מתגורר בסיפונים התחתונים, האורחים בעליונים. על הדיכוטומיה המטרידה הזו בנוסח "משרתים ואדונים" מומלץ לקרוא בספר "משהו כיפי לכאורה, שלא אחזור עליו לעולם", שכתב דיוויד פוסטר וואלאס. שם הוא מפרק לגורמים הפלגת יוקרה שנשלח אליה כמשימה עיתונאית, וחזר עם מסמך נוקב. בתחושה שלי אנשי הצוות, בעיקר אנשי שירות החדרים והאוכל, בולשים אחריך כל הזמן ומגיחים מכל פינה וסדק, כדי לוודא שאתה מגשים את המטרה לשמה התכנסנו: להיות מאושר.
ק' - קוד לבוש | תשכחו מקוד הלבוש שרואים בסרטים, עם חליפה ועניבה לגבר ושמלה מרשרשות לבת הזוג. במסגרת מדיניות הסגנון החופשי שהחברה מתגאה בה, לובשים מה שרוצים.
ר' - ריקודים | דרך נפלאה לשרוף קלוריות מכל ארוחות השחיתות היא על רחבת הריקודים המרכזית. בברים השונים מתקלטים די.ג’יי. אפשר גם לקחת שעור ריקוד פרטי בסגנון לטיני.
ש' - שירות חדרים | פועל במשך 24 שעות, בכל יום בשבוע, והצוות המסור דואג להביא אל החדר בתוך דקות בדיוק את מה שהזמנתם, עם מגש ענק שתופס רבע שולחן ומלצר מחייך לטיפ מתבקש. מסרתי לתיקון את המזוודה הלא קשיחה שלי שנוצר בה חור, והיא חזרה אליי משופצת להפליא עם פס אטימה מסיליקון.
ת' - תרבות | סרטים, תצוגות אופנה, סדנאות, ספרייה עם מבחר של יותר אלף כותרים. יש גם הרצאות, למשל על אמנות מודרנית, שהתגלתה כפרומו למכירה פומבית של ציורים. המרצה לאמנות היה גם זה שניהל את המכירות הפומביות. ככריש מכירות וותיק, זיהה שיש לו ישראלים בקהל, והשוויץ שבאוסף שכולל כ-1,000 יצירות יש גם יצירות של יעקב אגם. במקרה יצא שהגרלתי שובר הנחה בסך 500 דולר כדי לרכוש אגם מקורי (בשווי בין 10 ל-25 אלף דולר). שיחקתי אותה.
מידע מעשי, המלצות
להזמין שיט לפחות חצי שנה מראש. לקיץ כדאי להזמין עכשיו. גם כי הקרוזים הטובים נתפסים מהר, וגם כי המחירים נמוכים יותר, ויש מבצעים. לפרטים: www.ncl.com/il/he. בינואר אמור לחזור מבצע שנקרא BOGOHO By one get one half offer - כלומר האדם השני בחדר משלם 50%, כרגע המבצע עדיין לא נפתח ולכן אין עדכון מלא בנוגע לפרטים.
להתמקד. אם אתם בעניין של למצות את עשרות הפעילויות של הספינה, מומלץ לבחור שיט שיש בו יותר ימי ים. ולהפך, אם אתם רוצים לראות יותר מקומות, חפשו כזה שיש בו עצירה כל יום בנמל אחר
להוריד את האפליקציה של חברת הספנות, שבה ניתן לנהל את החשבון האישי, הצ’ק אין, להזמין כרטיסים, לשריין מקומות לארוחות ולמופעים ועוד יתרונות.
להפריד ציוד. בצ’ק אין תפקידו את המזוודות שתפגשו בהמשך בחדר. השאירו איתכם רק תיק יד עם המסמכים וציוד לחצי יום.