גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דואר ישראל נערך לעשור הבא

פגשנו את מאיה קלדרון – סמנכ"ל חדשנות ופיתוח עסקי בדואר ישראל לשיחה על חדשנות וחברות ממשלתיות, מבלי להזכיר בינה מלאכותית או ביג דאטה אפילו פעם אחת

הדואר נמצא כיום בצומת קריטית בין הפיזי לדיגיטלי / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
הדואר נמצא כיום בצומת קריטית בין הפיזי לדיגיטלי / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף דואר ישראל

לפני כשנה מאיה קלדרון החליטה לעזוב את חיי האקדמיה הנוחים, לסיים את כהונתה כראש התכנית לתואר שני לעיצוב חדשנות ויזמות המכללה למנהל - המסלול האקדמי, ולעבור לכהן כסמנכ"ל חדשנות ופיתוח עסקי בדואר ישראל. לכאורה, מדובר בצעד כמעט טריוויאלי בקריירה, בעידן בו מעבר בין האקדמיה לתעשייה ובחזרה מהווה חלק מקריירה עשירה, לא מדובר במקרה טיפוסי.

מאיה היא הראשונה שמכהנת בדואר ישראל בתפקיד של סמנכ"ל חדשנות ופיתוח עסקי, וזאת כחלק ממהלך אסטרטגי נרחב בדואר להתמודד עם השינויים החלים בעולם הדואר המסורתי. פגשנו אותה לשיחה על חדשנות, דוורים ועל תפקידו של הדואר בעוד עשר שנים.

את אמונה על חדשנות בחברה ממשלתית, יש דבר כזה?

"כאשר רובנו חושבים על הדואר, אנחנו חושבים על מעטפות או על הסניף שבו אנחנו אוספים את החבילה שלנו. אני רואה את הדואר כפלטפורמה, המאפשרת הזדמנות לחולל שינוי בכל מערך השירותים לאזרח, ככלי להעצמת הפריפריה, וזאת בגלל הפריסה הארצית עם אלפי סניפים ועובדים המשרתים 9 מיליון אזרחים, שירותים פיננסיים המונגשים לכול ואחראים למיליוני טראנסאקציות בין אזרחים וחברות לגופים מסחריים וממשלתיים, וכמובן מערך לוגיסטי התומך במהפיכת האיקומרס ומשנה את כללי המשחק.

הדואר נמצא בצומת קריטית כיום, בצומת שבין הפיזי לדיגיטלי, בין התשתיות הלוגיסטיות ובין הצורך להעניק שירות מותאם אישית ללקוח ולציפיות שלו לחוויית משתמש. הקליידסקופ הזה מהווה בעיני הזדמנות נדירה להוביל חדשנות שתשפיע על כל אחת ואחד מתושבי המדינה ותהפוך את הדואר לנקודת ממשק רב מימדית המספקת שירותים ומידע שיכולים להקל במאבק על הקלת יוקר המחיה".

תארי לנו את "מפת הדרכים" שלך, בדרך לחדשנות בדואר

"הדואר עשה קפיצת מדרגה משמעותית בעשור האחרון, בין השאר בכל הנוגע למסחר מקוון. והשאלה היא מה הלאה, איפה נמצא פוטנציאל החדשנות?

בכדי ליצור את שירותי המחר, אנו מגייסים לתוך האקוסיסטם שלנו מיזמים חדשים ומקדמים שותפויות אסטרטגיות עם שחקנים חדשניים, קהילות, אקדמיה ואף סוכנויות דואר אחרים. חדשנות פתוחה היא התשובה לשינוי תנאי השוק וצרכי הלקוח. בעידן הדיגיטליזציה, חברות שיהיו בין הראשונות לגשת באופן פעיל לידע רחב ובכך לספק פתרונות טובים יותר, יתנו פתרון מהיר איכותי וזול יותר מאחרות. זמן פיתוח המוצר מהצעדים הראשונים ועד להשקה הופך להיות חשוב יותר ויותר בגלל מחזורי חיים קצרים יותר והגברת התחרות בשוק. חדשנות פתוחה יכולה לקצר את זמן הפיתוח על ידי מסירת פעילויות לשותפי חדשנות.

מאיה קלדרון, סמנכ"ל חדשנות ופיתוח עסקי בדואר ישראל / צילום: יחיאל ינאי

כסמנכ"לית לחדשנות ופיתוח עסקי, אני נמצאת עם היד על הדופק בכדי למצוא את הפתרונות אשר יאפשרו לנו להתמודד עם השינוי ולתת מענה לצרכים המשתנים של הדואר ונמצאת בקשר עם סוכנויות דואר ברחבי העולם בכדי ללמוד מנסיונם על האמצעים והטכנולוגיות שהם משתמשים בכדי לתת מענה לעולם הסחר המשתנה וכן מענה כממשק אנושי לשירותים ממשלתיים. בין היתר, אנו מתרכזים בפיתוח טכנולוגיות לשיפור המעקב אחרי חבילות והשילוח עד הבית, שיכולים לשפר את חווית השירות, וכן בהרחבת השירותים הפיננסיים באופן דיגיטלי". 

סיפרת לנו על שיתוף הפעולה עם סוכנויות דואר מחו"ל, איך זה עובד?

"הלכה למעשה הדואר הוא עם פריסה לאומית וחיבור ישיר למנהלי דואר גלובליים שהינם רשת ותיקה ומבוססת של קשרים מורכבים של חילופי סחורות ומידע. הנושאים איתם מתמודד דואר ישראל אינם שונים במהותם, מהנושאים והאתגרים איתם מתמודדים מפעילי דואר ברחבי העולם. איגוד הדואר העולמי - UPU, בו חברות 192 מדינות, מעניק לנו פלטפורמה שבה אנו יכולים להרחיב את שיתוף הפעולה, כך שיכלול לא רק את ההתנהלות השגרתית ואת העבודה המשותפת, אלא גם אפשרות לחלוק מידע ולשתף בפרקטיקות פורצות דרך שהוכיחו את עצמן בעולם.

אנחנו מתכוונים לקחת את שיתוף הפעולה הזה צעד אחד קדימה, וכבר עשינו כברת דרך עם הדואר השוויצרי בכל הנוגע למרכז החדשנות שלנו. ב-2020 בכוונתנו להרחיב את שיתופי הפעולה האלה לסוכנויות דואר במדינות נוספות וביניהן גם צרפת ואוסטרליה, איתן מתבצעת כבר היום חשיבה משותפת". 

ספרי לנו על שירות שהעניק לך השראה מהמפעילים בעולם?

"ניתן להביא כדוגמה את הדואר הצרפתי, שבנו מסלול הכשרה ייעודי לדוורים באזורים כפריים מרוחקים וכיום הם מסייעים ללקוחות שלהם, במיוחד המבוגרים שבהם, במשימות חיוניות. לדוגמא: אותם דוורים בודקים את שלומם של הלקוחות המזדקנים, מסייעים להם במשימות שוטפות, בקשר מול רשויות המדינה האחרות ועוד. לכאורה מדובר בתחום שאין בו חדשנות טכנולוגית כלל, אבל הוא מהווה דוגמא נהדרת לרעיון העומד מאחורי חדשנות הסביבה העסקית והצרכים של הלקוחות נמצאים במגמת שינוי קבועה: האוכלוסייה המזדקנת נמצאת במגמת גידול בשנים האחרונות והצרכים שלה משתנים. הדואר הצרפתי השתמש במשאב קיים והגדיל למעשה את סל השירותים שהוא מעניק ללקוחות באמצעותו".

בואי נעשה קפיצה בזמן ל-2029, איך תראה חברת דואר ישראל ומה יהיו השירותים שתעניק ללקוחותיה?

"קודם כל, אני עוסקת בחדשנות ולא בנבואה... לכן, קצת קשה לי לתת תשובה לשאלה הזאת. עם זאת אני יכולה להצביע על מגמות וכיווני פעולה שלנו לעתיד.

ראשית, הערכתי היא כי היקף הסחר המקוון יכפיל עצמו בשנים הקרובות ויותר מכך - כבר בשנה האחרונה היינו עדים למשקל ולגודל הגדלים של חבילות המגיעות לארץ ולכן עלינו להמשיך ולהשקיע משאבים כדי לספק ללקוחות שלנו ברחבי ישראל שירות מהיר, איכותי ויעיל כחלק מחוויית המסחר המקוון. כחלק מהפיילוטים, אנו מתעתדים ליזום מהלך שיתופי שיאפשר לצי הרכבים שלנו להעמיס סחורות בכל נקודה, כדי לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלנו ושל הלקוחות שלנו ולחסוך בהוצאות דלק והורדת עומסי תחבורה. לבסוף, אנו מעוניינים לסייע לעסקים קטנים ובינוניים בישראל לפרוץ לשווקים בינלאומיים באמצעות שירותי אחסון, אריזה הובלה ושילוח מתקדמים. כבר היום עסקים קטנים ובינוניים מקבלים שירותים כמו עמילות מכס, אחסון ושילוח לכל מקום בעולם. אנחנו שואפים להיות שותף אסטרטגי משמעותי של אותם עסקים ולהרחיב את מגוון השירותים שלנו גם לתחום הפיננסי והדיגיטלי".

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

עם ניסיון בארגון ידידי צה"ל: המנכ"לית המפתיעה בחברה החדשה של כצמן

חברת אוריון השלימה את הפיצול מג'י סיטי והחלה להיסחר בבורסה ● מנכ"לית החברה היא עו"ד ששימשה עד כה כמנהלת בארגון ידידי צה"ל בארה"ב והיו"ר הוא ערן יעקב, מנהל רשות המיסים לשעבר

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המרוץ אחרי קונים: הדוחות חושפים את המשקולת של מבצעי המימון על היזמים

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

דירה במתנה / אילוסטרציה: Shutterstock

להגן על ההון המשפחתי: האם דירה שאדם קיבל במתנה יכולה להיות על תנאי?

בית המשפט הורה לגבר להחזיר להורי אשתו לשעבר את הסכום שנתנו להם לצורך רכישת דירה ● זאת מכיוון שחתם על "כתב התחייבות" שבו הסכים כי אם יתגרש ישיב להורים את הכסף שקיבל לקניית הדירה

שמאי רז אברהם / צילום: רון כהן

שמאים מכריעים נגד ועדות מקומיות: מעכבות תשלומים עבורנו

מספר ועדות מקומיות מעכבות תשלומים לשמאים מכריעים, בנוגע להכרעות של היטלי השבחה, ובכך מעכבות את ההליך ופוגעות ביזמים ובאנשים פרטיים, כך לפי כמה משרדי שמאים • השמאי רז אברהם: "הוועדות המקומיות מתעשרות על חשבון הנישומים"

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל