אפי נוה היום בבית המשפט / צילום: שלומי יוסף
באי כוחו של אפי נוה, עוה"ד בעז בן צור, כרמל בן צור וגיא רוה, הגישו היום (א') לפרקליטות ערר נגד החלטתה לגנוז את התלונה שהגיש נוה נגד הדס שטייף ויוליוס רוזנברג על חלקם לכאורה בפריצת הטלפונים של נוה.
לדברי עורכי דינו של נוה, שטייף ביצעה עבירות פליליות בכך שהביאה לפריצה לטלפונים של נוה ולהפקת המידע מהם. לפי הערר, "האינטרס היחיד שעמד לנגד עיניה של שטייף היה האינטרס האישי שלה. עובדה ברורה זו עולה מהודעותיה, מכך שהיא המשיכה לחטט ולעבד את החומרים במטרה לשדרם כמה שיותר מהר, ועוד. בנוסף, כפי שראינו לעיל, מדובר בטענה שאינה מדויקת מבחינה עובדתית. שטייף חשפה במשדר מיוחד בגלי צה"ל את עיקרי הדברים, ובמספר הזדמנויות התפארה ברשתות החברתיות שהמידע ברשותה, ואף איימה לחשוף אותו בהמשך. כך לא מתנהג "שומרוני טוב". מדובר בהתנהלות של עבריינית מועדת, שפועלת ממניעים זרים, לשם קידומה העצמי, ולמען התפארות עצמית ותו לא".
בערר אשר מחזיק 26 עמודים, נתקפת ההחלטה על הענקת החסינות לשטייף מכמה כיוונים. סנגוריו של נוה טוענים, בין היתר, כי בניגוד לטענות הפרקליטות בבית המשפט ואף בניגוד לטענת פרקליט המדינה היוצא שי ניצן, ההחלטה להעניק לשטייף חסינות התקבלה עוד בשלבים המוקדמים של החקירה בינואר 2019.
לפי הערר, "בפתח עדותה של שטייף ב25.1.2019 מסר לה תנ"צ אסף וולפיש מן הכתב כי "במסגרת בקשתך לחסינות לך ולאחרים, הכוונה היא לכבד את בקשתך מתוך הבנה שאת כעיתונאית שנחשפה לעבירות פליליות באה וחשפה אותן בפני המשטרה. בבית המשפט נטען בהמשך כי מעמדה המשפטי של שטייף טרם הוכרע, ושי ניצן טען בראיון כי הנושא עדיין נשקל".
עוד נטען בערר כי "במסגרת הודעתה במשטרה שטייף לא דיברה אמת , ונמצאו סתירות מהותיות בין גרסתה הראשונה (שנמסרה לקצינים בביתה) לבין גרסתה השנייה (שניתנה במשרדי להב 433)". נטען בערר כי שטייף שיקרה בעדותה הראשונית "על כך שמדובר בטלפונים גנובים; שיקרה ביחס לזהות הפורץ; שיקרה ביחס לכך שהפרה, ברגל גסה, חיסיון עו"ד-לקוח; ו שיקרה ביחס לחשיפת מקור עיתונאי".
בערר נטען על סמך דבריה של שטייף כי "היא הובילה לפריצתם של הטלפונים מבלי שיש לה שמץ של מושג מה יש בהם", וכי שידלה את חני נוה, רעייתו לשעבר של אפי נוה, למסור לידיה את הטלפונים "עת היה ידוע לה שמדובר בטלפונים של העורר שנעשה ניסיון לפרוץ אותם; וכל זאת כדי שהיא - שטייף - תוכל לפרוץ אותם בעצמה. מדובר אפוא בהודאה מפורשת של שטייף בשידול לקבלת רכוש גנוב ובניסיון לפרוץ אליו".
הערר מותח ביקורת מוחצת על שטייף. כך למשל נכתב כי "המוטיבציה העיקרית, שלא לומר היחידה של שטייף, עת שידלה והביאה לגניבת הטלפונים ופריצתם, הייתה טובתה האישית - הפקת "סקופים" עיתונאיים. את השלל חלקה שטייף עם עיתונאים נוספים בגלי צה"ל. שטייף לא פעלה כ"אזרחית טובה". תהיה זו צביעות פושעת לטעון כך. ההפך הוא הנכון; שטייף פעלה כעבריינית מושלמת, הרומסת את זכויותיו של העורר ואת הוראות הדין שוב ושוב - והכל במטרה אחת ויחידה: טובתה האישית. שטייף לא חלמה לפנות לגורמי אכיפת החוק, ולא הייתה עושה כן אלמלא היו גורמי הייעוץ המשפטי בגלי צה"ל - שהבינו, מסתמא, את הצרה שנחתה עליהם - מורים לה מפורשות לעשות כן. ולזאת, כזכור, ניתנה ה"חסינות" בהליך זה".
בערר נחשפים פרטים נוספים מתוך העדות של רוזנברג, וכי הליך הפריצה לטלפונים לא היה פשוט כלל. רוזנברג נדרש לרכוש כרטיסי "סים", להשתמש במספר תוכנות ולבצע פעולות טכניות מורכבות כדי לחדור לטלפונים הניידים הגנובים.
בערר נטען עוד כי ההחלטה להעניק לרוזנברג חסינות איננה סבירה אף בשל העובדה כי רוזנברג רואה בעורר יריב אישי , זאת לאחר שנכשל מספר פעמים בבחינות הלשכה והפך להיות אחד מראשי "מחאת המתמחים".
בערר נטען גם ברמה המהותית-עקרונית כי הדין הישראלי כלל אינו מכיר ב"חסינות" מפני העמדה לדין פלילי . וממילא החסינות ניתנה לשטייף ורוזנברג בחוסר סמכות , וכפועל יוצא - היא בטלה מעיקרא.
לפי הנטען בערר, "ככלל עבריין צריך לבוא על עונשו, ועל כן, הפיכתו של עבריין לעד מדינה תהיה רק במקרים בהם יש להעדיף למען טובת הציבור הבאתו לדין של עבריין אחר - פעולה שהתביעה תתקשה לעשותה בלא שימוש בעד מדינה". הוראה זו מראה לנו, כי הכלל הוא כי יש למצות את הדין עם עבריינים. ניתן לחרוג מכלל זה רק כאשר הרשעת חשוד או חשודים נוספים תהא כמעט בלתי אפשרית "בלא שימוש בעד מדינה".
לטענת עורכי דינו של נוה, התשתית העובדתית בעניינם של שטייף ורוזנברג, ובמובהק, אינה מצדיקה שימוש בחריג - אלא עמידה בכלל. לפי הערר, לא היה צורך בשטייף - ודאי שלא ברוזנברג - כדאי להגיע לחומר הראייתי הגולמי (הטלפונים הניידים) שביסוד החקירה.
בערר נחשף עוד כי לאחר ששטייף התייעצה עם הפרקליטות הצבאית והייתה אמורה לקבל את תשובת הפרקליטות מה ניתן לעשות בחומרים, היא החליטה על דעת עצמה לפנות ישירות לפרקליט המדינה שי ניצן ולעדכן אותו על אודות החומרים שבידה. שטייף התקשרה לניצן, שחזר אליה בהמשך. לדבריה בעדות בפני חוקרי המשטרה "מצלצל אליי שי ניצן, מדבר איתי על החשיבות הציבורית שיש בחומר כפי שהוא מבין אותה ומבקש ממני להעביר את החומרים לידיכם".
עוד עולה מהודעתה של שטייף כי היא מסרה לידי המשטרה "סימולציה של שידור שהכנתי שיש בו בעצם את הפוקוס על הדברים שהם ציבוריים מבחינת מה שאני כעיתונאית רואה בהם עבירות לכאורה של אפי נווה ואחרים". לאור זאת נטען בערר כי "עשתה כל שביכולתה כדי שתוכל להפיץ את תוצרי הפריצה באופן מיידי - הפריצה שהיא תזמרה והובילה".
*** חזקת החפות. אפי נוה הוא בגדר חשוד בלבד במעשים האמורים. הם מכחיש את החשדות נגדו, ועומדת לו חזקת החפות.