שופט ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, יואל עדן, רומז על כוונתו להסתפק בהטלת עונש מינורי של שירות לתועלת הציבור (של"צ) על אלון חסן, לשעבר יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד. לאחרונה, הורשע חסן בבית-המשפט העליון בעבירות של מרמה והפרת אמונים, והתיק בעניינו הוחזר לעדן על-מנת שיגזור את עונשו. זאת, לאחר שעדן זיכה את חסן מאותן עבירות בפסק-הדין במחוזי.
גזר-הדין של חסן אמור היה להישמע השבוע, אך הבוקר (א') הורה עדן על דחייתו בחודשיים, ועל הפנייתו של חסן לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר של תוכנית של"צ בהיקף של 150 שעות. בכך, שלח השופט עדן רמז עבה לפרקליטות כי אין בכוונתו לקבל את בקשתה שנשמעה במסגרת שלב הטיעונים לעונש, לפיה יש להטיל על חסן עונש מאסר בפועל של 9 עד 18 חודשי מאסר.
עונש של של"צ נחשב לעונש קל יחסית, גם ביחס לעונש של עבודות שירות. בעוד שעונש של עבודות שירות מהווה למעשה תחליף לעונש מאסר בפועל, עונש של של"צ עומד בפני עצמו ויכול להתבצע בשעות גמישות יותר.
בתחילת דצמבר הרשיעו שלושת שופטי העליון, יוסף אלרון, ניל הנדל וג'ורג' קרא, את חסן, פה אחד, בעבירה של מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. זאת, משום שבכובעו כיו"ר ועד העובדים הוציא פרוטוקולים של דירקטוריון נמל אשדוד ודוח ביקורת פנימי של הנמל ומסר אותם לחברת "דנה לוגיסטיקה", חברה אשר פעלה בתחומי הנמל ושעמה היו לחסן קשרים משפחתיים, קשרי חברות וקשרים עסקיים באותה תקופה. בכך, קבעו השופטים, ניסה חסן לסייע ל"דנה" בהליך משפטי שנקטה נגד הנמל, ושם את עצמו בניגוד עניינים מובהק בין האינטרס של הנמל לבין האינטרס של חברת דנה והאינטרס האישי שלו.
עוד קבע העליון, בדעת רוב ונגד דעתו החולקת של אלרון, כי יש להרשיע את חסן בעבירה של מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד בשל בשל השתתפותו בכובעו כיו"ר ועד העובדים בישיבה שנועדה למצוא פתרון לשביתת עובדי הנמל שנערכה בשנת 2011, ואשר במהלכה הופסקה העמסת הגרוטאות על אוניות. בישיבה זו נכח נציג של חברת "דנה", ובין השופטים נפלה מחלוקת האם כבר באותו שלב היא הציעה את שירותיה בפיקוח על העמסת הגרוטאות, על מנת שניתן יהיה לחדש עבודה זו.
פסק-הדין של העליון אומנם שינה את התוצאה אליו הגיע השופט עדן וגם ריכך את הביקורת הקשה שמתח עדן על התנהלות הפרקליטות והמשטרה בעניינו של חסן, אך יש לזכור כי התיק שניהלה הפרקליטות נגד חסן מלכתחילה היה חמור בהרבה. הוא כלל עבירות של שוחד, זיוף ואיומים ועבירות חמורות נוספות. לאור הזיכוי המהדהד של חסן במחוזי, חזרה בה הפרקליטות בערעור ממרבית כתב האישום, ובחרה, במה שבדיעבד התברר כהחלטה מוצלחת מבחינתה, להתמקד רק בטענות משפטיות לגבי הפרשנות הרצויה לעבירת הפרת האמונים.
